אייפד 2 מאכזב

למה לקנות את האייפד 1, שוב?


שוק מחשבי הלוח גועש במיוחד בזמן האחרון ומניב מכירות יפות מאוד. יש כאלה הטוענים כי בעתיד הוא אף יהיה גדול יותר משוק מחשבי ה-PC. תחזית זו אמנם יכולה להתגשם בעתיד, במיוחד בהתחשב בעובדה כי רוב רובם של המשתמשים ה"פשוטים" רק רוצים שהמחשב שלהם (או הטאבלט) יתחבר לאינטרנט ויריץ דפדפן, אך אפל לא תהיה זו שתשלוט בשוק העתידי.


עכשיו רבים ירימו את קולם ויתרעמו, הרי אפל היא זו שהתחילה את שגעון הטאבלטים העכשווי וה-iPad שלה נמכר לפי קילוגמרים בסופרים (לא באמת). אחרי אפל עלו רבות מיצרניות המחשבים על גל השגעון האחרון והציגו את הגרסאות שלהן לאייפד, רובן משוכללות הרבה יותר ומציעות פיצ'רים שלאייפד אין, כגון חיבור לטלויזיה, כניסות   USB לחיבור מקלדת ועכבר וכניסת Micro USB להעברת מדיה אל הטאבלט ומחוצה לו. למרות נחיתותו הטכנולוגית שלט האייפד בשוק הטאבלטים, פשוט כי הוא פרי יצרתה של אפל.


לאחרונה מוצגים טאבלטים חזקים יותר, בעלי מסכים מתקדמים יותר – כאלה שיכולים בקלות להריץ סרטי 1080p ולהזרים אותם לטלויזיה. טאבלטים עם ממשק משופר שבאמת מתאים ומנצל את המסך הגדול, בעוד האייפד תקוע עם אותה מערכת הפעלה בה משתמשים אחיו הקטנים, מערכת שלא שודרגה בצורה משמעותית כבר יותר מחצי עשור.


האייפד 2 שהוצג לאחרונה לא באמת שינה את חוקי המשחק ולא זיעזע את השוק. אפל עשתה, שוב, בדיוק את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – למכור צעצועים יקרים. אז עכשיו הוא דק יותר, חמוש במעבד דו-ליבתי והכי חשוב – תוכלו לצרף לו שלל כיסויים צבעוניים! תמיכה ב-Flash אנחנו לא באמת צריכים וכמובן שאין שום צורך להתאים את ה-iOS למכשיר. נראה כי אפל פשוט מנסה להשאיר את הראש מעל למים עד שתציג את האייפד השלישי – ועימו, בתקווה, סטנדרט חדש לטאבלטים באשר הם.


לא, זה לא עובד
נכון להיום, ה-iPad Killer האולטימבטיבי הוא ה-Xoom. הוא מגיע עם מעבד כפול-ליבה במהירות 1Ghz, בדיוק כמו שבב ה-A5 של האייפד. אך ל-Xoom מסך גדול יותר – 10.1 אינצ' – וכמובן גם תמיכה ב-Flash. אפל טוענת כי האייפד נותן לכם "להחזיק את האינטרנט בידיכם", אבל זה לא באמת האינטרנט אם הוא מגיע ללא Flash.


האייפד השני אמנם בנה על קודמו – אך אותם חידושים כבר היו קיימים בשוק. הוא כולל יציאת HDMI  שכבר זמינה ב-Xoom וכמובן צמד מצלמות, גם הן קיימות ב-Xoom. עשר שעות חיי סוללה? גם יש.


האייפד אמנם קל ודק יותר, אך הוא קל סה"כ ב-124 גרם ועבה יותר ב-3.9 מילימטרים. חלקכם אולי יגיד, בצדק, כי המשקל והגודל יתחילו להפריע יותר לאחר שימוש ממושך במכשיר, אך באיזה מחיר? האם תוותרו על יציאות USB וממשק שבאמת הותאם לשטח המסך, עם ווידג'טים "חיים" שיספקו לכם את כל המידע בזמן אמת היישר למסך הבית, או שמא תעדיפו לפתוח ולסגור מספר אפליקציות על מנת לגשת לאותו המידע?


ואז מגיעים המשחקים. הקטגוריה הזו נשלטת על ידי ה-iDevices, אך האנדרואידים מתחילים להתאושש, כשהם חמושים במעבדי Tegra 2 ועזרתה של nVidia בכבודה ובעצמה בפורטים של משחקים לפלטפורמת האנדרואיד.


אז מה בעצם קיבלנו עם ה-iPad 2? את אותו המכשיר במעטפת קלילה ודקה יותר עם תוספת ביצועים. בדיוק אותם ה"חידושים" אותם אפל מכניסה במשך השנים לנגני ה-iPod. למרבה הצער, מה שעובד בשוק נגני המדיה לא תופס בשוק הטאבלטים. בהצלחה בסיבוב הבא, אפל.