הטרנזיסטורים של אינטל הופכים לתלת מימדיים

אחרי כמעט עשור של פיתוח, אינטל מציגה טרנזיסטורים חדשים שיעזרו ליצור מעבדים מהירים יותר

בעוד שכל העולם מתלהב בימים אלו מתלת מימד מסויים, באינטל עבדו שעשור האחרון על תלת מימד שונה – אך כזה שעשוי ליצור מהפכה גדולה אפילו יותר.

הטרנזיסטורים עליהם מבוססים המעבדים כיום מאופיינים בצורה דו מימדים "שטוחה", ובאינטל מכריזים כעת שבקרוב יחל השימוש בסוג חדש של טרנזיסטורים "תלת מימדיים", בעלי סנפיר שיתרומם מהם ויאפשר מזעור נוסף של הרכיבים.
באינטל משתמשים באנלוגיה פשוטה בכדי להסביר את העקרון של הקונספט – תחשבו על גורדי השחקים, ועל הדרך שבה הם מציעים יותר שטח לשימוש על אותה פיסת אדמה.
הטרנזיסטורים החדשים (שקרויים Tri-Gate Transistors) יצרכו פחות אנרגיה – מה שכמובן יהווה פתח ליצירתם של מעבדים חסכוניים יותר וקטנים יותר, לצד האופציה ליצור מעבדים עוצמתיים יותר.

אינטל סיפרה, במסיבת עיתונאים שנערכה בסאן פרנסיסקו ובאה כמה ימים אחרי הבטחה של אינטל ל"הכרזה הטכנולוגית החשובה ביותר עד כה השנה", שהיא תחל לייצר את הטרנזיסטורים החדשים והייחודיים בצורה המונית כבר השנה, כשמוצרים ראשונים המבוססים עליהם יגיעו בשנה הבאה – במעבדי ה-Ivy Bridge של החברה.
באינטל (ולא רק) מפתחים את טכנולוגיית ה-Tri-Gate כבר משנת 2002, כשהפריצה המשמעותית מגיעה רק עתה, כשבענקית השבבים מצאו דרך להוזיל את עלויות הייצור של הטרנזיסטורים, כך שניתן יהיה להתחיל בייצור המוני שלהם.
באינטל מוסיפים שפריצת הדרך החדשה מהווה ממש "המצאה מחדש" של הטרנזיסטורים, שתאפשר ליצור רכיבים בעוצמה שעוד לא הכרנו, ותבטיח את המשך קיומו של חוק מור (העקרון הנבואי כמעט של גורדון מור משנת 1965, שקובע כי עוצמת המעבדים ומספר הטרנזיסטורים בהם יוכפלו בכל שנתיים, ומהווה "מפת דרכים" עבור התעשייה כבר יותר מ-40 שנה).

הכירו את ה"ג'וקר" של אינטל האם עשר שנות הפיתוח ישתלמו?
מקור: ubergizmo.com

הטרנזיסטורים החדשים לא רק יצרכו פחות אנרגיה בעבודתם, אלא גם יציעו זרמי זליגה נמוכים יותר, ובאינטל מספרים שהם מציעים גידול של כ-37 אחוז בביצועים לעומת טרנזיסטורים "שטוחים" שיוצרו בליטוגרפיה של 32 ננומטר.
הטרנזיסטורים התלת מימדיים ירכיבו החל משנה הבאה הן את המעבדים השולחניים של אינטל והן את מעבדי ה-Atom הניידים, כאשר יכול להיות שהטכנולוגיה החדשה והמסקרנת הזו תהיה המפתח שבזכותו אינטל ומעבדי ה-x86 שלה יוכלו סוף סוף לכבוש את שוק המכשירים הניידים.
אינטל מוסיפה שהטרנזיסטורים החדשים צפויים להציע שיפור דרמטי גם בליבות הגראפיות (GPU) למיניהן, שמאופיינות גם הן במספר גדול של טרנזיסטורים שמתורגם לצריכת הספק גבוהה ולפליטת חום מואצת. אין ספק שנראה את הטכנולוגיה החדשה עוזרת לליבות הגראפיות המובנות במעבדיה של אינטל, אך האם נראה אותה גם בכרטיסי המסך הייעודיים של AMD ו-NVIDIA בעתיד?
לסיכום, אינטל מציינת שהטכנולוגיה הנוכחית, כמו שהיא, תוכל לאפשר ייצור של טרנזיסטורי ה-Tri-Gate עד לליטוגרפיה של 14 ננומטר – מעבר לכך, אינטל תיאלץ לערוך שינויים. אם לשפוט לפי שיטת ה"טיק-טוק" של אינטל, נראה שבחברה "מסודרים" מהבחינה הזו ל-4 השנים הקרובות, ויכולים כבר עתה להתפנות ולתכנן את המעבדים והטכנולוגיות של שנת 2015, פחות או יותר.

מקור: The New York Times

על פניו, נראה שאינטל מבצעת כאן "מהלך מנצח" שיעניק לה יתרון של דור, ואולי אפילו יותר, על פני מתחרותיה השונות בתחום. האם מעבר ליכולת להמשיך ולשלוט בשוק המעבדים השולחניים ללא עוררין, יאפשרו הטרנזיסטורים החדשים והחסכון שהם מציעים לאינטל גם לכבוש שווקים חדשים? בקרוב נדע.

הנה סרטון מפורט ומגניב שמסביר את הטכנולוגיה המהפכנית:

עדכון: anandtech.com מציעים מבט מקיף ומפורט במיוחד על הטכנולוגיה החדשה של אינטל, כשנקודות המפתח שעולות מהנכתב מדברות על צריכת מתח נמוכה בכ-37 אחוז (ועד לכ-50 אחוז צריכת הספק נמוכה יותר) ברמות מתחים נמוכות יותר, וצריכת מתח נמוכה בכ-18 אחוז ברמות מתח גבוהות יותר – מה שאומר שלטרנזיסטורים החדשים תהיה השפעה מקסימלית וחשובה מאוד דווקא על המעבדים האולטרה ניידים של אינטל, בהם צריכת הספק נמוכה יותר היא קריטית.
באינטל טוענים גם לשיפור של 100 אחוז (!!) בצפיפות הטרנזיסטורים האפשרית, וכל זאת כאשר עלות הייצור של הטרנזיסטורים התלת מימדיים גבוהה רק בכ-2-3 אחוז מעלות הייצור המשוערת של טרנזיסטורים "רגילים" בליטוגרפיה של 22 ננומטר.
אנחנו לא בטוחים שקיים שיפור טכנולוגי "מושלם" כלשהו – אבל ה-Tri-Gate הללו בהחלט נשמעים דומים לזה.