היום, כשכל מחשב ממוצע מכיל כונן בנפח של טרה-בייט ומעלה, לשמור על גבי המחשב כמויות עצומות של מוזיקה, סרטים, ומשחקים נראה כדבר שגרתי לחלוטין. אך ברגע שאנו רוצים להתנייד עם המידע הזה, אנו בבעיה. מחשבים ניידים מכילים בדרך כלל כוננים קטנים יותר בנפחים של כחצי טרה-בייט לכל היותר, עקב המגבלה של הגודל הפיזי, וכונני פלאש (DOK) עדיין מגיעים בנפחים נמוכים יותר משמעותית, וגם המחיר למגה-בייט הרבה יותר גבוה. אז מה עושה מי שמחפש אפשרות לשמור מידע רב אך להיות מסוגל להתנייד איתו ממקום למקום? הפיתרון הוא כמובן כונן קשיח חיצוני.
כוננים קשיחים חיצוניים מגיעים במגוון רב של צורות וגדלים. השינויים מתבטאים בסוג הממשק המשמש לחיבור הכונן למחשב, נפח ומהירות העבודה של הכוננים, גודל פיזי, ומידת העמידות שלהם (שהיא לא כל כך גבוהה, לפי הביקורת האחרונה שעשינו). כמו כן, כיום אנו אף עדים לשינוי נוסף בדמות כונני SSD, שכפי הנראה עם הזמן ייכנסו לשוק בצורה חזקה יותר בזכות ירידת מחירים ועליה בנפחים.
בביקורת זו אנו נבדוק ארבעה כוננים חיצוניים בעלי מפרטים דיי דומים, כאשר כל כונן מגיע אלינו מחברה אחרת. הכוננים שנסקור הם:
- Seagate FreeAgent Desk
- Hitachi Simpledrive 3
- Western Digital My Book Elite
- iomega Prestige Desktop Hard Drive
כל הכוננים חולקים ביניהם לא מעט מאפיינים. כולם בגודל פיזי דומה, ולא ניתן להגדיר אף אחד מהם כנייד, אלא יותר כניתן לניוד, שכן לעבודה בדרכים הם לא מתאימים, אך אין שום בעיה להכניס אותם לתיק בכדי להשתמש בהם עם מחשב אחר או במקום אחר. כמו כן, כל הכוננים מתחברים למחשב בעזרת ממשק ה-USB שהוא הנפוץ ביותר בשוק זה, וארבעתם משתמשים בספק כח חיצוני לצורך אספקת המתח. זאת כיוון שצריכת החשמל שלהם גבוהה יותר מזו שניתן להעביר על גבי חיבור USB (וגם על גבי התקן החדש USB3.0). ארבעת הכוננים שקיבלנו הם בעלי נפח זהה של 2 טרה-בייט, והם נמכרים במחירים דומים יחסית, מלבד הכונן של Western Digital שהוא יקר יותר.
במהלך הביקורת נעמיד את שלושת הכוננים זה מול זה ונבדוק את ביצועי הקריאה והכתיבה שלהם, ורמת הניידות שלהם אשר תיקבע לפי הגודל, משקל הכונן, וספק הכח שלו (שחובה לנייד יחד איתו). אם כן, נתחיל בהצגת המתמודדים.