עדכון: תגובה של אינטל לשמועות שבמרכז כתבה זו מצהירה כי הפתרון של החברה למחסור בשבבים מסויימים יהיה בהשקעה כספית נוספת להגדלת יכולות הייצור העצמיות – אך עם זאת לא פוסלת (ולמעשה לא מתייחסת) לאפשרות של העברת חלק מאחריות הייצור ל-TSMC או חברת צד ג' אחרת כלשהי. במילים אחרות, נראה שהאפשרות הזו קיימת – גם אם תהיה מצומצת יחסית.
הכתבה המקורית: דיווח חדש מספר כי החברה שנחשבה עד לאחרונה לגדולה ביותר בעולם ייצור השבבים תיעזר בשירותיה של TSMC עבור חלק ממוצרי ה-14 ננומטר שלה
אתגר בלתי צפוי נוסף בו נתקלת אינטל בשל העיכוב הגדול בהשקת תהליך הייצור ההמוני ב-10 ננומטר הוא קושי במתן מענה לכלל הביקוש אשר נוצר במסגרת תהליך ה-14 ננומטר שלה, שהפך למעשה לאחד והיחיד שלה ברוב משפחות המוצרים בארבעת השנים האחרונות.
באתר הנודע Digitimes מצהירים על ביקוש שגבוה בעד 50 אחוזים מההיצע אותו מסוגל אינטל לספק בתהליכי הייצור שלה ב-14 ננומטר (צרות של עשירים?) – ופתרון חלקי אפשרי לבעיה בדמות שיתוף פעולה מפתיע עם יצרנית השבבים הטאיוואנית הגדולה TSMC, שתסייע לאינטל לייצר חלק ממוצריה הבסיסיים במסגרת השירות אותו היא מציעה לשאר החברות בשוק שאינן מחזיקות בטכנולוגיות ובתשתיות הנדרשות לייצור עצמי.
לפי המידע הנוכחי, TSMC תוכל להיות אחראית על ייצור ערכות שבבים בסיסיות כדוגמת H310 שזמינה כיום בלוחות אם תקציביים ובמחשבים מורכבים מראש רבים, וכמו כן ייצור מעבדים ביתיים תקציביים שונים – כאשר באופן טבעי האחריות על ייצור המוצרים היוקרתיים, היקרים והמתקדמים ביותר תישאר בידיה ובמפעליה האישיים של אינטל.
יהיה מעניין לראות האם אינטל תמתג ותציין בצורה רשמית כלשהי את המוצרים שהפכו למציאות תודות לסיוע מצד ג׳, והאם מדובר כאן בבחירה מצומצמת וזמנית או בתחילתו של שיתוף פעולה גדול ומשמעותי יותר לעתיד – וכמו כן יהיה מעניין לגלות מה יהיה תהליך הייצור המקביל ל-14 ננומטר של אינטל אצל המתחרה שלה, שמציעה למעשה תהליכים המוגדרים כ-16 ננומטר, 12 ננומטר ו-10 ננומטר אך לא משהו שמגביל ישירות לכאורה למקור.