מפתחת השבבים הגדולה המתינה בסבלנות רבה עם המעבר שלה להתבססות על תהליכי ייצור של 7 ננומטר – בכדי ללכת על כל הקופה עם כמות חסרת תקדים של יחידות עיבוד שתזניק את רמות הביצועים המוכרות לנו?
כיום, חברת NVIDIA מציעה כמה משבבי העיבוד הגדולים ביותר שנראו בשוק המסחרי מאז ומעולם במסגרת מוצרי הקצה העליון בארכיטקטורות ה-Turing וה-Volta שלה – עד 854 מילימטרים רבועים עבור ליבת ה-GV100 האימתנית שמככבת ב-Titan V וב-Quadro GV100 (וכמו כן במספר מאיצים ממותג ה-Tesla). כיצד תוכל להיראות ליבה אשר תזניק את הביצועים של יחידה זו ב-20 אחוזים או אפילו יותר? זו אחת השאלות שמעסיקה את חובבי החומרה האדוקים כעת, אחרי כמה הופעות מסתוריות של ליבות עתידיות במאגרים של מבחני ביצועים במרשתת.
דגמי NVIDIA לא ידועים עם 108 אשכולות עיבוד, 118 אשכולות עיבוד ואפילו 124 אשכולות עיבוד נצפו במאגר של מבחן ה-Geekbench המוכר היטב – והציתו גם של רחשים ושמועות בשל היותם גדולים (וככל הנראה גם עוצמתיים) יותר מכל מה שהכרנו עד עתה, עם 80 אשכולות עיבוד "בלבד" באותה ליבת GV100 מדוברת שבה 5,120 יחידות CUDA פעילות.
המוצר הכולל 118 אשכולות עיבוד, עם תדר פעולה מדווח צנוע יחסית של 1.11GHz ו-24GB של זכרון גראפי ייעודי, לא הסתפק בפוטנציאל על הנייר בלבד, ואף רשם תוצאה שגבוהה בכ-20 אחוזים מליבות ה-GV100 במאיצי Tesla V100 בתת מבחן ה-OpenCL שמהווה את אחד ממרכיבי המערך ב-Geekbench.
עכשיו מגיע שלב הספקולציות הגדול: סביר בהחלט להניח כי מה שאנו רואים כאן לפנינו הוא הדור הבא של מאיצי Tesla המיועדים לתחום ה-HPC, מבוססי ליבות 7 ננומטר חדשות תחת שם הקוד Ampere או Hopper ועם 24GB עד 48GB של זכרונות HBM2E מהירים מובנים על גבי מארז השבב – כל זאת בנפרד לכאורה מארכיטקטורת הדור הבא שעתידה לשמש את דגמי משפחת ה-GeForce עבור עולם הגיימינג, כפי שכבר ראינו בדור הנוכחי של NVIDIA עם חלוקה ברורה יחסית בין מוצרי Turing למוצרי Volta (אשר בכל זאת הופיעו גם בכמה מוצרי Titan ו-Quadro שכן מסוגלים לפעול במערכות ביתיות סטנדרטיות ולשמש להפעלת משחקים).
בעוד שהזינוק לליטוגרפיית 7 ננומטר אמור לאפשר קבלת צפיפות טרנזיסטורים גדולה בכמה עשרות אחוזים בהשוואה לליטוגרפיית ה-12 ננומטר בה עושה NVIDIA שימוש במוצריה העכשוויים – קפיצה של 55 אחוזים מ-80 אשכולות עיבוד ל-124 אשכולות עיבוד ו-7,936 יחידות CUDA פעילות היא כמעט חסרת תקדים, ועשויה להעיד על שימוש בשבבים בגודל פיזי אקזוטי של יותר מ-1,000 מילימטרים רבועים. היתכן שהגדלה זו בחומרות העיבוד מרמזת על שינוי גדול ויסודי הרבה יותר, במסגרתו NVIDIA תעבור לשימוש ביחידות Chiplets קטנות שמשולבות יחד במארז שבב אחד גדול, בדומה למה שעושה בהצלחה רבה AMD במסגרת ארכיטקטורת ה-Zen 2 שלה במעבדים כלליים? זו אמנם השערה מרחיקת לכת שאין לה עדויות ממשיות בשלב זה, אך הנתונים הטכניים המלהיבים לא מאפשרים לנו לפסול אותה באופן מוחלט בינתיים.
אנחנו נמשיך לעקוב ונקווה לקבל רמזים או תשובות בקרוב – אולי במסגרת אירוע ה-GTC 2020 הרשמי של NVIDIA שהוסב למשדר מקוון לאחרונה בשל תלאות נגיף הקורונה העולמיות.
בין דור 10XX ל20XX היתה ראות רצינית ברשת בעניין נסיקת המחירים.
אם הביצועים הולכים לקבל בוסט, כמה המחירים יקבלו בוסט…