אחרי שנים של קפיצות טכנולוגיות מפתיעות ומרשימות, נראה שתהליך החלפתן של המצלמות הביתיות המסורתיות במכשירי הכיס החכמים שלנו הושלם במלואו
אם נולדתם אי שם במילניום הקודם, יש סיכוי לא רע שאתם עדיין זוכרים את חוויית הצילום "המסורתית", שכללה רכישה של פילם ייעודי, צילום תמונה 'על עיוור' והתבוננות בנגטיבים תוך כדי תקווה שאף אחד לא זז יותר מדי או מצמץ במהלך אף אחד מעשרות הצילומים המוגבלים בכמותם שהעניק כל גליל – וכמובן בחירת הנגטיבים הזעירים המוצלחים ביותר והגשתם בחגיגיות לחנות הצילום לשם הפיתוח לתמונות ממשיות במימדים הנבחרים.
מדהים לחשוב שכך כולנו צילמנו תמונות עד לפני 20 או 15 שנה – ועד כמה התחום הזה השתנה ללא היכר מאז. את מצלמות הפילם החליפו מצלמות דיגיטליות שבתחילת דרכן אמנם נטו להיות מסורבלות יחסית ובעלות איכות לא ממש מדהימה, אבל האיכות הזו החלה להשתפר במהירות לאורך השנים – ואז הגיעו להם גם המכשירים הסלולריים משולבי המצלמה שגרמו לתחום להתפוצץ ולפרוץ קדימה באופן מדהים. שילובן של המצלמות בתחום הסלולר לווה גם הוא בלא מעט קשיים ותמונות עמומות ועמוסות רעש בתחילת הדרך, אבל השיפור עם כל שנה ועם כל דור חדש היה מרשים, והיום הגענו למצב בו רוב הסמארטפונים בשוק מסוגלים להפיק תמונות שקשה להבדיל בינן לבין אלו שצולמו במצלמה מקצועית גדולה ומתוחכמת.
הזמינות המיידית והבלתי נדלית של יכולות הצילום והתיעוד לא היו רק קפיצה טכנולוגית שראוי להעריך, אלא גורם שהשפיע ישירות על החברה והאנשים ברחבי העולם, כשצילום הפך מפעילות פנאי או תיעוד שמתרחשת רק מפעם לפעם למשהו שמובנה באורח החיים היומיומי של אנשים רבים מסביב לגלובוס, והיכולת הנהדרת לתעד כל רגע וכל מראה מסביבך, או יחד איתך תודות למצלמות הסלפי, הפכה את העולם למקושר ולברור באופן שעליו יכולנו רק לחלום לפני שנים ספורות. צילום האירועים והחוויות היומיומיות שלנו, ובפרט צילומי הסלפי העצמיים, הופכים את רוב האנשים לחברתיים ופתוחים יותר לעולם החיצון, ומסייעים לתת משקל ומשמעות גדולים יותר לאירועים שבעבר היו עשויים להיחשב לפשוטים וחסרי ייחוד – והכל באמצעות מכשיר אחד קטן אשר מסוגל לבצע הן את התיעוד והן את הקישור של המידע לכל נקודה ברחבי הגלובוס.
דוגמה טובה נוספת להתכנסות תחום הצילום מגיעה אלינו בימים אלה מחברת סמסונג, שמשיקה את קו ה-Galaxy A השלישי שלה, עבור שנת 2017, ובו התמקדות חסרת תקדים מבחינתה בכל האספקטים של הצילום הנייד – עם מצלמת 16 מגה פיקסל אחורית ראשית שמבוססת על חיישן ISOCELL זהה לזה שבמכשירי ה-galaxy S6 וכוללת מפתח צמצם מירבי של f/1.9 ומיקוד אוטומטי מבוסס זיהוי פאזה, אשר תורמים כולם ליכולת צילום באיכות גבוהה גם בתנאי תאורה נמוכים, ובעיקר מצלמה קדמית שמבוססת גם היא על חיישן 16 מגה פיקסל עם מפתח צמצם של עד f/1.9 ומסך שיכול לתפקד בתור מבזק עבורה, אשר מבהירה למעשה שגם היצרנית הקוריאנית המובילה בשוק כבר הפנימה את החשיבות של צילום סלולרי בלתי מתפשר באיכותו, גם במצלמת הסלפי הקדמית, וזאת בסדרת מכשירים המתומחרים במחירים אטרקטיביים יותר ממכשירי הדגל הקיימים בשוק.
מצלמות 16 מגה פיקסל מתקדמות הן מקדימה והן מאחורה תמצאו גם בדגם ה-Galaxy A5 לשנת 2017 וגם בדגם ה-Galaxy A7 העדכני והגדול יותר, כאשר בזה האחרון תקבלו יחד עמן מסך Super AMOLED בגודל 5.7 אינץ׳ ברזולוציית 1080p שמוגן בחיפוי Gorilla Glass וכולל תמיכה בטכנולוגיית ה-Always-On להצגת מידע גם כשהמסך כבוי למעשה, שבב Exynos 7880 מתומן ליבות עדכני שנוצר בתהליך 14 ננומטר, זכרון LPDDR3 של 3GB, נפח אחסון מובנה של 32GB שניתן להרחבה נוספת עד 256GB עם כרטיס microSD, סורק טביעות אצבע מובנה בכפתור הבית הקדמי, קישוריות Wi-Fi בתקן 802.11ac, מערכת אנדרואיד מרשמלו שתעודכן בקרוב לגירסת הנוגט, סוללה בנפח מכובד מאוד של 3,600mAh ואפילו גוף מתכתי משולב גב זכוכית קמור שעומד בתקן IP68 להגנה מתקדמת מפני מים מתוקים (עם יכולת להיות טבול במים עד עומק של מטר וחצי למשך חצי שעה) ואבק – שיאפשר לכם להשתמש במכשיר כמעט בכל סביבה אפשרית.
הסמארטפונים החדשים הושקו בשבוע שעבר באופן רשמי בישראל על ידי סמסונג ישראל, אשר ניצלו את ההזמנות בשביל להצהיר שהם לוקחים את ההשקה של הסדרה הזו מאוד ברצינות – ופעם ראשונה הם יוצאים בקמפיין פרסום מלא לסדרת מכשירים שאינה סדרת הדגל, כאשר למטרת הקמפיין הם אף גייסו מספר ידוענים, ביניהם שיר אלמליח, שחר צוברי וצביקה הדר – לטובת פרסום המאפיינים הבולטים השונים של הדגמים החדשים.
המכשירים החדשים יהיו זמינים בארבעה גוונים שונים: שחור, מוזהב, ורוד-אפרסק עדין וכחול בהיר שקיבל את הכינוי 'Blue Mist'. המחירים המומלצים לצרכן יהיו 1,999 ש"ח עבור ה-Galaxy A5 ו-2,399 ש"ח עבור ה-Galaxy A7, כאשר שני הדגמים יגיעו יחד עם כרטיס זיכרון בנפח 64GB במתנה.
אז האם אתם מסכימים איתנו שרוב הסמארטפונים בשוק כיום יכולים להחליף בקלות וביעילות את המצלמות הייעודיות הסטנדרטיות, או שאתם משתייכים לקבוצה שלא מוכנה לוותר על מצלמת הכיס הדיגיטלית הישנה והטובה בעד שום הון שבעולם? ספרו לנו בתגובות.
more than you need, is right…
המכשירים הללו הם מכשירי ביניים שצריכים לעלות גג 1700 ש"ח לדגם הגדול ו1200 ש"ח לדגם הקטן כדי שיתחרו בהצלחה במכשירי הדגל של החברות הסיניות וכדי שימכרו בצורה טובה.
התמחור הנ"ל גבוה מדי.
עדיף לקנות סינים.
כל עוד חברות כמו XIAOMI ימשיכו להוציא מוצרים טובים במחירים שוברי שוב.
וכל עוד ממילא כל הרכיבים מיוצרים בסין.
ובגלל שהם עושים להכל REVERSE ENGINEERING.
ובעקבות כך שדורות המוחות הידע והטכנולוגיה שם מתקדמים בקצב מהיר.
והרובוטיקה בתנופה אדירה.
וכל עוד הם מחזיקים ביכולות דואר עצומות היקף, בה יעילות מופלאה, ותחרותיות אינסופית.
כן, אני מהמר על הסינים.
שייצרו את הצ'יפ של המצלמה שאני רוצה, שירכיבו אותו במכשיר הסיני עם החומרה שאני רוצה.
שילכו לעזאזל החברות הגלובליות כמו SAMSUNG וLG, וSONY.
עם זמני התמיכה הקצרים לכל דגם.
עם הדפקטים הסדרתיים שמתגלים אחר כך שוב ושוב ושוב ללא הרף.
עם ההגבלות המרושעות על מספר הסימים ועל אפשרות כרטיס הרחבת זיכרון.
עם התמיכה הנצחית שלהם בשחקניים ראשיים(יבואנים רשמיים/חברות סלולר) בתחום הסלולר, שדופקים את הקהל המקומי שלהם TWICE OVER בחוזים(עלויות) ותמיכה(הוצאות), ותומכים בתורם בבריונות חקיקתית מקומית והערמת קשיים על יבוא משני / אישי.
אני יושב כצופה וכלקוח ומעודד את המותגים הסינים להגיע לרמות מצוינות בינלאומיות.
ולעשות זאת במחירים שוברי שוב, ובהקשבה לצרכי השוק ולב הציבור.
אם מישהו/מישהי מחברה סינית גדולה קוראים את הדברים, ומעוניינים לשלם לי משכורת גבוהה על קידום המוצרים והמותגים שלהם לשוק המערבי/הגלובלי והשגת ניצחון מול מותגים מובילים בעולם, שלחו לי הודעה/אמייל.
מחר אני מתחיל ללמוד סינית.
אהיה נציג השטן כאן.
כמה נסיון יש לך עם שיאומי בנושא? רוב הדגמים שהם מקיאים מקבלים עדכוני תוכנה נטולי עדכוני מערכת. מה שאתה מקבל זה מה שיש אלא אם תצא מהקופסא ותתקין רומים לא רשמיים, מה שלא הכי קל בחלק מהמכשירים הללו.
גם כאן אין יוצא מן הדופן. מלא מכשירים סיניים פופולאריים קיבלו תקלות רציניות. בעיות טאצ' במכשירי OnePlus, בעיות מצלמה במגוון רחב של מכשירים, התחממות ומה לא. כולם שותפים לתקלות האלה באופן שנראה שווה למדי.
1 או 2, אין כאן יכולת להיות מרושע מדי. גם לגרסאות המתקדמות של מכשירי דגל קיימות גרסאות דואל-סים אגב, שאותן ניתן להזמין מחו"ל כמו כל גרסה אחרת.
לא בא להגן על סמסונג או LG, אבל כשסיניות רוצות להתחרות במוצר בעל איכות מסויימת (קח את ה-S7 Edge למשל), הן שמות את הכל בהנדסה, מגיעות למכשיר נחות יותר מבחינת יכולות ועוצמה כללית, ומבקשות 500+ דולר.
ה-Xiaomi Mi Note 2 הוא דוגמה קלאסית. מכשיר סיני נטול יכולת שדרוג זיכרון, בעל מסך פשוט יותר, שבחלקל מהמדינות עולה כמו או יותר מה-Galaxy S7 Edge, המכשיר שקיבל עכשיו אנדרואיד בגרסה 7.0 לפני רוב היצרניות האחרות, ויקבל 7.1 באביב הקרוב. לא רוצה אפילו להזכיר דברים כמו ההגנה המעולה מול נזקי מים וסביבה.
מכשירי ספינת דגל טובים של חברות גדולות הם לא זבל, רחוק מזה. חוויית השימוש היא מדהימה לחלוטין.
עוצמת הסינים? לדעתי בעיקר בקטגוריית 150-250 דולר, שם הם חזקים. אולי במהלך השנה הזאת נראה תחרות אמיתית של מכשיר בעל מאפיינים טכניים של קצה-עליון במחיר הוגן, מכל הכיוונים.
לא בטוח למה אתה מתכוון מכל הכיוונים, אבל השמועות טוענות שהמחירים השנה מכיוון החברות הגדולות יעלו בעוד 50 דולר. אני אתבדח ואומר שזה כנראה על מנת להתחרות באפל. לפחות הם טרחו להשאיר את שקע האוזניות.
בכל אופן, היתרון הראשי של מכשיר ב1000 שקל זה שבוכים פחות אם הוא נשבר. זה למה אבא שלי קיבלו מוטו G4 פלוס שממנו הוא מאוד מרוצה. 🙂 לרוב האנשים לא אכפת מהרחבת זיכרון, כמה פיקסלים יש פר אינץ' או מתי מקבל המכשיר עדכונים, רק שיעבוד בלי בלבולי שכל.
הנקודה היא שבסיניים אפשר לקנות מכשיר עם חומרה של מכשיר דגל ב200-250$ עם כמה חולשות זניחות.leeco le max 2 לדוגמא LEECO LE MAX 2 בנקודת הזמן הזו.
זניחות למי?
בימינו כמעט כל המכשירים משתמשים באותו SoC ככה שהביצועים דיי זהים בין כולם, כל ההבדלים ביניהם זה הדברים "מסביב".
יש לו סוללה דיי חלשה (3100) יחסית למסך (QHD בגודל 5.7), אין לו יציאת אוזניות, אין לו הגנה נגד מים.
פעם לא היה אף מכשיר דגל "מושלם". לא משנה כמה כסף היית מוכן לשלם, לא היה קיים שום מכשיר שמסמן V על הכל.
היום יש.
אז נכון שהם עולים פי-2 מאותם סינים, אבל עדיין מדובר בסכומים שאנשים יכולים להוציא (בוא ניכנס לפרופורציות, הפרש של 300$ זה 3-4 חודשים של מנוי טלוויזיה מיותר ב-YES/HOT ואנשים משלמים את זה בלי למצמץ), ואני לא מכיר הרבה אנשים שבמצב של money no object יבחרו דווקא בסינים האלה. היתרון שלהם זה המחיר, ופה זה מסתכם.
אלה מכשירים של "כמעט", במחיר זול.
אה, ביום שהם יציגו חדשנות אמיתית ויהיו טובים יותר מהחברות המובילות, אתה תראה איך גם המחירים פתאום עולים לאותה רמה… (ע"ע שיאומי)
זו בדיוק הנקודה – אם אתה מתעקש דווקא על הגנה נגד מים כנראה שתשלם פי שניים. מי שמוכן להתפשר על דברים צדדיים יכול למצוא ביצועים מדהימים בפחות מ200$. בחברות המובילות מקבלים מעבדי ביניים ומעט זכרון בסכום הזה. דווקא חוסר יציאת האזניות זו העתקה מפגרת מאפל.
הם לוקחים הרבה כסף על המותג.
ומבזבים המון על פירסום.
לא תודה.
הכל שקר ממילא.
הפירסום שלהם לא שווה גרוש.
אין בפרסום אמת.
אין בכך תועלת צרכנית.
אני לא רוצה לשלם 3000 שקל על סמארטפון ששווה שליש או רבע מזה תוך שנתיים.
ולקיים תרבות ביזבוז של תאגידים שנלחמים בעצמם למען עצמם, ולא למען הלקוח.
אני לא רוצה לשלם דמי משלוח יקרים, ודמי סחיטה ע"י כל מיני גורמים בדרך.
אני לא רוצה לעודד חברות שפועלות בהפרד ומשול.
שמקשות על יבוא מקביל.
על שירות והחלפה שלא דרך יבואן ראשי.
שמוציאות דגם שונה לכל מדינה כדי לתמוך בהתנהגות מונופוליסטית של ספק סלולר מסויים.
מבחינות רבות רוב החברות הגדולות בתחום מכשירי הסלולר הם כמו אוליגופול פלאפון/סלקום/אורנג'.
כשלא כופים עליהם תחרות אגרסיבית ומחוקקים הגבלות קשות על דרך פעולתן, הטבע האנטי צרכני הקיצוני וחסר הבושה שלהם מתגלה.
והם הוכיחו זאת בעבר כמה וכמה פעמים באופן בוטה, וממשיכות להוכיח זאת עד היום בכל מיני דרכים.
מודל הריכוזיות נכשל בכל כך הרבה ענפים.
זה הבסיס לסך עוגמות נפש בלתי נתפסות.
הציבור זועק בנסיונו להשתחרר ממודל הריכוזיות בכל תחום ותחום.
הסינים לא משחקים באותם החוקים, אך הם משחקים באותו המגרש.
יש להם את הכלים לשחוק ולמוטט את השוק הגלובלי.
זה רק עניין של זמן.
זה יהיה רע לכלכלות, וטוב לצרכנים.
כי מה שקרה זה שטובת הציבור וטובת ה"כלכלה"(שמוחזקת בת ערובה ע"י מוקדי כוח מונופוליסטים), הופכים לניגודים בהדרגה כבר כמה וכמה דורות.
הכל מסתכם במלחמות שליטה.
אז שיבושם להם.
מלחמת השליטה הגדולה בדרך.
סין תשלוט בכלכלות המערב.
היא כבר עם רגל ויד עמוק בתוכו.
אפילו תנובה כבר שלהם.
1) היא לא מדהימה בכלל.
היא פשוט חצי שנה/שנה קדימה בטכנולוגיה.
בפי 2-3 מחיר.
בארץ פי-4-5.
2)
אני דיברתי בעיקר על הקטגוריה הזו.
למרות שיש כמה יצרנים/מכשירים סינים שנכנסו לתחרות הTIER העליון ומתמודדים היטב.
להגיד שהפלאפונים הגיעו לרמה של מצלמות דיגיטליות יותר גדולות זה כמו להגיד שהSSD כבר הגיע לרמה של הRAM.
יש חידושים גם בעולם הצילום היותר מקצועי.
התמונות של היום בסמארטפונים אוליי יותר טובות מתמונות לפני 20 שנה(גם לא בטוח) אבל יש טווח לפוקוס שלא יכול להתחרות אפילו במצלמות עתיקות משיקולים אופטיים.
עוד משהו, חלק מהצילומים נהיים אפילו יותר גרועים כשעכשיו יצרניי פלאפונים מוסיפים כל מיני DIGITAL ENHANCEMENT אוטמטיים לתמונות. כמו החלקות למינייהם.
יש אגב נראה לי מצלמות פילם שיכולות להציג לך את התמונה על הפילם בצורה דיגיטלית(נראה לי, מעין הכלאה כזו).
לפילםן אנלוגי יש אוליי עדיין עוד יתרונות לא כל כך מבין בזה.
אתמול התחלתי לדבר בדיון על העוצמה הסינית.
היום כתבה בכלכליסט: http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3707165,00.html?ref=ynet
המערב עם כל השחיתות הון שלטון וריכוזיות והתנהגות קרטלית, עסוק בלהעלות מחירים.
להעלות נדל"ן, שכירות, ארנונה, משכורות, נסיעות, משלוחים.
המערב עסוק עם עצמו בנסיון להגדיר גבולות חדשים של חוסר יעילות ובירוקרטיה כלכלית.
עסוק בלאכול את עצמו ואת האזרחים של עצמו.
בעוד שהסינים מבינים היטב שכדי לנצח בכל קנה מידה, בכל זירה, בכל שלב, בכל תחום,
צריך תשתיות מהירות וזולות, שיעודדו מסחר והתייעלות.
שינגישו את כל סין לסין.
את כל סין לעולם.
את כל העולם לסין.
המערב נסוג מהסכמי סחר חופשי.
נסוג מאסטרטגיית הסרת מיסי יבוא והגבלות.
ארץ אוכלת יושביה, בה העשירים עושקים את העניים כמו פרות חולבות במשק ובלול.
איך הם עושים מצלמות על טלפונים היום?
שמים מצלמה.
שמים צ'יפ.
שמים פלאש או שניים.
ואת השאר כבר יפתרו אחר כך בתוכנה…
בלי קשר לבעיות הטכניות… ולרמאויות…
קשה לי להאמין שהעדשה הפיצופנת של הטלפון יכולה בכלל להתחרות בעדשה של מצלמה גדולה יותר…
לגביי הסינים, הסינים לא ממש משחקים לפי הכללים ונוקטים באמצעים שנוגדים חוקים בין לאומיים. כמו להדפיס מלא כסף ולשחק עם המטבע של עצמם.
חשבת פעם על האפרשות של מדינה להדפיס המון שטרות ואחר כך לרמות בערך של המטבע שלה? זה מה שהסינים עושים.
טוב מאוד, זה מה שכולם צריכים לעשות בשביל לפתור בעיות של עוני וכלכלה לקויה – פשוט להדפיס עוד פאקינג כסף ולחלק אותו בקיצבאות למי שצריך. זה לא יצור לא אינפלציה ולא בטיח, זה פשוט יאפשר לאנשים לגמור את החודש.
הנקודה היא שהם עושים מניפולציות במטבע על חשבון ארה"ב ושאר העולם. תאר לך שבמקום שהמדינה תהיה יותר יצרנית היא פשוט קונה יותר ממדינות אחרות באמצעות כסף מנופח.
זה כמו שתגיד שזה טוב שיש אנשים שמייצרים נמטבעות ושטרות מזוייפים בישראל ומחלקים את זה לעניים…
כל עוד מתעלמים מזה שזה מזוייף (כלומר מהסיכון שבשלב מסויים מישהו "יתקע" עם זה) ומדברים תיאורתית על זה שהם באמת ישתמשו בזה בשביל לחלק לעניים – אז כן, זה לא רע.
שיצרני הסמארטפונים רק יחלמו ליצור מצלמה שמתחרה עם איכות התמונה שלה במצלמות קומפקטיות כמו זו שיש לי (Canon SX150 IS). האיכות ה"גבוהה" שיש כיום למצלמות סמארטפונים, היא תוצאה של עריכת תוכנה מובנית במכשיר שמתבצעת לאחר הצילום.
החסרון הטכני היחיד של הסמארטפונים הוא הזום האופטי הבלתי קיים כמעט.
וגם זה ניתן לפיתרון ע"י עדשות addons.
הן עובדות כמו שצריך? בכל מקרה זה לא נוח.
לא נוח לעומת מה?
גם ב-DSLR אני מצלם בעיקר עם עדשות פריים (fixed) ושם להחליף עדשות זה מסורבל אפילו יותר
עד כמה אני מאמין במצלמה של ה-S7 לצורך הדוגמה? לפני חודש הייתי בארה"ב ואפילו לא טרחתי לקחת אותי את ה-dslr, סתם היסחבות מיותרת.
נכון שאין מה להשוות ביכולות של המצלמה כשיורד החושך, אבל באור יום ובשביל תמונות לפייסבוק זה מעל ומעבר – אף אחד בחיים לא היה יכול לנחש אם זה צולם ב-dslr או בטלפון.
זה תלוי לאיזה מטרה מדובר. בשביל פייסבוק? כן, מצלמת טלפון מספיק טובה (ואני בעליו היחסית מרוצה של S7 גם כן). בשביל לצלם נופים, אירועים חשובים וכו', מצלמת טלפון לא מספיק טובה. הבעיות במצלמת טלפון מתחילות כשאתה רוצה להגדיל קצת את התמונה מעבר ל5 אינץ' ואז מגלים את כל הארטיפקטים שהתוכנה מייצרת בשביל להתגבר על מגבלות החומרה. שלא לדבר על מצלמת הסלפי של סמסונג שמרטשת בני אדם ומסירה מהם "פגמים", שזה בכלל על גבול ההזוי.
לא נוח להסתובב עם עוד אביזר בכיס.
נו, ואתה יודע כמה עוד פחות נוח להסתובב עם DSLR ועדשות?
מדובר פה על מעל 1 ק"ג במקרה הטוב, אתה משווה את זה לפחות מ-200 גרם של טלפון ו-30 גרם של עדשת addon?
ברור שלא משווים לDSLR, בטח לא באיכות. הכתבה (ואני) מדברים על מצלמות קומפקטיות.
אה, אז במקרה של מצלמות קומפקטיות לדעתי בכלל אין טעם להשוואה – האיכות זהה (מצלמת P&S לא נותנת שום דבר שאי אפשר לקבל עם הטלפון מבחינת איכות התמונה) אבל להיסחב עם עוד מצלמה בנוסף לטלפון (שהרי בכל מקרה אתה לוקח איתך) זה סתם כאב ראש מיותר.
לא, אבל עכשיו הערך של השקל ירד וכשתרצה לקנות כרטיס מסך אתה תתלונן כמה הוא יקר בארץ.
ag43
אני לא חושב שזה החיסרון הטכני היחידי. אתה רוצה להגיד לי שמעבר לזום עדשות גדולות יותר לא נותנות תמונה יותר איכותית? מבחינת חשיפה\בהירות\רעש כל הפרמטרים?
חוץ מזה שאם הצליחו לעשות חיישן שמתאים לעדשה של פלאפון עם איכות X, תמיד אפשר לעשות חיישן יותר טוב בגודל יותר גדול למצלמה יותר גדולה עם איכות נניח Y.
עם גודל החיישן בטוח שיש יותרון למצלמה גדולה יותר, אבל מעבר לזה הגודל של העדשה לא משפיע על פרמרטים אחרים מלבד הזום האופטי? כמו למשל טווח הפוקוס?
יש המון פרמטרים במצלמות מיקצועיות ששוות עשרות אלפי דולרים. קשה לי להאמין שמצלמת פלאפון מגיע לאיכויות של מצלמות שעולות עשרות אלפי דולרים.
אם תטרח לקרוא מה שכתבתי תראה שדיברתי על מצלמות קומפקטיות ולא על חצי\מקצועיות.
כן לא שמתי לב שיש עוד דף. בכל מקרה זה נכון גם למצלמות קומפקטיות. ההבדל בגודל ובכמה מרווח יש לך לשים חיישן וגודל העדשה משפיע לא רק על הזום.
לא הוא לא.
אינפלציה זה שקר.
אני לא בדיוק יודע איך זה עובד, אבל מודדים את הEXCHANGE RATE. אם אתה מוסיף מילארד שקלים שכולם מנוצלים, בסופו של דבר ישתמשו בשקלים האלה לקנות דברים ממדינה אחרת. אם לא העניים אז הסופרים שמוכרים להם.
כלומר, או שאתה מרמה מדינות אחרות, ואז הן מטילות עלייך סנקציות או שאתה פוגע בEXCHANGE RATE של השקל.
לא נראה לי שאתה יכול להוסיף מילארד שקל מהאוויר ולא תהיה לזה השפעה לכח הקניה של השקל.
?
אם אני עכשיו מדפיס בבית 100 מיליון שקל ומחלק אותם לנכים – זה לא ישפיע על הערך של השקל אפילו לא באגורה.
100 מיליון זו טיפה בים. תדפיס כמה מאות מיליארדים וברגע שיקלטו שזה מה שאתה עושה תראה איך הכסף לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס.
שער השקל-דולר לצורך הדוגמה (וכל שער חליפין אחר) נקבע בשוק הפורקס ע"י אנשים / גופים / מדינות ומושפע באחוזים בודדים על סמך תנועות של מאות מיליונים מידי יום.
מיליארד פה או לשם בסדר גודל של שנה (!), שבמילא לא הולך למסחר בפורקס (לפחות לא באופן ישיר) אלא משמש לכלכלה הפנימית של המדינה כדי שאנשים שאין להם יוכלו לקנות אוכל – לא ישפיע של השער בכלום ושום דבר.
אני לא מדבר על "מאות מיליארדים". מספיק 3 מיליארד בשנה (פחות מ-1% מהתקציב השנתי של ישראל) בשביל לתקן הרבה מאוד דברים במדינה הזאת.
אה, ואף אחד לא אמור לקלוט את זה, זה בדיוק העניין. שיעשו את זה מתחת לרדאר. לא יקרה כלום.
מה זה כלכלה פנימית? כשאתה קונה ממישהו בארץ יש לו יותר כסף להוציא על דברים אחרים בחו"ל. למשל הוא יכול לקנות עכשיו רכב יותר יוקרתי.
עד שעולים עליך. אגב, זה מאוד פשוט להקצות 3 מיליארד חד פעמית כדי לפתור בעיות. כנראה שזה לא באמת עובד ככה. להזכירך יאיר לפיד הקצה מיליארד שקל לניצולי שואה – לא ראינו שהבעיה נפתרה. בסוף הכל חוזר לניהול משאבים יעיל.
איך זה "אותו דבר"? מה הקשר בכלל?
כלכלה פנימית הכוונה היא שלא משתמשים בכסף בשביל מסחר במטבע חוץ (שזה מה שמשפיע על שער המטבע ולא שום דבר אחר).
א. עד שמי עולה עליך? דבר ספציפית, מי? יש "מס הכנסה" של מדינות? מי?
ב. יש הבדל בין "הקצאה לטיפול" במשהו ובין חלוקה של כסף מזומן. אתה חושב שניצולי שואה קיבלו את הכסף הזה? זה הכל סתם קישקוש פוליטי.
לפי גוגל יש כ-45 אלף ניצולי שואה שחיים בישראל מתחת לקו העוני. מיליארד שקל זה כ-22 אלף שקל לכל אחד מהם. לא הרבה, אבל עדיין תוספת מכובדת. כ-2,000 שקל בחודש. תקצה 3 מיליארד וזה כבר 6,000 שקל בחודש במשך שנה. מוכבד מאוד ופתרת 90% מהבעיה של ניצולי השואה.
אתה חושב שהם ראו שקל בשנה הזאת? אני בספק. רוב הכסף הלך על משכורות של "מנהלים" וכל מיני "אחראים" שהקימו "ועדות" וחיפשו "פתרונות" כנראה בלי לצאת אפילו מכותלי הכנסת.
א. זה בדיוק העניין – זה לא ספיציפי. הכלכלה מבוססת בעיקר על אמון ובטחון בחוזק המטבע. אחד המדדים ליציבות של מדינת ישראל היא העובדה שהשקל יציב כל כך ומשקיעים בו. ברגע שיהיה משבר (אמון ו\או כלכלי) גדול מספיק והמטבע יאבד את אמון המשקיעים והסוחרים המטובע יצלול כלפי מטה.
ב. אני הבאתי את ניצולי השואה כדוגמא אחת. אתה טענת שאפשר לפתור הרבה בעיות עם 3 מיליארד ש"ח. להזכירך – חייבים מנגנון כלשהו שיחלק אותם אחרת ודאי שהוא ישולשל לכיסים הלא נכונים (=שחיתות).
האם יש גוף שכל מדינה חייבת לדווח לו כמה כסף היא הדפיסה בשנה?
מנגנון = יש רשימה של ניצולי שואה שנמצאים מתחת לקו העוני. חשבונות הבנק שלהם מוכרים. לוקחים פקיד למשך חודש במשכורת מינימום שישב מול מחשב ויבצע העברות בנקאיות לכולם. כ-50 אלף העברות כפול נניח חצי דקה לכל הקלדת פרטי מוטב (הערכה פסימית במיוחד) = כ-3 שבועות עבודה ברוטו (כולל סופ"שים וכו').
שאלה מעניינת. אני מעריך שבנק ישראל מדווח את זה.
ומי יבדוק שהפקיד הזה עושה את עבודתו נאמנה? ואיך בדיוק הוא ישלם? ילך למכרה הזהב של המדינה ויכרה את הכסף? ואולי עדיף בכלל שניצולי השואה יקבלו את הכסף בדמות תרופות ותמיכות שונות מאשר כסף מזומן שהנכד שלהם יוכל לבזבז לדוגמא? אנחנו אוהבים מאוד לכעוס על בירוקרטיה אבל יש סיבה שהיא קיימת. אפשר אולי קצת לייעל אבל בטח לא לבטל לחלוטין.
כן כי יש רגולציה וכל מיני עמותות ואירגונים שגוזרים קופון באמצע.
הבעיה היא שיש כל מיני וועדים שמה שהם עושים זה לדאוג שיהיה לעצמם פרנסה. למשל כל מיני וועדים לתוצר חקלאי שגוזרים מיליונים של שקלים מהחקלאות ומי שמפסיד מזה זה גם החקלאים וגם האזרחים. זה מערכת לא יעילה.
אני מניח שזה אותו הדבר עם ניצולי השואה, כל מיני אירגונים וועדים עומדים בטווח בין התקציב לניצולים ודואגים "להצדיק" את הפרנסה של עצמם.
תזכור, הימין בעד יעילו המערכת וקיצוץ בוועדים ואילו השמאל בעד יותר רגולציה ועשיית בייבי סיטר לאזרחים.
מה זה לא משתמשים בשביל מסחר במטבע חוץ? אתה מבין מה שאתה אומר?
כלומר כשעני קונה עגבניה במכולת, הבעל מכולת אסור לו להשתמש בכסף הזה לקנות מחו"ל? סבבה. אז הוא קונה מזה בארץ, אלא מה, בזה שהוא קונה בארץ מהכסף ה"מודפס" הזה, יש לו יותר מהכסף ה"אמיתי". אז עם הכסף האמיתי הוא יכול לקנות בחו"ל(במקום לשלם בארץ) או לחלופין לשלם יותר בארץ ואז למישהו אחר יהיה יותר כסף אמיתי לבזבז.
הכל קשור להכל, אתה לא יכול להגדיל את היקף הסחר הפנימי בלי להגדיל את היקף התוצר הגולמי המקומי, כי אז הרבה אנשים ישארו עם כסף שאסור להם להשתמש בו.
בנק ישראל ידפיס את הכסף ויפקיד לחשבון בנק זמני. הפקיד (משרת אמון, מי שיפקח עליו זה נניח מישהו מבנק ישראל או ח"כ כלשהו או שר האוצר) יעביר את הכסף לחשבון הבנק הפרטי של הניצולים. בדיוק כמו הקצבה שהם מקבלים היום רק הרבה יותר כסף במקום ה-100 שקל או מה שזה לא יהיה שהם מקבלים היום. מה הבעיה?
לגבי הדיווח – מדווח למי?
הנושא הזה זה נושא שעובר לי בראש כבר הרבה שנים – עדיין לא הצלחתי למצוא תשובה שתסתור את הטענה שלי – אם פשוט מדפיסים עוד X כסף ומחלקים אותו לעניים (ב"שחור" לצורך העניין – אף אחד לא צריך לדעת), אף אחד עדיין לא הצליח לשכנע אותי שזה ישפיע בצורה כלשהי על הכלכלה / ייצור "אינפלציה".
לא, אתה מערבב פה דברים לא קשורים.
זה שאתה עכשיו קונה אייפון 7 באמזון ומשלם בדולרים זה לא "מסחר במטבע חוץ" ואתה לא משפיע על שער הדולר-שקל כהו זה.
מה שמשפיע על שער הדולר-שקל זה קניה ו/או מכירה של דולרים ו/או שקלים ב-FOREX.
וזאת הכוונה – שידפיסו כסף לשימוש בתוך הארץ, לא עבור שימוש ב-FOREX (כמו למשל כשבנק ישראל קונה דולרים כמו חולה נפש בשביל להשפיע על שער הדולר).
לדוגמה – התערבות של בנק ישראל בשער הדולר-שקל:
https://he.wikipedia.org/wiki/התערבות_בשוק_המט"ח_בישראל
ברור שבנק ישראל מתערב בשקל – זה תפקידו. הסיבה העיקרית שבגללה לא עושים את זה היא כי זה פשוט לא חוקי. מה ימנע ממך להדפיס כמה מיליונים בשחור בשביל היאכטה שרצית לקנות (כן, אני זוכר את זה)? משרת אמון בצורה שאתה מתאר זה מאוד נחמד אבל לא פרקטי. תחשוב על השחיתות הקיימת היום עם כל המנגנון המסועף שמטרתו למנוע אותה. מה יקרה אם תדלג על מנגנון כזה? אנשים פתאום לא יושחתו ע"י הכסף שעובר להם בין האצבעות?
אני רציתי לקנות יאכטה? בכל מקרה אני לא מבין את הטענה שלך. מה זה "כי זה פשוט לא חוקי"? זאת לא תשובה לשאלות ששאלתי.
אם מחר בבוקר אני מדפיס 10 מיליארד שקל מזוייפים לצורך העניין – ומחלק אותם לאנשים במזומן, שטרות לא מסומנים. האם זה יצור אינפלציה? האם זה ישפיע על שער הדולר?
אם כן, איך ומדוע?
כן, תמיד תמונות ממצלמות חצי מקצועיות יוצאות יותר יפות. אבל לא חקרתי את זה לעומק. זה לא משהו שאני מסוגל לאמר לך עם איזה מצלמה צילמו את התמונה, אבל אם נניח מצלמים אותי עם מצלמה מיקצועית אני יוצא הרבה יותר יפה מאשר בתמונות בפלאפון.
שלא לדבר שהעדשה הרחבה שיש בפלאפונים כמו LG יוצרים תמונה מעוותת עד כדי כך ששולחן אחד שעומד לצד שולחן שני נראה כאילו הוא חצי מהרוחב למרות שזה אותו סוג של שולחן.
ההבדלים בד"כ נובעים בעיקר מתאורה. באור יום לא תזהה הבדלים.
תאורה זה הבדל עצום.
אתה לא מקבל תאורה מושלמת כמעט אף פעם.
גם הטווח של התמונה בפוקוס שונה. גם החדות של התמונה שונה.
יש איזשהוא משחק בין החדות והטווח של הפוקוס למשל. במצלמה חצי מיקצועית אתה יכול לשנות את הטווח הזה בהתאם לאיזה תמונה אתה רוצה להפיק.
יש בזה המון פרמטרים.
אתה מדבר בביטחון עצמי רב וזה גורם להישמע כאילו אתה יודע מה שאתה מדבר. אבל יש סיכוי טוב שאתה מחרטט בעצמך ולא ממש מבין בכל הפרמטרים והאיכויות הרבות בצילום. גם אני לא מומחה גדול בזה בגלל זה אני לא יודע כל כך איך לענות לך.
חחחח טוב אחי.
מהירות צילום כוללת אלמנטים רבים מעבר למצלמה.
זמן חשיפה לעומת זאת קובע אם התמונה שלך תהיה ברורה או מרוחה אם זזת טיפה.
אחד הדברים שהייתי רוצה לראות בסמארטפונים זה מייצב תמונה.
נכון, בגלל זה למצלמות קומפקטיות או מקצועיות יש טריגר מיוחד שאין בסמארטפונים.
מה אתה רוצה לאמר מילפרוד? אמרת בהתחלה אין שום אבדל למעט חוסר זום אופטי. עכשיו אתה אומר, אין שום הבדל כשיש אור יום.
נראה לי אתה מחרטט.
ואין צורך להתנשא, אוליי תענה לי למה בכל הפרמטרים שציינתי אין הבדל?
אפילו כשאתה מטייל בחוץ באור יום בסימטאות של איזה עיירה קטנה באירופה או אפילו באזורים מסויימים בתל אביב יש לך ביניינים שמחשיכים את התאורה.
נראה לי שאתה UNSKILLED AND UNAWARE אבל תקן אותי אם אני טועה.
התשובה "כי זה לא חוקי" – נגעה להדפסת כסף "שחור" בגלל שזה מיד מוביל לשחיתות. האינפלציה תקרה ברגע שיפסיקו להתייחס למטבע שלך בגלל זה.
ברשותי sony xperia z5 compact.
23מגה-פיקסל (אני חייב לציין שאנגלית שפה קשה בתגובות כאן), f/2.0, 24mm
[email protected], [email protected], [email protected], HDR
עם מעבד מתומן ליבות.
אני חייב לציין שהתמונות שהוא מוציא באיכות ממש טובה.
יחסית לסמארטפונים.
ואני מעריך מאוד גם את האיכות של סמסונג ואייפון.
אבל עדיין, למצלמות ייעודיות יש איכות טובה יותר, יש זום אופטי (קטן בד"כ) והן הרבה יותר קטנות.
הרבה יותר, ואת זה אני אומר בתור אחד שהסתובב עם מכשירים קטנים כל הזמן (galaxy s2, z1 compact)
אני מוצא את עצמי מצלם ביום יום ללא תחושת פיספוס עם הSony שלי, אולם כשאני יוצא לטיול מתוכנן אני לוקח גם את ה-Canon S110 בכיס:
12MP 1/1.7"
24-120mm equivalent F2.0-5.9 lens, 4-stop 'Intelligent IS'
ISO 80-12800.
+
mirror less samsung nx1000
נראה לי שיש בעיה מוזרה בעדשות של הפלאפון. אין להם עיוות ראדיאלי, זה נכון? עיוות רדיאלי דווקא עוזר בתמונות עם מפתח רחב.
נראה לי.
עם כל הכבוד לסמסונג, מצלמה זה לא רק לספור פיקסלים. ועוד נראה אם ההקטנה של הפיקסלים ע"מ לספור יותר פיקסלים לא תבוא על חשבון איכות הצילום. בכל מקרה עדיין מוקדם לוותר על מצלמות כיס עם חיישן של 1 אינטש, ובטח לא על מצלמות SLR.