SanDisk Sansa C250 קשה לחשוב עכשיו ולתאר לעצמנו כיצד יכולנו להסתדר ולחיות את חיינו ללא נגני ה-MP3 שהחלו מציפים את השוק לפני כ-10 שנים. מאז ומתמיד הייתה ההאזנה למוזיקה לאחת מצורות הבילוי האהובות על בני האדם וכמו בכל דבר, גם בתחום הזה ההתפתחות הטכנולוגית נתנה את אותותיה לאורך כל ההסטוריה והפכה את צורת הבילוי המדוברת לקלה ונגישה בהרבה. נגני המוזיקה הניידים הראשונים הופיעו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 – הם ניגנו מדיות בעלות סליל מגנטי ולמרות הפופולאריות הרבה לה זכו, גברו חסרונותיהם על היתרונות הגלומים בהם ונראה היה שהציבור זקוק לפתרון אחר לניוד המדיה שלו. כיום המותג הפופלארי ביותר בתחום הנגנים הדיגיטליים הוא ללא ספק ה-iPod של חברת אפל. דגמי האייפוד השונים מוכרים בעיקר בפשטות הממשק שלהם, באוזניות הלבנות ובמחירם המוגזם. יש שאומרים כי המידה הטובה ביותר להצלחה היא חיקוי וכך גם הפעם, כאשר בביקורת זו נתמקד דווקא במוצר מתחרה, של החברה שכל סקרי השוק מצביעים עליה כמחזיקת המקום השני בשוק הנגנים הדיגיטליים – סנדיסק. נגן ה-Sansa C250 משתייך לפלח הנגנים הקטנים שמתמחים בדבר אחד – ניגון מוזיקה – והוא מתחרה, איך לא, בנגן ה-iPod Mini של Apple.
רק לפני כמה מאות שנים הדרך היחידה שהייתה בידינו להאזין למוזיקה הייתה כרוכה בנוכחות פיזית במופע וקונצרט ובנוסף, האמנים היו תלויים בזמינותם ובתקינותם של הכלים, ובאמצעים האקוסטיים במקום. המצאת מכונות ההקלטה והנגינה יצרה עבורנו את היכולת לבחור את הרגע להקשבה למוזיקה. עם-זאת עדיין היינו כבולים למיקום פיזי, שכן כל האמצעים היו לא ניידים בעליל.
בשנת 1979 נכנס ה-Walkman של Sony לייצור סדרתי. המכשיר הקטן שניגן קלטות שמע זכה לפופולאריות רבה בשל מחירו הנגיש, גודלו הקטן ותמיכתו בפורמט סטנדרטי. הייתה זו ההצלחה הגדולה ביותר של חברת Sony מאז ומעולם; ה-Walkman שהפך להיות פופולארי כמעט כמו ה-iPod של ימינו והפך את חברת Sony הקטנה (דאז) לתאגיד הבידור האלקטורוני שהיא כיום. חיש מהר הפך ה-Walkman ללהיט למשך יותר מ-10 השנים הבאות – אז נכנסו לתודעה נגני הדיסקים, שאמנם היו קיימים כבר מתחילת שנות ה-80, אך ניחנו בבעיות רבות (ביניהן הפרעות בשל טלטולים) שלא הצליחו להתגבר עליהן לפני תחילת שנות ה-90.
ניצני המהפכה בנגני המדיה הניידת הופיעו עוד בשנת 1997, כאשר החלו להופיע נגני המוזיקה הדיגיטליים הראשונים (בניגוד למכניים שהיו פופולאריים עד כה). אבל רק שנה לאחר מכן, הפריסה המסחרית הרבה לה זכה מכשיר Rio של חברת Diamond, הציגה לעולם את הכיוון החדש של נגני המדיה – נגנים המתבססים על כונן קשיח נייד, או זכרון פלאש. למרבה ההפתעה, דווקא Sony, החברה שהתחילה את הכל, לא הייתה שותפה למהלך המוזיקה הדיגיטאלית הניידת והתעלמה לחלוטין מהתופעה לה היו שותפות החברות הקטנות בהתחלה ותוכנה מסויימת בשם Napster. החברה שכן ראתה את העתיד ולמעשה זו שבנתה את עצמה מחדש (בדומה למה שקרה ל-Sony בהשקת ה-Walkman בשנות השבעים המאוחרות) הייתה Apple, כאשר נגן ה-iPod שלה שהושק בשנת 2001 חולל מהפכה בשוק והפך להיות מאז לאביזר חובה לכל חובב גאדג\'טים.
הנגן אותו אנו בודקים הוא ה-C250 מסדרת ה-Sansa של החברה, המכילה מגוון רחב של נגני מדיה ניידים, החל בנגני כיס זעירים, דרך נגנים מתקדמים בעלי יכולות ניגון וידאו וכלה בנגנים ייחודיים, כגון סדרת ה-Shaker של החברה, המיועדים בעיקר לילדים.
הנגן מציע נפח אחסון של 2GB, מעט יחסית לנגנים המתקדמים של Apple, iAudio או מיקרוסופט המציעים נגנים בעלי נפח של עשרות ג\'יגהבייטים, אך בהתחשב במחירו – כ-300 ש"ח בלבד – ניתן לומר כי הוא מציע אלטרנטיבה "שפויה" עבור כל מי שמעוניין לשאת את אוסף המוזיקה (הצנוע יחסית) שלו לכל מקום, מבלי להתפשר על איכות (ע"ע שלל הנגנים הסיניים אשר מציפים את השוק לאחרונה) ומבלי להרגיש זאת בארנק.
האנדרדוג מנצח? Zenfone 11 Ultra זמין לרכישה בישראל
5 דקות קריאה
התקדמות מבורכת ביכולות העיבוד: OnePlus Nord CE4
4 דקות קריאה
בעלי אייפון? העדכון החדש ל-IOS זמין להורדה
2 דקות קריאה
ה-Nothing המוזל נחת בישראל
4 דקות קריאה