השורה התחתונה
כאמור, התחלנו עם ארבעה כוננים שלפחות על הנייר נראים דיי דומים. בכל הנוגע לביצועים, בממוצע כל הכוננים מתפקדים בצורה דומה למדיי מלבד נקודות מסוימות אשר ציינו במהלך הבדיקות. לכל כונן יש נקודות חוזק וחולשה, אך כולם ככלל מוגבלים עקב ממשק ה-USB. ייתכן ונראה פיתרון לכך בכוננים חיצוניים עתידיים אשר יעשו שימוש בחיבור ה-USB3.0 החדש.
כפי שכבר נאמר, אף אחד מהכוננים אינו לגמרי נייד, אלא יותר ניתן לניוד. זאת עקב ההכרח להיות צמודים לשקע חשמל פנוי, ועקב גודלם של הכוננים אשר מקשה על העבודה בדרכים.
לאחר מגוון הבדיקות שערכנו, מיהו הכונן אשר כדאי לרכוש? למי מכם שמחפשים כונן בסיסי בלבד, ומוכנים לוותר מעט על מהירות הכונן, ה-iomega יהיה המתאים ביותר, וזאת בזכות מחירו הנמוך ביחס למתחרים, שעומד על כ-800 שקלים. כמו כן, בזכות היותו הקטן ביותר מבין הכוננים הנסקרים בביקורת זו הוא יהיה נוח יותר לניוד. מגוון התוכנות אשר ניתן להוריד מאתר החברה רחב יחסית, ומפתיעה לטובה ביחס למחיר הכונן אל מול מתחריו.
למי שלא מוכן לוותר על הביצועים היינו ממליצים לבדוק את ה-Seagate, שמתומחר סביב 1000 שקלים, אשר מעבר לביצועים שומר גם הוא על סף רעש נמוך, וכולל תוכנת גיבוי וסינכרון נוחה מאוד, אשר תקל מאוד על עבודה עם מספר מחשבים שונים. החיסרון הבולט ביותר שלו לטעמנו הוא הגודל שלו אשר יעשה את מלאכת הניוד למעט פחות נעימה.
הכונן של Hitachi, שמתומחר גם הוא סביב 1000 שקלים, אומנם היה המהיר ביותר בכל הנוגע לזמני גישה, אך לטעמנו הוא רועש בצורה מוגזמת, הרבה יותר מכל כונן אחר שסקרנו בביקורת זו. גם תאורת הלד הכחולה בצידי הכונן מושכת לא מעט תשומת לב, ונראה כאילו הכונן עוצב כך שיבלוט כמה שיותר.
ולבסוף, ה-WD שעוד לפני תחילת הביקורת בלט מעל לשאר. מחירו הגבוה יותר, שעומד על כ-1200 שקלים, כמו גם המסך בחזית הכונן עוזרים לו להתייחד. לצערנו לא ראינו כל הצדקה למחיר הגבוה בביצועי הכונן. במידה ולטעמכם יש לכם צורך ממשי בצג ה-e-paper שנכלל עם ה-WD MyBook Elite, כנראה שאין לכם אפשרויות אחרות, אך כיוון שלדעתנו הצג מוסיף מעט מאוד לשימושיות הכונן, ייתכן וכדאי לבדוק חלופות אחרות.