הקונסולה של נינטנדו עוברת תחת הסכין של מומחי הפירוק, שחושפים לנו את רכיבי החומרה הספציפיים אשר מרכיבים אותה
קונסולת ה-Switch של חברת הגיימינג היפנית המפורסמת מכולן הושקה באופן רשמי ובינלאומי, והחלה להגיע אל ידיהם של אלו אשר הזדרזו לבצע הזמנה מוקדמת שלה ברגע שזה התאפשר – כאשר בין כל חובבי המשחקים הללו היו גם אנשי האתר ifixit, אשר התעניינו יותר בקרבי המכשיר החדש ופחות ביישומים אותם הוא מפעיל, ומעניקים לנו כעת פירוט מלא ראשון למה שיש בתוך הטאבלט הייחודי והבקרים הנשלפים שלו, ועד כמה קל (או קשה) לפרק אותו וגם להרכיב חזרה בשלום בכוחות עצמכם כמובן.
הסודות שבפנים
באתר המתמחה בפירוק עדין ומדוקדק של מוצרי אלקטרוניקה מכל הסוגים התעללו במכונה החדשה, והופתעו לגלות שדווקא נוח מאוד לגשת ולתקן את מרבית רכיביה הפנימיים וגם להחזירם למקום בתום העבודה – אחרי שמתגברים על מספר ברגים עם ראש משולש ייחודי שמהווים את מנגנון ההגנה העיקרי של נינטנדו בפני 'אורחים' בלתי מקצועיים ובלתי רצויים. החלק היחיד שדורש שימוש בכלי חימום הוא פאנל התצוגה ושכבת הדיגיטייזר שמעליו, בעוד שכל שאר הרכיבים מוחזקים במקום בידי ברגים סטנדרטיים, ללא דבקים או שאר אלמנטים אקזוטיים.
עוד גילו אנשי ifixit גוף קירור אקטיבי הכולל מאוורר בודד דק של חברת Delta Electronics וצינור חום יחיד לפיזור אפקטיבי של החום הנוצר בידי שבב ODNX02-A2 של NVIDIA אשר מהווה גירסה מותאמת אישית של ה-Tegra X1 מתומן הליבות המתקדם (במונחי עולם שבבי ה-ARM), וכמו כן זכרון LPDDR4 מבית חברת סמסונג בנפח כולל של 4 ג'יגה-בייט המורכב מצד מארזי שבבים זה לצד זה, נפח אחסון מובנה פנימי של 32 ג'יגה-בייט אשר מבוסס על מארז בודד מבית חברת טושיבה שגם מגיע בתצורת לוח מודפס נפרד משלו שאמור להקל משמעותית את תהליך ההחלפה (או השדרוג) שלו ועוד.
מאחורי פאנל ה-IPS בעל גודל ה-6.2 אינץ' ורזולוציית ה-720p נמצאו גם צמד רמקולים, סוללת 16 וואט-שעה שגדולה פי שלוש מזו שהייתה חלק מבקר המשחק בעל המסך המובנה ב-Wii U, שבב של חברת Broadcom שמספק תקשורת Wi-Fi אלחוטית בתקן 802.11ac עם צמד ערוצי שידור וצמד ערוצי קליטה בשילוב עם קישוריות Bluetooth 4.1, שבב עיבוד אודיו מדגם ALC5639 של חברת Realtek ושבב של חברת Pericom שמשמש עבור קישוריות ה-USB 3.0 וה-DisplayPort של היחידה הניידת, שניהם דרך מחבר ה-USB Type C הבודד שמובנה בו.
בבקרי ה-Joycon הזעירים שמהווים מוצר אלחוטי נפרד ניתן למצוא סוללות 1.9 וואט-שעה שאמורות להספיק לכעשרים שעות משחק בין טעינות, שבב קישוריות Bluetooth, חיישן ג'ירוסקופי, חיישן תאוצה, שבב זכרון CMOS זעיר בנפח 512 קילו-בייט, מנוע רטט HD Rumble וגם בקר קישוריות NFC ומערך עם מצלמה אינפרא-אדומה וארבע נוריות (כאשר שני האחרונים נכללים רק באחד מתוך שני בקרי ה-Joycon שמגיעים יחד במארז ה-Switch).
בשורה התחתונה, ניתן להצהיר שהקונסולה החדשה הזו היא מחשב, או טאבלט, לכל דבר ועניין – לא עוצמתית כמו אף אחת מהמתחרות, אבל מנגד ניידת ומודולרית הרבה, הרבה יותר מכל אחת אחרת.
נינטנדו אוהבת את כולם
יצרנית הקונסולות הוותיקה ביותר במשחק היא לא אחת שמפורסמת בשל נכונותה לשתף פלטפורמות אחרות ביכולות וביישומים הייעודיים שלה, אך נראה כי בדור החדש אנחנו זוכים לראות את היוצא מהכלל בבקרי ה-Joycon הזעירים והחביבים – שפועלים אלחוטית באמצעות תקשורת Bluetooth סטנדרטית, ותודות לכך מזוהים ללא בעיות באמצעות מחשבים מבוססי חלונות, מחשבים מבוסס MacOS (וגם מחשבים מבוססי לינוקס, יש להניח) ומכשירי אנדרואיד שכוללים תמיכה בתקן הנפוץ.
שימוש באחד מהיישומים הייעודיים שהחלו לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם למיפוי כפתורי השליטה של הבקר הופכים אותם לפעילים לגמרי – וכך תוכלו להשתמש בהם לכל משחק שתבחרו להפעיל. בונוס נחמד, גם אם אנחנו בכל זאת נעדיף כנראה את בקרי קונסולות ה-Xbox One או ה-PlayStation 4 עבור כל דבר שהוא לא כותרי רטרו שונים של נינטנדו עצמה.
מנגנון ההגנה המוזר מכולם?
לקינוח, הסיפור המפתיע ביותר אודות ה-Switch שהתגלה לאחר השקתה נוגע לכרטיסי הפלסטיק הזעירים שלה, דמויי כרטיסי ה-SD, שמשמשים להפעלת המשחקים השונים ממש כמו בשנות התשעים העליזות (אבל בקטן). כרטיסי הרחבה שכאלה ואפילו קטנים עוד יותר זמינים בשוק כבר שנים ארוכות, אך זו כנראה הפעם הראשונה שבה הם מהווים חלק מובהק במוצר שמכוון לשימוש עבור ילדים צעירים וזאטוטים בחלק גדול מהמקרים – ועל מנת להימנע, או לכל הפחות לצמצם, את המקרים שבהם יעשה בהם שימוש לא נכון ומסוכן, נראה שבנינטנדו אימצו שיטה בלתי צפויה.
בנינטנדו ציפו את הכרטיסים הקטנים בחומר ייעודי שאינו רעיל, אך כן מביא איתו טעם מר במיוחד אשר אמור ליצור ריפלקס טבעי לירוק עבור כל מי שיחליט לתחוב אותם לפה שלו – ילדים ומבוגרים כאחד. בערך כמו המרה אותה מורחים על ציפורניהם של אלו הנוהגים לכסוס אותן.
ברשת ה-YouTube יש כבר מי שמנסים להפוך את "טעימות" מחסניות המשחק המרירות למעין טרנד ויראלי חדש, כמובן – מה שכנראה לא ממש ימצא חן בעיני אנשי החברה היפנית, שלא דיברו בפומבי על המאפיין הזה בעבר ותכננו אותו כנראה בתור אמצעי חירום עבור תינוקות שעשויים להיתקל באותן מחסניות על הרצפה או השולחן, ולא בתור 'בדיחה' חדשה לרשת שתוכל רק לשים דגש נוסף על סכנת הבליעה שברכיבים הזעירים הללו. הדרישות להסרת הפרסומים כבר בדרך? נחיה ונראה.
ועכשיו, האם רציתם לדעת כמה עמידה הקונסולה החדשה שמיועדת ללכת עם השחקנים כמעט לכל מקום? גם לזה כבר יש לנו תשובה, תודות לערוץ הפופולרי JerryRigEverything שלרוב עוסק בבחינת הקשיחות של סמארטפונים, אך לא היה מוכן לוותר כנראה על ההזדמנות לנצל את גם את הפופולריות הגדול של הקונסולה החדשה הזו.
