2700 או 3600?

[af db creid]

ציטוט של nec_000

ברמת העקרון האלגוריתמי עדיף כמה שפחות ליבות בהספק שווה ערך. וזה נכון לכל סוגי החישובים, לא רק למשחקים.

אם אפשר לקבל ליבה אחת בלבד, שחוזקה כשל n ליבות חלשות, היא תהיה עדיפה.

 

ומדוע:

אם יש n טרדים, אז ליבה בודדת בהספק שקול ל- n, תבצע אותו הדבר כמו מעבד שיש לו n לבות הרי.

אבל, אם נכנסים פחות מ- n טרדים, לדוגמא טרד אחד, הוא ירוץ על הליבה הבודדת החזקה,

פי n יותר מהר, מאשר שירוץ על ליבה אחת חלשה (במעבד בעל n הליבות).

כמעט מדויק. משום שאם התוכנה כבר תוכנתה בצורה כזו שהיא מחלקת את העבודה לthreads נפרדים, הcontext switch מאט את העבודה. עם זאת, יש לקחת בחשבון שחלק מהתוכנות יspawnנו (איך למען השם אני אמור לתרגם את זה? "להשריץ" threads נשמע גרוע...) threads רק אם יש מספיק ליבות.

[nec_000]

ציטוט של af db creid

כמעט מדויק. משום שאם התוכנה כבר תוכנתה בצורה כזו שהיא מחלקת את העבודה לthreads נפרדים, הcontext switch מאט את העבודה. עם זאת, יש לקחת בחשבון שחלק מהתוכנות יspawnנו (איך למען השם אני אמור לתרגם את זה? "להשריץ" threads נשמע גרוע...) threads רק אם יש מספיק ליבות.

 

 זה נכון בתאוריה, אלא שבפרקטיקה, היות והמעבד של n תהליכים לא יועמס ב Load מושלם של 100%,

תהיה שם תקורת ביצועים שהולכת לפח. ולכן ה- context switch שיגרם במעבד בעל הליבה הבודדת,

תקורתו בטלה בשישים לעומת המקרה האחר.

 

עכשיו,

באם לא מדובר ביישום real time, ניתן לקנפג את השעון החלפת תהליכים של מערכת ההפעלה, לבצע החלפה רק פעם בעשירית השניה

נגיד. ואז מדובר בכולה 10 החלפות בשניה - תקורה של פחות מפרומיל שהולכת לאבוד. לכן כל נושא ה- context switch הוא תאורטי יותר

מאשר משפיע בפרקטיקה באמת, בתדרי מערכות ומעבדים של המחשבים כיום. פעם כשמעבד עבד בתדר נמוך והזכרון וה IO היו איטיים

נתנו ל context switch משקל יותר ממשי. כיום נעשה לאפסי/זניח.

 

הגדולה האחרת היא שמעבד בעל ליבה בודדת,  מאפשר ניצולת מלאה של הביצוע על למקסימום של 100% של כל הספקו.

גם לנסות לעשות זאת בתהליך פרללי שאפשר למקבלו לחלוטין, זה אף פעם לא יוצא מושלם, גם במקרים מאד טהורים.

איזה 1% in the best scenario הולכים לפח. context switch שמתרחש פעם בעשירית שניה על מעבד 4Ghz

זה אבדן ביצועי השואף לאפס - הרבה פחות מ 1%.

 

מעל הכל, חלק לא מבוטל מהאלגוריתמים אינו מאפשר למקבלם מלכתחילה, ואז בכלל.

נגיד יש מעבד 8 ליבות, ההספק של ליבה הוא שמינית כח. ומעבד בהספק פי שמונה ביחס לליבה בודדה שלו, הוא דרמתי בעוצמתו, פי 8.

 

החלום הכי רטוב של עולם המחשוב הוא ליבה אחת עוצמתית. על העקרון הזה מבוססים חלק ממחשבי העל לחישובים

בלתי ממוקבלים. מכונות מסוג זה מטמיעות חומרים איזוטריים ויחודיים המקוררים ככל שניתן קרוב לאפס המוחלט כדי

להופכם למוליכי על. רק כך ניתן להגיע לתדרי עבודה דרמטיים, שמאפשרים מקסימום הספק למעבד/ליבה בדידה. הכל

לטובת אותם חישובים שלא ניתן למקבלם.

נערך 2020 באוקטובר 29 על-ידי nec_000

[Moon-Mage]

ציטוט של nec_000

 

 על העקרון הזה מבוססים חלק ממחשבי העל לחישובים

בלתי ממוקבלים. מכונות מסוג זה מטמיעות חומרים איזוטריים ויחודיים המקוררים ככל שניתן קרוב לאפס המוחלט כדי

להופכם למוליכי על. רק כך ניתן להגיע לתדרי עבודה דרמטיים, שמאפשרים מקסימום הספק למעבד/ליבה בדידה. הכל

לטובת אותם חישובים שלא ניתן למקבלם.

מה?! על מה אתה מדבר לעזאזל, מחשבים מודרניים מבוססים על מוליכים למחצה שכמובן שהם מבודדים לחלוטין בסביבת האפס המוחלט.
יש לך אפילו שבב של ראיה לדברים שאתה אומר?

לוקח חלק מזה חזרה- https://en.wikipedia.org/wiki/Superconducting_computing אבל רק כדי להבהיר הדבר הזה עוד לא קיים במציאות ובטח ובטח שלא מבוססים על זה מחשבי על.
https://en.wikipedia.org/wiki/Josephson_effect  https://en.wikipedia.org/wiki/Rapid_single_flux_quantumעיקרון הפעולה.

נערך 2020 באוקטובר 31 על-ידי Moon-Mage