adplus-dvertising

חיבור אחד לשלוט בכולם – ראיון עם המח שמאחורי תקן Thunderbolt באינטל

ישבנו לראיון עם יהונדב משה, סגן נשיא ומוביל קבוצת ה-Connectivity באינטל בשביל ללמוד על תקן המידע השאפתני שרוצה לעשות הכל, ה-Thunderbolt

את הראיון עורך ליאור מתתיהו, אחראי ביקורות חומרה ועורך באתר מזה מעל ל-14 שנים.

כאן תמצאו את איזור Alder Lake המיוחד של HWzone אשר כולל ראיונות בלעדיים עם המוחות שמאחורי המעבדים החדשים

ל.מ: שלום יהונדב, ספר לנו קצת עליך ותפקידך באינטל

י.מ: אני מנהל את קבוצת ה-Client connectivity באינטל. תחתינו כל מה שבאספקטים הפיזיים ובחיבור הפיזי של ממשקים. זה כולל את Thunderbolt, את USB 4 וגם LAN שזה רשת. רוב העשיה שלנו היא בעולם ה-Thunderbolt וה-USB. רוב הקבוצה הזאת היא קבוצה ישראלית שיושבת כאן כאשר ישנם גם בעלי תפקיד מהקבוצה שלנו שיושבים בארה"ב והודו.

אני באינטל כבר 22 שנה, וחלק גדול מהתקופה הזאת שייך להיותי בתחום החיבוריות והרשת. את הקבוצה של Thunderbolt אני מנהל כשבע שנים, שזה אומר שאני בתקפיד הזה עוד מהשלבים הראשונים של הכניסה ל-Type-C.

יהונדב משה, סגן נשיא בקבוצת IP Engineering ומנהל קבוצת Client Connectivity בקבוצת Client Engineering

ל.מ: אחזור איתך לתחילת דרכו של ה-Thunderbolt. מדובר בתקן שלא ראינו במחשבים אישיים לאחר שנולד אלא בעיקר בפלטפורמות אחרות, בעיקר במחשבים ניידים ועוד כאלה של אפל. נשמח לדעת דבר ראשון מדוע אינטל החליטה לפתח את התקן הזה, מאיפה נולד הרעיון ליצור את Thunderbolt?

י.מ: קודם כל ולפני הכל נולד צורך לעשות סדר בעולם המחברים. לפני עשור היית קונה מחשב והיו בו מלא מחברים שכל אחד מהם היה קצת שונה, קצת אחר, לודאי שונה פיזית גם כן. רוב המחברים הללו לא עבדו עם אחרים, היו אתגרים של גודל פיזי אשר אילצו יצרניות של מחשב לעצב לפיהם את מוצריהם.

הייתה הסתכלות קדימה שאמרה מבחינתנו שאנו מעוניינים בכך שכל המידע שיצא ויכנס אל המחשב יגיע דרך ממשק אחד, שיהיה בעל נתונים פיזיים קומפקטיים, שיהיה מאוד מהיר ואיכותי ופשוט שיפתור לנו את כל הבעיות.

האספקט של הגודל הוא חשוב, כי הוא מאפשר גדלים הרבה יותר אטרקטיביים למחשבים ניידים שלא יאלצו להשתמש באותם ממשקים גדולים. המעבר ל-Type-C היה מאוד משמעותי פשוט בשל יתרונותיו בתחום הזה, שמאפשרים עיצוב של מחשבים ניידים דקים משמעותית.

אספקט נוסף הוא כמובן היכולת לעבוד עם שולחן נקי. אני לוקח מחבר מאוד פשוט וקל ודרכו אני מעביר את כל המידע שאני צריך לתחנת עגינה, מחבר שיכלול הכל. משהו פשוט ואבסולוטי שיפתור את בעיות החיבור של מחשבים ניידים. קראנו לזה בזמנו One Connector to Rule Them All. 

זה היה החזון לפני הרבה שנים בנוגע ל-Thunderbolt והיום אנחנו יכולים להגיד שהוא בהחלט קורה. לא פשוט לנו, אבל כן פשוט למשתמש להשתמש בממשק שכזה, לקבל דרכו תעבורה מטורפת, לשרשר מסכים, להשתמש באמצעי אחסון מהירים במיוחד, בסאונד, בתחנות עגינה. לנקות את שולחן העבודה.

כבל USB Type-C בתקן Thunderbolt

ל.מ: אז יש רעיון ויש סיבה לקיומו, ניגשים לביצוע. הולדת Thunderbolt  והנגשו להמונים היא הליך שלקח כמה שנים. אנחנו זוכרים שתחילה פגשנו את הפרוטוקול במחשבי אפל ולקח עוד זמן עד שזה הגיע לשוק ה-PC. נשמח לשמוע על תהליך הפיכת Thunderbolt לתקן להמונים, על האתגרים הטכניים והישומיים.

י.מ: כפי שאמרת, תחילה אכן התחיל Thunderbolt את דרכו במחשבי אפל, וזה התבצע על ממשק מסוים אצלו וכן עוד לא הפך למשהו שראית בשאר עולם המחשוב. אנחנו בתור אינטל התחלנו בעבודה להביא אותו למיינסטרים. אז, הדבר הראשון שרצינו לעשות הוא להפוך את הפרוטוקול לטכנולוגיה סטנדרטית, כזאת שתהיה בכל העולם ויהיה קל יותר להטמיע אותה.

הדבר הראשון היה לטפל בתווך הגנרי, הפיזי. כאן קיבל התקן שימוש במחבר ה-USB Type-C. ההחלטה הזאת הוציאה את התקן אל העולם הרחב. מעבר לכך – צריך להתחיל ולעשות enablement עם יצרניות המחשבים כמו Lenovo או HP או Dell לדוגמה, וללמד אותם כיצד עושים ומטמיעים את הטכנולוגיה.

זה הגיע למצב שאנחנו עושים עיצוב, מרמת הסיליקון כולל הלוח והכבלים, נותנים את זה להם, ופשוט אומרים להם "תעתיקו", תעתיקו ואל תשנו דבר פשוט כדי שזה יעבוד לכם. בהתחלה היה להם קשה, ולאט לאט הם הבינו ולמדו והצליחו להביא את המוצרים שלהם שיעמדו בסטנדרטים שרצינו מהם.

התהליך לוקח זמן. זה כולל הגדרות לפרטים של תקן ה-USB Type-C, ולתת תיקונים לארגון ה-USB עצמו של "איך אתם צריכים לפתח את המחבר כמו שצריך", לפתח כבלים, ליצר כבלים ולוודא שהאיכות היא נכונה ומתאימה בשביל להעביר את הטכנולוגיה הזאת כמו שצריך גם על גבי הכבל.

בין היתר זה אומר שצריך לפתח גם מכשור Thunderbolt, לעבוד עם יצרניות של מכשיר כזה ולוודא איתם שזה אכן עומד בסטנדרטים ובתקן שלנו כדי להגיע ליכולות הפרוטוקול. בשנים הראשונות ממש האכלנו אותם בכפית לגבי כל מה שהם צריכים לדעת, שלחנו להם עיצובים ורק ביקשנו שישתמשו בהם אם רוצים לקבל יכולות טובות, את הראש על העיצוב שברנו בשבילם.

צריך לדעת שזאת טכנולוגיה לא פשוטה להטמעה, היא מורכבת מאוד. זה High Speed מורכב, רגיש, יקר לפיתוח ולקח זמן עד שהשותפות עמדו על הרגליים לבד, פיתחו את המכשור שמתאים לשימוש בו לבד ומאז הם הצליחו לגדול ולהסתדר פחות בעזרתנו.

השלב הנוסף של ההטמעה, שהחל כשלוש-ארבע שנים אחרי שהתחלנו, היה להכניס את התמיכה בטכנולוגיה הזאת למעשה לתוך מעבדי אינטל, להפוך אותם למוטמעים, מה שנקרא Integrated. זה לא שבב נוסף שישב בלוח האם ויתחבר למעבד באי אלו ממשקים, אלא ממש חלק מהסיליקון של המעבד.

זה המקום בו הטכנולוגיה החלה לפרוח, היא הכפילו את התפשטותה שנה לאחר שנה מאז 2019. קודם זה היה Ice Lake, לאחר מכן Tiger Lake וכיום Alder Lake מציע Thunderbolt להמונים במגוון מחשבים. זו הייתה הפריצה הגדולה של הטכנולוגיה שבשביל להגיע אליה זה לקח המון שנים כי חברה שמיצרת מחשבים ניידים צריכה לעבור את החינוך והחזקת היד עד אשר היא הרגישה בנח עם הטכנולוגיה ועד שהיא הייתה יציבה בשביל לעבור ליצור המוני, ולכן התהליך היה מאוד איטי.

חלק מיתרונות טכנולוגיית Thunderbolt

זה הסיפור של הבאת טכנולוגיה הזאת לשוק. זה קשה, זה מצריך המון השקעה וכעת אני שמח שאנו קוצרים את הפירות כי היא נמצאת כמעת בכל מקום. עדיין מדובר בטכנולוגיית פרימיום והמחיר בהתאם ביחס לטכנולוגיות ממשק איטיות יותר. עולם ה-Low end של המחשבים הניידים והנייחים לא נהנה מ-Thunderbolt אך המחיר הוא בהחלט חלק מהסיפור. אני חושב שזה רק עניין של זמן עד שנראה את Thunderbolt גם שם.

ל.מ: אנחנו יודעים שתעבורת PCI-Express זה דבר יקר, שדורש Signal integrity יציב ולכן הגיוני שהעלויות גבוהות משמעותית. אני חוזר איתך קצת אחורה ל-2018. אינטל החליטה ש-Thunderbolt 3 מקבל מגוון שפצורים ועומד לפרוץ למיינסטרים. כפי שתיארת זאת ההתחלה, קצת לפני Ice Lake בה Thunderbolt מתחיל להופיע במקומות רבים. אנחנו יודעים ש-Thunderbolt 2 היה מאוד נישתי, מאוד מקושר לאפל, כאשר Thunderbolt 3 הוא הכוכב הגדול של התקן הזה.

ראינו הוספה של רוחב פס, הגעה למהירות 40Gbps, ופתאום מתאפשרת היכולת לחבר חומרה שלפני כן לא שקלנו להשתמש בסוג כזה של חיבור למחשב עבורה כמו כרטיסי מסך חיצוניים למשל. זה נושא מאוד מאתגר וכמובן הטכנולוגיה לא זולה, אבל אנחנו זוכרים את אינטל ב-2019 מצהירה שהיא לוקחת את הבייבי הזה שלה שנקרא Thunderbolt 3 ומוסרת אותו לארגון ה-USB. למה החליטה אינטל לעשות זאת?

י.מ: אני הרבה שנים באינטל, ורואה את הסביבה והתעשיה מסביבנו ואני אומר "אינטל היא חברה גדולה", כשהיא מסתכלת על העולם מבחוץ היא מסתכלת בראיה בוגרת, של חברה שהאחריות על הכתפיים שלה. לכן, לאורך השנים אינטל תרמה לתעשיה הרבה טכנולוגיות שהיא פיתחה פנימית מרמה של PCI-Express למשל שפותח באינטל, מרמה של USB 3.0 למשל. אלו חלק מרשימה של טכנולוגיות שאינטל תרמה לעולם בחוץ אחרי פיתוח פנימי.

אני חושב שהסיבה המרכזית לעשות זאת, לדחוף טכנולוגיה שתהיה בכל העולם ובכל מקום, אתה לא יכול להיות ספק יחיד ולא מונופול. אתה חייב לאפשר לכל התעשיה להיות מסוגלת לדבר באותה שפה. אם רק אינטל הייתה יודעת את ה-Secret sauce של Thunderbolt 3, ואם רק אינטל היתה מסוגלת לפתח וליצר אז מצד אחד היכולת שלנו מוגבלת. "כמה מכשירים אני יכול ליצר שמשתמשים בתקן הזה?", מוגבל. אם אני פותח את זה לתעשיה אז זה לא רק אינטל, חברות אחרות לוקחות את התקן ומפתחות עבורו ואז יש הרבה יותר מוצרים וזמינות בשוק באופן כללי.

השפה הופכת להיות בינלאומית. אם יש שפה מיוחדת ומתקדמת שרק אני יכול לדבר בה – אז עם מי אוכל לדבר בה? אדבר עם עצמי. אם אני מלמד את כולם אז אוכל לדבר עם כולם. אז עכשיו, כשיש את הטכנולוגיה הזאת שנקראת USB 4.0 המבוססת Thunderbolt בחלקה, אשר כל החברות מסביבנו יכולות לפתח אותה, אז השוק גדל כי יש הרבה מכשירים מכל העולם שעושים בפרוטוקול הזה שימוש.

יש לאינטל מתחרים אשר עושים שימוש בטכנולוגיה הזאת, וזה לא היה מתאפשר להם אם היא הייתה יחודית רק של אינטל. זה הופך להיות שפה שכולם מדברים בה, וכדי שטכנולוגיה תצליח היא צריכה להיות פתוחה לכולם. לא רק שאנחנו לא לוקחים עמלות ורווחים מהטכנולוגיה, אלא אנחנו מאפשרים למתחרים שלנו לפתח איתה כי אנחנו מאמינים שבלי זה הטכנולוגיה הזאת לא באמת תצליח, תגדל ותתפתח.

ויתרנו על הבלעדיות שלנו לטכנולוגיה הזאת פשוט כדי לדאוג שזה יהיה העתיד של חיבוריות, אחרת נחזור למעגלים שבהם יצרניות שונות בכל פעם מפתחות את התקנים שלהם, ונוצר המון בלבול ובלאגן בעולם החיבוריות.

השקענו המון מאמץ בפיתוח התקן, ישבנו וכתבנו את הסטנדרט וכל נושא התכנון בשבילו והטמעתו ומסרנו לארגון ה-USB בשביל להפוך ל-USB 4.0. האקוסיסטם של Thunderbolt ו-USB 4.0 גדל בזכות הדבר הזה.

ל.מ: תקן Thunderbolt 4 הוכרז לא מכבר ואנחנו מתחילים לראות ניצנים ראשונים של מוצרים תומכים בשוק. הפעם, לא מדובר בהגדלת התעבורה, שכן אנחנו נשארים ב-40Gbps אלא בעיקר בגמישות של ממשקים על גבי החיבור הזה, בעיקר בתחום התצוגה. מוצרי Thunderbolt 4 נחשבים לאיזשהו פרימיום מעל למוצרי USB. איך מבחינתך זה נראה בשוק? מה יקבל לקוח שמחליט להשקיע במוצר שכזה לעומת מוצר USB 4.0?

י.מ: אנחנו פיתחנו את הסטנדרט Thunderbolt 4 במקביל ל-USB 4.0 כענף של איכות. העולם צריך להתחלק לאקוסיסטם שכולו מדבר אחד עם השני אך יש בו רמות. USB 4.0 כסטנדרט, הדרישות מינימום שלו יכולות להגיע מרמה של לפתח טלפון וטאבלט עד למערכות עם הספקים מאוד גבוהים ולכן דרישות התעבורה שיכולות להיות שם מאוד גמישות, המינימום הוא נמוך והמקסימום הוא הרבה יותר גבוה.

מנגד, Thunderbolt 4 בא ומכוון ל-High end. לוקחים את כל מה ש-USB 4.0 יכול לעשות, נהפוך את התקן שלו לבסיס, ונוסיף מעליו איכות של אינטל כסרטיפיקציה ספציפית שלה, על כך שהדבר עבר בדיקת איכות ותקינה מחמירה של אינטל עצמה כדי שתדע שאם אתה קנית מוצר שהוא Thunderbolt 4 הוא נמצא בתקינה מחמירה יותר ואיכות חיבור מחמירה יותר ממוצרים טיפוסיים המיועדים ל-USB 4.0 אבל הם עדיין מדברים אחד עם השני.

זה יוצר מדרגיות של עלויות גם כן, של מחיר. יהיו מוצרים של USB 4.0 שהם יותר מוזלים, וכאלה של Thunderbolt 4 שהם יותר פרימיום. אנחנו מאפשרים לתעשיה לגדול ולהתפתח, אך לא מורידים את איכות הפרימיום למי שחפץ בכך. איכות התקינה למוצרי Thunderbolt 4 מכיוון אינטל הוא חשוב לנו, יש לתקן הזה משמעות חשובה עבורינו.

ל.מ: אנחנו רואים כי כתוצאה משיפור הממשק מוצרים כמו כרטיסי מסך חיצוניים מקבלים פופולריות גדולה יותר בקרב משתמשי מחשבים ניידים למשל. כיצד אתה רואה את העתיד של Thunderbolt כממשק? אילו מכשירים או מוצרים היית רוצה לראות שמשתמשים בתקן הזה וכיום לא?

י.מ: אנחנו מסתכלים על השוק ומנסים לשפר את הטכנולוגיה בכל הגזרות. ציינת למשל כרטיסי מסך חיצוניים כמוצר שעושה שימוש בתקן הזה, וזה משהו שהוא חשוב לנו. זו יכולת שהיא מאוד משמעותית ב-Thunderbolt כי היכולת היא מאוד יחודית לתקן הזה. יש לזה המון שימושים יחודיים וזה משהו שאנחנו מכוונים כיעד לשפר בכל דור של התקן.

לא רק מדובר בקפיצת מדרגה של דורות, אלא כל דור של מעבד אינטל אנחנו מנסים להביא עוד קצת ביצועים. לא מדובר בקפיצות מדרגה דרמטיות אך זה יותר ביצועים בכל שבב חדש שתקנה התומך ב-Thunderbolt. בסופו של יום, אם אני מסתובב עם המחשב הנייד שלי בכל מקום וכשאני מגיע לבית אני יכול לחבר אותו לתחנת עגינה שמשתמשת בכרטיס מסך מפלצתי בשביל לשחק משחקים מתקדמים – מבחינתנו זה Use case חשוב. 

אחסון – כל הנושא של ניהול תוכן וזה אכן מפיק המון תועלת מ-PCI-Express "מחוץ לקופסא". זה גם משהו שאנחנו מסתכלים עליו בתור משהו חשוב כאשר אני יכול לחבר מצלמה בעלת רזולוציה גבוהה, או כונן מהיר בנפח גבוה ולנהל את התוכן שבכלל אינו על המחשב פיזית אלא מחוצה לו בשימוש Thunderbolt. זה מאוד בפוקוס שלנו.

גם בכל הנוגע לתקני תצוגה. כרגע נכנס תקן DisplayPort 2.0 החדש והוא מביא איתו יכולת תעבורה חדשה לחלוטין, וזה משהו שאנחנו בהחלט מכוונים אליו לתמיכה. יש כאן דרגות שונות של תמיכה שאנחנו עובדים עליהן. כל הגזרות הללו הן גזרות מעניינות וחשובות לנו ואנחנו עובדים כל הזמן לשיפור הטכנולוגיה והתמיכה בדברים הללו.

המטרה שלנו היא ש-Thunderbolt 4 וכל דור שיגיע בעתיד יהיה הערוץ והדרך בה כל דבר שיושב מחוץ למחשב עצמו יוכל להתממשק אליו. זה יכול להיות תצוגה, זה יכול להיות כרטיס מסך, זה יכול להיות אמצעי אחסון מתקדם במיוחד. אנחנו רוצים שכל הדברים הללו יהיו מוכלים בתוך הטכנולוגיה ש-Thunderbolt 4 יכול לספק.

ל.מ: האם יש מוצרים ושימושים בהם אנחנו צפויים לראות את Thunderbolt בעתיד? דברים שקשורים לתקשורת PCI-Express, אולי למרחקים גדולים יותר, אולי להספקים גדולים יותר, אולי אפילו לתקשורת חיצונית בין מערכות מחשב שלמות לצרכי עיבוד שלא התבצעו עדכה באמצעות כבלים מהסוג הזה?

י.מ: יש עבודה שהיא לא ספציפית לאינטל אלא יותר בארגון ה-USB להגדיל את ההספק שאפשר להעביר על גבי Type-C. זה אמור להביא אותנו לאיזור 240 וואט על גבי הכבל, ויש עבודה שנעשית בארגון בשביל לדחוף את הטכנולוגיה הזאת ואנחנו מתחברים אליה כמובן. כל דבר שקורה בארגון USB אנחנו לא רק נמצאים שם אלא גם פעילים ודוחפים כדי להעביר את האקוסיסטם של Thunderbolt 4 ו-USB 4.0 אל עולם ה-EPR (ר"ת Extended Power Range), עולם ההספקים הגבוהים. יש לזה דרישה ויש פתרונות שעובדים עליהם דוגמת העלאת המתח כדי שכמות הזרם תשאר מתאימה לכבלים.

אנחנו חלק מזה, אנחנו מתכננים לקדם טכנולוגיות שישפרו את ההספק ואת הטעינה בשימוש כבלי Type-C. הדבר הזה כן מתגלגל ורץ. כמה זמן יקח לזה עד שזה יגיע ללקוח? קשה לדעת, זה יכול לקחת זמן מה.

כניסה לשווקים חדשים הוא דבר שאנחנו כל הזמן עובדים עליו, בוחנים אותו. אגב, יכול להיות שעכשיו כשהתקן פתוח אנחנו נקבל הפתעות דווקא מחברות אחרות, כאלה שעובדות עם USB 4.0. 

פה זה ברמה שאין לי משהו שאני יכול לדבר עליו, גם לא יותר מדי פנימית. התשובה שלי היא כן – יש טכנולוגיות שמאוד אשמח שיכנסו לתוך Thunderbolt מעבר למה שאנחנו מכירים היום, אך מעבר לזה אני לא יכול להגיד שיש לנו משהו בקנה שתראה ממש בקרוב. אנו תמיד בוחנים צורות שימוש, ומקשיבים גם ללקוחות שמבקשים דרך לפתור בעיות ואתגרים בתחום.

יש מגבלות פיזיקליות, יש מגבלות חשמליות, דבר שצריך להכיר ולהתמודד איתו.

ל.מ: האם אנחנו מצאים בנקודה שאולי כדאי לשקול שינוי משמעותי בתקן, במה הוא מסוגל לעשות, בכיצד נראית הכבילה והחיבורים של Thunderbolt ו-USB? שווקים מסוימים רוצים חיבור מהיר וגם למרחקים, שילוב מאוד קשוח שכרגע Thunderbolt מוגבל בו חשמלית, לפחות מבחינת מרחקים.

י.מ: גם כשטכנולוגיית Thunderbolt עוברת מדור לדור חשוב לשמור על התווך. אחרת אתה פוגע ביכולת של טכנולוגיה כזאת לבנות לאורך זמן והיא לא תחזיק מעמד בשוק, לא תצבור מקום ושימוש.

אם כל פעם שאנחנו מביאים טכנולוגיה חדשה כל הכבלים וכל המחברים צריכים להתחלף לא אוכל לעבוד בתאימות לאחור, לא יהיו מוצרים ממשיכים, האקוסיסטם של המוצר לא יוכל להשאר בחיים. למשל, כשב-Ethernet רצו לעבור מ-CAT5 ל-CAT6 אז זה די נתקע. כי כל התשתית שלך הייתה מבוססת CAT5, למשל.

אתה לא תמיד יכול לשנות את כל התשתית כשאתה רוצה לשנות טכנולוגיה. אנחנו משתדלים לשמור על אותה התשתית ככל שניתן.

אם הייתי יכול לשנות את כל התמונה לגמרי? שאלה מעניינת… אני חושב שהרעיון ליצור עולם וירטואלי במקביל לעולם הפיזי שמשתמש ב-AI, שבחיבור יחיד יכול ליצור רשת וירטואלית לחלוטין שבה הכל מחובר להכל ועובד עם הכל, ומכיר הכל, שאני יכול לחבר את המחשב ללפטופ לטלויזיה למקרר למיקרו לטלפון למערכת צילום הבייתית ויודע גם לעשות שיתוף של כח עיבוד ומשאבים.

זה חלום מאוד גדול, לדעת שהמידע שלי נמצא בין כל מקום, בין כל מכשיר בבית ואני בכל רגע נתון יכול לגשת למידע מכל מכשיר שרק ארצה. במקום לחלק את כח העיבוד שלי בין מעט בטאבלט, והרבה בלפטופ וכמעט כלום בטלויזיה – הכל יוכל להיות חכם, וכח העיבוד יהיה גדול בכולם הודות לחיבוריות מיוחדת בניהם ונטולת מגבלות. תחשוב על יחידת מחשוב מרכזית נטולת הגבלות פיזיקליות.

זו הפנטזיה, זה החלום. לשם אנחנו תמיד שואפים.