הישר מכנס IDF Fall 2006 של אינטל, המתקיים בארה"ב
לפני מספר חודשים חשפנו לראשונה פרטים על הדור ה-4 של פלטפורמת הסנטרינו, הנקראת בשם הקוד סנטה רוזה. מאז, הספיקה אינטל להשיק את מעבדי ה-Core 2 Duo והתמונה לגבי מפרט הפלטפורמה התבהר יותר. בכנס IDF השנתי השני של 2006, חשפה אינטל פרטים נוספים וכנראה גם די סופיים לגבי הסנטה רוזה:
מעבד – לב ליבה של המערכת יהיה מעבד ה-Core 2 Duo עם באס של 800MHz. מעבר לכך, המעבד עצמו יתבסס על ליבת המרום ויהיה זהה מבחינת הארכיטקטורה למעבדי ה-C2D הקיימים היום במחשבי ה-Centrino Duo.
ערכת שבבים – הערכה החדשה מיוצרת בתהליך ייצור של 90nm ומורכבת מהגשר הצפוני Crestline והגשר הדרומי ICH8M והיא תגיע בשתי וריאציות אפשריות: GM965 עם כרטיס מסך מובנה GMA X3000 או PM965 עם כרטיס מסך של NVIDIA או ATI.
כרטיס רשת אלחוטי – כרטיס זה מבוסס על שבב הקדרון והוא יתמוך בתקני ה-802.11abg הנוכחיים וגם בתקן ה-.11n החדש.
תקן ה-.11n מגדיל את יכולות הרשת האלחוטית של הנייד, מאפשר יכולות שידור וקליטה טובה יותר בזכות ה-MIMO וכמובן מציע רוחב פס של 300mbps הגדול פי 6 יותר מה-54mbps של תקן ה-.11ag הנוכחי. אולם טווח הכיסוי של רשת WiFi הוא מוגבל, ומה יעשה מי שצריך את הרשת גם מחוץ לשטח הכיסוי שלה? לשם כך, חברה אינטל ל-NOKIA על מנת לפתח שבב תקשורת 3G WWAN (שם קוד Windigo) לתקשורת אלחוטית באמצעות רשת הסלולר תוך התבססות על פרוטוקול הדור השלישי HSDPA.
באינטל לא עוצרים כאן ומזה מספר שנים הם מקדמים את טכנולוגית ה-WiMAX אשר מטרתה לאפשר כיסוי רחב וגדול יותר אשר יאפשר חיבור רב יותר של מחשבים. לפי פול אוטליני שני דברים חשובים התרחשו השנה בתחום זה: 1) אישור סופי של תקני ה-WiMAX, 2) פרישת הולכת וגדלה ברחבי העולם. בארץ למשל מתקיים ניסוי של בזק בדרום וחברות נוספות פנו על משרד התקשורת בבקשה לקבל היתר לקיים נסיונות דומים בטכנולוגיה זו.
למכשירים ניידים ומחשבים ניידים בפרט, קיים פרוטוקול ה-802.16e, הנקרא גם Mobile WiMAX. באינטל מתכננים להשיק בקרוב כרטיסי הרחבה אותם ניתן יהיה לחבר למחשב הנייד באמצעות חיבור PCMCIA או Express Card. הכרטיסים יתבססו על שבב ה-Ofer-R של אינטל, כאשר ב-2008 תשלב אינטל את שבבי ה-WiMAX וה-WiFi לשבב אחד שיהיה חלק מפלטפורמת הסנטרינו שלה.
ניידות היא לא רק קישורית אלחוטית אלא גם, ובעיקר, אפשרות לעבוד על המחשב זמן ממושך, תוך שימוש בסוללה בלבד. כל דור הביא עימו שיפור נוסף וגם הפעם מציגים באינטל שיפורים חשובים. הראשון שבהם מבוסס על טכנולוגיה שאינטל לקחה מן המעבד, אשר יכול לעבור מ-HFM ל-LFM תוך כדי מעבר בין כ-6 רמות ביצועים (P Point) שונות בהן מהירות השעון משתנה, יחד עם צריכת החשמל של המעבד. כעת, גם מהירות הבאס יכולה להשתנות בהתאם לביצועים הנדרשים מן המחשב, מרמת ה-HFM (ר"ת High Frequency Mode) הגבוהה ביותר של 800MHz לרמת ה-Super LFM (ר"ת Super Low Frequency Mode) הנמוכה ביותר של 400MHz. שינוי זה מוריד את המעבד מ-1200MHz (מצב LFM) ל-800MHZ (מצב SLFM).
הגעת מעבדי ה-CD ו-C2D הביאה איתה את המצב של Enhanced Deeper Sleep בו המעבד משהה את פעילותו ומרוקן את זכרון המטמון שלו. אולם, בכל פעם בה הייתה פעילות בזכרון שהביאה לפעילות בבאס, ערכת השבבים העירה את המעבד כדי לבדוק האם קיים מידע חיוני בזכרון שלו. התשובה שהתקלה היא כמובן "לא", אולם הוצאת המעבד ממצב השינה העמוקה הביאה לצריכת חשמל מיותרת. החל מסנטה רוזה, ערכת השבבים מודעת לכך שזכרון המטמון של המעבד מרוקן ולא מעירה אותו יותר. כך, המעבד יכול להשאר במצב השהיה זה לאורך זמן רב יותר, דבר המתבטא בחסכון בצריכת החשמל.
אך חסכון בצריכת החשמל של רכיבי הליבה של המערכת אינו מספק עוד ויש צורך להתקדם גם לרכיבים אחרים של המחשב הנייד. למשל, צריכת החשמל של המסך. לשם כך, איחדה אינטל כוחות עם טושיבה-מצושיטה על מנת לפתח את טכנולוגית ה-D2PO המאפשרת למסך לעבור בין מצבי הסריקה השונים, Progressive ו-Interlaced בהתאם למקור החשמל שלו, ובכך לחסוך זמן סוללה חשוב.
התוספת המשמעותית ביותר, הן לחסכון בחשמל והן לתוספת הביצועים, היא הופעת זכרון הפלאש מסוג NAND בסנטה רוזה. לזכרון הפלאש צריכת חשמל נמוכה יותר מזו של כונן קשיח, ועל ידי אחסון מידע שהמערכת עושה בו שימוש בתדירות גבוהה על גבי זכרון זה, ניתן גם להקטין את צריכת החשמל וגם להגדיל את הביצועים שכן מדובר בזכרון מהיר יותר מהכונן קשיח. באינטל טוענים לקיצור של פי 2 במהירות טעינת מערכת ההפעלה וחזרה ממצב הייברנציה.