מעבדת המחקר הניידת שהונחתה על כוכב מאדים לפני כשבועיים, כבר החלה לבצע את פעילות המחקר שלה – כשבימים האחרונים היא ירתה קרן לייזר גרעינית ראשונה
על ה-'Curiosity' של נאס"א שמענו כבר בתחילת השנה, כאשר אז היה ברור לכולם כי מדובר כאן ברכב החלל החזק והמצויד ביותר שאי פעם נשלח לכוכב לכת אחר. כמתוכנן, הרכב נחת לפני כשבועיים על מאדים סמוך למכתש גייל המיועד, כאשר מאז הוא איננו זז אפילו סנטימטר אחד מנקודת הנחיתה. עם זאת, בנאס"א מציינים שהוא כבר החל לצלם תמונות ברזולוציות גבוהות במיוחד ולנתח את החומרים עליהם הוא עומד.
| הקיוריוסיטי על מאדים… התמונה נלקחה על ידי הכלי עצמו, באתר הנחיתה סמוך למכתש גייל |
בנוסף לכך, הפעיל הקיוריוסיטי גם את הלייזר הגרעיני שלו אשר מסוגל לירות קרניים בעוצמה של מליוני וואט, מה שמקנה לו יכולת להתיך סלעים ולנתח את תרכובות החומרים שלהם. הלייזר הוא חלק ממערכת ה-'ChemCam' של הקיוריוסיטי לבדיקות כימיות של חלקיקים, כאשר לפני כמה ימים בחרו המדענים בנאס"א פיסת אדמה באורך של כמה סנטימטרים בודדים, שעליה הוקרן הלייזר לראשונה.
| מערכת ה-'Chemcam' המתוחכמת לבדיקת חלקיקים, שמובנית בקיוריוסיטי |
אל עבר פיסת האדמה הזו, אשר נקראת על ידי המדענים 'Coronation', נורו בימים האחרונים 30 פולסים של מטחי לייזר, כל אחד באורך של ננו-שניה. הירי נעשה לאחר כיול ראשוני של הלייזר עם תרכובות קבועות מראש של חומרים כדוגמת זכוכית, גרפיט, קרמיקה וטיטניום. יש לציין כי מדובר בפעם הראשונה בהסטוריה, בה המין האנושי עושה שימוש בקרני לייזר כה עוצמתיות מחוץ לכדור הארץ.
כאשר הלייזר פוגע במטרתו (במקרה של כוכב מאדים מדובר לרוב בסלעים), הוא מיד ממיס את החומר למצב צבירה של פלזמה. לאחר מכן, החומר מנותח על ידי מערכת הבדיקות המורכבת של הקיוריוסיטי, מה שמשודר באופן מיידי לנאס"א ואל המעבדה הלאומית האמריקנית בלוס אלמוס.
התהליך כולו נקרא ספקטרוסקופיה באמצעות לייזר, והוא מוכר יותר בשפה האנגלית בראשי התיבות 'LIBS'. באמצעות התהליך הזה, אשר באמצעותו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, יוכלו המדענים על כדור הארץ לנתח בצורה מדוייקת את התרכובות הגאולוגיות של כוכב מאדים.
| בעיגול: המטרה הסופית של הקיוריוסיטי על מאדים, "Mount Sharp". |
בימים הקרובים, לאחר שישלימו בנאס"א את עדכון הקושחה שהם מבצעים לקיוריוסיטי, הרכב יתחיל לבצע הכנות לקראת המסע שלו לעבר מיקום שנקרא 'Glenelg' – שנמצא כעת במרחק של 400 מטרים ממנו. בנאס"א מקווים שהמיקום הבא שנבחר בקפידה יניב נתונים רבים לניתוח ומחקר, שכן מדובר בפיסת אדמה אשר מהווה צומת הצטלבות של שלושה סוגים של חלקות אדמה.
כמו כן, מקווים המדענים כי לאחר שינוע רכב המחקר אל עבר המטרה המיועדת, הם יוכלו להשתמש (בנוסף ללייזר הגרעיני) גם במקדח שלו, על מנת לפורר סלעים ולאסוף דגימות מהקרקע.
