מדריך האוברקלוק של HWzone – חלק ב'.
כרטיס מסך – אוברקלוק בכף ידך !
ראשית נודה לעופר מ-Ispectrum , שוב על הבאת הכרטיס עליו ערכנו את האוברקלוק הרצחני אליו הגעתי.
רוצים לנסות אוברקלוקינג אפקטיבי, קל, ולא מסוכן כמעט ? רוצים אוברקלוק נגיש ופשוט, שאפשר לעשות ממש עכשיו ? אין כמו אוברקלוק פשוט לכרטיס המסך בשביל זה…
בחלק הראשון של מדריך האוברקלוקינג דיברנו בכלליות על אפשרויות אוברקלוקינג שונות על הסיכונים הכרוכים בכך, ומעט על תוצאות. בחלק הזה של המדריך נרחיב בעיקר על אוברקלוקינג של כרטיסי מסך, תחום אשר תופס תאוצה בעיקר בגלל תוספת הביצועים הנראית לעין כמעט בכל כרטיס שהוא, בין אם זה ב- GeForce 2 MX פשוט או בין אם זה GeForce 3 Ti200…
ובגלל האפשרות הקלה והבטוחה יותר לאוברקלוקינג אפקטיבי, ונכון.
לפני שאנחנו ניגשים לעבודה ולהכנות בשביל הסוג הזה של האוברקלוקינג נבחן את הכרטיס שלנו.
חשוב לדעת כי מהירות כרטיס מורכבת משני פקטורים, מהירות הליבה הגראפית ומהירות הזיכרון הפיזי שעל הכרטיס, בין אם זה זיכרון SDRAM או זיכרון DDR מהיר יותר… חשוב שנדע את מהירות הבסיס אשר הכרטיס עובד בה של שני הפקטורים שהזכרנו.
אפשר למצוא נתונים אלה באתר היצרן של הכרטיס או ע"י שאלה קטנה בפורומים שלנו, וחשוב מאד לדעת אותם להמשך העבודה.
לאחר שבדקנו נתונים אלה ניגש לראות מי יצר את הכרטיס, כי אחד ההבדלים בין היצרנים השונים אשר מיצרים כרטיסים דומים הוא ביכולות האוברקלוקינג של הכרטיס שלהם, כלומר POWERCOLOR תגיע כמעט תמיד למהירויות נמוכות יותר באוברקלוקינג מאשר ASUS או HERCULES, ולא משנה אם הליבה דומה.
ניקח לדוגמא את כרטיס ה- GeForce 2 Titanium של חברת INNO3D ואחד של חברת HERCULES למשל, הבדל ניכר הוא בסוג הזכרונות, כאשר זכרונות 4Ns מהירים יותר אשר בהם מצויד ההרקולס נותנים לו יתרון משמעותי.
כדאי להסתכל על זכרונות הכרטיס ולבדוק את נתוני זמני הגישה של הזיכרונות אשר מסומנים ב-x.x ns כאשר ככל שהמספר נמוך יותר כך הזיכרון יכול להגיע בדרך כלל למהירויות עבודה גבוהות יותר, כלומר כרטיסי GeForce 2 GTS אשר צויד בזיכרונות 7ns יגיע למהירות עבודה נמוכה יותר באוברקלוק מאשר זכרון בעל סימון 6ns, וחשוב לדעת זאת כדי לדעת את גבולות היכולת של הזיכרונות.
אם ננסה לסדר את אותם נתונים בצורה מסודרת זה יראה בערך ככה:
מהירות הזיכרון ב- ns |
מהירות ב- DDR |
מהירות ממוצעת |
מהירות ב- SDR |
מהירות ממוצעת |
7.5ns |
250Mhz |
300Mhz |
125Mhz |
150Mhz |
7ns |
275Mhz |
333Mhz |
137Mhz |
165Mhz |
6.5ns |
300Mhz |
350Mhz |
150Mhz |
180Mhz |
6ns |
333Mhz |
380Mhz |
166Mhz |
200Mhz |
5ns |
400Mhz |
500Mhz |
– |
– |
4ns |
500Mhz |
550Mhz |
– |
– |
3.6ns |
550Mhz |
633Mhz |
– |
– |
חייבים לדעת כי כמובן יש יוצאים מהכלל, והכול גם קשור לאיכות הזיכרון עצמו, ולעמידותו בתנאי חום גבוהים. נשים לב כי כמובן זיכרונות ה-SDRAM נחותים משמעותית מזיכרונות ה-DDR המהירים פי שתיים, ונעשה היום שימוש שוטף כמעט בלעדית בהם לביצועים מקסימליים, ולמהירויות עבודה גבוהות.