טכנולוגיית האחסון החדשנית של אינטל סוף סוף מקבלת שם וצורה מוחשיים
אחרי כמה וכמה שנים של המתנה עם הרבה מאוד הבטחות מרחיקות לכת, נראה שטכנולוגיית ה-3D Xpoint של אינטל ומיקרון, זו שמהווה שיטה חדשה לגמרי לאחסון מידע בלתי נדיף לצד תחום שבבי ההבזק מבוססי ארכיטקטורת ה-NAND, סוף סוף בדרך אלינו – הפעם באמת, עם מוצר ראשון וייחודי מסוגו לעולם שרתי המידע שנחשף ויקבל את השם Optane DC P4800X.
דף פירוט טכני של הדגם החדש, שיהיה כונן ה-SSD "האמיתי" הראשון שמבוסס על הטכנולוגיה (אם מתעלמים מדגמי ה-Stoney Beach לשוק הביתי, שישמשו בתור כרטיסי האצה משניים), מצא את דרכו אל הרשת – וחושף נפח אחסון צנוע למדי של 375 ג'יגה-בייט ביחידת Add-In Card דמוית כרטיס גראפי בעלת ממשק PCI-Express 3.0×4, צריכת הספק ממוצעת גדולה יחסית של 5 וואט במנוחה ועד 18 וואט בפעולה, תמיכה בתקן ה-NVMe 1.0 לתקשורת עם עורק ה-PCI-Express – וביצועים רציפים של עד 2.4 ג'יגה-בייט בשנייה בקריאה ועד 2 ג'יגה-בייט בשנייה בכתיבה, לצד ביצועים אקראיים מאסיביים של עד 550,000IOPS בקריאה ועד 500,000IOPS בכתיבה.
מרשים במדדי הביצועים החשובים באמת
אם חשבתם שכל מה שכתוב בפסקה הקודמת הוא מרשים, דעו לכם שאנחנו מגיעים לחלק הכי מעניין רק כעת. בעיה מוכרת בתחום כונני האחסון היא הדרך המסורתית בה נמדדים הביצועים שלהם, שלעתים עלולה להיות רחוקה מהביצועים אותם יוכלו לקבל המשתמשים הלכה למעשה, בשימושים 'בעולם האמיתי': הביצועים האקראיים המירביים עבור קבצי 4 קילו-בייט קטנים מוצגים לרוב בהתבסס על עומק תור (Queue Depth) גדול במיוחד של פעולות קריאה וכתיבה הממתינות לכל יחידת אחסון, שאינו דומה כמעט לשום יישום אפליקטיבי שניתן להיתקל בו בעת השימוש, ובנוסף ברוב המקרים לא קיימת התייחסות גם לאחידות הביצועים האקראיים לאורך זמן, אלא רק לנקודות השיא הבולטות.
נתונים ספציפיים וחשובים אלה דווקא כן נמצאים בדף הפירוט הטכני של ה-Optane DC P4800X, גם משום שמדובר בכונן מתקדם לשימושים מקצועיים בהם חשיבות נתונים אלה היא משמעותית במיוחד, ובעיקר משום שפרמטרים אלו מבהירים את ההבדל האדיר בין הטכנולוגיה החדשה לכונני ה-SSD שהכרנו עד היום – כאשר אינטל מבטיחה זמני שהות ממוצעים של פחות מ-10 מיקרושניות בגישה לזכרון הכונן, זאת בהשוואה לזמני גישה ממוצעים של מעל ל-100 מיקרושניות בכונני ה-SSD.
מקור התמונות: pcper.com
בנוסף, באינטל מבטיחים כי זמני השהות לא יעלו על 200 מיקרושניות בהסתברות של 99.999 אחוז מהזמן (כן, קראתם את זה נכון), בזמן שכונני SSD נוטים להגיע לזמני שהות מירביים של יותר ממילישנייה אחת (או 1,000 מיקרושניות) בהסתברות נמוכה מכך, כך שיציבות הביצועים של Optane עתידה להיות, בהנחה שהצהרות אלו הן מדוייקות, גדולה בכמה סדרי גודל, ולספק יכולות 'עולם אמיתי' שהן כמה רמות מעל כל מה שפגשנו בשוק האחסון. אלה הם דברים שקשה מאוד להציג ולבטא בצורה ראויה באופן תיאורטי על הנייר, ועל כן אנחנו נמתין בקוצר רוח להשקתו הרשמית של ה-Optane DC P4800X על מנת לקבל הזדמנות לבחון את הביצועים שלו במתווים שונים, ולהבין את גודלה של המהפכה הטכנולוגית אותה מביאה ה-3D Xpoint.
אורך חיים דמיוני כמעט
אם כל ההבטחות האלו לא מספיקות לכם, אולי היקף כתיבה כולל של לא פחות מ-12.3 פטה-בייט, או 13,200 טרה-בייט, יעשה את העבודה – מדובר על אורך חיים שיתמוך ב-30 מחזורים בהם הכונן יתמלא לחלוטין במידע חדש, יתרוקן ויתמלא שוב, מדי יום ביומו, למשך שלוש שנים רצופות, וזה בערך פי 10 ממה שמוגדרים לעמוד בו כונני ה-SSD האיכותיים ביותר בשוק עבור עולם השרתים, ובערך פי 200 ממה שמוגדר עבור מרבית כונני ה-SSD הביתיים אותם אנו מכירים.
אמינות לא מהווה נקודה בעייתית ממשית עבור כונני האחסון מבוססי שבבי ה-NAND כבר שנים, אבל אם בכל זאת חיפשתם טכנולוגיה שתבטיח לכם שנים רבות של פעולה ללא בעיות וללא תקלות, גם במסגרת השימוש האגרסיבי והתכוף ביותר – מסתמן שה-3D Xpoint תוכל להוות בשורה מאסיבית גם במובן הזה.
וכמה בדיוק יעלה כל התענוג הזה?
כעת, אחרי כל המידע הטכני הזה, נותר לנו רק להתייחס לנעלם הכי גדול במשוואה של עידן ה-Optane – והיא המחיר, כמובן. ברור לחלוטין כי ה-Optane DC P4800X יהיה יקר יותר מכל כונן SSD אחר בנפח מקביל, גם בתחום השרתים ובעיקר בהשוואה לשוק הביתי התחרותי, אך השאלה הגדולה היא עד כמה ההפרש הזה יהיה גדול, ועד כמה הוא יצליח להצדיק את השיפור המתבקש בביצועים ובאמינות. אינטל כבר הכריזה בעבר כי בדומה לביצועים של 3D Xpoint שיהיה איפשהו באמצע הדרך בין זכרונות ה-DRAM הנדיפים לבין כונני ה-NAND, כך גם המחיר יהיה באמצע הדרך, אם כי עם קרבה גדולה יותר לתחום ה-SSD, בדומה לנפחים שגם הם קרובים יותר לשוק זה.
אם ננסה להגיע לתוצאה מספרית עבור התהייה הזו, במציאת נקודת אמצע בין זכרונות DDR4 אותם ניתן למצוא ברמת מחיר מינימלית של כ-8 דולר לכל ג'יגה-בייט של אחסון לבין כונני SSD שמוצעים במחיר מינימלי של כ-25 סנט לכל ג'יגה-בייט – נוכל להגיע למסקנה כי מחיר של כ-1,500 דולר, או אולי אפילו 2,000 דולר, יהיה הגיוני עבור הכונן החדש. זה אולי יהיה יקר מדי ומיותר עבור מרבית הצרכנים הביתיים, אך דווקא סביר למדי לעולם המקצועי והארגוני בו מוכנים לרוב להשקיע סכומים בלתי מבוטלים במצבים בהם נדרש שיפור יכולות וביצועים מהותי.
אם כאן זה יהיה המחיר ההתחלתי לטכנולוגיית ה-3D Xpoint, נוכל להחזיק אצבעות לכך שהעתיד יביא לירידת מחירים הדרגתית, שבעוד כמה שנים תאפשר גם לאנשי ה-PC להנות מכל הפוטנציאל הנהדר הזה, לא רק במסגרת כוננים מאיצים בנפחי 16 ו-32 ג'יגה-בייט, אלא גם בתור כונני אחסון ראשיים בנפח גדול.
האם שנת 2017 באמת תיזכר בתור נקודת המהפכה המחשבתית בתחום האחסון? אנחנו מקווים מאוד שאת התשובה לכך נקבל בחודשים הקרובים.