מטבע הביטקוין נכנס לחיינו בשקט, ורק בשנים האחרונות החל לפרוץ לכותרות בזירה הגלובאלית כמו גם בביצה הישראלית הקטנה, כאשר החל לקבל חשיפה גדולה יותר בתקשורת תודות לעלייה בנפח המסחר שלו
בכל עסקה שאתם עושים, בין אם היא בחנות פיסית, כאשר אתם קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, או משלמים דרך פייפאל עבור גאדג'ט בחנות שנמצאת באינטרנט, אתם משלמים מס בלתי נראה.
המס הזה הוא עלות הסליקה שאותה חנות משלמת לחברת האשראי, או לחברת פייפאל עבור העברת הכסף מכם אליהם.
הסכומים האלה נראים זעירים (בין 2-5 אחוזים בדרך כלל) כאשר מסתכלים על עסקה קטנה אחת שנמדדת בדולרים עד עשרות דולרים בודדים, אך כשמסתכלים על התמונה הכוללת, הסכומים הופכים למשהו עצום.
לפני כארבע שנים, פותח המטבע הדיגיטלי ביטקוין על ידי אדם או קבוצה אנונימיים במטרה לעקוף את מנגנוני התשלום המסורתיים המתווכים בין הקונה למוכר.
אינפוגראפיק – כאן זה מתחיל |
ביטקוין אינו המטבע הדיגיטלי הראשון, וקדמו לו מטבעות כמו Beenz ו-Flooz, כמו גם InternetCash אך הם היו נסיונות מוקדמים במטבעות ריכוזיים (לא מבוזרים) בשליטה של חברות מסחריות, וניסו לפרוץ במהלך תקופת הבועה הכלכלית, כאשר כל דיכפין עם מזומנים חשב שיוכל להפוך למיליונר עם רעיון חצי אפוי.
אחת הסיבות להצלחה של ביטקוין היא המשבר הכלכלי העולמי שלא הבדיל בין מדינות עשירות כמו ארצות הברית, לבין מדינות עולם שלישי כמו ארגנטינה. כולם נפגעו בצורה כזאת או אחרת. והזמן היה הזמן הנכון לחלופה.
אם המטבע היה מוצג לעולם ב-2007, כאשר הכלכלה העולמית עדיין התקיימה בתוך הבועה החמימה של הלוואות ללא תחתית והשקעות חסרות ביטחונות, למטבע דיגיטלי מבוזר כמו ביטקוין לא היה סיכוי לתפוס תאוצה אמיתית.
עם ההצלחה הגיעו גם ההתקפות, ועשרה ימים לאחר שהמטבע הגיע לשווי שיא של 31.90 דולרים ביוני 2011, הודתה בורסת הביטקוין הגדולה ביותר, Mt. Gox כי בסיס הנתונים שלה נפרץ וחשבונות רבים של משתמשים נגנבו.
ההודאה הביאה (כצפוי) לנפילת ערך המטבע שהחמירה כאשר לאחר עשרה ימים נוספים נודע כי שירות ארנקי ביטקוין בשם MyBitcoin.com הפך לבלתי זמין, וכאשר חזר לשירות סדיר מעל למחצית מהכספים שהופקדו בו נעלמו. הירידה בערך המטבע הביאה אותו תוך פחות מחמישה חודשים לערך של פחות משלושה דולרים (איבוד של קרוב לתשעים אחוזים מערכו).