סופה של תקופה – פרידה מה-PlayStation 2 | דעה

5 תגובות

לרגל סיום חייה הרשמי של הפלייסטיישן 2, יצאנו להיזכר בשלל המשחקים הטובים והאהובים ביותר של הקונסולה הנהדרת מבית סוני

אני אור, בן 30 וכתב באתר. כמו רבים מכם, מה שהתחיל את הסאגה שלי עם עולם הטכנולוגיה היו המשחקים. חלק מהזיכרונות הראשונים שלי הם משחקים באטארי 2600 שלנו. לאחר מכן היה את Alley Cat ומגה מן ב-XT שלנו, בגרפיקת CGA כמובן, מסכים עם יותר מארבעה צבעים עוד לא היו קיימים. ללא ספק, משחקים הם מה שדחפו אותי לעולם הטכנולוגיה והגאדג'טים.

קבלו עדכונים לפני כולם בטלגרםקבלו מאיתנו עדכונים לפני כולם - בטלגרםהצטרפו כבר עכשיו לערוץ הטלגרם של הזון


אך סאגת המשחקים האמיתית שלי התחילה בקונסולות. מהאטארי 2600 כאמור, דרך המגאסון (חיקוי לקונוסולת ה-NES של נינטנדו שהייתה פופולרית מאוד בארץ) ועד לפלייסטיישן 2 שהיווה עבורי את הקונסולה האחרונה שרכשתי (וסביר להניח גם שארכוש). סביר להניח שביליתי יותר זמן במשחקים עם הקונסולה הזו מאשר משחקים בכל פלטפורמה אחרת ביחד. סוני הודיעה לאחרונה שהיא מפסיקה את ייצור הקונסולה ביפן (כן, מסתבר שהיא עדיין יוצרה עד עכשיו) וסביר מאוד להניח שהקונוסולה תתחיל להעלם לחלוטין מכל העולם בקרוב. לרגל מאורע עצוב זה, החלטתי לעשות סקירה על המשחקים האהובים עליי ביותר לקונוסולה הנפלאה הזו, המשחקים שהכי זכורים לי לטובה ושביליתי איתם הכי הרבה זמן.

אז ללא הקדמה נוספת, אני שמח להציג בפניכם את המשחקים שאני הכי אהבתי ל-PS2 (ללא חשיבות כלשהיא לסדר):

Devil May Cry

אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנסתי את הדיסק של Devil May Cry למכשיר והפעלתי אותו. הוא היה אחד המשחקים הראשונים שיצא לי לשחק בהם במכשיר. לקח לי יומיים לנסות ולמצוא את הלסת שלי שנפלה על הרצפה. הגרפיקה המדהימה, המשחקיות המגניבה ברמות הכי גבוהות שיכולות להיות (עד היום לטעמי), האויבים העצומים והנשקים המטורפים השאירו אותי דבוק למסך עד שסיימתי את המשחק, כמעט שבוע ללא הפסקה. שיחקתי כמובן גם בכל שאר המשחקים בסדרה ולמעט אחד מאכזב (השני כמובן) כולם היו מצויינים. אך את תחושת התדהמה שהרגשתי במשחק הראשון לא אשכח לעולם.


Devil May Cry הראשון – יצירת מופת


God Of War

קשה להתייחס ל-GOW בלי להתייחס ל-DMC שקדם לו. על הנייר המשחקים די דומים. אותו סגנון שליטה מגוף שלישי, אותו סגנון מטורף של נשקים ואויבים. אך ההבדל הגדול בין השניים, לפחות לטעמי, הייתה העלילה המצויינת. הדמות של קרייטוס הרגישה יותר אמיתית והסיפור היה יותר סוחף מ-DMC. קצת מצחיק בכלל להשוות עלילות במשחקים שכאלו, אך הדמויות המוכרות מהמיתולוגיה היוונית ביחד עם סיפור נקמה מבושל היטב, הפך בשבילי את GOW לאחד המשחקים הכי טובים אי פעם (ביחד עם שני המשכים מדהימים).

God Of War – מישהו יכול לחשוב על דמות יותר מגניבה מקרייטוס?