מה טומן העתיד?
מה טומן העתיד?
התכנית החדשה מציגה נתונים מעניינים לגבי הבאות, אך מעניין לא פחות מה שלא הוצג בה. אין שום התייחסות לאסטרטגיית ה-asset smart שאמורה להעביר את מרבית היצור למפעלים חיצוניים בהתבסס על טכנולוגיות יצור המפותחות בשיתוף עם IBM, מלבד אמירה כי תכניות אלה לא ישפיעו על מפת הדרכים שפורסמה. בנוסף, אין שום התייחסות למעבר ליצור בליטוגרפיה של 32 ננו-מטר, אף כי התכנית משתרעת הרחק אל תוך שנת 2010. נתון חשוב נוסף שהושמט הן מהירויות השעון הצפויות.
התכנית החדשה מציגה נתונים מעניינים לגבי הבאות, אך מעניין לא פחות מה שלא הוצג בה. אין שום התייחסות לאסטרטגיית ה-asset smart שאמורה להעביר את מרבית היצור למפעלים חיצוניים בהתבסס על טכנולוגיות יצור המפותחות בשיתוף עם IBM, מלבד אמירה כי תכניות אלה לא ישפיעו על מפת הדרכים שפורסמה. בנוסף, אין שום התייחסות למעבר ליצור בליטוגרפיה של 32 ננו-מטר, אף כי התכנית משתרעת הרחק אל תוך שנת 2010. נתון חשוב נוסף שהושמט הן מהירויות השעון הצפויות.
חשיבות גדולה מאוד תולה הנהלת AMD בהשקה מוצלחת של השנחאי. כל המעבדים במפת הדרכים למשך השנתיים וחצי הבאות הם נגזרות של ארכיטקטורת השנחאי. מצבה הפיננסי הרעוע של החברה והירידה בנתח השוק לא מותירה לחברה מרווח לטעויות, ומעבדי הדור הבא שלהם יצטרכו להיות טובים מרגע השקתם.
נראה כי AMD למדו לקח מקשיי הברצלונה והם עתה שקולים יותר ומכוונים לתוצאות עסקיות. הם נטשו את התכנית השאפתנית לייצר מעבד בעל שמונה ליבות על שבב בודד (Montreal) ובחרו באפשרות לייצר שש ליבות בלבד. עובדה שתקטין את הוצאות הפיתוח והיצור ותאפשר לחברה להרוויח. בנוסף, במקום להיכנס להרפתקה של תכנון שבב בעל 12 ליבות, AMD בחרו שוב בדרך ההגיונית יותר, שהותוותה כבר על ידי אינטל, ובחרו לשלב שתי ליבות סאן-פאולו ליצירת ה-Magny-Cours בתצורת MCM.
התחרות מול אינטל
גם אינטל מצידה לא נשארת חייבת. החברה מתכננת להשיק ברבעון הרביעי השנה מעבדי שרתים בעלי ארבע ושש ליבות על שבב בודד, כולם בטכנולוגית יצור של 45 ננו-מטר. מעבד ה-Dunnington בעל שש ליבות מיועד להכיל זיכרון מטמון גדול יותר מהאיסטנבול, כנראה 16 מגה-בייט. אנו לא צופים להכרעה מצד AMD כפי שקרה כאשר הציגו לראשונה את מעבדי האופטרון לפני מספר שנים, אולם המעבדים אמורים להשאיר את AMD במשחק, וכרגע זוהי האופציה היחידה העומדת בפניה.
גם אינטל מצידה לא נשארת חייבת. החברה מתכננת להשיק ברבעון הרביעי השנה מעבדי שרתים בעלי ארבע ושש ליבות על שבב בודד, כולם בטכנולוגית יצור של 45 ננו-מטר. מעבד ה-Dunnington בעל שש ליבות מיועד להכיל זיכרון מטמון גדול יותר מהאיסטנבול, כנראה 16 מגה-בייט. אנו לא צופים להכרעה מצד AMD כפי שקרה כאשר הציגו לראשונה את מעבדי האופטרון לפני מספר שנים, אולם המעבדים אמורים להשאיר את AMD במשחק, וכרגע זוהי האופציה היחידה העומדת בפניה.
 |
מפת הדרכים למערכות מרובות מעבדים |
בנוסף, אינטל מתכננת להתחיל לייצר בטכנולוגיית יצור של 32 ננו-מטר בסוף שנת 2009. באם תכניות אלה יתממשו לאינטל שוב יהיה יתרון בטכנולוגיית הייצור, מה שמביא להוצאות יצור נמוכות יותר ולכן רווח גדול יותר על כל מעבד.
AMD בחרו לייצר את המעבדים בעלי 12 הליבות משני שבבים ולא כשבב בודד בדומה למעבדי ה-MCM של אינטל. זהו מהלך שהתברר כנכון על פי ניסיונה של אינטל, וכעת AMD נוהגת בחכמה כאשר היא צועדת בנתיב זה. מעבדי הברצלונה נשלחים לכל היצרנים המובילים וצפוי כי שרתים המבוססים עליו מתוצרת SUN, IBM, DELL, ו-HP יהיו זמינים כבר בחודש הבא.
תהיה אשר תהיה התכנית של AMD לשנים הקרובות, לאור לקחי העבר, מוטב כי AMD יראו לנו את המוצרים החדשים במקום לדבר עליהם.
