בדקנו מסך מקצועי ליוצרי תוכן ויזואלי מדגם ProArt PA329CV של ASUS, בכדי להכריע האם מעבר מ-8 ביט ל-10 ביט עושה את ההבדל
בדרך כלל אנו רגילים לבדוק מסכי גיימינג. הפעם יוצא לנו לבדוק מסך שמשרת תפקידים שונים לחלוטין מסדרת מוצרים שנולדה לשמש ליצירת תוכן, עריכת תמונות וכל שימוש בו דיוק ועומק צבע הוא דבר קריטי.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה משמעותית בכמות המוצרים שמוצעים לצרכן אשר מנסים לשלב כמה שיותר בין גיימינג ליצירת תוכן. מדובר בדבר שמתבטא במהירויות רענון גבוהות של 90Hz או יותר, או בזמני תגובה קצרים במיוחד יחד עם שילוב של כיסוי בריא של תקנים כמו sRGB המיועדים ליצירת תוכן.
האיכות הממוצעת של מסכים ממשיכה לטפס משנה לשנה – גם בסמארטפונים, גם במחשבים ניידים וגם טלויזיות. בכל פעם שאנחנו רוכשים צג חדש בתג מחיר דומה לאחר תקופה מסוימת, אנחנו מקבלים שלל שדרוגים בחווית הצפיה.
המוצר שביקר אותנו הפעם מיועד בתכליתו אך ורק יצירת תוכן והוא מגיע מיצרנית החומרה ASUS ומסדרה שמזוהה יותר מכל בדיוק עם השימוש הזה – ProArt.
חשוב לנו כבר בשלב זה להדגיש כי ה-ProArt PA329CV לא נחשב לצעקה האחרונה בתחום המסכים ליצירת תוכן. כמוצר שהושק באוקטובר של 2021 בהתחשב בקצב השוק הגבוה, כאשר הספיקו לצאת מוצרים חדשים, דוגמת ProArt OLED המבוססים על פאנל OLED יוקרתי.
מדובר במסך שנושא נכון לעת זאת תג מחיר של 600 דולר באמאזון, ובא לספק תכונות כמו כיסוי מלא של טווח כיסוי sRGB לצד חיבוריות USB Type-C כדי להתאים למחשבים ניידים, ובין היתר גם אלו של אפל.
ה-PA329CV הינו מסך 32 אינצ' בעל רזולוציה של 3840X2160 או 4K, אשר עושה שימוש בפאנל מסוג IPS. תדר הרענון שלו הינו 60Hz שנחשב לסטנדרטי בקרב מסכי יצירת תוכן.
המעמד שמגיע עם המסך הזה מאפשר סיבוב שלו על ציר ב-90 מעלות לכל כיוון.
המעמד, שעשוי ברובו מפלסטיק קשיח, מתחבר למסך עם ציר כפול שמאפשר גם סיבוב שלו, וגם הטיה. ישנו מנגנון קפיצי שמאפשר גם כיוון גובה כללי למסך במעמד – בקיצור, כל אפשרות כיוונון תצוגה שאפשר לחשוב עליה במעמד שכזה.
בונוס שהמתין באריזה הוא תחלופה נחמדה למעמד בדמות תופסן לשולחן אליו ניתן להרכיב את הזרוע של המסך במקום המעמד השולחני.
כאמור, למסך זה אפשרויות חיבור מגוונות כאשר צמד מחברי HDMI לצד DisplayPort יעבדו בצורה מסורתית. מחבר ה-Type-C שבמסך זה מאפשר העברת תצוגה ואפילו הספקת חשמל של עד 90W. במידה ויש ממשק שמאפשר את שניהם, ניתן עם כבל Type-C להשתמש במסך גם עבור מפצל ה-USB שבו. ניתן לראות צמד יציאות USB Type-A. למסך ספק כח פנימי והוא מקבל כניסת כח ישירות מהחשמל (מה שמכונה כבל קומקום) אשר בו ניתן להשתמש במידה ולא משתמשים בהספק דרך Type-C.
ישנם צמד ממשקי USB Type-A גם בצד המסך, כך שמקבלים הרבה מלהשתמש בחיבוריות Type-C למסך הזה, גם אם הספקת הכח היא חיצונית. כמובן שנדרש חיבור בשביל שליטה תוכנתית גם כן.
צג IPS הוא צג IPS, ולמרות יתרונות כמו צבע מדויק, יש דברים שדבקים בסוג הפאנל הזה שנראה שלעולם לא יעלמו, אחד מהם הוא אחידות התאורה. במסך שבידינו יש תאורה חזקה יותר בעיקר בפינה הימנית תחתונה, עם עוד כמה זרקורים בפינות ובצדדים השונים. קשה להשיג צג מבוסס IPS שהתאורה בו היא אחידה באמת. משמעות הדבר היא שישנם חלקים מעט יותר בהירים מאחרים.
אחד היתרונות של תצוגה מסוג כזה הוא זווית צפיה מאוד חדה מבלי לאבד צבע או תאורה. על אף שכל מסך בנוי לכך שעובדים מולו, גם בזווית חדה התמונה נראית מושלמת ב-PA329CV.
חשוב לציין שהמסך מגיע מכויל מהמפעל, והוא כולל שלל פרופילים שמתאימים לפרוטוקולים שונים של כיסוי צבע. המסך עבר כיול מוסמך של Calman שנחשבת החברה המובילה היום בכלי כיול למסכים. עבודה עם פרופילי צבע שונים מיועדת בעיקר לשרת לקוחות של אותו יוצר התוכן עבור שירותי ההדפסה או התצוגה שלהם. נכון להיום, כיסוי סטנדרט sRGB עדיין נחשב לנצרך ביותר בין מכשירים שונים וקהל המשתמשים העולמי.
החלפת פרופילי צבע יכולה להתבצע מתוכנה במקום דרך השליטה במסך. בנוסף, ניתן בתוכנה לבחור אילו אפליקציות ישתמשו באילו פרופילים אם רוצים בכך.
העברנו "ויש" של כיול על המסך בשביל לראות את כיסוי הצבע שלו במצב sRGB וקיבלנו תוצאה מאוד קרובה למושלמת בין כה וכה, אז הכל טוב.
חווית השימוש והיתרון שב-10 ביט
אחרי כל הטקסים הטכניים, זה עבורנו החלק העיקרי של הסקירה, שכן מדובר כאן על נסיון ראשון ארוך טווח בשימוש עומק צבע גבוה משמעותית. נתחיל מההתחלה.
מה ההבדל בין 8 ל-10 ביט עומק צבע?
ברוב המוחלט של מסכי המחשב כיום כמות הצבעים שמסוגל המסך להציג היא ב-8 ביט או סיביות. הכוונה היא בעיקר ל-8 ביט בכל צבע מצבעי הבסיס שבונים פיקסל שהם אדום, ירוק וכחול.
המשמעות של ביט היא אות שקיים במצב של 0 או 1, ושמונה ביטים כאלה כיחידה אחת מאפשרים 256 מצבים. תצוגת 8 ביט היא כזאת שמאפשרית 256 עוצמות תאורה של כל צבע בסיס וכאשר מכפילים את הצבעים אחד בשני בשלישי מגיעים לכמות של קצת מעל ל-16 מליון צבעים אותם יכול המסך להציג.
כאשר לכל יחידה מוסיפים 2 ביט כמות העוצמות פר צבע גדלה ל-1,024. כך, כאשר מכפילים את כמות העוצמות השונה בכל צבע יסוד אחת בשניה, מגיעים לעומק צבע של מעל למיליארד צבעים. בעוד שההבדל בין 8 ל-10 לא נשמע גדול במיוחד, כשמבינים איך עומק צבעים עובד, ברור שאת ההבדל בין 16 מליון למיליארד צבעים אי אפשר לקחת כשולי מספרית. יש גם את אפשרות 12 ביט שבצורה דומה מגדילה את עומק הצבע למעל ל-68 מיליארד אפשרויות.
השימוש והיכולת של אמצעי קלט ופלט ב-10 ביט לא הייתה פופולארית במיוחד עד השנים האחרונות. אמנם, אנחנו נחשפים לאחרונה ליותר ויותר צגים המסוגלים להציג ולתמוך בתצוגת 10 ביט. זה קורה בסמארטפונים שלנו, במחשבים ניידים המריצים חלונות או מק. בשביל לדעת, כל מה שצריך לעשות הוא להביט במפרטים הטכניים. היום הרבה סמארטפונים יציינו תצוגת 10 ביט.
בנוסף לכך, בשנים האחרונות חלה עליה חדה בכמות אמצעי צילום בוידאו המסוגלים לצלם בעומק 10 ביט. כיום חברות כמו סוני, פנסוניק וקאנון משיקות מצלמות דיגיטליות רבות אשרות מסוגלות לצלם וידאו ב-10 ביט, דבר אשר מעניק חופש גדול משמעותית לעבודת צבע וטווח דינאמי בעת עריכה, אפילו כשמייצאים את התוכן ב-8 ביט בלבד.
כל זאת, בעוד ששנים רבות אנחנו מקבלים תמונות סטילס ממצלמות דיגיטליות בעומק של בין 12 ל-16 ביט.
כל הדבר הזה מוביל להצדקה מוגברת וסיבה טובה להשתמש במסך בעל יכולת להציג צבע בעומק 10 ביט לצרכי עריכה ועבודה עם תמונות ווידאו, ביחוד אם סופן של העבודות האלה להיות מוצגות בשלטי חוצות, כפרסומות בטלויזיה או בכל מדיום אחר שרבים צורכים.
המבחן העיוור וההשוואה ל-10 ביט
השאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו לאחר חיבור המסך בצמוד למסך העבודה השני שלנו – האם מרגישים בעומק הצבע החדש?
ובכן, בשימוש רגיל ובשיטוט במערכת ההפעלה ובתוכנות השונות התשובה הכנה היא שלא. זה לא כמו שבעבר עברנו בין 256 צבעים ל-16 אלף צבעים ועולמנו השתנה מקצה לקצה. אנחנו אפילו נלך רחוק יותר ונגיד שלרוב המשתמשים זה כנראה לא ישנה כלל, ולא נתפלא לראות שרבים כלל אינם מבחינים בהבדל.

אמנם, כאשר החלנו לעבד תמונות דיגיטליות מהמצלמה, ההבדלים החלו להראות את עצמם. ההבדל המורגש והעיקרי ביותר במעבר בין 8 ל-10 הוא שיטוח והחלקה של גרדיאנט מעבר בין צבעים:
אפילו בין שני מסכי 4K מכוילים, הבחנו בצורה ברורה ומיידית באפקט המדרגות שבמעבר בין מסך 8 ביט למסך 10 ביט של ASUS. זה מסוג הדברים שגורמים לנו לקחת אלבומים של צילום דיגיטלי ולעבור עליהם פעם נוספת במסך החדש, פשוט בשביל להעריך אותם מחדש. עם הטכנולוגיה בא התיאבון. את היתרון של תצוגת 10 ביט רואים בצורה בולטת במיוחד בתמונות שכוללות שקיעה וכל מעבר הדרגתי בין כוונים שונים.
חשוב לציין כי בצפיה בוידאו האפקט מעט פחות נוכח, שכן אין הרבה זמן להעריך כל פריים שעובר על המסך, ושרוב תוכן הוידאו ברשת נצפה ב-8 ביט בכל מקרה. בכל זאת רצינו לראות את ההבדלים בין מסכים שונים, ול-ProArt היה יתרון קל בכל מה שקשור לצבע.
ה-ProArt PA329CV ומסכים אחרים מסוגו מיועדים לצרכי פרסום ויצירת תוכן בעל צבע מדויק ממנו אפשר לעבוד, להדפיס ולייצר בהתאם. בדיוק בשביל זה משתמשים ב-10 ביט. המשתמש המתקדם זוכה לאחרונה גם לטעום מהטכנולוגיה בזכות מוצרים כמו המוצר הזה. בעבר הלא רחוק מסכי 10 ביט מדוייקים היו יקרים להחריד, ורחוקים מידם של משתמשים רבים. זכורה לנו התקופה שבה כמה אלפי דולרים היו מחיר הכניסה למסכי הפקה מקצועיים.
היום ישנו גם אפיק נוסף של יצירת תוכן והוא אפיק HDR או High Dynamic Range. מדובר בתוכן שמשרת בכבוד בעיקר את בעלי צגי ה-OLED, ה-QLED וה-QD OLED למיניהם שנהנים גם מניגודיות דינאמית גבוהה משמעותית מאשר זאת שמספק צג IPS.
ה-ProArt PA329CV מוכשר לתקן HDR400. כאשר מדדנו את עוצמת התאורה במרכז המסך הגענו למקסימום של 373NIT שזו בהירות שקרובה מאוד לתקן עליו נשען HDR400. אמנם, כיום HDR מתקדם מגיע מבהירות מירבית גבוהה יותר. ל-ASUS עצמה ישנם מסכי HDR בעלי בהירות מירבית של 1000 ואפילו 1200NIT המיועדים ספציפית ליצירת תוכן HDR ב-10 ביט.

מסכים כמו ה-ProArt PA32UCX-P שמגיע עם פאנל Mini LED ותאורה בעוצמה של 1,200NIT הוא מסוג הדברים שמובילים היום את תעשיית הצילום, הפרסום ושלל עבודות הצבע המקצועיות. ההבדל הוא שצג שכזה לא עולה 600 דולר, אלא קרוב ל-3,000 דולר. נגיד לטובה שלעומת מסכים מתקדמים לצבע בעבר, זה עדיין נחשב למחיר נגיש עבור גופי מדיה כיום.
אנחנו לא יודעים אם סקירה והתרשמות שכזאת אפשר לסכם בהמלצה ספציפית, שכן אנחנו מעדיפים שמשתמשים שעוברים על הביקורת בעיקר יקחו את הנקודות החשובות להם בדיון על עומק צבע במסכים. כמו גם, קשה להעביר בטקסט או אפילו בסרטון הבדלים בין תצוגות וחווית שימוש שתלויה בטכנולוגיה שאי אפשר לתרגם משימוש בפועל. ההתעסקות במהירות ותדרי תצוגה קצת שמה צל על עניין עומק הצבע ורצינו לעצור לכמה דקות לתת על זה דגש וחוות דעת.
כדי לסכם שבועיים של שימוש במסך 10 ביט לצד מסך 8 ביט נשאל את השאלה – האם חווית השימוש השתפרה והאם אנחנו מוצאים שימוש בטכנולוגיה אותה ניסינו?
ובכן, בפירוש כן. ה-PA329CV הפך לכלי מאוד שימושי בעריכת תמונות ווידאו לפנאי ולעבודה. צבעים נראים חיים יותר, תמונות נראות קרובות יותר ל-"כוונת המשורר", ודיוק הצבע מציג לנו דברים כמו מערכת הפעלה, תוכנות וקבצי מדיה בדיוק בצורה שבה מי שיצר אותם תכנן. בעבור תג מחיר של כ-600 דולר, מדובר במסך שראוי לשמש כל יוצר תוכן שלא מתעסק בגיימינג.
אנחנו מרגישים שעלינו לציין את העובדה שבמכלול שימושים שכולל גם גיימינג מסכים היברידיים ומדוייקים בתדר גבוה עדיין מציגים כיסוי צבע טוב ועבודה ב-8 ביט לא תהפוך את התוכן למשמעותית פחות מהנה לצריכה. אחרי הכל – בשביל שטכנולוגיה תהפוך לפופולרית היא צריכה להיות נגישה, גמישה ובעלת ביקוש.
מי יודע, אולי בקרוב נקבל שילוב טהור שכולל גם ניגודיות עצומה, גם רזולוציית 4K בתדר גבוה, גם עומק צבע של 10 ביט וגם מחיר שמשתלם לצרכן. זה כבר התחיל לקרות בעולם טלויזיות ה-OLED.
לא הבנתי איך אני אמור לראות את ה-"דוגמה להמחשה" של ההבדלים , אם המסך שלי הוא 8bit.
ההמחשה נוצרה כדי שגם במסכי 8 ביט הקורא יוכל להבין את ההבדלים