למפתחת השבבים יש תוכניות מפורטות לחמש השנים הבאות – ושבבי APU הם המרכיב המרכזי בהם, למרות הכל
כולנו כבר יודעים שמפתחת השבבים מסאניוייל עובדת בימים אלו במרץ על השלמתו של כרטיס מסך חדש ומתקדם, ועל פיתוחה של ארכיטקטורה חדשה לגמרי לליבות עיבוד כלליות תחת שם הקוד Zen/K12, אך מה יקרה אחר כך? במסגרת כנס מחשוב לשרתים ביפן, הציגו אנשיה של AMD כמה שקופיות מעניינות מאוד שמטילות אור ראשון על תוכניותיה של החברה לטווח הארוך.
בראש ובראשונה, נראה כי האסטרטגיה הכללית של AMD תהיה די דומה לזו של אינטל – עם שידרוג טכנולוגי משמעותי לטכנולוגיות המעבדים שלה בכל שנתיים (עם כי לא בהכרח ביחד עם קפיצה לתהליך ייצור חדש בכל פעם, כמו אצל צ'יפזילה), ובמקביל השקה של ליבה גראפית חדשה בכל שנתיים לסירוגין. בנוסף, ב-AMD אישרו תוכניות למעבר עתידי לטכנולוגיית 'ליבות וירטואליות' בדומה ל-Hyper-Threading המוכרת של אינטל, במקום שיטת המודולים הנוכחית של החברה בה משולבות שתי יחידות עיבוד למספרים שלמים יחד עם יחידת עיבוד נקודה צפה בודדת.
גולת הכותרת לשנת 2015, לפי השקופיות, תהיה השקתם של מעבדי ה-Toronto לשרתים, עם ליבות Excavator הרביעיות במספר למשפחת הבולדוזר. מעבדים אלו מקבילים למשפחת ה-Carrizo שאמורה להגיע למחשבים הניידים והשולחניים שלנו גם כן במהלך השנה הזאת.
שנת 2016 תעניק לנו ליבות גראפיות מדור חדש, לכאורה תחת שם הקוד Greenland – מה שעשוי להעיד כי ליבת ה-Fiji עליה יבוססו כרטיסי ה-Radeon R9 390/390X היא בעלת ארכיטקטורה דומה לליבת ה-Hawaii הנוכחית, בתוספת אי אילו שידרוגים (משהו כמו הקפיצה מ-Maxwell 1.0 ל-Maxwell 2.0 אצל NVIDIA?), וכמובן יחד עם זכרונות ה-HBM התלת מימדיים המדוברים.
שנת 2017 צפויה להביא עימה עוד קפיצת מדרגה גדולה בתוכנית העל של AMD, עם השקתם של שבבים משולבי ליבות גראפיות (APU) ייעודיים לשרתים – שידעו לשלב את ליבות ארכיטקטורת ה-Zen העתידית ואת הליבה הגראפית המובנית לקבל ביצועים מיטביים בכל סיטואציה במוצר אחוד, ככל הנראה תודות לטכנולוגיית ה-HSA של AMD. בהתבסס בכך ש-AMD מתכננת להכניס את מוצרי ה-APU אפילו לעולם המחשוב עתיר הביצועים – אפשר להיות בטוחים שגם המשך קיומם בשוק הביתי ודאי, וכל התוכניות מיועדות לסייע ל-AMD להביא לידי ביטוי בצורה המקסימלית את היתרון הטכנולוגי היחסי שלה בכל מה שקשור לליבות הגראפיות, בכל מוצר ובכל תצורה באשר היא.
שנת 2018 תביא עימה ארכיטקטורה חדשה נוספת לליבות גראפיות (הפעם בליטוגרפיה של 10 ננומטר?), ולקינוח בשנת 2019 נראה את שבבי ה-APU של החברה מבשילים לכדי מצב בו הם מסוגלים להציע "כמה" טריליוני פעולות נקודה צפה בשנייה בדיוק כפול של 64 ביט – ולמעשה להוות תחרות אמיתית למערכים המוכרים לנו כיום בעולם העיבוד עתיר הביצועים, במסגרתם קיימים אשכולות עם מספר גדול של מעבדי CPU כלליים לצידם של מספר גדול של יחידות חישובי נקודה צפה (מעבדים גראפיים).
אם לסכם ולנסות להקביל את המידע המתקבל למשתמש הביתי הממוצע – נראה כי AMD מביעה אמון מוחלט בצדקת דרכה הנוכחית, ומאמינה כי ההשקעה ארוכת השנים בשבבי ה-APU תוכל לבוא לידי ביטוי בכל השווקים ובכל המוצרים שלה בהמשך הדרך, כשטכנולוגיית העיבוד ההיברידי תבשיל וכשיתבצעו כמה תיקונים לנתיב (כמו החזרה לארכיטקטורת ליבות עיבוד "מסורתית" עם ה-Zen, במקום ארכיטקטורת ה-Bulldozer הייחודית שלא ממש הוכיחה את עצמה). אז אם קיוויתם לחזות בחזרה לימי ה-Athlon 64 הטובים והתמימים – מצטערים, כנראה שזה לא הולך לקרות.