מדען מאוניברסיטת נוטינגהם יצר מולקולת אורניום שיכולה להביא לדור חדש של כוננים קשיחים
היסוד אורניום אולי מפורסם בעיקר בהקשר של כורים גרעיניים למיניהם ואיראנים בעלי מבטים נזעמים, אך יש לו שימושים רבים נוספים, וביניהם ניתן למצוא את האורניום המדולל (ההיפך מאורניום מועשר) – מתכת חזקה במיוחד המשמשת ליצירת מיגון לרכבים משוריינים, תחמושת חודרת שריון, מיגון נגד קרינה ובקרוב גם…כוננים קשיחים?!
הכימאי סטיב לידל (Steve Liddle) מאוניברסיטת נוטינגהאם יצר לאחרונה מגנט ממולקולה יחידה (single molecule magnet) מאורניום מדולל, כאשר הייחוד של המגנט הזה הוא גודלו המזערי. כוננים קשיחים עושים שימוש בחומרים מגנטיים לאחסון מידע, ועל כן שימוש בחומרים מגנטיים בגודל מולקולה בודדת עשוי להביא לפריצת דרך שתגדיל את כמות המידע שניתן לאחסן באותו נפח פי מאות ואפילו פי אלפים, מה שבתורו יאפשר לנו בעתיד לא רק לקנות כוננים קשיחים גדולים במיוחד, אלא יוכל להיות גם צעד מפתח בכניסתם של מחשבים קוואנטיים לשימוש מעשי.
המולקולה שיצר לידל. בעתיד נבקש מהמוכר "כוננורניום מדולל קשיח"? |
לידל הראה בעבודתו שחיבור של כמה אטומי אורניום מדולל (שאינו פולט קרינה רדיואקטיבית, למקרה שהתחלתם להכין את חליפות הקרינה) בעזרת חומר הנקרא טולואן מאפשר מצב בו המבנה המתקבל מציג מאפייני מגנט ממולקולה יחידה, כאשר מאמרו פורסם בכתב העת המדעי nature.
הכימאי המוכשר סיפר שהגילויים החדשים יכולים לעזור למדענים להגיע להתקדמות טכנולוגית דומה בחומרים "ממושמעים" יותר, כמו קבוצת המתכות הלנתנידים.
עדיין מוקדם מדי מכדי להסיק מסקנות כלשהן בנושא, ולו הקלושות ביותר, אך נראה שרבים מאיתנו יהיו מרוצים מאוד לראות פריצת דרך שכזו בתחום הכוננים הקשיחים, שתחזיר אותם היישר למרכז העניינים, תוך שהם בועטים את כונני ה-SSD למיניהם היישר לבוידעם.
בכך מצטרף האורניום המדולל אל חיידקי האי.קולי ואל "מסלול המירוצים" של IBM במועדון האקסקלוסיבי של הטכנולוגיות שעשויות לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו מאחסנים מידע, אי שם, מתישהו, בעתיד.