כח אדיר בתושבת של AMD: מעבדי Ryzen 7 3700X ו-Ryzen 9 3900X בביקורת - עמוד 16 - מעבדים, לוחות-אם וזכרונות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

כח אדיר בתושבת של AMD: מעבדי Ryzen 7 3700X ו-Ryzen 9 3900X בביקורת


djelectric

Recommended Posts

ציטוט של djelectric

אני אישית מקווה שהאתר יסגר, אבל זאת סתם משאלת לב לאתר שכבר הרבה שנים מציג דברים בצורה מעוותת וחדת מימד.

 

הא, מה? פרט, הסבר והדגם.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 401
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
ציטוט של Gico

 

הא, מה? פרט, הסבר והדגם.

אתרים כמו Passmark לא מודדים בצורה ריאליסטית ביצועי חומרה. אני תמיד לא בעד כשהמדע מעוות מאחורי תוצאות שאמורות ליצג דבר שכזה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של djelectric

אתרים כמו Passmark לא מודדים בצורה ריאליסטית ביצועי חומרה. אני תמיד לא בעד כשהמדע מעוות מאחורי תוצאות שאמורות ליצג דבר שכזה

מיתברר שחזיתי את העתיד חח, ראיתי את הפוסט הבא ומיתברר שuserbenchmark כבר דאגו לשנות את הנוסחא לחישוב "Avg. bench %" וכעת מרויחים מהשינוי לכאורה , טוב/רע/צודק? תחליטו בעצמכם:
https://www.overclock.net/forum/21-benchmarking-software-discussion/1730058-userbenchmark-website.html#post28056068

https://cpu.userbenchmark.com/

http://web.archive.org/web/20190713183018/https://cpu.userbenchmark.com/

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כמו בדר"כ זה הכל עניין של אינטרס.

וכשהאינטרס הוא כסף, יש מי ששילם ויש מי שעידכן לכאורה נוסחה כדי שתסתדר לפי החליל של המשלם.

 

אנשים רציניים ומקצוענים בתעשיה אינם מתעניינים בשטויות האלו של אתרי ה- PR.

יש שיטות הרבה יותר אפקטיביות ומקצועיות לבחון ביצועים.

 

אך מעל הכל, הביצועים כיום (בין כולה שני השחקים שיש בתחום CPU), כל כך צמודים, שזה תכלס לא מעניין.

משום שכל עוד הפער הוא פלוס מינוס 5%, מה בדיוק אפשר לעשות עם כזה פער ?

 

זה מקביל לכך שבמקום לחכות 500 שניות לתהליך אצוותי להסתיים נגיד, אז לחכות 520 שניות.

ומה זה מה משנה בכלל ?  

כמו כן זה רק בתנאי כזה, שמכונה בהספק שיא של 100%, משהו שבפרקטיקה לא קורה.

בכלל, מאז ומתמיד הצוואר בקבוק הוא ברובד IO ולא במעבד שתמיד נהנה מיתירות על פני IO,

ולכן רובד CPU הרבה פחות מעניין.

 

אני איש מקצוע בעולם הזה של חישוביות, שרתים, יישומים פרקטים ועוד, אין מקרים פרקטיים של 100% מאמץ.

זה רק בסינטטיקה רואים בכוונה מאוצלת, לכן זה אינו רלוונטי.

 

לרוב המעבד במכונה מצוי בין 5-50% כשהיא במצב תקין עם head room,

ואם העומס עולה מעל 50% , שמים מעקב לראות מתי לשדרג את המכונה.

 

כאשר הוא מראה נגיעה מעל 80% מתחילים לתכנן לשדרג (למכונה חזקה בין 4 עד פי 16 - כי על פחות מזה

בכלל לא מכלים זמן) והכל כדי להוריד מחדש את צריכת ה- CPU לרבע עד שש עשרית. קרי מחדש ל- 5-20% .

 

כמה אנשים מקצועיים בתעשיה באמת יש, שיודעים איך בוחנים את הנושא ומבצעים החלטות רכש בהתאם ?

לא של מחשב ב- 500$, אלא של ציוד במיליונים שמשרת תעשייה, חברת ענק, חווה...

 

מתוך תעשיית הסוקרים האינטרנית למחשבי לילדים, לא ראיתי אפילו אחד כזה. הם מדברים על שטויות

כמו FPS ואם מישהו (כמו במרוץ מכוניות) מנצח את השני ב- 10 ס"מ או עשירית השניה הקפת מסלול, מכתירים

אותו מנצח ועוד עושים מזה כזו דרמה (כי אלו הפערים הרבה פעמים).

אבל זו הגדרת נצחון מאולצת, כזו שהיא למען הפרוקול, רק כי חייבים להגיד שמישהו ראשון.

את מי זה מעניין הקפת מסלול ב- 2.37 דקות או 2.375 ?

אולי אוהדי מוטורי.

 

אינני רוצה להעליב מי שככה בוחן ביצועי מכונה חישובית, ולכן אחסוך לכתוב מה הוא שווה כאיש שכדאי

להקשיב למילים שלו.

 

מאד אשמח באם תמצאו ותעזרו לי למצוא, אם יש, סוקרים מקצוענים בתעשיה שמציגים ביו טיוב, אני מת לראות

אחד כזה. חפשתי עד כה ולא הצלחתי. כנראה שאנשי מקצוע לא ממש כותבים סקירות, כנראה שהם יותר עובדים

כיועצים לתעשיה - לרוב בשכר של 100$ לשעת ייעוץ סדר גודל.

 

אני מעסיק כמה שכאלו במגוון תחומים בעולם המחשוב, מאבטחת מידע, המשך במנתחי מערכות, המשך

במומחים ספצייפים לסגמנט שצריך - אם זה מומחה data base, מומחה למערכות תקשורת, ועוד....

העולם המקצועי נראה שונה בתכלית בשיטות שבהם הוא חקר ביצועים, ובאיך שהוא מציג אותם ללקוח

שמזמין עבודת ייעוץ.

 

הרבה יותר מעניין למשל זו אמינות, רובסטיות, תקלות, תאימות, תמיכה, יכולות... ביצועים מוצגים בפערים

של מאות אחוזים. אם כלי או מערכת אחת עולה על האחרת, להציג ביצועים בפער של 5-50% זה בכלל אפילו

לא כותבים על הנייר, זה משעמם.

אבל להציג רכיב או יישום או תוכנה או אמצעי שמשפר במאות אחוזים על פני אחר, זה כבר מתחיל להיות מעניין.

 

הציגו לי ברכש האחרון שיטת דחיסה ו- de duplication שמציגה הגדלת נפח בסטורג' בממוצע שנע בין פי 4 ל- 5.5  .

עכשיו התחילו לגרום לי להקשיב. קניתי את המוצר, והוא עומד במה שהבטיחו. מכל טרה סטורג בפלאש אני מקבל

פי 4 עד 5.5 נפח מה שמוריד לי את העלות לחמישית בפועל. מדהים.

הכרטיס שמבצע את הדחיסה והפריסה עושה זאת ב- real time ללא שום השטת עומס על השרת, כי הוא שכבה נפרדת.

משמע שעבור מערכת ההפעלה היא רואה סטורג' בנפח הרבה יותר גדול והדבר שקוף לה.

 

זו דוגמא לאיך מציגים מוצר טכנולוגי בתעשיה, ומשכנעים אותנו הלקוחות לקנות אותו. שלמנו על סטורג' של

14TB בפועל, קבלנו נפח אכסון 60-80TB הלכה למעשה.. הכל flash.

 

אלו הגדלים וההתקדמות שמקבלים על מנת לבצע החלפה של מכונה במכונה מדור חדש. או הגדלים שמקבלים

כדי להתעניין בתחום חדש ולהשקיע בו את הזמן רק כדי לבחון אותו. אם היו באים אלי ומראים לי דחיסה שמשפרת

ב- 5%, הייתי שואל אותם אם צוחקים עלי, או שאני צריך לטרוק להם את הטלפון בפרצוף.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

סליחה, אבל מה קשור כל המונולוג הזה לסוקרים של חומרה שמיועדת לשוק הביתי, או גג למשרד ביתי?

מה הקשר בין מעבד לחוות שרתים?

כשאני בודק באיזה פתרון storage להשתמש בעסק, יש קריטריונים מסויימים, והם לא רלוונטיים למערכות ביתיות בחלק גדול מהמקרים.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

שאלת מה הקשר ?

אם אתה בוגר מדעי המחשב אתה אמור לדעת טוב מה הקשר - בין שוק מקצועי לשוק פרטי.

 

תכלס זה אותו דבר, רק בסקייל קטן יותר. המהות זהה.

מה ששונה זה "היועצים" והסוקרים, שזה (לצערנו) לא דומה.

 

לא דומה משום שתחום אחד זה מקצועי, הדרך קבלת החלטות והסקת מסקנות בו היא מקצועית ואקדמית למהדרין,

ותחום אחר הוא מוכוון "מוצרי צריכה" במהות ההחלטות שנעשות בו. זה הבדל גדול.

 

הגישה בשוק צריכה מטעה ולמעשה יוצרת עוות בשוק זה. אין תהליך ראציונליזציה בו.

היא מפספסת את הזכות להנות ממקצוענות בדרך ובקבלת ההחלטות. ואגב לא רק בתחום זה מתקיים אלא

למעשה בכל תחום צרכני אחר אותו הדרעק, כשיש לך סקירות בעיתונות על איזה אוטו כדאי לקנות למשל.

או אצל תיקי נשים, מגזין אופנה אומר להם למה לקנות תיק כזה ולא אחר. ממילא רוב הסקירות אלו לא אחרות

מאשר פירסומות במסווה כן. 

 

נראה למישהו בתחום הנדסת , שכשקניין ענק רוכש 100,000 רכבים בכל אצווה, הוא פונה "לירחון אוטו"

כדי לקבל חוות דעת ?    בשביל לשמוע "לדעת העיתונאי" איזה יותר נעים לו בטוסיק בעת פניה עם החלקת זנב ?

הוא לא.

 

הוא מרכיב אסמבל של יועצים מומחים בתחום תעשיית הרכב, ובאמצעות קבוצה של כמה מקצוענים, אחד במימון,

אחר בפחת, אחר בבלאי ותחזוקה, אחר בבטיחות, אחר בהנדסת אנוש, אחד בהנדסת מכלולים, אחד בהנדסת

התנהות , אחר בהנדסת חומרים, ועוד... שעושים עבודה אד הוק ונותנים להם המלצה מקצועית מוטת חקר

ביצועי משוקלל, של כל הסעיפים הרלוונטים ביחד.

לרוב היועצים באסמבל שכזה מגיעים מתעשיית הרכב, הם בדר"כ לשעברים שעבדו בתעשיה הזו. בארץ אין הרבה,

באירופה ארה"ב יפן ודרום קוריאה יש המון, כי במדינות אלו יש תעשיית רכב ענפה, אז יש הרבה עוסקים בתחום.

 

בחזרה לעולם המחשוב,

למי שיש את הידע המקצועי בתעשיה הזו,  הוא יכול להשתמש בו גם לצרכי השמוש במגזר הביתי, וכך לקבל

ערך מוסף. הערך המוסף הזה אינו שולי כלל ועיקר, הוא הבדל מהותי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ממש לא מסכים.

הדברים שחשובים במגזר העסקי, לא חשובים באותה מידה למשתמש הביתי ואין סיבה שישלם עליהם. אלה שציינת למשל:

אמינות, רובסטיות, תקלות, תאימות, תמיכה, יכולות

המשתמש הביתי והמשתמש העסקי יסדרו אותם בסדר שונה לחלוטין מבחינת חשיבות.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

החשיבות לכל סעיף היא שונה, אבל המהות שלפיה בוחנים היא זהה.

 

בדיוק כשם שהנדסת בניין זהה בין שבונים בניין ענק של מלון משרדים וקניון,

להנדסת וילה שהיא בית בודד.

התמהיל תכונות המבוקש הוא מה שיהיה שונה (בהתאם לצרכי המוצר).

לא ההנדסה שתגיד לנו מה זה מה ואיך להשיג את התכונה המבוקשת מהמוצר.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מסכים עם הקפטן למעלה. אומנם שני הסגמנטים חולקים רצונות זהים למערכות שלהם, אבל סדרי העדיפויות שונים לגמרי.

אחת הסיבות שהיום רוב המוסדות העסקיים יעדיפו ללא קשר לתקרת הביצועים נובעת בשל האמינות הגבוהה שמספקת להם לאורך השנים, והרצון לשמור על האקו סיסטם העשיר שנבנה איתה עם הזמן. צרכן פרטי, לעומת זאת, ישים אמינות מהסוג הזה בתור דבר שולי יותר - ברגע שיש המלצות על חומרה טובה - הוא יקנה במהירות גבוהה יותר מאשר חברה עסקית אם וכאשר ההמלצות יכתבו זאת.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בדיוק,

הצרכן הביתי לא יעשה מכלול שקולים ראציונאלי ומעמיק מספיק, שכן מבחינתו, אז נגיד וטעה....

הרי מה כבר המשמעות ?

אז כולה טעה וזרק 1000$ לפח , זהו גידור סדר גודל הנזק שנוצר לו.

ולרוב בכלל פחות מסכום כזה, משום שלא כל המחשב שקנה היה טעות - אלא לרוב רק

רכיב (או שניים) שבחרם לא נכון.

 

על הנושא הזה - שמסכת התעדוף תכונות היא שונה בין סקטור מקצועי תעשייתי לסקטור צרכני ביתי,

לא נראה לי שיש ביננו חולק. לא כאן הדיון בכלל.

 

הדיון שהבאתי הוא אודות הכלים שלפיהם בוחנים את התכונות, ולפיהם לוקחים החלטות. 

זה מה שהסברתי, שהם אותם כלים בדיוק.

 

לצרכן הביתי המוני (שהוא במקרה לא איש מהתעשיה - כמו רוב אנשי הצריכה ההמונית) אין את הכלים הללו.

צרכנים ביתיים לא יגשו לשכור שירותי יעוץ מקצועי בתעשיה, שעלותם כידוע פי כמה מהמוצר שירכשו.

טרוויאלי לא צריך להסביר.

 

אבל אם הצרכן הביתי הוא במקרה "רופא" של התחום, נגיד כי הוא שכיר בתחום ועובד בו שנים,

אז הוא יהנה מהידע שלו על הדרך - מה שנקרא in house knowledge. בשביל צרכן כזה זהו ידע

חינם וזה הערך המוסף בשבילו.

 

למה לעזאזל אין בתחום ה- הביתי גם כמה יועצי חינם, כאלו שיעשו עבודה אינטרנית ויתנו לנו יעוץ מקצועי

כמו בתעשיה ?  זה מה שכואב לי...

הערכתי - כי אין בזה כסף. וכשאין כסף לא מתפתח שוק לתחום מסוים (יעוץ מקצועי לרכישת ביתי).

 

יש כמה יועצים (סליחה סוקרים) שמשתדלים להיות ככה קצת יותר לעניין מהממוצע הצרכני,

הם לרוב די אזוטרים, לא נמצא אותם באתרי יו טיוב עם מיליוני subscribers.

וגם אצלם.... זה ככה ללכך את שולי הגלימה - לא מעבר. זה לא באמת in depth analysis.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בנוסף, אני מצטער אבל מה הקשר ללימודי מדעי המחשב (תואר שיש לי, לפני שתשאל)?

התואר במדעי המחשב הוא מתמטי תיאורטי ברובו (לפחות כשאני למדתי בתל אביב), ואין קשר בינו לבין איזשהו שיקול ברכישת מחשב לבית פרטי...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של 243 56

מסכים עם הקפטן למעלה. אומנם שני הסגמנטים חולקים רצונות זהים למערכות שלהם, אבל סדרי העדיפויות שונים לגמרי.

אחת הסיבות שהיום רוב המוסדות העסקיים יעדיפו אינטל ללא קשר לתקרת הביצועים נובעת בשל האמינות הגבוהה שמספקת להם לאורך השנים, והרצון לשמור על האקו סיסטם העשיר שנבנה איתה עם הזמן. צרכן פרטי, לעומת זאת, ישים אמינות מהסוג הזה בתור דבר שולי יותר - ברגע שיש המלצות על חומרה טובה - הוא יקנה במהירות גבוהה יותר מאשר חברה עסקית אם וכאשר ההמלצות יכתבו זאת.

 

 

לא רוצה להיות חוצפן אבל גם בעולם השרתים שתאמת אני לא מבין גדול...רוב המידע שלי מהתקלות כזו או אחרת אם באינטרנט או מאירגונים שאיתם עובד ומתעניין בנושא בעת התקלות :)

קונים או יותר נכון קנו לא בגלל שירות או אמינות אלא חוסר תחרות 

אינטל היתה חזירה מההתחלה גם ההתנהלות שלה לגבי המתחרות הייתה מתחת לכל ביקורת זה למה גם היה קשה למי שניסה לעלות

אני בשביל תחביב מתעסק עם מחשבים ביתים ואנשים קונים זבל בלי לדעת וכך אני רואה באירגונים בסדר גודל קטן עד בינוני... לא יודעים בכלל מה זה ...בושה!!!

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...