היטאצ'י ו-Western Digital מכריזות על דור חדש של כוננים קשיחים מלאים בגז הליום, שמבטיחים להיות שקטים יותר, עמידים יותר, חסכוניים יותר – ובעיקר עם הרבה יותר נפח אחסון
כאן ב-HWzone אנחנו נהנים להביא בפניכם מידע על מיטב הפיתוחים הטכנולוגיים של עולם החומרה ושל תחום אחסון המידע בפרט, אך עם כל הכבוד לכל אותם פיתוחים מרשימים ומבטיחים, גם היום אין עדיין אף מתחרה ממשי למחיר ולנפחי האחסון שמציעים הכוננים הקשיחים הישנים והטובים – למרות פרשת ההצפות בתאילנד ועל אף הפיכתו של השוק לסוג של דואופול.
אי לכך, אפשר להבין מדוע ההכרזה מחטיבת הקשיחים של היטאצ'י (HGST, כיום חברת בת של Western Digital) על טכנולוגיה חדשה לייצור כוננים קשיחים שאמורה לשפר כמעט כל אספקט ומאפיין שלהם היא מסקרנת ומשמחת כאחד.
היטאצ'י ו-Western Digital הודיעו על פתיחתו של קו ייצור כוננים קשיחים סגורים הרמטית ומלאים גז הליום, במקום האוויר ה"פשוט" שהיה בהם עד היום.
הליום מציע דחיסות ממוצעת של כ-0.178 גרם לליטר בלבד, לעומת כ-1.2 גרם לליטר עבור אוויר, וזה אומר פחות התנגדות למהירות האדירה בה נדרשים לנוע הרכיבים המכאניים שבכוננים, ופחות תופעות בלתי רצויות של זרמי אוויר ומערבולות למיניהן.
| טכנולוגיה שתבטיח כי הכוננים הקשיחים ישארו עמנו לפחות לעוד כמה שנים (?) המציג אינו כונן הליום |
שילוב של היתרונות האלו מניב כונן שצורך כ-23 אחוז פחות הספק בעת פעולתו לעומת כונן קשיח "אווירי" רגיל, שקט יותר וגם קריר יותר בכארבע מעלות צלסיוס.
תנאי העבודה המשופרים פותחים צוהר ליתרונות משמעותיים נוספים כמו דחיסת יותר מידע בשטח נתון ודחיסתם של יותר פלטות בכל כונן וכונן – למעשה, בהיטאצ'י הודיעו כי כונני ההליום יוכלו להכיל עד 7 פלטות, מה שאומר כוננים קשיחים בעלי נפח אחסון של 7TB בטכנולוגיות הזמינות כיום, שגם יוסיפו לתפוח עם פיתוחן של פלטות דחוסות יותר.
שימוש בהליום בכוננים קשיחים איננו רעיון חדש. למעשה, פטנט בתחום אושר עוד בשנת 1980 (!) אך אתגרים משמעותיים בייצור (הכוננים הקשיחים חייבים להיות אטומים לחלוטין וגם להציע את אותה עמידות ואורך חיים כמו כוננים קשיחים סטנדרטיים) ובמחיר מנעו מהם להגיע לכדי ייצור מסחרי. עד היום.
אנשיה של היטאצ'י עמלו מעל לשש שנים בכדי להתגבר על הבעיות של כוננים קשיחים מבוססי הליום, ונראה כי רכישתה של החטיבה בידי WD ממש לא שינתה את התוכניות בנוגע אליהם – ואולי אף האיצה את חשיפתן לציבור הרחב.
| כונני ההליום עתידים להציע שיפור כמעט בכל מאפייני הבסיס של הכוננים הקשיחים. כמעט |
כונני הליום ראשונים עתידים לנחות בשוק במהלך השנה הבאה, כאשר ההערכה הטבעית שלנו היא שהדגמים הראשונים יגיעו בתצורת 3.5 אינץ' וייועדו דווקא לשווקים המקצועיים, בהם פוטנציאל הרווח והנכונות לשלם תוספת מחיר על טכנולוגיות חדשות גדולים יותר, ופחות למחשב האישי שלכם ושלנו.
עם זאת, אנו מלאי תקווה שסיפתח מוצלח יסייע להנמיך את עלויות הייצור העתידיות של כונני הליום, ויעזור להם להגיע אל כל רובדי שוק הכוננים הקשיחים במהרה.
נמשיך לעקוב אחר הטכנולוגיה המבטיחה ולעדכן בהתאם.
וגם גורם לכונן לשקול פחות
למה לא בווקום?
עדיף על כל דבר.
אבל אני מניח שכבר חשבו על זה, והגיעו למסקנה שזה לא טוב.
ל-1 זה כמה גרמים פחות לא משהו משמעותי….
תחשוב שהכונן תלוי עם בלון הליום, זה ישפיע משהו על המשקל שלו?
זה יגרום למחשב לרחף ?
ואז המחשב ידבר בקול מצחיק של בוורז?
הליום הוא דליק ביותר,לא?
יכול לעמוד בחום גבוהה?
ל-4 הליום אינו דליק
הליום הינו גז אציל, ואפשר לומר עליו שהוא כמעט ההיפך מדליק, ככה שלא אמורה להיות לו בעיה לעמוד בחום גבוה . אתה כנראה מתבלבל עם מימן, שהוא אפילו יותר קל מהליום, אבל הוא דווקא כן דליק ביותר.
על סמך כתבה שהתפרסמה ממש לאחרונה הרי שרזרבות גז ההליום בעולם על סף מיצוי ולא ניתן יהיה להפיק אותו
יותר כבר בעתיד הקרוב. לפיכך לא ברור מה תהיה מידת התפוצה ויכולת היצור של כוננים אלה וכנראה שגם המחירים יהיו בהתאם.
הכתבה:
כונני הליום לא ישקלו פחות
להיפך, הם ישקלו יותר, בגלל שהמטרה המוצהרת לשימוש בהליום היא לאפשר יותר פלטות בתוך הכונן עם פחות רעידות. לגבי העלמות הליום – זה נכון, אבל זה ביחס למיצוי הליום מהאויר, הליום נוצר גם כתוצר לוואי של התפרקות יסודות רדיואקטיביים – וכאלה עדיין לא חסרים בקליפת כדור הארץ. לכן ניתן למצוא הליום בכיסי גז שנוצרים באדמה ליד מצבורים רדיואקטיביים.
מצטרף לשאלתו של NI4NI
המחירים האלה מוגזמים.
למה הכוננים לא חזרו למחירם הקודם ???!!
עברו כבר איזה שנתיים מאז ההצפות בתאילנד, כל המפעלים שוקמו מזמן ועדיין כונן של 2TB שעלה קודם 350 שקל עולה היום 550. למה ?
שאלה "הרמטית"
בכתבה נכתב שהכוננים סגורים הרמטית.
ומה אם צריכים להוציא את הדיסק לשם שיחזור מידע מכונן תקול? מנסרים?
לאנשים שטועים מדוע הכוננים יקרים
אכן ההצפות היו מזמן וכבר החברות חזרו ליצור שיגרתי. בישראל מחירים תמיד נישארים יקרים כל עוד יש תירוץ.
קחו לדוגמה את האוטובוסים שהמחיר שלהם עלה בשנים האחרונות. אוכל. והכי מוזר ששוקלד יקר בארץ מפני שהייתה ירידה של 40% במחירי הקקאו בשנים האחרונות.
למגב מס' 2
אם הכוננים יהיו בווקום (תת לחץ) עם הזמן האטימות שלהם תיפגם ויחדור אוויר פנימה. אם הם מלאים בגז כלשהו ואין הפרש לחצים האטימות תישאר הרבה יותר זמן.
למגיב 13
בדרך כלל מה שאתה אומר הוא נכון ,אך לא במקרה הזה.
גם בחו"ל מחירי הכוננים לא חזר למה שהיה לפני ההצפות ,לצערנו.