הגבול הלא מבוקר והמבעית של עולם המזל"טים והתעופה הפרטית
איש הקשר שלי היה גבר חמור סבר ושחרחר עם זיפי זקן בן כמה ימים, חולצה שחורה מצוחצחת ומבט זועף. הוא הסתכל עלי מלמעלה בחמיצות, נשף אוויר כאילו הוא מותש. הוא כבר עשה זאת בעבר – אולי יותר מדיי פעמים.
שמו מריו. וכן – הוא יוכל למכור לי מזל"ט מעקב, בתנאי שאוכל לשלם את המחיר שהוא רוצה. האם הוא יכול לעניין אותי גם בטנק ריגול בשלט רחוק עם מצלמת ראיית לילה?
מריו הוביל אותי לצידו השני של החדר והנהן בלי לומר מילה לעבר מכונה קומפקטית בעלת ארבעה פרופלורים. גודלו של גוף ה"קוואדקופטר" היה בערך בגודל של חצי פפאיה. ארבע זרועות רוטור דקות בלטו ממנו בזוויות אלכסוניות, כל אחת מחוברת לזוג להבים שחורים מעוצבים. עם מצלמה אחת הפונה קדימה ואחת כלפי מטה, אני יכול לאסוף צילומי וידאו וסטילס מגובה של עד 25 מ' בשמיים וממרחק של 50 מ' מלפנים.
מריו לחץ על כפתור הבקר בידו. הלהבים זמזמו, והמזל"ט המריא. הוא החזיק לפניי את המסך. התמונות היו חדות כתער.
כעיתונאי עבדתי בקמבודיה ונסעתי בעקבות הצבא האמריקני ברחבי מחוז אל-אנבר בעיראק. אבל כדי לרכוש את מזל"ט המעקב שלי, כל מה שהייתי צריך לעשות הוא לנסוע לחנות Brookstone בקניון מרכז "פליסיידס" בניו-יורק. החנות הייתה ממוקמת בין חנות למשקפי שמש וחנות של "ויקטוריה'ס סיקרט".
הושטתי למריו את כרטיס האשראי שלי, ותמורת ל-299$ רכשתי לי מזל"ט Parrot AR.Drone, חומרה בסגנון צבאי שתעביר תיעוד ב"סטרימינג" אל ה-iPhone שלי.
אמרתי לו שאני מתכנן לצלם את השכנים שלי. "החוק היחיד שאני מודע לקיומו", ייעץ לי מריו, "הוא הסגת גבול. ביום הראשון שעבדתי כאן, קיבלתי שיחת טלפון מהמשטרה בניו-ג'רזי. איזה בחור הטיס מזל"ט מעל ביתו של שכן".
מזל"ט AR.Drone של חברת Parrot |
מזל"טי מעקב עדיין אינם נפוצים בארצות הברית, אבל הם עוד יהיו. בשנה שעברה, הקונגרס האמריקני העביר הצעת חוק ל-FAA לאפשר לכלי טיס בלתי מאויישים לשוטט במרחב האווירי המקומי. החוק החדש שייכנס לתוקפן עד שנת 2015 יאפשר למשתמשים חובבנים חופש גדול בהרבה לשוטט בשמיים, וזה עשוי, כמעט בוודאות, לעודד ביקוש למזל"טים. האיגוד הבינלאומי של מערכות רכב בלתי מאויישות מעריך, שעם כניסת החוק לתוקפו, מכירת המזל"טים בארצות הברית עשויה להגיע ל-110,000 יחידות בשנה, עד 2017.
"החוק יעשה עבור המזל"טים את מה שהאינטרנט עשה למחשב הבייתי", אומר פיטר סינגר, עמית במכון ברוקינגס ומומחה למזל"טים. "הוא יפתח שווקים חדשים לחלוטין".
סביר להניח שהשינוי לא יעבור בלי התנגדות או חקיקה נוספת. מועצת העיר של ראנצ'ו מיראז' בקליפורניה, הצביעה על מה שכנראה תהיה התקנה העירונית הראשונה שמסדירה את השימוש במזל"טים מעל שכונות מגורים, לאחר שמישהו התלונן שמזל"ט מרחף מעל ביתו. המחוקקים באורגון מקדמים הצעת חוק נגד הסגת גבול, הטרדה ופגיעה בפרטיות, באמצעות כלי טיס. המחוקקים בטקסס שוקלים לאסור שימוש במזל"טים כדי לצלם שטח פרטי ללא רשות.
לשמחתי, המחוקקים בניו-יורק – המדינה שבה אני גר – טרם הציגו הגבלות כאלה. חזרתי בביטחה לביתי, קרעתי את קופסת המזל"ט שלי כמו ילד בחג המולד, הורדתי מה-Apple Store את האפליקציה שתאפשר לי לשלוט בכלי הטיס שלי ובמצלמותיו באמצעות הטלפון שלי. צפיתי בסרטי הדרכה, התקשרתי לחברים והתפארתי במעשי ה"גבורה" העתידיים שלי.
בחוץ, חיברתי את הסוללה למזל"ט והתרחקתי ממנו. הפרופלורים התעוררו לחיים והמזל"ט המריא. תמרנתי את כלי הטיס לצידו השני של הכביש. היה קשה יותר להטיס אותו ממה שציפיתי. בהתחלה כמעט פגעתי בקו מתח גבוה, ובתגובה שלחתי את הקוואדקופטר היישר אל תוך עץ. מבועת, התבוננתי בפרופלורים הנוגעים בענף, כאשר מתג כיבוי החירום נכנס לפעולה. המזל"ט האהוב שלי צנח כמו אבן ופגע בכביש בחבטה מחליאה. אחת מזרועות הפרופלור נשברה, ותושבת המצלמה התפרקה לשניים.
חזרתי לקניון, ומריו הודיע לי שתעודת האחריות שלי אינה מכסה התנגשויות. אבל אני כבר הייתי עמוק מדיי בפרויקט מכדי לוותר עליו. שילמתי 299$ בשביל מזל"ט נוסף, ונשבעתי להתאמן בסביבה פחות בעייתית. האטריום הגדול של הקניון נראה לי מתאים בהחלט.
"הם יעצרו אותך מיד", הזהיר מריו. "בביטחון של הקניון לא אוהבים אפילו שאנחנו מטיסים מזל"טים מחוץ לגבולות הקניון". הודיתי לו על הייעוץ וחמש דקות לאחר מכן חזיית תחרה בצבע תכלת הופיעה על המסך שלי, חובקת בובת ראווה של ויקטוריה'ס סיקרט. ואז הופיעו פנים כעוסות על המסך.
"יש אפשרות שלא תעשה את זה?" רטנה אשת מכירות נמוכת-קומה עם סרט מדידה תלוי על כתפיה, "מישהו עוד עלול להיפגע".
שדה קרב בחצר האחורית שוק המזל"טים של "צבא המסחר והפנאי" נמצא במסלול עלייה לרמה של 89 מיליארד דולר בעשור הקרוב |
פציעת לקוחות, גיליתי, היתה בין היתר , אחד החששות שאותם חלקו רוב אנשי המכירות חסרי ההומור – ב-Foot Locker, Zales ו-Staples. לכן העברתי את הפעילות למתחם המזון – במרחק שווה מכל כך הרבה דוכנים, חשבתי שאף איש מכירות אחד לא ירגיש אחראי לעצור אותי.
המזל"ט שלי המריא, וטסתי נמוך מעל ראשם של שני פנסיונרים שאכלו סלט (הם התכופפו). בזמן שהמתנתי שמאבטחי הקניון יגיעו, ביצעתי יעפים מעל חמישה סלטים, מנה של שניצלונים ושלושה משולשי פיצה. בסופו של דבר, התחלתי להשתעמם והחלטתי לצאת החוצה.
בעיירה השקטה שלי, הרקעתי שחקים מעל פקח החנייה בזמן שהוא כתב דוחות. ריחפתי לפני בית המשפט העירוני, בתקווה לאסוף צילומים של אסירים אזוקים המובלים אל תוך הבניין. באותו לילה ריחפתי מחוץ לביתו של עורך מגזין שחי בקרבת מקום. למרבה הצער, הוא לא היה בבית. הסרט המרתק ביותר שצילמתי היה של נער שישב בלי לזוז מול הטלוויזיה. מתוסכל, נסעתי לפארק שמבקרים בו תכופות זונות וסוחרי סמים. כשניווטתי את המזל"ט לעבר התקהלות של גברים צעירים ליד גרם מדרגות ידוע לשימצה, הצחוק פסק, בטחונם העצמי התערער, והם עזבו.
כשנסעתי הביתה, חשבתי על לואיס ספולבדה – נבחר בית המחוקקים של ניו-יורק מהברונקס, שהכריז באפריל על תכניתו להגיש הצעת חוק שתאסור על אינדיבידואלים לחמש את המזל"טים שלהם. הותקפתי לפתע בתחושת אי נוחות. פרט להתקלות שלי עם אשת המכירות הנרגנת בוויקטוריה'ס סיקרט וכמה שכירים אחרים, אני הסתובבתי בעיירה שלי, בקניון – אפילו ליד מדרגות סוחרי הסמים – ללא חשש. אפילו הטענתי את הסוללה שלי בבית המשפט העירוני. אם מישהו היה רוצה להפוך מזל"ט לטיל שיוט זעיר, הוא או היא לא היו נתקלים ביותר מדיי התנגדות.
וזה גרם לי לתהות: האם אני יכול להפוך את מזל"ט ה-Brookstone הזול שלי לכלי נשק?
ביום שלמחרת, הוצאתי 50$ בחנות תחביבים מקומית כדי לרכוש נפץ ושלוש צינוריות מלאות באבק שריפה, כאלה שמשמשות בדרך כלל לשיגור רקטות צעצוע. ישבתי על סלע בפארק מבודד לא הרחק מביתי, והדבקתי בנייר דבק צינורית למזל"ט שלי. כשכלי הטיס המריא, בדקתי פעמיים כדי לוודא שאף אחד לא נמצא בסביבה, ואז הפעלתי את הנפץ.
להבות ועשן פרצו מחלקו האחורי של המזל"ט והעיפו אותו לצדדים באלימות, כמו חיה קטנה שנלכדה במלתעותיו של תנין. הוא התרסק אל הקרקע, רעד ואז דמם.
זה היה מאכזב מעט ובו זמנית מטריד. בעידן ה"מערב הפרוע" הזה של תעופה פרטית בלתי מבוקרת, אפילו חובבן כמוני יכול להפוך צעצוע לדבר מסוכן – פעולה שצריכה להיות – וככל הנראה תהיה בקרוב בלתי חוקית. אך עם כל ההתנגדויות המוסריות שלי, לא יכולתי שלא לבהות בשני מנועי הרקטה הנותרים ששכבו לפניי ולחשוב: בפעם הבאה, אני אשתמש ביותר אבק שריפה.
עוד על חידושים בגליון אוגוסט של popular science ישראל – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il