בכנס ה-IDF (ר"ת Intel Developers Forum) אשר התקיים השבוע, דיברה אינטל על הטכנולוגיה החדשה שלה, ה-Multi-Root I/O Virtualized PCI-Express. טכנולוגיית ה-PCI-E הוירטואלית תאפשר לשתף את רכיבי ה-PCI-E בין שרתים שונים שמחוברים במערך אחד.
במקור, לכל שרת להב ישנו כרטיס רשת אחד לכל טופולוגיית רשת ובקר SATA/SAS אחד, דבר אשר מעלה את הסכום הכולל של השרת בכמה מאות דולרים וגורם לכך שזיהוי תקלות בשרתים השונים של עסק אחד ייקח זמן רב.
הטכנולוגיה החדשה של אינטל תעזור לעסקים בעלי מספר רב של שרתי להב ותחסוך להם כסף וזמן רב. כמו כן ה-TCO (ר"ת Total Cost Of Ownership) ירד כתוצאה מכך שכשל חומרה יהיה ממוקד ויעלה פחות כסף לזהות ולתקן אותו.
המבנה הסטנדרתי של שרתי להב (Blade) כיום (לחץ להגדלה)
כאשר משתמשים בטכנולוגיה החדשה של אינטל, כל שרת להב ייגש לשרת הראשי (אשר מכיל פיזית את החומרה) ויקבל "מימד וירטואלי" משלו אשר מדמה את החומרה שמורכבת על השרת הראשי, כאילו היא שייכת לו. השרת הראשי יחלוק התעבורה בין שרתי הלהב השונים ובכך ייתן אפשרות לניהול פשוט של החומרה והשרתים.
כמו כן תשתמש טכנולוגיה זו בטכנולוגית ה-VT אשר מוטמעת במעבדי אינטל על מנת לאפשר יעילות גבוהה יותר כאשר משתמשים בחומרה וירטואלית וגם מערכות הפעלה וירטואליות יוכלו להשתמש בטכנולוגיה.
דבר אשר ידאיג את רוב בעלי השרתים הוא רוחב הפס הנמוך במערכת ה-FSB של אינטל, מה שיוריד את ביצועי הרכיבים ויגרום למערכות כאלו להיות לא אטרקטיביים לשרתים אשר חייבים תעבורה גדולה לדיסקים הקשיחים או לרשת.
מה שכן, הטכנולוגיה החדשה לא תדרוש עדכון ביוס או עדכוני תוכנה, ומערכת ההפעלה והדריברים יוכלו להישאר ללא שינוי.
איך הלהבים מחוברים ?
בייניהם אל השרת הראשי , אם לא ע"י תקשורת שמכילה כרטיס רשת מסוג כלשהו .
ל1. תסתכל בתמונה
הם מחוברים דרך ה-PCIE הוירטואלי…
גאוני
ל-1.
הלהבים מחוברים בחיבור cluster יעודי.
נחמד אבל די מיותר
זה יכול יהיה להתאים לחלק מהארגונים כפיתרון זמני בשנים הקרובות מעל תשתיות קיימות
הפיתרון הנכון הוא פשוט להשתמש באינפיניבנד לא בנוסף לשתי הרשתות האחרות (גיגהביט ופייבר) אלא כתחליף להם! זה הכוח של אינפיניבנד.
כרטיס אינפיניבנד בסיסי מכיל שתי יציאות של 10 גיגהביט כל אחת, "קצת" יותר מהיר מ-PCIe… (-:
עוד משהו – בעיה בתרגום
אין במאמר ובשקפים שרת ראשי בכלל! יש ארון של שרתי להב. ככה:
כיום של שרת להב בארון מכיל שלושה כרטיסים, כל אחד מחובר למתג (סוויטצ') יעודי. כלומר, כרטיס גיגהביט המחובר למתג אתרנט, כרטיס פייבר המחובר למתג FC (לדיסקים) וכרטיס אינפיניבנד המחובר למתג IB. כלומר, הרבה כרטיסים לכל שרת.
החידוש של אינטל הוא בחומרה חדשה – מתג של PCIe שמתחבר מצג אחד לכל שרת להב ומצד שני לשלושת המתגים הקיימים ויודע לדמות עבור שלושת המתגים את סוגי הכרטיסים השונים.
שוב, החלופה היא לקנות מתג FC או SAN שיודע לדבר אינפיניבנד ולעבור לטכנולוגיה המודרנית הזו… שבה גם IP וגם ה-SAN (דיסקים) רצים מעל IB.
ואם כרטיס פיזי מתקלקל,
כל הבליידים שעבדו איתו בצרה. נהדר. במצב הקיים, אם בקר הדיסק, למשל, של בלייד אחד שובק, רק הבלייד הזה מושבת.
אז הטכנולוגיה החדשה תוריד את המחיר, אבל תפגע באמינות ובזמינות של השרתים. בהתחשב בכך שזמינות ואמינות לשרתים חשובות יותר מ- TCO, אני לא חוזה לטכנולוגיה הזו הצלחה מסחררת.
and how wide and srtong the pcie
all of the blades will be connected to one PCIe, in the end it will crush becuase there is to mach prsher on it enternet and data and beckups and the HW will bi conected so they will need anther blade just fo it…..