הורדות או לא להיות
הורדות או לא להיות
(מאת: מור שובל)
ביום השני של התערוכה התקיים פאנל מומחים בנושא ההורדות של חומר המוגן בזכויות יוצרים מהאינטרנט, תחת הכותרת "הורדות או לא להיות…". את הפאנל הנחה הזמר דן תורן, והשתתפו בו זאב שליק, מנכ"ל חברת התקליטים NMC, עו"ד יואב אסטרייכר, הזמר והיוצר יזהר אשדות והזמר נועם רותם.
לדיונים בפאנל קדם סרטון קצר על משאל רחוב אותו ערכה מיקרוסופט, בנושא ההורדות. הדעות המגוונות (כמו "אני מוריד רק מה שלא ישראלי", "בטח שמוריד, אם הוא רוצה להרוויח – שייצא להופיע, משם הוא צריך להכניס", "ידוע בשבגרסאות לא חוקיות של Windows יש באגים" וכו\') היוו הקדמה מצויינת למה שיגיע בהמשך.
הפאנל התמקד כמובן בכל נושא הורדות השירים המוגנים בזכויות יוצרים באינטרנט, כאשר נסיונם ותפקידם של החברים בפאנל הוסיף מימד מעניין לנושא.
יזהר אשדות: "בסוף שנות ה-90 קרה מקרה מעניין בתעשיית המוזיקה. לאחר שבמשך שנים התעשיה (חברות התקליטים, המפיקים וכו\') היא שקבעה באיזה מדיה להפיץ את התוצרים, באיזה איכות ובאיזה מחיר, קם הצרכן ופשוט קבע בעצמו את הכללים לעתיד. הצרכנים בחרו בצורה גורפת בשימוש במדיה דיגיטלית (כמו קבצי MP3), בצורת ההפצה (האינטרנט) ואפילו במחיר אותו הם מוכנים לשלם עבור המוזיקה (מחיר מאוד מאוד עגול). לתעשיה לקח זמן להבין שלא צריך להילחם בתופעה, אלא אולי דווקא להצטרף אליה, ולראות כיצד ניתן, אם בכלל, להרוויח ממנה את המקסימום".
זאב שליק: "אנחנו פתחנו לא מזמן את אתר Songs.co.il, אשר מאפשר כבר היום לקנות ולהוריד שירים בצורה חוקית מהאינטרנט. המחיר שאנחנו גובים לשיר הוא בין 2.5 ל-4 שקלים, והאמת שדי הופתענו מהקצב שבו אנשים קונים שירים באניטרנט. כרגע אנחנו עומדים על משהו כמו 120,000 שירים בשנה, אבל חשוב לציין שזה ממש לא יכול להיות תחליף אמיתי לתעשית הדיסקים הקובנציונאלית. לא מזמן ביצענו ניסוי, כאשר שיחררנו סינגל של הזמר מוקי ("אלוהים") דרך האינטרנט – הניסוי הראה שלמרות שהשיר הורד בקצב יפה מאוד דרך האתר בתשלום, קצב ההפצה שלו ברשתות הלא חוקיות היה גבוה פי 200…".
בשאלה האם כדאי לתבוע את המורידים הפרטיים מהאינטרנט, הסכימו כמעט כולם שהדבר לא ממש אפקטיבי.
עו"ד יואב אסטרייכר: "החוק בארץ הוא מאוד ברור, כל הורדה שכזאת היא הפרה של זכויות יוצרים. בארה"ב תבע ה-RIAA מספר לא מבוטל של גולשים פרטיים "כבדים", ואף הטיל עליהם ועל הוריהם קנסות כבדים".
יזהר אשדות: "תביעות הן לא דבר אפקטיבי – המטרה היא להציע את האפשרות החוקית, ולסגל את התעשיה לעידן החדש. אנחנו לא צריכים להיות אלו שיחנכו את הצרכנים – לגנוב תמיד יהיה אפשרי".
בפאנל גם הוצגו מספר גישות שונות לנושא מכירת המוזיקה באינטרנט. מלבד האתר של NMC אשר מאפשר רכישת שירים של האומנים המיוצגים בחברה הזו, הציג למשל היוצר נועם רותם את האתר שלו. הקונספט של נועם היה לאפשר לגולשים לשמוע את המוזיקה שלו בחינם – דרך האתר, כאשר על ההורדה העצמה (למשל אם ברצונכם לשמור את השיר במחשב, לנגן אותו בנגן הנייד שלכם או לצרוב אותו לדיסק), תתבקשו לשלם כסף.
נועם רותם: "האתר הוא מעין חוזה אמון ביני לבין המאזינים. אני רוצה שישמעו אותי, ואני מאוד מקווה שמי שיבחר להוריד את השירים, יעשה זאת בדרך חוקית. נכון לעכשיו, באתר הושמעו כבר בין 15,000 ל-20,000 שירים והמספרים עוד עולים".
זאב: "המודל העיסקי שלנו חייב להיות אינטואיטיבי ופשוט. המטרה היא שחשבון המוזיקה של הצרכן יהפוך להיות משהו ברור כמו חשבון החשמל או המים שלו".
יזהר: "המטרה החשובה היא שיהיה קל ופשוט לקנות מוזיקה. אולי הפתרון הוא לאפשר צריכה של מוזיקה דרך הטלויזיה הדיגיטלית (כבלים, לווין), ופשוט להוסיף סעיף נוסף לחשבון התקשורת (סלולר,בזק וכו), של כל משפחה – חשבון מוזיקה. ניתן גם לגבות "מס" מספקיות האינטרנט – אשר ילך אל האמנים. בנוסף צריך להמשיך לחשוב על מדיות נוספות – משינה הפיצו את אחד השירים שלהם לאחרונה באמצעות רינגטון סלולארי, והדבר היווה הצלחה לא קטנה".
לדעתי לפחות, ללא חנויות אשר ירכזו את כל המוזיקה שתחפשו באותו אתר (ולא חנות אחת לכל חברת תקליטים), או אפילו רשת הורדה חוקית (כמו למשל תוכנת ה-iTunes של Apple), יהיה לחברות קשה מאוד להצטרף למהפכה. הבעיה לדעתי אינה נעוצה במחיר (כיוון שלאחר שחושבים על כך, 50-70 שקל עבור קניין רוחני בו הושקעה עבודה רבה על ידי עשרות אנשים – מפיקים, מיקסרים, טכנאי שידור, מקליטים וכו\', זה לא כל כך הרבה כסף), אלא דווקא בנוחות ובזמינות – לעיתים קרובות הרבה יותר קל לפתוח את תוכנת הורדות המועדפת עליכם ולא לטרוח לנסוע עד לחנות התקליטים הקרובה ולשלם עבור דיסק…
האם שוק הורדות המוזיקה יתפתח בעתיד? לתשובה לשאלה עתיקה זו, נאלץ להמשיך לחכות.