המלחמה בשיטות הקידום העצמי של ענקית האינטרנט באיחוד האירופי עולה מדרגה, ובגדול
זה לא פשוט להיות הגדול מכולם, וזה משהו שגוגל עומדת ללמוד על בשרה, כך נראה, כאשר חקירה שהחלה עוד בשנת 2015 אודות שיטות עסקיות פסולות לקידום עצמי בנציבות האירופאי מולידה קנס עצום של 4.34 מיליארד אירו, שעלול להמשיך ולגדול במידה והחברה לא תבצע שינויים נדרשים לדרכיה.
ההאשמות הן כי גוגל ניצלה את השליטה הבלתי מעורערת שלה בשוק החיפוש המקוון, בשוק הדפדפנים וגם בתחום מערכות ההפעלה למכשירים חכמים על מנת לחסום את המתחרות – יצרניות מכשירים קיבלו אישור להתקנה ושימוש בחנות היישומים הייעודית של החברה (ה-Play Store, או Google Play) רק אם התקינו כברירת מחדל את אפליקציית החיפוי של גוגל ואת דפדפן ה-Chrome, ואך ורק אותם, ובמקביל מנעה מיצרניות אשר ביקשו לקבל את אישור השימוש ב-Google Play להציע במקביל מכשירים שאינם עומדים בתנאים אלו (כלומר מכשירים שבהם יישום החיפוש של גוגל והדפדפן האישי שלה אינם מותקנים מראש או אינם בלעדיים).
מדובר בטענות שמזכירות מאוד את אלו שהופנו ועדיין מופנות כלפי מיקרוסופט, אשר דואגת תשווקת באגרסיביות את דפדפן ה-Edge ואת מנוע החיפוש Bing במסגרת מערכת החלונות שלה, אם כי נראה כי ההבדל העיקרי הוא המהלכים הפסולים של גוגל שנועדו לחסום מראש כל רצון או נסיון של היצרניות לספק אפשרות בחירה לצרכנים היישר מהקופסה, באופן שלמעשה לא נתן שום סיכוי באשר הוא למתמודדים האחרים.
גוגל טענה לחפותה והצהירה כי החלטות אלו נועדו למנוע תופעות שליליות של פרגמנטציה במערכת האנדרואיד אשר תפגע בחוויית השימוש הכללית ותיצור בעיות טכניות שונות, אם כי החוקרים לא התרשמו יתר על המידה והצהירו כי לא מצאו שום עדויות לנסיונות מצד גוגל לשפר את התאימות הטכנית של גרסאות אנדרואיד "בלתי רשמיות", שאינן כוללות את שירותי החברה המובנים.
גוגל וחברת האם שלה Alphabet כבר הודיעו כי יערערו על ההחלטה, מה שצפוי לעכב משמעותית את התהליך, אך בנציבות האירופית הודיעו מצידם כי לחברה 90 יום לתקן את הפגמים שבעסקיה, אחרת תהיה חשופה לקנסות חוזרים נוספים של עד 5 אחוז מההכנסות היומיות של Alphabet, אשר עשויים להצטבר למיליארדי אירו נוספים. מה יהיה סוף הסאגה הזו? קשה לדעת – אבל יהיה מסקרן בהחלט להמשיך ולעקוב.