ה"בייבי" של IBM מבטיח לנו את כל הטוב שבעולם – מהירות אדירה, צפיפות גבוהה ומחיר נמוך. אב טיפוס חדש מקרב אותנו צעד נוסף אל עבר היום שבו זה יקרה
אם לשפוט על פי מספר "זכרונות הדור הבא" שנמצאים בשלבי פיתוח שונים אצל IBM, עושה רושם שבענקית המחשבים ממש נחושים להיפטר כבר מאותם כוננים קשיחים גדולים, רועשים ומציקים שמלווים אותנו כבר כמה עשורים (ואולי גם למצוא תחליף משודרג לזכרונות ה-DRAM, על הדרך).
במהלך השנים האחרונות יצא לנו לשמוע לא פעם על חידושים טכנולוגיים של החברה בתחום זכרונות ה-Phase Change, זכרונות ה-MRAM, זכרונות Hybrid Memory Cube וגם זכרונות ה-Racetrack – פיתוח שבו IBM מתגאה מאוד, ובצדק.
זכרונות ה-Racetrack (זכרונות מסלול מירוצים, בתרגום חופשי), שנחשפו לראשונה בשנת 2008, מתבססים על קונספט שמקורו באמצע המאה הקודמת – שימוש בזרם חשמלי על מנת "לדחוף" חומרים מגנטיים לאורכו של משטח.
טכנולוגיית ה-Racetrack המודרנית משלבת את הרעיון הבסיסי ההוא עם תורת הפיזיקה הקוונטית (ותורת הספינטרוניקה בפרט) ועם הננו-טכנולוגיה הזמינה כיום על מנת ליצור דור חדש של זכרונות מגנטיים, שמבטיחים להיות מהירים יותר, זולים יותר וצפופים יותר מכל מה שהכרנו עד עתה (הסבר מפורט יותר על שיטת הפעולה של זכרונות אלו תוכלו למצוא כאן וכאן).
לפני כשנה דיווחה IBM כי התגברה סוף סוף על מגבלת המהירות בה נתקלה במהלך פיתוח זכרונות ה-Racetrack, ועכשיו אנחנו זוכים לראות את פירות ההתפתחות החשובה בדמות אב טיפוס, אשר משלב לראשונה את כל הרכיבים הדרושים לזכרון ה-Racetrack על מנת לקרוא, לכתוב ולאחסן מידע על גבי שבב בודד.
פרט נוסף שחשוב לא פחות מעצם יצירתו של אב הטיפוס המדובר הוא העובדה שהוא נוצר על ידי שימוש בטכניקת ה-CMOS (ר"ת Complementary Metal Oxide Semiconductor) שנמצאת כבר עתה בשימוש נרחב בעולם המוליכים למחצה – מה שאמור להקטין באופן משמעותי את ההשקעה הנדרשת בכדי להתחיל ולייצר זכרונות אלו באופן מסחרי.
| האם יש לזכרונות ה-Racetrack את מה שצריך בשביל להוציא את הכוננים הקשיחים לפנסיה באופן סופי? |
תצלום מיקרוסקופי של אב הטיפוס החדש |
אב הטיפוס שנוצר מבוסס על מערך של 256 ננו-חוטים שטוחים (המוצר הסופי אמור לעשות שימוש בננו חוטים תלת מימדיים בצורת 'U' שיעניקו צפיפות אחסון גבוהה יותר) עשויים ניקל וברזל באורך של כ-10 מיקרומטר וברוחב של כ-150 ננומטר, כאשר ב-IBM מעריכים שהרוחב הזה יוכל להגיע לכ-50 ננומטר בלבד בשלבי פיתוח מתקדמים יותר.
מדובר בצעד משמעותי קדימה עבור הטכנולוגיה המבטיחה הזאת, אבל כרגיל – לא היינו ממליצים לבנות על זכרונות Racetrack למערכת המחשב הבאה שלכם.
ל-IBM מצפה עוד עבודה רבה – אחסון ושימוש במספר "פסים מגנטיים" בכל ננו-חוט להגדלת צפיפות המידע המאוחסן, יצירת מערך ננו-חוטים תלת מימדי, מציאת חומרים חדשים עבור הננו-חוטים שיהיו זולים יותר ויעילים יותר לייצור המוני ועוד, אך אין ספק שהיא בכיוון הנכון.
מעניין. על מתי מדובר, שנה, שנתיים?
ידוע עד כמה זה יהיה שונה ?
כבר דובר רבות על טכנולוגיית מעבדים, שאמרו שהיא צריכה להיות משהו חדשי כל כך, שהוא טוב יותר בכך וכך אחוזים וזה לא המקרה ברוב המקרים. באזז זה לא הכל בחיים, בסוף צריכים להראות תוצאות. מעניין מאוד, מה הכוח של הזכרונות החדשים האלה, וגם קצת מידע על הRACETRACK יהיה ממש מעניין לדעת.
מתחיל להימאס
די כבר מתחיל להימאס עלי כל הקטע של פיתוח טכנולוגיות בחצי שנה האחרונה קראתי על טונה של פיתוחים פורצי דרך ומרגשים , הבעיה היא שכל הפיתוחים האלה במקרה הטוב הם אבות טיפוס שתקועים במעבד וישארו שם עוד הרבה שנים ואולי נזכה להשתמש בהם 10-15 שנים אם בכלל .
סליחה אבל אני עדיין
לא זוכר שמתישהו יצאה טכנולוגיה חדשה שעלויות הייצור שלה זולות יותר, ולנו הלקוחות זה באמת עלה פחות מאשר הטכנולוגיה הקודמת.
ל-3
אני מאמין שזה ברור לכל בר דעת שהכוונה היא לפוטנציאל המחיר, ולא למחיר שיהיה לטכנולוגיה ברגע שהיא תגיע לשוק.
רוצה דוגמא? מסכי ה-LCD, למשל. לא זכור לי שבעידן ה-CRT יכולת לקנות מסך סביר לגמרי בגודל סביר ב-600~ שקל, כמו שקורה היום בשוק ה-LCD.
ל-4
הסיבה שהLCD זולים מהCRT היא הגודל, עלויות השינוע ירדו, שום דבר מעבר.