כאשר כיבה ממשלו של הנשיא מובארק את רשת האינטרנט של מצרים בבוקר 28 בינואר 2011, הוא הוכיח את תאוריית העבודה של מחלקת המדינה של ארצות הברית: קשת ההיסטוריה נוטה לכיוון הדמוקרטיה, אבל היא זקוקה לגישה לאינטרנט כדי להגיע לשם.
פרויקט אחד שמטרתו הייתה להבטיח את מה שמזכירת המדינה הילארי קלינטון מכנה "החופש להתחבר" הוא "אינטרנט במזוודה", ערכה של נתבים ותכנה אלחוטיים שניתן להבריח אל תוך מדינה ריבונית ולאפשר למהפכנים להקים רשת מקומית (LAN) משלהם. המפתחים שלה – קרן אמריקה החדשה במכון המדיניות הציבורית מכנים את הקונספט "מכשיר שהוא תשתית", פלטפורמה שמתפקדת לבדה, מבלי להזדקק לחיבור לאינטרנט הרחב יותר.
מאחר שהרשת אינה משתמשת בתשתיות כבלים של חברות הטלפון הקיימות ולמערכות האינטרנט המקומיות – יהיה קשה מאוד לנטר ולכבות את הרשת הייעודית הזאת. אבל האינטרנט במזוודה לא עובד. במבחן שבוצע בסתיו שעבר בהפגנות ה-Occupy D.C. גילו הפעילים שעל אף שהנתבים שלהם פעלו כראוי, כשהם ניסו להתחבר לרשת הרחבה יותר החיבור היה אטי מכדי להיות שימושי. באינטרנט שהולך ומתבסס יותר ויותר על הענן, כל LAN יקרטע בצורה חמורה בלי גישה לאינטרנט הרחב יותר. אפליקציות כמו ג'ימייל, טוויטר ויוטיוב דורשות backhaul, או חיבור לתשתית האינטרנט העולמית.
הבעיה אינה בבניית רשת אחת, אלא בבניית אינטרנט עבודה פעיל, שמסוגל להתחבר לתשתית הקיימת של מערכת הטלקומוניקציה של המדינה – אלה הדברים שנמצאים תחת השליטה הקפדנית ביותר. האינטרנט במזוודה הוא כמו ספינת מלחמה חדשה שאין לה דרך להגיע אל הים הפתוח. רשת LAN עשויה עדיין להיות שימושית לתקשורת מוגבלת, אבל לא אם המהפכה צריכה לעבור בציוצי טוויטר.
הדרך לבנות את סוג הרשת היעילה שלדעת קרן אמריקה החדשה חיונית לדמוקרטיה אינה באמצעות טכנולוגיה אחת כלשהי, אלא על ידי טיפוח מהנדסי רשת שבאמת אכפת להם מהמשתמשים שלהם. "זה לא רק להעביר נתונים באמצעות החיבור", אומר אנטון קאפלה, מהנדס רשת בחברת 5 Nines, ספקית אינטרנט במדיסון, וויסקונסין. 5 Nines מפעילה מרכז נתונים המשתרע על פני 280 מ"ר שמאחסן אתרי אינטרנט ואפליקציות לחברות מקומיות. אבל היא גם מוכרת גישה לאינטרנט ברחבי העיר באמצעות שילוב של חיבורי מיקרוגל, מעגלים של קווי טלפון מנחושת וסיבים אופטיים.
קאפלה ועמיתיו מתייחסים לניטור רשתות יותר כמו גננים מאשר אנשי אבטחה, והם כל הזמן מנכשים את הקישוריות השבורות, קובעים את תצורתן של קישוריות חדשות, ומשתמשים בתנועה היוצאת ממרכז המידע כדי לאזן את התנועה הנכנסת של לקוחות ספק שירות האינטרנט (ISP) שלהם. 5 Nines עובדת כי היא מקומית לחלוטין; שני הצדדים בעסק שלה חולקים את אותם קישורים פיזיים אל עמוד השדרה של האינטרנט, ולקוחות משני הצדדים יעדכנו אותם כשקישוריות נקטעות.
ספקיות של שירותי אינטרנט בבעלות קהילות כמו 5 Nines ובהפעלתן אולי לא יוכלו לעזור ללוב ולמצרים בשלב הראשון, אבל הדגש המחודש על חיבורים מקומיים הוא מענה עצמתי לשליטה המונופוליסטית שמאיימת על האינטרנט בכל הרמות. ספקים מקומיים זורעים זרע חיוני. הם מאמנים מהנדסי רשת חכמים לחשוב על מבנה האינטרנט בדרכים חדשות. הנטיות החשאיות של חברות טלפון וכבלים גדולות הפכו את הטריקים הנלמדים על ידי מהנדסים המשקיעים בהמשך פיתוח הידע האישי שלהם לאמנות שאבדה.
האינטרנט הפך למונוליתי בצורה מדאיגה – לרוב הערים בארצות הברית יש רק קומץ ספקיות שירות לבחור מביניהן – ובמצב זה קל לשכוח שעל אף שהשימושיות של האינטרנט היא גלובלית, הגישה אליו הוא מקומית מטבעה. רשת כמו 5 Nines יכולה לשרת את האינטרסים של הקהילה שלה באותה צורה שבה בנק מקומי או חנות כול בו היו עושים בעבר. כשהאזרחים של וויסקונסין עתרו להשיב את המושל שלהם, הקצתה 5 Nines חלק מרוחב הפס העודף שלה כדי לאחסן סטרימינג וידאו HD של ספירת החתימות.
קשה לדמיין חברות ענק כמו ComCast או Verizon עושות את זה. ספקית שירות אינטרנט מקומית ועצמאית בקהיר עשויה הייתה אף היא לשמור את כיכר תחריר על הרשת. אבל אי אפשר שרשת מקומית, המגיעה לעמוד השדרה הגלובלי של האינטרנט, תהיה חייבת לבצע את קביעות הקונפיגורציה שלה באופן עצמאי. זה דורש ניהול ותחזוקה בלתי פוסקים של מהנדסי רשת. וזה לא נכנס למזוודה.
עוד על חידושים בגליון מאי של popular science ישראל – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il
ניסוח מבולבל ולא קריא
אפשר קישור למקור?
פונקציה של כסף כרגיל
לשכור לוויין יהיה זול ואמין יותר מלנסות להרים רשת פיראטית.
אם אתם לא רוצים שיעקבו, דאגו שהלוויין יהיה שלכם או שתשחדו את האנשים הנכונים.
הרבה דברים עפים מתחת לראדאר של התקשורת כבר היום. לא צריך להמציא את הגלגל.
קודם שיהיה אינטרנט בכל ישראל
שיהיה אינטרנט בכל בית אב בישראל