ישבנו עם אחד מאנשי המפתח שמאחורי Lunar Lake – ארכיטקטורת המעבדים הניידים החדשה של אינטל בשביל להבין מזווית אנשי אינטל כיצד הם רואים את עולם המחשבים הניידים מתפתח ואילו תכונות חשוב להם להדגיש עבור המשתמשים בעיצוב של מוצר שכזה
את הראיון קיימנו עם זוֹהֵר צָבַּע – סגן נשיא חטיבת המחשוב באינטל ישראל. זוהר הצטרף לאינטל בשנת 1995 לאחר סיום תואר הנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, ומאז עובד באינטל בשלל תפקידי הנדסה שונים אשר כוללים גם הובלה של מוצרי הדגל של אינטל בתחום המעבדים. בשנים האחרונות זוהר מוביל את פיתוח לונאר לייק עוד מהתחלתו וכעת גם עובד על הדור הבא עם צוותי הפיתוח.
קבלת החלטות בעיצוב סיליקון לעתיד
ליאור: ברשותך, נחזור לרגע שבו אינטל החליטה לבצע שינוי פאזה במובייל. רק לפני כמה חודשים השיקה אינטל לשוק את דור מטאור לייק, דור שמציג שינוי ארכיטקטוני מאוד גדול על איך שבנויים מעבדים לפניו. המעבדים הללו הציגו את מבנה האריחים, אותו מבנה שבו מספר שבבים מגיעים יחד בשביל ליצור מעבד אחד. מדובר במעבר יחסית קיצוני בתהליכי יצור של מעבד, בפילוסופיית העיצוב של מעבד. כעת אנחנו עומדים בפני דור חדש, ונראה ששוב אינטל מבצעת מהלכים רציניים למדי בגישה שלה לעיצוב מעבד מובייל ועיצוב מעבדים ככלל. מדובר במעבר לתהליך יצור חדש, להטמעה של יחידות עיבוד חדשות בשבב. מה הוביל את אינטל לשינויים כל כך גדולים בעיצוב פעם נוספת?
זוהר: לגבי מטאור לייק, כבודו במקומו מונח. הוא עשה מספר מהפכות בתחומים שנגעת בהם. זו הפעם הראשונה שהצגנו את טכנולוגיית FOVEROS וגם את טכנולוגית האריחים שלנו שבה אפשר לקחת כמה אריחים ולחבר אותם יחד לכדי שבב אחד. זה סוג של לגו שנותן לנו הרבה גמישות. לונאר לייק, להבדיל מזה, או למעשה בצורה יותר משמעותית מזה, עושה מהפכה ארכיטקטונית בכמה תחומים. בסוף, מה שחשוב באמת זה אילו מנועים יש לך שם דוגמת ליבות ה-P-Core המשופרות. ליבות ה-P-Core שעושות בכורה במעבדי לונאר לייק הם באמת מהפכה ארכיטקטונית. ישבו ישראלים "פרועים" לפני שנתיים-שלוש, שמו מטרות אגרסיביות ואמרו "איך אני מגיע לביצועים הכי טובים במעטפת חום נמוכה" ואיך יחס הביצועים לוואט שלי הוא הכי טוב שאפשר לשאוף אליו.
התחילו לעשות שינויים מרחיקי לכת. חלק מהנושאים קל להסביר והם פשוטים כמו פרידה מטכנולוגיית ה-HyperThreading (לכל ליבה כעת יש תהליכון אחד ולא שניים כמו בעבר). יש חלק נוסף שקשור במהירות התקשורות והרחבת ערוצי התקשורת בתוך המעבד לצד הקטנת רעשים חשמליים והפרעות. ספרנו כל מילי-וואט בעיצוב וראינו איך אנחנו מבצעים אופטימיזציות בשביל להגיע למספרים הכי טובים שאפשר.
כשאתה מסתכל על שיפורים מדור לדור ורואה מספרים כמו 5 או 10 אחוזים אפשר לקרוא לזה אבולוציה. כשאתה מסתכל על שיפורים שיכולים להגיע ל-30 אחוזים ויותר, אני חושב שאפשר לקרוא לזה רבולוציה (מהפכה). במעבד ה-NPU עבור AI אנחנו מדברים על עד פי 4 ביצועים בלונאר לייק. בגרפיקה אני מדבר על עד פי 2. כשאתה מגיע למספרים כאלה, זו באמת מהפכה. זה לא שיפור מינורי וזה קרה בנוסף גם ב-P-Core וגם ב-E-Core ובארכיטקטורה בניהם. כל הדבר הזה ביחד נותן ביצועים יוצאים מהכלל.
תראה, אנחנו מגיעים היום ל-20 שעות סוללה בניגון וידאו (בהרצה מקומית על המחשב). גם אלו שרצו לתת קרדיט ל-x86 לא חשבו שזה מספרים שאפשר להגיע עליהם. מדברים היום על Teams שאני יכול להריץ עם 10 משתתפים לאורך 8 שעות על הלפטופ שלי, ורוב היצרניות מגיעות לזה היום עם לונאר לייק. זה דיי מהפכה.
ליאור: מה היה הטריגר שגרם למהנדסים הבכירים ומקבלי ההחלטות להגיד "אוקי, השינוי הזה מבחינתו הוא על מרכז המפה ואנחנו חייב לתת חיי סוללה משופרים"? מה היה אותו הרגע שבו החליטה אינטל ששם יעשה הדגש הרציני ביותר מעל לכל, בשונה למשל מהוספה של ליבות עיבוד או כל דבר טיפוסי אחר?
זוהר: אני חושב שזה קרה בכמה תחומים. קודם כל התחרות. התחרות יותר קשה, צריך לשים את זה על השולחן. אנחנו רואים מה המתחרים עושים ולא רצינו להיות במצב שלוקחים לנו הובלה בתחומים האלה. אינטל בשנים האחרונות מסתכלת הרבה יותר מה קורה בשוק ומה הצרכן צריך. כמו גם, אנחנו מסתכלים מה המתחרים מציעים בנקודות כאלה ואחרות בשוק.
היה ברור לנו שבשביל ש-x86 ימשיך לפרוח הוא חייב לשבור את התפיסה שאין לו יכולות לתת פייט בתחום ביצועים לוואט או שאי אפשר להתקדם איתו בעולם המובייל. לפי הביצועים שאנחנו מבחינים בלונאר לייק, אפשר להגיד שהשגנו את המטרות שלנו בתחום צריכת החשמל וחיי הסוללה.
התחום השני הייתי אומר שהוא קצת הימור. שנתיים-שלוש אחורה בעיקר אנשים כמוני וכמוך שמעו על ChatGPT ושימוש כללי ב-AI אבל ידענו לאן השוק הזה הולך והחלטנו שצריך להשקיע במנוע AI מתקדם כי הבנו שלשם השוק הזה הולך. לכן, החלטנו לפתח מנוע AI חזק ומוביל בתחומו, גם מתוך הימור שלשם מתקדמים. מבחינתנו זה היה הימור חכם, גם מבחינת ההסמכה ל-CoPilot פלוס של מיקרוסופט וגם מבחינת היכולות שרצינו לעמוד בהן.
תוכנית CoPilot Plus של מיקרוסופט כוללת רק מעבדים בעלי יכולות AI מתקדמות מעל לסף מסוים על מנת לממש שורה של תכונות מתקדמות בשימוש בהן עבור מערכת ההפעלה. התוכנית צפויה לצאת לפועל בהרכב תוכנתי מלא בעדכון הגדול הבא של Windows 11.
בנוסף לאלה, יש גם קצת מהחוצפה הישראלית. תראה, אני לא רוצה להגיד שהשתעממנו שארכיטקטורות x86 נשארות אותו הדבר אבל כן רצינו להביא משהו חדש מהיסוד באמת, לקחת את הריזיקה.
השימוש בפועל של בינה מלאכותית מואצת
ליאור: אתה מציין את התחום של AI וזרקת גם את מיקרוסופט פנימה, שאנחנו יודעים שכעת מקדמת את תוכנית ה-CoPilot פלוס שלה עבור מעבדים בעלי יכולות AI מרף מסוים. ידוע לי עוד מדור 12 שאינטל התחילה לשים דגש בארכיטקטורה שלה על יכולות AI וזה מתבטא בעיקר ב-NPU (ר"ת Neural Processing Unit) שהוא רכיב מוקדש לצרכים האלה, רכיב שמערכת ההפעלה יכולה לדבר איתו דרך שפה מאוד ספציפית ושהוא יכול לשמש לשימושים רבים ביומיום.
יכולה לבוא קבוצה של מהנדסים ולעבוד על אותה חתיכת סיליקון, על אותו אריח, ממש כמו שעובדים על רכיבים כמו הליבה הגרפית או ליבות העיבוד הכלליות ואז בעיצוב השבב הכללי להוסיף אותו. איך אינטל דואגת שההטמעה של דבר שכזה תהיה משתלמת לה, שגם מיקרוסופט תבין שלשם צריך לגשת בשביל לבצע מטלות AI?
AI הפך למילת הבאז הנפוצה ביותר בעולם המחשבים. איך אני כמשתמש שהולך עכשיו לרכוש מחשב מבוסס לונאר לייק הולך למעשה לחוות את אותן יכולות ה-AI עליהן מדברים כה רבות? כיצד זה הולך להתבטא?
זוהר: מעבר למנוע חזק, הכי חזק שאנחנו יכולים לשים עם יעילות אנרגטית וביצועי PTOPS (ר"ת Tera Operations Per Second) גבוהים והכל, אנחנו למעשה עובדים בשני מישורים מאוד משמעותיים בשביל להעניק את חווית המשתמש בפועל לאותו משתמש שמחליט לרכוש מחשב שכזה.
ערוץ אחד מתבצע ישירות מול מיקרוסופט. מיקרוסופט כשחקן עיקרי בשוק הזה הוא שותף מלא שלנו להמטעה חומרתית-תוכנתית של פונקציות AI בשימוש ב-NPU במעבד. באופן כללי, מערכת ההפעלה של מיקרוסופט מתכווננת ממש מיסודה לתמוך בפונקציות ה-NPU של מחשבי ה-AI השונים בשוק ממש ברמה הבסיסית. אין כאן אפילו שאלה של תמיכה.
ערוץ נוסף הוא לעבוד מול האקו-סיסטם של AI בתוכנות. אינטל היום עובדת עם מעל ל-100 יצרניות תוכנה ברחבי העולם שמפתחות תוכנה ופיצ'רים עבור הפלטפורמות של אינטל. כבר עכשיו ישנם מעל ל-300 פיצ'רים חדשים שמשתמשים ב-AI וב-NPU שיכנסו לשוק בקרוב מאוד. זה אפשור של האקו-סיסטם הכללי. זה מה שאנחנו עושים כדי שזה לא יהיה סתם מנוע שיושב שם אלא שיהיה בו שימוש ממשי.
עבור מפתחים כמובן יש את העניין של OpenAPI ו-OpenVINO שמאפשרים סט כלים מאוד רחב שאיתו אפשר לפתח תכונות AI עבור התוכנות אותן הם כותבים. מדובר ב-API נח ושמיש למשתמש הקצה שהוא גם קוד פתוח כך שמדובר במעגל משתמשים שרק צפוי להתרחב.
מה בסוף רואים? נתחיל מהטריויאלי. מבחינתי הבסיס זה מה שאנחנו עושים עכשיו למשל, שזו שיחה ב-Teams שזה דברים כמו המראה שלי, והרקע שמאחורי ואיך שאני נשמע וגם שימוש בכתוביות או בתרגום בזמן אמת בין שפות שונות. כל אלה הן יכולות שמנוע ה-NPU של אינטל מאפשר להן לקבל האצה ולעבוד. זאת דוגמה קלאסית שקל לתת.
אם עכשיו אתה תרצה על מערכת לונאר לייק להשתמש במנוע יצור תמונות עבור תמונה שלא קיימת ותבקש לייצר את זה, ברור שזה אפשרי גם בענן אבל זה משהו שאנחנו נותנים מקומי, על החומרה שלך עם כלים נפוצים ובאופן פרטי ומאובטח.
אני זכיתי להיות באינטל כשביצענו את מהפכת ה-WiFi של Centrino. ידענו שזה הולך להיות משהו גדול ושחייבים לאפשר את האקו-סיסטם. שמנו עשרות ומאות אלפי נקודות גישה בכל רחבי העולם ולא היה לנו מושג איזה שימוש יומיומי הולך להיות בזה.
שימושים נפוצים ב-NPU צפוים להיות כלים להמרת וידאו, שיפור איכות וידאו או שמע, עריכות מהירות של קבצי וידאו למציאת נקודות עניין, ביצוע תרגום בין שפות בזמן אמת ועוד דברים שקשורים למדיות אודיו-ויזואליות. כמו כן, ניתן יהיה להשתמש ביכולות ה-NPU לבדיקה ויצירה של קוד תוכנה באופן מקומי.
תסתכל כמה שנים אחרי זה מתפוצץ לדברים שלא יכולת אפילו לחשוב עליהם בהתחלה. אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה כזאת בנושא של AI ואלגוריתמים מתקדמים. השימושים והרעיונות והפיתוחים שיצוצו מזה, קשה לדמיין אותם היום. אנחנו בטוחים שהמשתמשים ויצרניות התוכנה יפתיעו אותנו בזה. כבר היום יש הדגמות מאוד מרשימות.
בנוסף לכל זה, יש עשרות הרצאות של אינטל על כלי הפיתוח השונים עבור משתמשים ויצרניות תוכנה כמו OpenVINO על המערכות של אינטל כך שאנחנו דואגים שהאקו-סיסטם הזה יקבל את כל הכלים שהוא צריך.
ליאור: ממבט על שורת מוצרי לונאר לייק השונים למובייל אני שם לב שאין רמת שוק נמוך בסיסית בדומה למה ש-Core i3 או Intel Processor (בעבר Pentium) היו. אני יוצא מנקודת הנחה שלונאר לייק יוצא לשוק לצד מעבדים קודמים שימשיכו להיות משווקים?
זוהר: כן. נכון לעתה סדרת לונאר לייק מוגדרת כמוצר כפרימיום. הוא תוכנן ככזה, הוא מוצב ככזה, הוא כזה. תסתכל איזה ביצועים הוא נותן, תסתכל אילו מכונות חזקות ואלגנטיות יהיו מוצעות לשוק שמבוססות עליו. אנחנו הקרבנו הרבה כדי שהוא יהיה מוצר פרימיום.
בנוגע לעתיד, לונאר לייק הוא למעשה אבן היסוד למוצרי ההמשך שלנו, וספציפית פנתר לייק (Panther Lake) שאני מניח שגם עליו שמעת. הוא הדור הבא שלנו בעולם המובייל שגם עליו אנחנו מבצעים את ההובלה ממרכזי הפיתוח בישראל. לונאר לייק הניח את אבני הבניין להמשכיות של פנתר לייק. בפנתר לייק אנחנו מתרחבים להיצא מוצרים הרבה יותר רחב ולא כמו שציינת רק איזור מסוים של מחירים והיצע.
ליאור: מעבדי לונאר לייק מהווים שינוי משמעותי בהשוואה למעבדי דורות קודמים בכך שהם למעשה לא מיוצרים באינטל אלא במפעל חיצוני (TSMC). ספר לי קצת על ההבדלים שבין בדיקות ויצור בשלבים במפעלי אינטל לעומת עשיה של דבר כזה במפעל חיצוני.
זוהר: לונאר לייק זאת דוגמה יוצאת מהכלל לתוכנית IDM 2.0 אותה הציב פט (מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר) בכל הנוגע לתוכניות יצור. צד אחד של התוכנית הזאת הוא להפוך למפעל כללי ליצור חיצוני עבור יצרניות אחרות. אמנם, צד אחר של התוכנית הזאת הוא גם הגמישות ללכת ולייצר שבבים ספציפיים גם במפעלים חיצוניים לפי צרכי הסיליקון והמאפיינים הטכניים שלהם בזמן שאנחנו עובדים על תהליכי היצור המתקדמים הנוספים.
אנחנו רשאים בכל זמן לבחור את תהליך היצור הספציפי עבור ארכיטקטורת מעבד שהכי מתאים לצרכים שלנו. הגמישות הזאת נעשית בשביל שנוכל להגיע עם מוצר תחרותי גם כשלא תמיד התשובה נמצאת במפעלי היצור שלנו.
יצור לונאר לייק במפעל TSMC מהווה מהלך "שבירת קרח" עבור אינטל בכל הנוגע לתפיסה שמעבדי אינטל להמונים יהיו מיוצרים אך ורק באינטל. כעת צוותי הפיתוח יכולים לגשת לתוכנית פיתוח ויצור שמתבצעת גם על בסיס יכולות מפעלים חיצוניים.
כשאנחנו הסתכלנו על לונאר לייק לפני שנתיים-שלוש וקיבלנו את ההחלטות הללו, הבנו שההחלטה הנכונה תהיה לייצר את המעבדים הללו ב-TSMC. היו מספר סקירות של הנושא והלכנו איתן לפט והוא אישר ובירך אותנו על ההחלטה. כמובן שהיינו שמחים שכל היצור יהיה באינטל אך זאת ההחלטה שנאלצנו לקבל על בסיס צורך טכני.
עבורנו זה גם שיעור לשיפור תהליכי היצור אצלנו. כשלנו יוצא לראות את הסטנדרטים החיצוניים עבור טכנולוגיות יצור זה עוזר לנו להבין ולשפר את התהליכים אצלנו במפעלים ולהגיע לרמות טובות יותר בעתיד.
אגב, הזכרנו את פנתר לייק. פנתר לייק הוא דור העתיד והוא יחזיר את היצור הבייתה אל אינטל. אלו מעבדים שמיוצרים בתהליך 18A המתקדם של אינטל. אנחנו בטוחים שתשמע ותדע על כך הרבה יותר בעתיד.
מבחינת תהליך הפיתוח עצמו שאנחנו מבצעים ללונאר לייק מול TSMC, זה תהליך משותף למעשה כי מדובר בארכיטקטורה שלנו אבל בשיטות היצר שלהם. מדובר בתהליך מסודר, כזה שעושות אותו גם חברות אחרות שמייצרות ב-TSMC ויש ליווי מאוד מסודר לדברים האלה. הפאזה של עבודה מול מפעל יצור היא כמובן שונה מאשר זאת שאנחנו רגילים אליה בתוך אינטל.
כשהמעבדים הללו מגיעים לאינטל למעשה הכל נהיה שוב דומה. אנחנו מעבירים את הסיליקון ממש את אותו התהליך שאנחנו רגילים להעביר לכל סיליקון שיוצא ממפעלי אינטל. כל תהליך הוולידציה עובר באותן הצינורות בהם עוברים גם מעבדים שיוצאים ממפעלינו.
ליאור: כשרואים את רשימת מעבדי לונאר לייק, על פניו נראה כמו רשימה של מעבדים פשוטים למדי עם כמות ליבות מאוד צנועה ביחס לתחרות ולמה שראינו במעבדי דורות קודמים עם ירידה מאוד משמעותית בכמות הליבות המוצעת. מאיפה לאינטל הביטחון שהדבר הזה יצליח ושמשתמשים יסכימו "לקבל" לכאורה פחות משאבי CPU באותו הכסף? כיצד מתבצעת ההסברה של מפרטים טכניים שכאלה?
זוהר: בסופו של דבר המוצר הוא ביד. הוא יותר משנה אצלנו במעבדות ובחודשים האחרונים הוא עובר בדיקות ובחינות אינטנסיביות. אנחנו בודקים את המעבדים הללו מול הדור הקודם וגם מול המתחרים שלנו. אנחנו רואים שהקבוצה הזאת של 4 ליבות P-Core ו-4 ליבות E-Core על בסיס הארכיטקטורה החדשה הם קבוצה חזקה ואנחנו מצליחים להביא ניצחונות גורפים בקטגוריות ביצועים רבות. אנחנו יודעים שזה עובד ושזה מחזיק פשוט כי אנחנו עורכים בדיקות מאוד מעמיקות לחומרה הזאת בעירנות מוחלטת לתחרות בשוק.
בביצועים לוואט באפליקציות השונות אנחנו מגיעים עד לכדי הכפלה של היעילות האנרגטית שלנו מול הדור הקודם, מטאור לייק. מול מתחרה שרבים שיבחו ביעילות האנרגטית שלה, קוואלקום, אנחנו מצליחים להביא שיפור של 17 אחוז ביחס הביצועים לוואט, כמובן בשימושים שבהם בכלל המעבדים ההם תומכים בסביבת מערכת ההפעלה.
כמו כן, אנחנו מוודאים שבשימושים כלליים ונפוצים כמו שיחות וידאו או גלישה ברשת או צפיה בתוכן יש שימוש כמה שיותר נרחב בליבות ה-E-Core, הליבות היעילות יותר. חשוב לנו לוודא שהדברים האלה נעשים בפועל בשביל להפיק את נתוני היעילות שאנחנו רוצים להשיג. בזכות השיפור הגדול ביכולות E-Core אנחנו רואים שהוא כל כך חזק ויעיל שהתלות בו עבור מטלות כלליות גדלה וכך אנחנו משיגים את מטרות היעילות שלנו. כשצריך להפציץ ולהביא ביצועים גבוהים אנחנו גם מוודאים שליבות ה-P-Core העוצמתיות נכנסות לפעולה בצורה הנכונה.
הזווית הישראלית של לונאר לייק
ליאור: למיטב הבנתי לונאר לייק היא משפחת מעבדים שמאחוריה עומדים בעיקר המהנדסים של אינטל ישראל. אשמח לקבל רקע בנושא, לקבל תמונה על ההוואי בצוות בתקופה המאתגרת הזאת.
זוהר: קודם כל אקדים ואומר שכל המוצרים שאנחנו מפתחים באינטל בלי יוצא מן הכלל הם מוצרים שמפותחים בכל העולם. אין מוצר שהוא רק במדינה כזו או אחרת. בכולם אתה תראה שיתוף פעולה של כל מרכזי הפיתוח או לפחות מרביתם.
למרות כל זה, מה שאמרת הוא בעיקר נכון. לונאר לייק הוא מוצר עם הובלה ישראלית מאוד חזקה החל משלבי הארכיטקטורה והקונספט המאוד ראשוניים דרך העיצוב וההובלה של הפרויקט הזה אותו אני מנהל. ההובלה הישראלית היא מאוד משמעותית ודומיננטית. זה כן מוצר שמובל ופותח עם דגש גדול על הצוותים הישראליים. אגב, גם פנתר לייק ממשיך עם הובלה ישראלית אותה אנחנו ממשיכים.
החוזקה הישראלית היא באמת ביצירתיות ובחידושים, בהובלה של המוצר הזה, כמו גם ה-"בעלות" על ה-P-Core. ה-P-Core זה לא רק הובלה ישראלית, זה ממש פיתוח ישראלי מלא. זאת עבורי זכות גדולה.
אתה יודע, היה סופר מאתגר ומיוחד לעבוד דווקא בתקופה הקשה והאיומה הזאת. העובדים שלנו הפגינו רמה של נחישות וחוסן שלא תיארתי לעצמי. למרות המלחמה, המון עשו מילואים, המון פונו מבתיהם ועדיין השקיעו את הנשמה ולא פספסו אף נקודת ציון חשובה. מרגש וממלא אותי גאווה לציין את הדבר הזה.
דבר נוסף שחשוב לי לציין הוא שקיבלנו גיבוי וגם מההנהלה. משהו שאני התרשמתי ממנו בצורה עמוקה. מפט המנכ"ל שלנו כל הדרך, הבנה מלאה וגמישות מלאה כדי שנקבל מה שצריך ונצליח להוציא את המוצר הזה לשוק. היכולת להוציא מוצר כזה ופרויקט כזה בתקופה כזאת הוא לא דבר ברור מאליו.
מוצרים מבוססי לונאר לייק של אינטל צפויים להגיע למדפים כבר בהמשך החודש עם סדרות חדשות של מחשבים ניידים. אנו נביא בפניכם סקירת ביצועים אודות יכולות מעבדי אינטל החדשים בפועל – שווה להשאר מעודכנים!
נקווה שזה לא מאוחר מידי עבור אינטל.
יש כתבה ב – YNET על תוכנית ההיחלצות מהמשבר,
אבל לא צריך להיות גאון כדי לדעת שצריכים דברים חדשים מהיסוד
ולא "חידושים" מאותו הדבר.
זה בעניין המחשוב הקלאסי.
כמובן שצריך גם ענפים שלמים חדשים, כמו עיבוד A.I וכו' וכו'.
נקווה ( 2 ) שיבחרו דברים מוצלחים יותר מאשר מוביל-איי.