אחרי גיחה קצרה אל האיזור שמחוץ לחדר הנקי במפעל (מה שמכונה 'סיור חלונות' בעגת עובדי החברה), שהעניק לנו "טעימה" קטנה מתהליך הייצור המשוכלל והדקדקני, התיישבנו לראיון עם יונתן ונד, מנכ"ל מיקרון ישראל.
מר ונד, בעל תואר שני בכימיה יישומית, החל את דרכו המקצועית בתחום המוליכים למחצה לפני קרוב לשני עשורים באינטל. הוא היה חלק מהצוות שהקים את מפעל הייצור של יצרנית השבבים בירושלים (Fab 8), עבר לשמש כמנהל התפעול והייצור במפעל הראשון של אינטל בקריית גת (Fab 18), הפך למנהל המפעל בירושלים ולאחר מכן מונה למנכ"ל מפעל הייצור הקריית גת. כשאותו מפעל הפך לחלק ממיזם נומוניקס, מונה מר ונד למנכ"ל נומוניקס בישראל ומשם המשיך לתפקידו הנוכחי, בעקבות הרכישה בידי מיקרון.
מדובר ברזומה מרשים לכל הדיעות, שעשוי להסביר מדוע השתוקקנו לשמוע מה יש למר ונד לספר על התעשייה אותה הוא חי ונושם כבר יותר משלושים שנה.
יונתן, מה צופן העתיד עבור שוק זכרונות ה-NOR?
כיום, שוק זכרונות ההבזק מסוג NOR מוערך ב-5-4 מיליארד דולר בשנה, כשבתחום המכשירים הסלולריים למיניהם ישנה ירידה בדרישה בעקבות מעבר הדרגתי לזכרונות הבזק מסוג NAND, אך בו בעת ניתן לראות עליה בדרישה בתחום המערכות המוטמעות (Embedded) שמגוון הרבה יותר וכולל את תעשיית הרכב, קונסולות משחק, מכשירים משרדיים, ממירי טלוויזיה ועוד.
לפי התחזיות השונות, שוק זכרונות ה-NOR עתיד לשמור על היקפו במהלך השנים הקרובות, כשהמשמעות היא עלייה בביקוש לצד ירידת מחירים טבעית לשווקים תחרותיים.
יונתן ונד, מנכ"ל מיקרון ישראל |
חשוב לציין שטכנולוגיית הייצור המתקדמת ביותר לשבבי NOR כעת היא 45 ננומטר (אשר פותחה בעיקרה ב-Fab 12 של מיקרון, כאן בישראל), זאת לעומת טכנולוגיות ייצור של כ-20 ננומטר עבור שבבי NAND וכ-30 ננומטר לשבבי DRAM שעתידות גם להמשיך ולהשתדרג בעתיד, בעוד שעבור שבבי ה-NOR יתכן ומדובר ב"תחנה אחרונה" בהתפתחות הטכנולוגית, מה שתורם להצטמקותו היחסית של התחום לעומת הזכרונות מסוגים אחרים.
האם בכל זאת יש אפשרות שנראה תהליך ייצור חדש ומתקדם יותר עבור שבבי NOR בהמשך הדרך?
כרגע אין תוכניות למזעור נוסף של תהליכי הייצור כאן במפעל בישראל, בעיקר בשל מורכבות הייצור של שבבים מסוג זה.
ישנן הערכות לפיהן יתכן מצב בו ניתן יהיה לייצר שבבי NOR בליטוגרפיה של 32 ננומטר, אך לעת עתה לא ידוע על אף חברה שמתכננת לעשות זאת.
מה לגבי מעבר עתידי לייצור על גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מילימטר או אפילו 450 מילימטר?
ייצור על גבי פרוסות סיליקון של 450 מילימטר אינו על הפרק, אך יש בידינו תוכנית בלתי רשמית להסבה של המפעל לייצור על גבי פרוסות של 300 מילימטר שיהיה רווחי ויאפשר להמשיך בייצור תוך כדי התהליך. כאמור – תוכניות אלו אינן תוכניות רשמיות, ואין להסיק מכך מסקנות משמעותיות.
במהלך החודשים האחרונים ראינו שמועות מתרוצצות ברחבי הרשת בנוגע לעסקה אפשרית בין מיקרון למתחרה היפנית שלה אלפידה (Elpida) שנמצאת בתהליך ארגון מחדש, אולי במטרה לקבל גישה אל טכנולוגיית זכרונות ה-ReRAM העתידיים. מה תוכל לספר לנו על כך?
איני יכול להגיב על שמועות כאלו, אך אציין שאני מאמין כי הדברים הללו אינם מבוססים יתר על המידה היות וההובלה של אלפידה בתחום טכנולוגיית ה-ReRAM לא משמעותית מספיק.
מותגים מבית מיקרון כגון Crucial ו-Lexar זוכים לפופולריות בלתי מבוטלת ברחבי העולם בתחום כונני ה-SSD, זכרונות ה-DRAM ומוצרי אחסון מבוססי שבבי הבזק נוספים. בארץ לעומת זאת ניתן למצוא בעיקר את כונני ה-SSD של Crucial, אך לא הרבה מעבר לכך. האם תוכל לספר לנו מה הסיבה לכך?
מיקרון לא משווקת את המוצרים הללו בעצמה, אלא עובדת בשיתוף פעולה עם זוג יבואניות מוכרות – C.R.G. ואיסטרוניקס. הן אלו שמחליטות אלו מוצרים לשווק בישראל, ונראה שתחום כונני ה-SSD הוא היחיד שמצדיק השקעה מבחינתם בשוק מצומצם יחסית כמו זה שקיים בארץ.
לסיום, האם תוכל לספר לנו קצת על טכנולוגיות הזכרונות החדשניות אותן מפתחת מיקרון?
טכנולוגיית ה-Hybrid Memory Cube שמפתחת מיקרון נועדה להיות זו שתחליף את זכרונות ה-DRAM המוכרים לנו כיום כשאלו יגיעו לקצה יכולות המיזעור עבורם. הרעיון הבסיסי הוא ערימת שבבים באופן תלת מימדי תוך שימוש בטכניקת ה-Through Silicon Via שתאפשר תקשורת במהירות וברוחב פס גבוה מאוד דרך השבבים עצמם, זאת בנוסף לחסכון מהותי בשטח פיזי ובצריכת ההספק של הרכיבים.
מדובר בגישה חדשנית וחכמה שנמצאת בתחילת דרכה, אם כי כבר היום ישנם דגמים ראשוניים שנמצאים ועובדים אצל לקוחותיה של מיקרון – מדובר בהבטחה גדולה בתחום.
מיקרון עוסקת גם בפיתוח וייצור של זכרונות Phase Change Memory, שנחשבים למתקדמים ביותר מבין מגוון "זכרונות הדור הבא" וכאלו שעשויים להחליף בעתיד את זכרונות ה-NOR, ה-NAND וגם ה-DRAM.
מדובר בטכנולוגיית זכרון בלתי נדיפה במרכזה ניצב מאפיין ייחודי של חומר אשר המבנה הבסיסי שלו משתנה מאמורפי לגביש (שמייצגים את הערך עבור כל סיבית בינארית) בעת מעבר של זרם חשמלי דרכו. יציבות ואורך חיים גבוה, פוטנציאל לביצועים גבוהים במיוחד ויכולת לגשת לכל ביט של מידע בנפרד ללא צורך בתהליך מחיקה ייעודי הם חלק מהמאפיינים שהופכים את זכרונות ה-Phase Change Memory למבטיחים כל כך.
מיקרון וסמסונג הן שתי החברות המרכזיות שעוסקות כיום בייצור ראשוני של זכרונות ה-PCM – כעת מדובר בתקופה בה האתגר המרכזי הוא להפוך את הטכנולוגיה לתחרותית (מבחינת היקף ייצור, מחיר וכדומה) בשוק המוליכים למחצה.
רוצים לעבוד עבור מיקרון? לפני הכל, נמליץ לוודא שאין לכם אלרגיה לבדים סינטטיים |
מעוניינים לדעת עוד? הנה סרטון שמסביר קצת על טכנולוגיית ה-Hybrid Memory Cube:
להלן סרטון שמציג את יתרונותיהם של זכרונות ה-Phase Change Memory אל מול זכרונות ה-NOR:
ולקינוח, סרטון נוסף שמסביר ומציג את מאפייניהם הייחודיים של זכרונות ה-PCM:
ואני עדיין רואה תגובות כאן בפורם על כך שמקרון לא חבה איכותית
כמובן שזה שטויות, אך החברה לא מוכרת מספיק בקרב הצרכן הישראלי.