כח אדיר בתושבת של AMD: מעבדי Ryzen 7 3700X ו-Ryzen 9 3900X בביקורת - עמוד 10 - מעבדים, לוחות-אם וזכרונות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

כח אדיר בתושבת של AMD: מעבדי Ryzen 7 3700X ו-Ryzen 9 3900X בביקורת


djelectric

Recommended Posts

ציטוט של nec_000

יש לי איזו פנינה לשתף:

מנסיון חיי למדתי, שנבון לעמוד מן הצד ופשוט ללמוד מאלו שהלכו לפני, שהרי מוטב לא להמציא את הגלגל מחדש,

אלא להשתמש בגלגל שכבר קיים בטבע והוא אינו אלא תולדה של הרבה שנות ידע ונסיון שקדמו לנו.

 

לבחון מי מהם (מהמתחרים) הוא המוצלח מכולם באספקט הרלוונטי, ולהעתיק את המודל שלו.

 

כך למשל נקבות בטבע עובדות בשבטים או קהילות, עומדות מן הצד וממתינות - נותנות לזכרים לריב בינהם,

ומי שמנצח, הולכות אליו. הטבע השכיל אותן להבין שהמנצח ניחן בתכונות העדיפות עבורן.

 

הנשרים נותנים לאחרים להזיע ולצוד טרף, ואז הם באים בלי מאמץ ולוקחים את השלל.

הנשרים שפעלו אחרת, למשל ניסו לצד לבד והסתכנו תוך כדי תהליך - נכחדו. משכך לא הורישו גנטית

את התכונה הזו. מנגד הנשרים שעמדו מהצד ואכלו פגרים שאחרים התאמצו והסתכנו בלצוד אותם,

שרדו, ולכן הורישו את המטען הגנטי הזה. הטבע הוא שכלול אבולוציוני של מיליארדי שנים, הוא לא טועה.

 

מודל ההמתנה מהצד למציאת השורד הטוב מכולם מבין אינטל ל- AMD, אחרי שהתחרות הסתיימה

והתחילה תקופת "בין המיצרים", קרי שיש סטגנציה (מנוחה עד למלחמה הבאה), הוא המודל שמצאתי

כנבון ביותר עבורי. גם ברכש בעבודה. לכן אני משתף אותו.

 

הוא נמצא כעובד בפרקטיקה הלכה למעשה בקריירה (שלי). עברתי לא מעט תלאות, מערכות, פרויקטים

ואנשים. מוריי בקריירה לימדוני את הדברים הללו. סבלנות רבה, חוכמה, המתנה, תכנון קפדני ותזמון נכון 

הם מפתח. להעתיק מהטבע. זה עובד.

 

אם אני אהיה אימפולסיבי וחסר סבלנות, למשל כשבא צעצוע חדש לקנות אותו בטענה כי בא לי,

או כי אני יכול, זו החלטה טפשית לתפיסתי. החלטה שהיא מבלי לקחת בחשבון שום תכנון ושום גורם

במערכת השקולים. לא תודה, לא מתאים לי.

אני מעתיק מהקריירה המקצועית שלי את אותן שיטות עבודה מבוססות ומוכחות, בניהול פרויקטים

נהול אנשים, ונהול מערכות, גם להחלטותיי בחיי האישיים. ככה זה עובד טוב ראיתי.

 

נראה דוגמא הפוכה מדוע לקנות למרות שלא חייבים, אני כן מבצע:

בשל הבלגן בתקציב המדינה והגרעון הגדול שעולה, האוצר מנסה להלחם בכלים שיש לו.

למשל החליטו לבטל את ההנחה המשמעותית שיש לכלי רכב הברידיים החל מ- 1.1.2020 .

אני שיש לי רכב הברידי ומחליפו בהברידי כל סבוב מחדש, למרות שלא חייב ולא צריך כרגע

כי הוא רק בן שנתיים, הקדמתי את מהלך החלפתו לחדש ממש בימים אלו, על מנת להספיק ולרכוש

במסגרת המיסוי הנוכחית, זו אשר נותנת תעדוף לרכבים הברידיים עדיין. 

 

אז הנה לנו דוגמא איפה תכנון ותזמון ביצוע רכישה משחקת תפקיד של שקול מושכל ונבון. 

לפעמים התזמון מוצא שנכון להקדים, ולפעמים מוצא שנכון לדחות. כל מקרה לגופו.

  

רכב הברידי נכון היה להקדים בגלל השינוי לרעה במס, בעוד שמעבד CPU חדש בעת הזו נבון לדחות

בגלל התחרות שהולכת להגיב. אז בואו נראה מה התחרות מייצרת לפני שנקח החלטה.

**זאת אומרת - בתנאי שיש לנו השהות לקחת את ההחלטה בשקט וברוגע. מי שנשרף לו המחשב 

וחייב מיד לרכוש חדש על מנת להחליפו, זה משהו אחר כמובן.

 

יש לי סייגים:

1. אם אתה איש עבודה והמחשב החדש מאיץ את יכולת העבודה שלך בצורה משמעותית למשל בקצב רינדור, קימפול ופקטורים דומים אזי יכולת היצור שלך עולה ואז הקנייה היא בעצם של כלי עבודה מניב ואז החישוב משתנה לפי היכולת שלך לבצע יותר מול עלות.

2. אם הרצון שלך בביצועים למשל במשחקים מניב לך הנאה תוכל אולי לבנות אקסל של $ פר שיפור באחוזי ההנאה ואז תחליט אם הכיף שלך שווה את הצעד.

 

ולמען הסר ספק. מחשב הגיימינג שלי הוא 3 שמריץ RETRO PI והוא מסב לי הנאה רבה 🙂

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 401
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

אכן מה שהעלת בסעיף הראשון נכון. אך לא על המקרה הזה דברתי. המקרה שהצגתי הוא מחשב בייתי

ששום דבר אינו בוער לנו ואנו שמחים לשדרג תוך אינטרס של מקסום התועלת לכסף שמוציאים.

להזכירך עבדך עדיין על 2500k והוא אינו משדרג לא כי לא יכול, יכול באבוע, אלא כי אין צורך מעשי

שימושי בשדרוג.

 

מנגד כדי להראות את הקונטרסט של הצד השני, בעבודה אני מזמין כל העת שרתים חדשים מפלצות

במיליונים. כי שם זה אכן בשל צורך ביצועי. חלק מהשרתים הגיעו לקצה גבול יכולתם כאשר הפרמטרים

מראים לנו רוויה ממשית בניטור. ה- io נגמר ראשון ומזמן, עד כדי שחווים פגיעה בביצועים ונפילות תפעוליות.

המעבדים גם הם בחלק מהמקרים מגרדים 100 אחוז utilization. זה צורך אמיתי ומדיד.

 

השרתים החדשים פתחו לנו אויר לנשימה. ה io כבר לא עולה על 10-20 אחוז ניצול במכונות החדשות.
המעבדים לא עוברים 33 אחוז. קנינו שקט תעשייתי לחמש השנים הבאות פלוס מינוס.

 

צורך נוסף הוא בשל גמר שירות ואחריות לשרתים הישנים, חלקם בסטאטוס end of life. כך שהשדרוג

הכרחי ולו מהסיבה הזו.

 

על הדרך הרווחנו מזעור דרמטי בפאקטור של פי 10 יותר כח חישובי ליחידת נפח שרת. הדבר מאפשר

צמצום שטח אכסון שרתים שמקל לוגיסטית. יש הורדה נכרת בצריכת החשמל וייצור החום. למשל במתחם

DR חיצוני אנחנו משלמים רנטה לפי קילוואט חשמל. שם זה מאד יקר - מעל 100 אלף שח לחודש.

 

שדרוג השרתים והורדת ה- footprint מוזילים לנו חודשית את העלות במתחם הזה וכבר לבדו מצדיקים

את הרכש החדש.

 

וזה ההבדל בין סקטור עסקי מקצועי והמשמעויות שבו, שהן שונות ממחשב לבית. זו הסיבה שה- TAM

בעולם השרתים גדל אקספוננציאלית בשעה שהסקטור הבייתי מצוי בהתכווצות כבר עשור כמעט.

בשוק האחד ישנו צורך אמיתי בגידול ובהתקדמות בשל צרכים טרוויאלים ברורים ומוסברים, בעוד שבסקטור

השני זה nice to have אך לא הכרחי במיוחד.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

אכן מה שהעלת בסעיף הראשון נכון. אך לא על

המקרה הזה דברתי. המקרה שהצגתי הוא מחשב בייתי

ששום דבר אינו בוער לנו ואנו שמחים לשדרג תוך

אינטרס של מקסום התועלת לכסף שמוציאים. להזכירך

עבדך עדיין על 2500k והוא אינו משדרג לא כי לא יכול,

יכול באבוע, אלא כי אין צורך מעשי שימושי בשדרוג.

בעבודה אני מזמין כל העת שרתים חדשים מפלצות

במיליונים. כי שם זה אכן בשל צורך ביצועי. חלק

מהשרתים הגיעו לקצה גבול היכולת כאשר הפרמטרים

מראים רוויה ממשית בניטור. ה io נגמר ראשון ומזמן

עד כדי שחווים פגיעה בביצועים ונפילות תפעוליות.

המעבדים גם הם בחלק מהמקרים מגרדים 100 אחוז

utilization. זה צורך אמיתי ומדיד. השרתים החדשים פתחו לנו אויר לנשימה. ה io כבר לא עולה על 10-20

אחוז ניצול במכונות החדשות. המעבדים לא עוברים

33 אחוז. קנינו שקט תעשייתי לחמש השנים הבאות פלוס מינוס.

צורך נוסף הוא בשל גמר שירות ואחריות לשרתים

הישנים, חלקם בסטאטוס end of life. כך שהשדרוג

הכרחי ולו מהסיבה הזו.

על הדרך הרווחנו מזעור דרמטי בפאקטור של פי

10 יותר כח חישובי ליחידת נפח שרת. הדבר מאפשר

צמצום שטח אכסון שרתים שמקל לוגיסטית. יש הורדה

נכרת בצריכת החשמל וייצור החום. למשל במתחם

DR חיצוני אנחנו משלמים רנטה לפי קילוואט חשמל.

ושם זה מאד יקר. מעל 100 אלף שח לחודש.

שדרוג השרתים והורדת ה- footprint מוזילים לנו

חודשית את העלות במתחם הזה וכבר לבדו מצדיקים

את הרכש החדש.

זה ההבדל בין סקטור עסקי מקצועי והמשמעויות שבו, שהן שונות ממחשב PC לבית.

זו הסיבה שה TAM בעולם השרתים גדל אקספוננציאלית

בשעה שהסקטור הבייתי מצוי בהתכווצות כבר עשור כמעט.

בשוק האחד ישנו צורך אמיתי בגדול ובהתקדמות, בסקטור

השני זה nice to have אך לא הכרחי במיוחד.

 

גם מחשב ביתי סובל מאותה בעייה לדעתי.

כמובן שאם הוא נועד לאופיס הבעייה קטנה יותר אבל מחשב ביתי של ילד  סטרימר או סובל גם מירידת ביצועים (או עליית דרישות בעצם) של  הכלים שהוא משתמש בהם. ואז אם הפרוטה בכיסו אין סיבה לדחות. כי תמיד בעוד כמה חודשים יהיה טוב יותר/מהיר יותר וכו'. היכולת לעשות בזמן משחק ב 2K על 144HZ היא סיבה לשידרוג.

 

יש לי תאוריה שדומה לחוק מור. מחשב תמיד עלה ועולה כ 2500$ למערכת מושלמת טובה. זה שומר על עצמו מאז המקינטוש הראשון שלי (ולפניו הויק  היה זול) רק צריך להחליט מתי נמאס ורוצים להגביר ביצועים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הנסיון שלי למדני, שבעוד שהייתי ילד בשנות ה- 70 וה- 80 ומחשבים עלו סכומים דומים לאלו שתארת, סביב 2500$,

אפילו היה 4000$ תלוי בהרכב שקנית, אז באמת לא יכולת לקנות בפחות, כי לא היה מגוון ומנעד רחב של מוצרים כמו היום,

במיוחד לא בספקטרום הזול של המפה. ואגב 2500$ של לפני 30-40 שנה זה היה שווה פי כמה מהיום. זה היה משכורת של

כמה חודשים. אני עוד זוכר את אבי עושה שמיניות באויר רק כדי למצוא מימון עבור מחשב לבית (בעיקר עבור בנו הקטן

בן ה- 5 שיחשף אליו בגיל צעיר עד כמה שרק ניתן). מחשב לבית, בשעה שהמחשב הבא הכי קרוב גאוגראפית היה כנראה

רק במרחק של 10 ק"מ. מעטי מעט יכלו או הבינו אז את המשמעות של מחשב.

 

אבל היום אחרי 30-40 שנה, התחום התפתח והתרחב כל כך, עד שיש מערכות בסיס סבירות בהחלט (בלי מסך) כבר באזור

חיוג 500$ מחיר חדש, והן עונות על חלק לא מבוטל מקהל הצרכנים. אגב עוד דבר שיש היום ולא היה אז, זה שוק כה רחב

מגוון ומשוכלל עד שזה התפתח לשוק משני של יד 2. והוא שוק גדול כיום, התעבורה בו אינה מבוטלת.

במיוחד ברמה גלובאלית.

 

בוא ניקח את משפחת nec בתור דוגמא מייצגת:

הנה כל המחשבים בביתי היום, (חוץ משלי) הם מחשבים שאספתי ביד שניה במחיר מאד זול. יש בבית המוני מרובעי ליבות

מדור i ראשון עד רביעי. הרמתי את המערכות הללו לא ב- 500$, אלא באולי 500 ש"ח. (פרטים נרחבים אודות המצאי

והמחירים מצויים בשרשור המדבר על יד שניה פה בפורום - למי שמתעניין, כמו למשל שמעבד עלה לי 50 שח. אותו

סכום, וכדומה....)

 

אני רואה את ילדיי משחקים מכל הבא ליד, החל ב- fortnight, המשך ב- mine craft, ועוד כל מני סימולטורים מסוג sim city

ושות'... ואני חייב לשתף שעל המכונות הללו כמו i5 2400 או i7 920 בשילוב מאיצי rx580, על מסכי 1080p 60hz של סמסונג

ו- מקצועי (שגם נרכש  ביד 2 בגרושים של ממש) הם מקבלים חווית משחק טובה. אני לא רואה את הבת בת ה- 11 (עוד

מעט 12) או הבן בן ה- 6 מלינים או מתלוננים.

 

מבחינתם הם באולימפוס השביעי. אני צופה בהם מהצד מעת לעת ובהחלט מבין מדוע. המשחקים רצים חלק למשעי, אפס,

אבל אפס גמגומים. הרכבתי להם מערכות מאוזנות, רובסטיות ברבדים המכריעים (מערכת הפעלה ו- IO), שאינם נופלים

מה- 60hz sync שהם צריכים. ואם אני מבטל vsync מגלה לשמחתי שה- FPS לעיתים (תלוי במשחק) עובר מעל 100 בלי

בעיה. משמע יש שם עוד יתירות הספק.

 

המשמעות הנובעת ממה שמסביר, כתגובה למה שכתבת, היא שבפרקטיקה המעשית, בגלל שהתחום השתכלל כל כך

והעלויות ירדו לרצפה, זה אין לנו בעיה כיום להנות ממחשב גיימינג על הכיפאק בכלום כסף. אני יודע לעשות זאת במשומשים

באמת במחיר של לגרד שאריות מהרצפה , כאשר (אולי) חברס אחרים נגיד פחות חובבים כמוני של יד 2, יודעים לעשות זאת

ברכש חדש באזור 500$. וזה גם מספיק טוב ומספיק זול מבחינה פרקטית (לבטח רחוק מאד ממחיר 2500$).

 

אפילו לעצמי לא קונה מכונה חדשה ב- 2500$, כי היא לא מקנה (לי) שום "חווית משחק" טובה יותר ממה שיש לי.

הבן, אינני יושב בצד ומנסה בכח לשכנע את עצמי להסתפק במועט, ככה בדוחק, אלא שעם 2500K ו- 1080ti שקניתי

ביד 2 ב- 1150 שח עוד לפני חצי שנה (מחיר מציאה זה היה), אני באמת מקבל חווית משחק מצוינת, בכל משחק נורמטיבי

שמתוכנת כמו שצריך - ואלו הדברים היחידים שאני מתעסק איתם.

 

להערכתי,

דפוס המחשבה שאוחז בחלק לא מבוטל של צרכנים, שאם אין להם כל 2-3 שנים מכונה חדשה ב- 2500$, אז נובע

מכך שחווית המשחק שלהם יורדת משמעותית - ואלו מחזיקים לשיטתי בתפיסה הזו לא כי בדקו אותה ברצינות, אלא

משום שכנראה קראו יותר מדי חומר שהוא מצגת שווק בכסות מתחזה לכתבת סקירה תמימה, או לקחו חוות דעת ממוכר

בחנות מחשבים לא הכי מקצועית (והייתי עד מהצד לכמה שיחות שכאלו) ש- או שהמוכר מתעתע בקונה במצח נחושה, או

שהמוכר בעצמו הדיוט גמור בתחום ולא חסרים כאלו לצערנו גם.

 

אותו הדבר מתרחש בכל תחום צרכני, אם זה , סמרטפון, או בגד. על האימפולס הזה של להתחדש כל הזמן כי הרבה

מסביב עושים כך, או כי יש תעשייה שלמה שכל מטרתה היא לדחוף לצריכה המוזכרת, תעשיית הצרכנות מגלגלת מיליארדים

וגלגלי הכלכלה העולמית מתקדמים.

 

אינני נגד, זו אינה בעיה שלי. אלא רק מציג את הזוית ראיה והמידע המקצועית במחשוב. שהקורא הנבון יחשף לזוית הראיה הזו

גם, זו שלא בטוח נגיש אליה ביום יום. כי היא לא נמצאת בכל פינה, אין לאף גורם אינטרס להעביר אותה, אין לה קול מייצג. 

כדי להגיע אליה צריכים לאתר חמורים זקנים כמו nec באיזה פורום.

 

כבר אמרתי, nec הוא לא המסנגר של יצרניות החומרה של חדש. הוא מעביר דעה אודות מקסום התמורה לכסף, אודות צרכנות

שמרנית ומוקפדת, של קניה רק כשבאמת צריך, ורק את מה שצריך (לא מעבר). של קניה מושכלת ומלומדת.

 

הפער הזה בין צורך לבין קניה ללא צורך - הוא תמצית התורה.

רוב רובם המכריע של צרכנים נופלים בסעיף הזה בדיוק.

 

כדי לאזן את התמונה, אשתף שהנני מחליף את הרכב (הראשי שלי) במשפחה, עד כה ומאז 2011 לפחות, כל שנתיים פונקט

על השעון, ברכב חדש. אז יש שירימו גבה ויאמרו - שזו אנטי תזה לנאמר מעלה.  אך מצידי אשיבם שאם זה באמת מעניין מדוע

פועל ככה,  אז יכול ובשמחה. שכן להבדיל מפולמוס צרכני גרידא, במקרה הזה הנני עושה זאת מסיבות דווקא ראציונאליות,

שאחרי שנחשפים  אליהן, לפרטים, ולחישובים המספריים, התמונה מתחברת בצורה ברורה.

לא סתם כל רכבי הליסינג וחברות ההשכרה מחליפים כל 2-3 שנים בחדש. יש לכך סיבה מסחרית כלכלית מוצדקת.

ישנה נוסחת חישוב כלכלית אשר מראה זאת. 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

הנסיון שלי למדני, שבעוד שהייתי ילד בשנות ה- 70 וה- 80 ומחשבים עלו סכומים דומים לאלו שתארת, סביב 2500$,

אפילו היה 4000$ תלוי בהרכב שקנית, אז באמת לא יכולת לקנות בפחות, כי לא היה מגוון ומנעד רחב של מוצרים כמו היום,

במיוחד לא בספקטרום הזול של המפה. ואגב 2500$ של לפני 30-40 שנה זה היה שווה פי כמה מהיום. זה היה משכורת של

כמה חודשים. אני עוד זוכר את אבי (שהיה תעשיין) ולכן נהנה מכח כלכלי קצת יותר גבוה ממוצע האוכלוסיה בארץ,

עדיין עושה שמיניות באויר רק כדי למצוא מימון עבור מחשב לבית (בעיקר עבור בנו הקטן בן ה- 5 שיחשף אליו בגיל צעיר

עד כמה שרק ניתן). מחשב לבית, בשעה שהמחשב הבא הכי קרוב גאוגראפית היה כנראה רק במרחק של 10 ק"מ.

מעטי מעט יכלו או הבינו אז את המשמעות של מחשב.

 

אבל היום אחרי 30-40 שנה, התחום התפתח והתרחב כל כך, עד שיש מערכות בסיס סבירות בהחלט (בלי מסך) כבר באזור

חיוג 500$ מחיר חדש, והן עונות על חלק לא מבוטל מקהל הצרכנים. אגב עוד דבר שיש היום ולא היה אז, זה שוק כה רחב

מגוון ומשוכלל עד שזה התפתח לשוק משני של יד 2. והוא שוק גדול כיום, התעבורה בו אינה מבוטלת.

במיוחד ברמה גלובאלית.

 

בוא ניקח את משפחת nec בתור דוגמא מייצגת:

הנה כל המחשבים בביתי היום, (חוץ משלי) הם מחשבים שאספתי ביד שניה במחיר מאד זול. יש בבית המוני מרובעי ליבות

מדור i Core ראשון עד רביעי. הרמתי את המערכות האלו לא ב- 500$, אלא באולי 500 ש"ח. (פרטים נרחבים אודות המצאי

והמחירים מצויים בשרשור המדבר על יד שניה פה בפורום - למי שמתעניין, כמו למשל שמעבד עלה לי 50 שח. לוח אם אותו

סכום, וכדומה....)

 

אני רואה את ילדיי משחקים מכל הבא ליד, החל ב- fortnight, המשך ב- mine craft, ועוד כל מני סימולטורים מסוג sim city

ושות'... ואני חייב לשתף שעל המכונות הללו כמו i5 2400 או i7 920 בשילוב מאיצי rx580, על מסכי 1080p 60hz של סמסונג

ו- Dell מקצועי (שגם נרכש  ביד 2 בגרושים של ממש) הם מקבלים חווית משחק טובה. אני לא רואה את הבת בת ה- 11 (עוד

מעט 12) או הבן בן ה- 6 מלינים או מתלוננים.

 

מבחינתם הם באולימפוס השביעי. אני צופה בהם מהצד מעת לעת ובהחלט מבין מדוע. המשחקים רצים חלק למשעי, אפס,

אבל אפס גמגומים. הרכבתי להם מערכות מאוזנות, רובסטיות ברבדים המכריעים (מערכת הפעלה זכרון ו- IO), שאינם נופלים

מה- 60hz sync שהם צריכים. ואם אני מבטל vsync מגלה לשמחתי שה- FPS לעיתים (תלוי במשחק) עובר מעל 100 בלי

בעיה. משמע יש שם עוד יתירות הספק.

 

המשמעות הנובעת ממה שאני מסביר, כתגובה למה שכתבת, היא שבפרקטיקה המעשית, בגלל שהתחום השתכלל כל כך

והעלויות ירדו לרצפה, זה אין לנו בעיה כיום להנות ממחשב גיימינג על הכיפאק בכלום כסף. אני יודע לעשות זאת במשומשים

באמת במחיר של לגרד שאריות מהרצפה , כאשר (אולי) חברס אחרים פחות חובבים כמוני של יד 2, יודעים לעשות זאת ברכש

חדש באזור 500$. וזה גם מספיק טוב ומספיק זול מבחינה פרקטית (לבטח רחוק מאד ממחיר 2500$).

 

אפילו לעצמי לא קונה מכונה חדשה ב- 2500$, כי היא לא מקנה (לי) שום "חווית משחק" טובה יותר ממה שיש לי.

הבן, אינני יושב בצד ומנסה בכח לשכנע את עצמי להסתפק במועט, ככה בדוחק, אלא שעם 2500K ו- 1080ti שקיניתי

ביד 2 ב- 1150 שח עוד לפני חצי שנה (מחיר מציאה זה היה), אני באמת מקבל חווית משחק מצוינת, בכל משחק נורמטיבי

שמתוכנת כמו שצריך - ואלו הדברים היחידים שאני מתעסק איתם.

 

אני גורס,

שדפוס המחשבה שאוחז בחלק לא מבוטל של הצרכנים, שאם אין להם כל 2-3 שנים מכונה חדשה ב- 2500$, אז נובע

מכך שחווית המשחק שלהם יורדת משמעותית - אלו מחזיקים בתפיסה הזו לא כי בדקו אותה ברצינות, אלא משום שכנראה

קראו יותר מדי חומר שהוא מצגת שווק בכסות מתחזה לכתבת סקירה תמימה, או לקחו חוות דעת ממוכר בחנות מחשבים

(והייתי עד מהצד לכמה שיחות שכאלו) ש- או שהמוכר מתעתע בקונה במצח נחושה, או שהמוכר בעצמו הדיוט גמור בתחום

ולא חסרים כאלו לצערנו.

במציאות המקצועית, זה עובד אחרת לחלוטין.

 

אותו הדבר מתרחש בכל תחום צרכני, אם זה רכב, סמרטפון, או בגד. על האימפולס הזה של להתחדש כל הזמן כי הרבה

מסביב עושים כך, או כי יש תעשייה שלמה שכל מטרתה היא לדחוף לצריכה המוזכרת, תעשיית הצרכנות מגלגלת מיליארדים

וגלגלי הכלכלה העולמית מתקדמים.

 

אינני נגד, זו אינה "בעיה" שלי. אלא רק מציג את הזוית ראיה והמידע המקצועי הנכונים. שהקורא הנבון יחשף לזוית הראיה הזו

גם, זו שלא בטוח נגיש אליה ביום יום. כי היא לא נמצאת בכל פינה, אין לאף גורם אינטרס להעביר אותה, אין לה קול מייצג. 

כדי להגיע אליה צריכים לאתר חמורים זקנים כמו nec באיזה פורום איזוטרי. שזה כמו למצוא מחט בערמה של שחת - אבל

ממש.

 

כבר אמרתי, nec הוא האויב של יצרניות החומרה והמשווקים של חדש, משום שהוא מדרבן לקנות מהם כמה שפחות. הוא

מעביר הרצאה אם לא שטיפת מוח של ממש, אודות מקסום התמורה לכסף, אודות צרכנות שמרנית ומוקפדת, של קניה רק

כשבאמת צריך, ורק את מה שצריך (לא מעבר). של קניה מושכלת ומלומדת.

 

הפער הזה בין צורך לבין קניה ללא צורך - הוא תמצית התורה. רוב רובם המכריע של צרכנים אנושיים נופלים בסעיף הזה בדיוק.

 

ורק כדי לאזן את התמונה, אשתף שאני מחליף את הרכב (הראשי שלי) במשפחה, עד כה ומאז 2011 לפחות, כל שנתיים פונקט

על השעון, ברכב חדש. אז יש שירימו גבה ויאמרו - שזו אנטי תזה לנאמר מעלה.  אך מצידי אשיבם שאם זה באמת מעניין מדוע

פועל ככה,  אז יכול ובשמחה. שכן להבדיל מפולמוס צרכני גרידא, במקרה הזה הנני עושה זאת מסיבות דווקא ראציונאליות,

שאחרי שנחשפים  אליהן, לפרטים, ולחישובים המספריים, התמונה מתחברת בצורה ברורה.

רמז - לא סתם כל רכבי הליסינג וחברות ההשכרה מחליפים רכב כל 2-3 שנים בחדש. יש לכך סיבה מסחרית כלכלית מוצדקת.

ישנה נוסחת חישוב כלכלית אשר מראה זאת. 

 

האופנוע שלי איתי ויחגוג 19 שנה באוקטובר 🙂

המק הנייד שלי משנה שעברה.

הגיימינג ברספברי 🙂

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

הנסיון שלי למדני, שבעוד שהייתי ילד בשנות ה- 70 וה- 80 ומחשבים עלו סכומים דומים לאלו שתארת, סביב 2500$,

אפילו היה 4000$ תלוי בהרכב שקנית, אז באמת לא יכולת לקנות בפחות, כי לא היה מגוון ומנעד רחב של מוצרים כמו היום,

במיוחד לא בספקטרום הזול של המפה. ואגב 2500$ של לפני 30-40 שנה זה היה שווה פי כמה מהיום. זה היה משכורת של

כמה חודשים. אני עוד זוכר את אבי (שהיה תעשיין) ולכן נהנה מכח כלכלי קצת יותר גבוה ממוצע האוכלוסיה בארץ,

עדיין עושה שמיניות באויר רק כדי למצוא מימון עבור מחשב לבית (בעיקר עבור בנו הקטן בן ה- 5 שיחשף אליו בגיל צעיר

עד כמה שרק ניתן). מחשב לבית, בשעה שהמחשב הבא הכי קרוב גאוגראפית היה כנראה רק במרחק של 10 ק"מ.

מעטי מעט יכלו או הבינו אז את המשמעות של מחשב.

 

אבל היום אחרי 30-40 שנה, התחום התפתח והתרחב כל כך, עד שיש מערכות בסיס סבירות בהחלט (בלי מסך) כבר באזור

חיוג 500$ מחיר חדש, והן עונות על חלק לא מבוטל מקהל הצרכנים. אגב עוד דבר שיש היום ולא היה אז, זה שוק כה רחב

מגוון ומשוכלל עד שזה התפתח לשוק משני של יד 2. והוא שוק גדול כיום, התעבורה בו אינה מבוטלת.

במיוחד ברמה גלובאלית.

 

בוא ניקח את משפחת nec בתור דוגמא מייצגת:

הנה כל המחשבים בביתי היום, (חוץ משלי) הם מחשבים שאספתי ביד שניה במחיר מאד זול. יש בבית המוני מרובעי ליבות

מדור i Core ראשון עד רביעי. הרמתי את המערכות האלו לא ב- 500$, אלא באולי 500 ש"ח. (פרטים נרחבים אודות המצאי

והמחירים מצויים בשרשור המדבר על יד שניה פה בפורום - למי שמתעניין, כמו למשל שמעבד עלה לי 50 שח. לוח אם אותו

סכום, וכדומה....)

 

אני רואה את ילדיי משחקים מכל הבא ליד, החל ב- fortnight, המשך ב- mine craft, ועוד כל מני סימולטורים מסוג sim city

ושות'... ואני חייב לשתף שעל המכונות הללו כמו i5 2400 או i7 920 בשילוב מאיצי rx580, על מסכי 1080p 60hz של סמסונג

ו- Dell מקצועי (שגם נרכש  ביד 2 בגרושים של ממש) הם מקבלים חווית משחק טובה. אני לא רואה את הבת בת ה- 11 (עוד

מעט 12) או הבן בן ה- 6 מלינים או מתלוננים.

 

מבחינתם הם באולימפוס השביעי. אני צופה בהם מהצד מעת לעת ובהחלט מבין מדוע. המשחקים רצים חלק למשעי, אפס,

אבל אפס גמגומים. הרכבתי להם מערכות מאוזנות, רובסטיות ברבדים המכריעים (מערכת הפעלה זכרון ו- IO), שאינם נופלים

מה- 60hz sync שהם צריכים. ואם אני מבטל vsync מגלה לשמחתי שה- FPS לעיתים (תלוי במשחק) עובר מעל 100 בלי

בעיה. משמע יש שם עוד יתירות הספק.

 

המשמעות הנובעת ממה שאני מסביר, כתגובה למה שכתבת, היא שבפרקטיקה המעשית, בגלל שהתחום השתכלל כל כך

והעלויות ירדו לרצפה, זה אין לנו בעיה כיום להנות ממחשב גיימינג על הכיפאק בכלום כסף. אני יודע לעשות זאת במשומשים

באמת במחיר של לגרד שאריות מהרצפה , כאשר (אולי) חברס אחרים פחות חובבים כמוני של יד 2, יודעים לעשות זאת ברכש

חדש באזור 500$. וזה גם מספיק טוב ומספיק זול מבחינה פרקטית (לבטח רחוק מאד ממחיר 2500$).

 

אפילו לעצמי לא קונה מכונה חדשה ב- 2500$, כי היא לא מקנה (לי) שום "חווית משחק" טובה יותר ממה שיש לי.

הבן, אינני יושב בצד ומנסה בכח לשכנע את עצמי להסתפק במועט, ככה בדוחק, אלא שעם 2500K ו- 1080ti שקיניתי

ביד 2 ב- 1150 שח עוד לפני חצי שנה (מחיר מציאה זה היה), אני באמת מקבל חווית משחק מצוינת, בכל משחק נורמטיבי

שמתוכנת כמו שצריך - ואלו הדברים היחידים שאני מתעסק איתם.

 

אני גורס,

שדפוס המחשבה שאוחז בחלק לא מבוטל של הצרכנים, שאם אין להם כל 2-3 שנים מכונה חדשה ב- 2500$, אז נובע

מכך שחווית המשחק שלהם יורדת משמעותית - אלו מחזיקים בתפיסה הזו לא כי בדקו אותה ברצינות, אלא משום שכנראה

קראו יותר מדי חומר שהוא מצגת שווק בכסות מתחזה לכתבת סקירה תמימה, או לקחו חוות דעת ממוכר בחנות מחשבים

(והייתי עד מהצד לכמה שיחות שכאלו) ש- או שהמוכר מתעתע בקונה במצח נחושה, או שהמוכר בעצמו הדיוט גמור בתחום

ולא חסרים כאלו לצערנו.

במציאות המקצועית, זה עובד אחרת לחלוטין.

 

אותו הדבר מתרחש בכל תחום צרכני, אם זה רכב, סמרטפון, או בגד. על האימפולס הזה של להתחדש כל הזמן כי הרבה

מסביב עושים כך, או כי יש תעשייה שלמה שכל מטרתה היא לדחוף לצריכה המוזכרת, תעשיית הצרכנות מגלגלת מיליארדים

וגלגלי הכלכלה העולמית מתקדמים.

 

אינני נגד, זו אינה "בעיה" שלי. אלא רק מציג את הזוית ראיה והמידע המקצועי הנכונים. שהקורא הנבון יחשף לזוית הראיה הזו

גם, זו שלא בטוח נגיש אליה ביום יום. כי היא לא נמצאת בכל פינה, אין לאף גורם אינטרס להעביר אותה, אין לה קול מייצג. 

כדי להגיע אליה צריכים לאתר חמורים זקנים כמו nec באיזה פורום איזוטרי. שזה כמו למצוא מחט בערמה של שחת - אבל

ממש.

 

כבר אמרתי, nec הוא האויב של יצרניות החומרה והמשווקים של חדש, משום שהוא מדרבן לקנות מהם כמה שפחות. הוא

מעביר הרצאה אם לא שטיפת מוח של ממש, אודות מקסום התמורה לכסף, אודות צרכנות שמרנית ומוקפדת, של קניה רק

כשבאמת צריך, ורק את מה שצריך (לא מעבר). של קניה מושכלת ומלומדת.

 

הפער הזה בין צורך לבין קניה ללא צורך - הוא תמצית התורה. רוב רובם המכריע של צרכנים אנושיים נופלים בסעיף הזה בדיוק.

 

ורק כדי לאזן את התמונה, אשתף שאני מחליף את הרכב (הראשי שלי) במשפחה, עד כה ומאז 2011 לפחות, כל שנתיים פונקט

על השעון, ברכב חדש. אז יש שירימו גבה ויאמרו - שזו אנטי תזה לנאמר מעלה.  אך מצידי אשיבם שאם זה באמת מעניין מדוע

פועל ככה,  אז יכול ובשמחה. שכן להבדיל מפולמוס צרכני גרידא, במקרה הזה הנני עושה זאת מסיבות דווקא ראציונאליות,

שאחרי שנחשפים  אליהן, לפרטים, ולחישובים המספריים, התמונה מתחברת בצורה ברורה.

רמז - לא סתם כל רכבי הליסינג וחברות ההשכרה מחליפים רכב כל 2-3 שנים בחדש. יש לכך סיבה מסחרית כלכלית מוצדקת.

ישנה נוסחת חישוב כלכלית אשר מראה זאת. 

 

נשמע מעניין, מה ההסבר הכלכלי להחליף כל שנתיים חדש? ואם כבר, למה לא להחליף כל שנתיים משומש בן שנתיים? 

 

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של giliep

 

נשמע מעניין, מה ההסבר הכלכלי להחליף כל שנתיים רכב חדש? ואם כבר, למה לא להחליף כל שנתיים רכב משומש בן שנתיים? 

 

 

 

האמת מופתע שזה בכלל מעניין מישהו בפורום הזה של מחשוב, אבל אם יש התעניינות אז בשמחה :beerchug:

אם כן הסיבות מבוססות על הנקודות הטקטיות הבאות, אעבור על עיקרן למען הרחבת היריעה:

 

עוות במחירונים - הטיה

א. בטבלאות הפחת (קרי המחירונים) ישנו עוות. העוות הוא בכך שהמחירון אינו מוריד מספיק ערך בתחילת חייו של הרכב,

ומן הצד השני מוריד יותר מדי ערך בהמשך הדרך. נוצר עוות בכך שהרכב לא מאבד פחת גדול יותר משמעותית

בשנים הראשונות לעומת הבאות כפי שהיה צפוי שיקרה. זו הטיה מתמטית שהיא לטובת קוני חדש.

יש בליבי יותר מאשר תחושה,  שיצחק לוי המחזיק קרטל על השוק ומחיריו, עושה יד אחת עם ציי הרכב הגדולים והכל במטרה

לשמר את ערכם עד כמה שניתן, במטרה להקל עליהם להפטר ממלאי משומש במחיר הטוב ביותר שניתן.

שהרי אצלם כל אחוז זה מיליונים ולכן קריטי מאד. סביר להניח שהם מעבירים ליצחק לוי מה שצריך, והוא עושה עבורם את

השירות שהוא יודע לעשות הכי טוב. אם זהו המצב, אז אני מעדיף לרכב על הגל שמוטה לטובת רוכשי חדש.

 

מדוע למכור בגיל 2 ולא 3

ב. כשמוכרים שהוא בן שנתיים, להבדיל למשל מאשר גיל 3, נהנה המוכר הפרטי מיתרון יחסי על פני רוב השוק

שהוא שוק מבוסס נפלטי חברות ליסינג והשכרה, שאצלם הגיל הטיפוסי והעיקרי הוא 3. למעשה רוב רובו המכריע של שוק

המשומשות בנות 3, סביבות 70%, אלו רכבים שנמצאים במגרשי שלמה סיקסט, אלבר, אלדן ושות'....

אילו ימתין מוכר פרטי עד לשנתו השלישית של הרכב, לצערו הוא יכנס לתקופה הכי לא טובה עבורו וזה לתחרות

ישירה אל מול נפלטי ציי . הקושי שלו להפטר מהרכב יגבר משמעותית, משום שהמגרשים עושים מחירים נמוכים, הם

מיישרים קו וצובעים דפיקות שיש לרכב, הם שמים לו צמיגים ומצבר חדש (גם אם זה זבל סיני שלא הייתי נוגע בו עם מקל

ממטר). הם מה שנקרא ישור קו קוסמטי בגרושים, משהו שאנחנו כמוכרים פרטיים לא מסוגלים לו.

כמו כן למגרשים יש עסקאות אשראי שלנו כפרטיים אין אפשרות להתחרות מולו, והמגרשים גם נוטים לתת אחריות קצרה

של 6-12 חודש מטעמם לרכבים שנגמרה להם אחריות יצרן. שוב משהו שלנו כמוכרים פרטיים אין אפשרות להתחרות מולו.

אבל לצבור הרחב שמחפש רכב בן 3 זה לא משנה, הקונה מאיתנו יגיד לנו "שהמחיר שעושים לו במגרש הוא ככה וככה",

וגם "שעושים לו החלפת רכיבים מתבלים", וגם "שעושים לו תשלומים, וגם שנותנים לו אחריות"...  אז "מוטב שנתכופף 

והרבה, כדי לשכנע אותו לקנות מאיתנו ולא מהמגרש".

 

ג. מכירת רכב כשהו עדיין בן שנתיים, נגיד עם עד 40 אלף ק"מ, מייצר מוצר שהוא על גבול החדש תפיסתית בראשם של הקונים.

ראשית כי אין עליו הרבה פגיעות או שריטות על המרכב, רכב בן שנתיים יחסית שמור טוב למדי ויזואלית במיוחד אם הוא פרטי

שלנו. שנית, הקילומטרז' נמוך יחסית לשוק המשומשות, בטח לעומת נפלטות הליסינג בנות ה- 3 שגמעו כבר בין 70-120 אלף

ק"מ טיפוסי. שלישית, יש לרכב עדיין אחריות יצרן וזהו אלמנט אקוטי בחשיבותו. הוא מפחית מאד את החשש של הקונים,

ומקל מבחינתם את המוכנות לרכוש משומש. הוא מייצר מוכנות צרכנית לשלם עבורו ביד נדיבה. האחריות הזו לעוד שנה

(לעיתים יותר תלוי במותג) מביאה שקט נפשי ו- ease of mind.

 

ד. התזה הבסיסית מניחה שרכב יאבד פחת נמוך יותר בשנתו השלישית, לפחות אם מסתכלים על המחירון זאת אומרת,

אלא שבמציאות הדבר אינו מתרחש. שכן בפועל כשמוכרים בן 3 מתפשרים חזק לעומת המחירון, ולא כך כשמוכרים בין שנתיים

(ההסבר מדוע בסעיפים הקודמים).  זו הטיה בפועל שהיא כבר לא במחירון עצמו, אלא הטיה שמבינים אותה אחרי שלומדים את

התחום הזה של מכירת רכבים משומשים (שלנו), בגילאים הללו של 2 עד 3. ההתחכחות הזו בשוק מלמדת נסיון.

 

ה. בשנה השלישית שאנו לרוב נמצאים במעבר שבין 40 ל- 60 אלף ק"מ, מתחיל הצורך הראשוני להחליף כל מני רכיבים

מתבלים כמו צמיגים, מגבים, לעיתים מצבר, פילטר מזגן, שמן בלמים, ובמקרים של נהיגה פחות יעילה גם רפידות בלמים או

אף דיסקים. כל העלויות תחזוקה הללו מושתות על הרכב (עלינו) בטרם שהספקנו למכור אותו והם מצטרפים לעלות הכוללת של

3 השנים הראשונות אצלנו. מדובר בעוד כמה אלפי שקלים נוספים על הפחת שחישבנו. התוצאה היא, שהעלות פר חודש על

הכביש או פר קילומטר, אינה משתפרת באם נחזיק את הרכב שנה נוספת על הכביש (עד לשנתו השלישית) לעיתים אפילו

מורעת, ומוטב להפטר ממנו כבר בהגיעו לגיל שנתיים.

 

אפשר להראות מספרים לדוגמא עקרונית כדי להבין:

נגיד רכשנו רכב חדש ב- 130 אלף ש"ח. בגיל שנתיים מכרנו אותו ב- 100. קרי פחת של 15 לשנה.

אם נמתין לגיל 3 אז אולי במחירון זה מופיע בשווי 90, בפועל נגיד תודה עם יתנו לנו 80-85. חברות הלסיניג נפטרות ב- 70-80.

משמע שהפחת על השנה השלישית יוצא לנו מעשית 15-20 לשנה שזה גרוע יותר מבשנים 1-2 הראשונות. משמע שאין פה ערך

מוסף  לסחוב שנה נוספת. וכאשר נוסיף גם עלויות תחזוקה אפשריות (צמיגים, מצבר, בלמים, מגבים, פילטרים וכדומה... שמי

מהם עשוי לדרוש החלפה, יש פה עוד כמה אלפי שקלים בשקט שנוספים לנו כמשקולת על הגב. כך נוצר מצב שלא רק שהפחת

הוא גבוה מדי בשנה שלישית ובנגוד לציפיותנו להקטנה בסעיף הזה, אלא עוד כמה אלפי שח תחזוקה כמוסבר מעלה.

משמע שעשינו טעות בכך שמשכנו עם הרכב עוד שנה על הכביש אל שנתו השלישית.

פספסנו למעשה את נקודת ה- sweet spot והיא לעשות את האקזיט על הרכב בזמן האידאלי (גיל 2).

 

 

עכשיו תשאל השאלה הבאה:

אם כן לאחר שהבנו מדוע אם קונים חדש, אז כדאי להפטר אחרי שנתיים ולא 3, שכן המספרים וההסברים מעלה מראים זאת

די ברור,  מדוע לא לעשות אחרת - נגיד לסחוב עם הרכב מגיל 0 שהוא חדש ועד (נגיד) גיל 10. מה שנקרא לנצל אותו עד הסוף

כמו שאומרים.

 

מדוע למכור בגיל 2 ולא בגיל 10

מבלי לעשות צלילה מוגזמת למספרים, מספיק שנראה כי רכב שנקנה חדש ב- 130 אלש"ח, וימכר (אם הוא יפני אמין וסחיר)

בגיל 10 - באזור 20 אלף שח, המספרים מביאים לתמונה מעניינת ומאירת עיניים - בואו נצלול פנימה:

הפחת שבין 130 ל- 20 הוא כ- 110 אלף שח, או בממוצע 11 אלף שח לשנה. יהיו במרוצת 10 השנים לא מעט אירועי תחזוקה 

וטיפולים שנעשה לרכב, מה שיוסיף עוד על הממוצע השנתי ויביא אותו יותר לכוון 12-13 אלף שח פר שנה (פחת 11 פלוס

התחזוקה) . קודם ראינו שרכב חדש בשנתיים מאבד פחת של רק 15 לשנה, ואין צורך עדיין בתחזוקה.

העלות של 12-13 מתקרבת כבר יותר מדי לעלות של השנתיים הראשונות בסך 15 לשנה, והפער הכה קטן הזה מאיין את

הכדאיות של למשוך עם הרכב עד גיל  10 שנים. מה שמחזיר אותנו לטענה בתחילת הפוסט בה ציינתי, שהמחירונים מעוותית

ומכילים הטיה לטובת רוכשי חדש, בכך שהם אינם מגלמים פחת מספיק מהיר בתחילת חייה של המכונית. ובשל כך שאין פחת

מספק, מביאים למצב שהמכונית מאבדת מעט מדי בתחילת חייה, עד כדי כך שהחלופה של החדש מדי שנתיים לא יוצאת הרבה

יותר יקרה כפי שהיה ראוי שיהיה. 1000-2000 שח פער (פחת פלוס תחזוקה) לשנה, מגולמים לכולה 100-200 שח בחודש. זה

בדיחה.

**יש כמובן עוד סעיפים של ריבית על ההון, ביטוחים ואגרות שמשנות קצת את התמונה, אבל המטרה היתה להראות במספרים

הגדולים, שהפערים קטנים מדי בכדי להצדיקם. כי גם אילו הפער יתפתח לעוד 100 או אפילו 200 ש"ח, קרי יעמוד על 200-

300 שח לחודש, כשרכב משפחתי טיפוסי עולה לנו בממוצע גס 3000-3500 שח לחודש, מדובר באזור של כולה 10% פחות

עלות. ומי אדיוט בשביל לחסוך כולה 10% לחודש עלות סעיף רכב, להשאר עם המשומש עד גיל 10, במקום להנות כל הזמן

מרכב חדש בניילונים, הכי מתקדם, משוכלל, ובטוח טכנולוגית שיש. כמו גם הכי פחות סכוי להתקע עימו.

 

מדוע לא לקנות רכב בן 2 ולמכור אותו בגיל 5

עתה משהובן מדוע אם קונים חדש, ישנו עוות לטובת רוכשי חדש שמוכרים נבון בגיל 2, וכי אין שום הצדקה להתקע עם הרכב

עד גיל מופלג כמו למשל 10, תשאל השאלה האחרונה - מדוע לא לרכוש משומש בן 2 ממוכר רכב כזה פרטי, שזה מה ששאלת

אותי, רכש באזור של 100 אלף שח, ולמכור אותו אחרי 2-3 שנים בתורנו הלאה.

החישוב הלכלכי מראה מצב אפילו רע עוד יותר.

מי שקונה רכב משומש בן שנתיים שמור ב- 100 אלשח, וימכור אותו נגיד בגיל 5 (קרי יחזיק 3 שנים) יגלה על בשרו ש:

1. הפחת שהוא יחווה ב- 3 השנים שהוא יחזיק ברכב, לא יהיה פחות מאשר 15 אלף שח בשנה גם כן.

קרי הוא ימכור רכב בגיל 5 באזור 55 אלף שח. אז מה הוא בכלל טרח עד לשם.

2. הוא יגלה שהוא עובד מאד קשה על מנת למכור את הרכב אחרי זה בגיל 5, הבקושים למשומש במרכז הטבלה הם הבעיה

והמלחמה הכי קשים. קל למכור רכב משומש שהוא צעיר מאד וההיצע של כזה רכב בן שנתיים קטן, לצד ביקוש גבוה לגיל כזה.

אך לא בגיל 5 כשהרכב כבר בלי אחריות, ועם תחרות מול הצפה רבתי של רכבים משומשים. שם ההיצע גדל והבקושים יורדים.

3. הוא יגלה שהבעלים הראשון של הרכב, זה אשר נמנע לשמחתו לעשות כל פעולת תחזוקה על הרכב כשהיה עדיין צעיר וחדש,

למעשה מגלגל את כל התחזוקה של הבלאי לקונה הבא אחריו - קרי אליו. הרוכש של רכב בן שנתיים מפספס, שהוא זה

שבמשמרתו יידרש להוציא כספים על: צמיגים, בלמים, מגבים, מצבר, פילטר מזגן, נוזל בלמים, ועוד כמה וכמה רכיבי בלאי

טיפוסיים. אלמנט שיוסיף לו עוד כמה אלפים רבים וטובים למחיר האחזקה הכולל של הרכב בתקופה של גיל 2 עד 5.

 

חישבתי כמה מקרים אמיתיים שכאלו ויצא לא אחת, שלא רק שהקונה רכב בן 2 שמכר בגיל 5 אפילו לא חסך מאומה לעומת

חלופת רכב חדש מדי שנתיים, אלא שבחלק ניכר מן המקרים הוא אפילו שילם יותר, כן עד כדי כך מעוות הנושא.

 

 

סיכום:

קבלנו היום הצצה מעניינת על סגמנט מסחר ברכבים משומשים, על העוותים האינהרנטיים התמונים בשוק זה, ועתה אנו מבינים

טוב יותר מדוע בעצם חברות ליסיניג והשכרה (שיודעות את כל מה שנכתב מעלה) כמו גם מחזיקות חשבים מקצועיים בענף,

מגיעות למסקנה, שמוטב להן לקנות חדש ולהפטר כבר אחרי 2 גג 3 שנים מהרכבים.

 

**מי שירצה לראות דוגמאות עם אקסל מחושבים יפה של כל אחת מן החלופות - אוכל להעלות.

 

 

חלופת רכב גרוטאה ישן - כדאית למקרים מסוימים

**סייג - לא תמיד כדאי רכב חדש כל שנתיים. כשמדובר ברכב משני/שני במשפחה, כזה שהוא גרוטאה בת 10-20 שנה

שמחירה בתחתית הטבלה נגיד 3-10K ש"ח. החישוב נעשה לכדאי במקרה שכזה, אבל יש לכך פשרות שיש לקחתן בחשבון:

שהרי ממירים ברכבים כאלו ישנים, את עלות הפחת (שהוא כבר אפסי) לטובת חשבון אבדן זמן טרחה ומוסכים.

העניין הוא שבקצוות הטבלה (קרי כשהרכב מספיק ישן ולמעשה נעשה לגרוטאה), הפחת המאד גדול שנחסך מאיתנו, 

מתקזז עם סעיף חדש שהוא סעיף תחזוקה. לשמחתנו ברוב המקרים הפחת שנחסך, עולה בכמותו על עלות התחזוקה

שהיא קטנה יותר במספרים, ולכן נשאר לנו עודף בכיס. נגיד הפחת ירד מ- 15 לשנה לרק אלף שח בשנה, בשעה שהתחזוקה

טיפסה ל- 3K בשנה. ברור שהחסכון בפחת עולה בגודלו על התחזוקה שנוספה, ולכן זה כדאי מספרית.

אך זה מקרה אחר שנדון בו בנפרד, אם יהיה עניין בכך בכלל. 

יש פה אלמנט של סכון וטרחה של כ- 1-3 פעמים בשנה לתקן את הרכב במוסך, רכב ישן (גרוטאה) מעת לעת מתקלקל בו מכלול

או רכיב שמצריך תיקונו. זה אינו משהו שמתאים לכל אחד ואחת. יש צרכנים שזה מתאים להם,  שכן השעה או היום עבודה

"זולים" מבחינתם. יש כאלו שזה מאד יקר להם להתקע עם הרכב ולאבד את היום או לפספס את הפגישה. השיטה מתאימה

איפה למקרים סלקטיביים של משתמשים מסוג וטיפוס מסוימים. בעיקר גברים עם הבנה מוטורית שעבורם לתקן רכב 1-3 פעמים

בשנה אינו מפריע. הדבר בפירוש לא יתאים למשל לאשתי בשום פנים ואופן, וכנראה לרוב נשות חברי האתר, או חברים

שהתעסקותם המוטורית והבנתם המכאנית טכנית הנדסית תחזוקתית - היא מרחק שמים מארץ, טיפוס לקוחות שבמוסכים

מנצלים אותם עד הסוף  - עוקצים אותם בשל חוסר ידיעתם את התחום.

מי שאין לו אוריאנטציה הנדסית/תחזוקתית מוטורית, שלא יתעסק עם הנישה הזו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

אפילו לעצמי לא קונה מכונה חדשה ב- 2500$, כי היא לא מקנה (לי) שום "חווית משחק" טובה יותר ממה שיש לי.

הבן, אינני יושב בצד ומנסה בכח לשכנע את עצמי להסתפק במועט, ככה בדוחק, אלא שעם 2500K ו- 1080ti שקיניתי

ביד 2 ב- 1150 שח עוד לפני חצי שנה (מחיר מציאה זה היה), אני באמת מקבל חווית משחק מצוינת, בכל משחק נורמטיבי

שמתוכנת כמו שצריך - ואלו הדברים היחידים שאני מתעסק איתם.

 

אני גורס,

שדפוס המחשבה שאוחז בחלק לא מבוטל של הצרכנים, שאם אין להם כל 2-3 שנים מכונה חדשה ב- 2500$, אז נובע

מכך שחווית המשחק שלהם יורדת משמעותית - אלו מחזיקים בתפיסה הזו לא כי בדקו אותה ברצינות, אלא משום שכנראה

קראו יותר מדי חומר שהוא מצגת שווק בכסות מתחזה לכתבת סקירה תמימה, או לקחו חוות דעת ממוכר בחנות מחשבים

(והייתי עד מהצד לכמה שיחות שכאלו) ש- או שהמוכר מתעתע בקונה במצח נחושה, או שהמוכר בעצמו הדיוט גמור בתחום

ולא חסרים כאלו לצערנו.

קצת מצחיק שאתה כותב שאתה לא יושב בצד ומשכנע את עצמך להסתפק במועט, ומיד ממשיך ומסביר לנו איך אתה עושה בדיוק את זה.

אם אתה חושב שמשחק ב-1080/1440 ב-60fps שקול למשחק ב-120/144fps או ברזולוציה גבוהה יותר, אתה ממש טועה.

וזה שאתה לא משחק במשחקים כי הם לא תוכנתו טוב, זו גם הגבלה על עצמך. יש משחקים מעולים שיכולים לספק לך שעות של הנאה אבל לא יסחבו אולי על החומרה שלך.

לגבי הפסקה השניה, זה נופל תחת אותו דבר שכתבתי למעלה.

בנוסף, יש אנשים שההנאה שלהם נובעת בחלקה מהידיעה שהם מקבלים מקסימום ביצועים שאפשר במה שהם עושים. זה לא משהו רציונלי, והנאה לא מחוייבת להיות כזו. מוטב שתפסיק לשפוט אחרים לפי מה שמתאים ונכון עבורך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כמו שאני לא שופט אותך איש המערות, אל תשפוט אותי על הכנות להעביר את הראציואנל שמאמין בו לאחרים.

זוהי דמוקרטיה חופשית, כל אחד עושה הטוב בעיניו ובתנאי - שעושה כן ברוח טובה, מתוך רצון כנה וחיובי כלפי האחר והקהילה

ומבלי להפר את זכויותיה.

 

כידוע יש צרכנים מכל קצות הקשת, יש שמתנדנדים בין קבוצות ושמחים לשמוע עוד זוית מבט נוספת, על מנת  להתרשם 

האם היא  עושה להם שכל או לא.

 

תן לכולם לשמוע את כל הדעות. שטח את דעתך במקביל היה ותרצה, והשאר לכל אחד לאסוף מבין האופציות,

את זו שנראת מתאימה עבורו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של captaincaveman

קצת מצחיק שאתה כותב שאתה לא יושב בצד ומשכנע את עצמך להסתפק במועט, ומיד ממשיך ומסביר לנו איך אתה עושה בדיוק את זה.

 

אני חושב שזו פעם ראשונה שאני מצטט את עצמי, אבל פשוט התעלמת, אז מדגיש את הנקודה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

הסיבות מבוססות על הנקודות הטקטיות הבאות ואעבור על עיקרן למען הרחבת היריעה:

 

עוות במחירונים - הטיה

א. בטבלאות הפחת (קרי המחירונים) ישנו עוות. העוות הוא בכך שהמחירון אינו מוריד מספיק ערך בתחילת חייו של הרכב,

ומן הצד השני מוריד יותר מדי ערך בהמשך הדרך. נוצר עוות בכך שהרכב לא מאבד פחת גדול יותר משמעותית

בשנים הראשונות לעומת הבאות כפי שהיה צפוי שיקרה. זו הטיה מתמטית שהיא לטובת קוני רכב חדש.

יש בליבי יותר מאשר תחושה,  שיצחק לוי המחזיק קרטל על השוק ומחיריו, עושה יד אחת עם ציי הרכב הגדולים והכל במטרה

לשמר את ערכם עד כמה שניתן, במטרה להקל עליהם להפטר ממלאי משומש במחיר הטוב ביותר שניתן.

שהרי אצלם כל אחוז זה מיליונים ולכן קריטי מאד. סביר להניח שהם מעבירים ליצחק לוי מה שצריך, והוא עושה עבורם את

השירות שהוא יודע לעשות הכי טוב. אם זהו המצב, אז אני מעדיף לרכב על הגל שמוטה לטובת רוכשי חדש.

 

מדוע למכור בגיל 2 ולא 3

ב. כשמוכרים רכב שהוא בן שנתיים, להבדיל למשל מאשר גיל 3, נהנה המוכר הפרטי מיתרון יחסי על פני רוב השוק

שהוא שוק מבוסס נפלטי חברות ליסינג והשכרה, שאצלם הגיל הטיפוסי והעיקרי הוא 3. למעשה רוב רובו המכריע של שוק

המשומשות בנות 3, סביבות 70%, אלו רכבים שנמצאים במגרשי שלמה סיקסט, אלבר, אלדן ושות'....

אילו ימתין מוכר רכב פרטי עד לשנתו השלישית של הרכב, לצערו הוא יכנס לתקופה הכי לא טובה עבורו וזה לתחרות

ישירה אל מול נפלטי ציי רכב. הקושי שלו להפטר מהרכב יגבר משמעותית, משום שהמגרשים עושים מחירים נמוכים, הם

מיישרים קו וצובעים דפיקות שיש לרכב, הם שמים לו צמיגים ומצבר חדש (גם אם זה זבל סיני שלא הייתי נוגע בו עם מקל

ממטר). הם מבצעים מה שנקרא ישור קו קוסמטי בגרושים, משהו שנאחנו הפרטיים לא מסוגלים לו.

כמו כן למגרשים יש עסקאות אשראי שלנו כפרטיים אין אפשרות להתחות מולו, והמגרשים גם נוטים לתת אחריות קצרה

של 6-12 חודש מטעמם לרכבים שנגמרה להם אחריות יצרן. שוב משהו שלנו כומכרים פרטיים אין אפשרות להחרות מולו.

אבל לצבור הרחב שמחפש בן 3 זה לא משנה, הקונה מאיתנו יגיד לנו "שהמחיר שעושים לו במגרש הוא ככה וככה",

וגם "שעושים לו החלפת רכיבים מתבלים", וגם "שעושים לו תשלומים, וגם שנותנים לו אחריות"...  אז "מוטב שנתכופף 

והרבה, כדי לשכנע לקנות מאיתנו ולא מהמגרש".

 

ג. מכירת כשהו עדיין בן שנתיים, נגיד עם עד 40 אלף ק"מ, מייצר מוצר שהוא על גבול החדש תפיסתית בראשם של הקונים.

ראשית כי אין עליו הרבה פגיעות או שריטות על המרכב, בן שנתיים יחסית שמור טוב למדי ויזואלית במיוחד אם הוא פרטי

שלנו. שנית, הקילומטרז' נמוך יחסית לשוק המשומשות, בטח לעומת נפלטות הליסינג בנות ה- 3 שגמעו כבר בין 70-120 אלף

ק"מ טיפוסי. שלישית, יש לרכב עדיין אחריות יצרן וזהו אלמנט אקוטי בחשיבותו. הוא מפחית מאד את החשש של הקונים,

ומקל מבחינתם את המוכנות לרכוש משומש. הוא מייצר מוכנות צרכנית לשלם עבורו ביד נדיבה. האחריות הזו לעוד שנה

(לעיתים יותר תלוי במותג) מביאה שקט נפשי ו- ease of mind.

 

ד. התזה הבסיסית מניחה שרכב יאבד פחת נמוך יותר בשנתו השלישית, לפחות אם מסתכלים על המחירון זאת אומרת,

אלא שבמציאות הדבר אינו מתרחש. שכן בפועל כשמוכרים בן 3 מתפשרים חזק לעומת המחירון, ולא כך כשמוכרים בין שנתיים

(ההסבר מדוע בסעיפים הקודמים).  זו הטיה בפועל שהיא כבר לא במחירון עצמו, הטיה שמבינים אותה אחרי שלומדים את

התחום הזה של מכירת רכבים משומשים (משלנו), בגילאים הללו של 2 עד 3. ההתחכחות הזו בשוק מלמדת נסיון.

 

ה. בשנה השלישית שאנו לרוב נמצאים במעבר שבין 40 ל- 60 אלף ק"מ, מתחיל הצורך הראשוני להחליף כל מני רכיבים

מתבלים כמו צמיגים, מגבים, לעיתים מצבר, פילטר מזגן, שמן בלמים, ובמקרים של נהיגה פחות יעילה גם רפידות בלמים או

אף דיסקים. כל העלויות תחזוקה הללו מושתות על הרכב (עלינו) בטרם שהספקנו למכור אותו והם מצטרפים לעלות הכוללת של

3 השנים הראשונות אצלנו. מדובר בעוד כמה אלפי שקלים נוספים על הפחת שחישבנו. התוצאה היא, שהעלות פר חודש על

הכביש או פר קילומטר, אינה משתפרת באם נחזיק את הרכב שנה נוספת על הכביש (עד לשנתו השלישית) לעיתים אפילו

מורעת, ומוטב להפטר ממנו כבר בהגיעו לגיל שנתיים.

 

אפשר להראות מספרים לדוגמא עקרונית כדי להבין:

נגיד רכשנו חדש ב- 130 אלף ש"ח. בגיל שנתיים מכרנו אותו ב- 100. קרי פחת של 15 לשנה.

אם נמתין לגיל 3 אז אולי במחירון זה מופיע בשווי 90, בפועל נגיד תודה עם יתנו לנו 80-85. חברות הלסיניג נפטרות ב- 70-80.

משמע שהפחת על השנה השלישית יוצא לנו מעשית 15-20 לשנה שזה גרוע יותר מבשנים 1-2 הראשונות. משמע שאין פה ערך

מוסף  לסחוב שנה נוספת. וכאשר נוסיף גם עלויות תחזוקה אפשריות (צמיגים, מצבר, בלמים, מגבים, פילטרים וכדומה... שמי

מהם עשוי לדרוש החלפה, יש פה עוד כמה אלפי שקלים בשקט שנוספים לנו כמשקולת על הגב. כך נוצר מצב שלא רק שהפחת

הוא גבוה מדי בשנה שלישית ובנגוד לציפיותנו להקטנה בסעיף הזה, אלא עוד כמה אלפי שח תחזוקה כמוסבר מעלה.

משמע שעשינו טעות בכך שמשכנו עם הרכב עוד שנה על הכביש אל שנתו השלישית.

פספסנו למעשה את נקודת ה- sweet spot והיא לעשות את האקזיט על הרכב בזמן האידאלי (גיל 2).

 

 

עכשיו תשאל השאלה הבאה:

אם כן לאחר שהבנו מדוע אם קונים חדש, אז כדאי להפטר אחרי שנתיים ולא 3, שכן המספרים וההסברים מעלה מראים זאת

די ברור,  מדוע לא לעשות אחרת - נגיד לסחוב עם הרכב מגיל 0 שהוא חדש ועד (נגיד) גיל 10. מה שנקרא לנצל אותו עד הסוף

כמו שאומרים.

 

מדוע למכור בגיל 2 ולא בגיל 10

מבלי לעשות צלילה מוגזמת למספרים, מספיק שנראה כי רכב שנקנה חדש ב- 130 אלש"ח, וימכר (אם הוא יפני אמין וסחיר)

בגיל 10 - באזור 20 אלף שח, המספרים מביאים לתמונה מעניינת ומאירת עיניים - בואו נצלול פנימה:

הפחת שבין 130 ל- 20 הוא כ- 110 אלף שח, או בממוצע 11 אלף שח לשנה. יהיו במרוצת 10 השנים לא מעט אירועי תחזוקה 

וטיפולים שנעשה לרכב, מה שיוסיף עוד על הממוצע השנתי ויביא אותו יותר לכוון 12-13 אלף שח פר שנה (פחת 11 פלוס

התחזוקה) . קודם ראינו שרכב חדש בשנתיים מאבד פחת של רק 15 לשנה, ואין צורך עדיין בתחזוקה.

העלות של 12-13 מתקרבת כבר יותר מדי לעלות של השנתיים הראשונות בסך 15 לשנה, והפער הכה קטן הזה מאיין את

הכדאיות של למשוך עם הרכב עד גיל  10 שנים. מה שמחזיר אותנו לטענה בתחילת הפוסט בה ציינתי, שהמחירונים מעוותית

ומכילים הטיה לטובת רוכשי חדש, בכך שהם אינם מגלמים פחת מספיק מהיר בתחילת חייה של המכונית. ובשל כך שאין פחת

מספק, מביאים למצב שהמכונית מאבדת מעט מדי בתחילת חייה, עד כדי כך שהחלופה של החדש מדי שנתיים לא יוצאת הרבה

יותר יקרה כפי שהיה ראוי שיהיה. 1000-2000 שח פער (פחת פלוס תחזוקה) לשנה, מגולמים לכולה 100-200 שח בחודש. זה

בדיחה.

**יש כמובן עוד סעיפים של ריבית על ההון, ביטוחים ואגרות שמשנות  קצת את התמונה, אבל המטרה היתה להראות במספרים

הגדולים, שהפערים קטנים מדי בכדי להצדיקם. כי גם אילו הפער יתפתח לעוד 100 או אפילו 200 ש"ח, קרי יעמוד על 200-

300 שח לחודש, כשרכב משפחתי טיפוסי עולה לנו בממוצע גס 3000-3500 שח לחודש, מדובר באזור של כולה 10% פחות

עלות. ומי אדיוט בשביל לחסוך כולה 10% לחודש עלות סעיף רכב, להשאר עם המשומש עד גיל 10, במקום להנות כל הזמן

מרכב חדש בניילונים, הכי מתקדם, משוכלל, ובטוח טכנולוגית שיש. כמו גם הכי פחות סכוי להתקע עימו.

 

מדוע לא לקנות רכב בן 2 ולמכור אותו בגיל 5

עתה משהובן מדוע אם קונים חדש, ישנו עוות לטובת רוכשי חדש שמוכרים נבון בגיל 2, וכי אין שום הצדקה להתקע עם הרכב

עד גיל מופלג כמו למשל 10, תשאל השאלה האחרונה - מדוע לא לרכוש משומש בן 2 ממוכר רכב כזה פרטי, שזה מה ששאלת

אותי, רכש באזור של 100 אלף שח, ולמכור אותו אחרי 2-3 שנים בתורנו הלאה.

החישוב הלכלכי מראה מצב אפילו רע עוד יותר.

מי שקונה רכב משומש בן שנתיים שמור ב- 100 אלשח, וימכור אותו נגיד בגיל 5 (קרי יחזיק 3 שנים) יגלה על בשרו ש:

1. הפחת שהוא יחווה ב- 3 השנים שהוא יחזיק ברכב, לא יהיה פחות מאשר 15 אלף שח בשנה גם כן.

קרי הוא ימכור רכב בגיל 5 באזור 55 אלף שח. אז מה הוא בכלל טרח עד לשם.

2. הוא יגלה שהוא עובד מאד קשה על מנת למכור את הרכב אחרי זה בגיל 5, הבקושים למשומש במרכז הטבלה הם הבעיה

והמלחמה הכי קשים. קל למכור רכב משומש שהוא צעיר מאד וההיצע של כזה רכב בן שנתיים קטן, לצד ביקוש גבוה לגיל כזה.

אך לא בגיל 5 כשהרכב כבר בלי אחריות, ועם תחרות מול הצפה רבתי של רכבים משומשים. שם ההיצע גדל והבקושים יורדים.

3. הוא יגלה שהבעלים הראשון של הרכב, זה אשר נמנע לשמחתו לעשות כל פעולת תחזוקה על הרכב כשהיה עדיין צעיר וחדש,

למעשה מגלגל את כל התחזוקה של הבלאי לקונה הבא אחריו - קרי אליו. הרוכש של רכב בן שנתיים מפספס, שהוא זה

שבמשמרתו יידרש להוציא כספים על: צמיגים, בלמים, מגבים, מצבר, פילטר מזגן, נוזל בלמים, ועוד כמה וכמה רכיבי בלאי

טיפוסיים. אלמנט שיוסיף לו עוד כמה אלפים רבים וטובים למחיר האחזקה הכולל של הרכב בתקופה של גיל 2 עד 5.

 

חישבתי כמה מקרים אמיתיים שכאלו ויצא לא אחת, שלא רק שהקונה רכב בן 2 שמכר בגיל 5 אפילו לא חסך מאומה לעומת

חלופת רכב חדש מדי שנתיים, אלא שבחלק ניכר מן המקרים הוא אפילו שילם יותר, כן עד כדי כך מעוות הנושא.

 

 

סיכום:

קבלנו היום הצצה מעניינת על סגמנט מסחר ברכבים משומשים, על העוותים האינהרנטיים התמונים בשוק זה, ועתה אנו מבינים

טוב יותר מדוע בעצם חברות ליסיניג והשכרה (שיודעות את כל מה שנכתב מעלה) כמו גם מחזיקות חשבים מקצועיים בענף,

מגיעות למסקנה, שמוטב להן לקנות חדש ולהפטר כבר אחרי 2 גג 3 שנים מהרכבים.

 

**מי שירצה לראות דוגמאות עם אקסל מחושבים יפה של כל אחת מן החלופות - אוכל להעלות.

 

 

חלופת רכב גרוטאה ישן - כדאית למקרים מסוימים

**סייג - לא תמיד כדאי רכב חדש כל שנתיים. כשמדובר ברכב משני/שני במשפחה, כזה שהוא גרוטאה בת 10-20 שנה

שמחירה בתחתית הטבלה נגיד 3-10K ש"ח. החישוב נעשה לכדאי במקרה שכזה, אבל יש לכך פשרות שיש לקחתן בחשבון:

שהרי ממירים ברכבים כאלו ישנים, את עלות הפחת (שהוא כבר אפסי) לטובת חשבון אבדן זמן טרחה ומוסכים.

העניין הוא שבקצוות הטבלה (קרי כשהרכב מספיק ישן ולמעשה נעשה לגרוטאה), הפחת המאד גדול שנחסך מאיתנו, 

מתקזז עם סעיף חדש שהוא סעיף תחזוקה. לשמחתנו ברוב המקרים הפחת שנחסך, עולה בכמותו על עלות התחזוקה

שהיא קטנה יותר במספרים, ולכן נשאר לנו עודף בכיס. נגיד הפחת ירד מ- 15 לשנה לרק אלף שח בשנה, בשעה שהתחזוקה

טיפסה ל- 3K בשנה. ברור שהחסכון בפחת עולה בגודלו על התחזוקה שנוספה, ולכן זה כדאי מספרית.

אך זה מקרה אחר שנדון בו בנפרד, אם יהיה עניין בכך בכלל. 

יש פה אלמנט של סכון וטרחה של כ- 1-3 פעמים בשנה לתקן את הרכב במוסך, רכב ישן (גרוטאה) מעת לעת מתקלקל בו מכלול

או רכיב שמצריך תיקונו. זה אינו משהו שמתאים לכל אחד ואחת. יש צרכנים שזה מתאים להם,  שכן השעה או היום עבודה

"זולים" מבחינתם. יש כאלו שזה מאד יקר להם להתקע עם הרכב ולאבד את היום או לפספס את הפגישה. השיטה מתאימה

איפה למקרים סלקטיביים של משתמשים מסוג וטיפוס מסוימים. בעיקר גברים עם הבנה מוטורית שעבורם לתקן רכב 1-3 פעמים

בשנה אינו מפריע. הדבר בפירוש לא יתאים למשל לאשתי בשום פנים ואופן, וכנראה לרוב נשות חברי האתר, או חברים

שהתעסקותם המוטורית והבנתם המכאנית טכנית הנדסית תחזוקתית - היא מרחק שמים מארץ, טיפוס לקוחות שבמוסכים

מנצלים אותם עד הסוף בכך עוקצים אותם בשל חוסר ידיעתם את התחום.

מי שאין לו אוריאנטציה מוטורית, שלא יתעסק עם הנישה הזו.

 

לא ברור ההגיון הזה. אתה מעדיף להפסיד 40K שח כל שנתיים מאשר למצוא דילים טובים למכוניות? בתור חובב יד 2 ציפיתי ממך ליותר. 

גם לא ברור לי מאיפה העלויות הלא הגיוניות לתחזוקת רכב ב 2-5. מעבר לבלאי הטבעי שציינת. אם לא נפלת על דגם תקול מראש אז האחזקה בשנים האלה צריכה להיות טיפול שוטף וזהו..

אם נקביל את זה לעולם המחשבים לפי ההגיון שלך צריך לקנות רכב בן 8 ולהישאר איתו 2-4 שנים ואז לקנות שוב רכב בן 8. ההפסד יהיה הרבה יותר נמוך. 

העלויות שאתה מתאר, נשמעות לי גבוהות בטירוף. 

 

ומה שחסר לי בכל ההסברים שלך (בכל התגובות בפורום לא רק פה) זה קצת רגש.  החיים הם לא רק חישוב כלכלי גרידא. 

תחביבים מוציאים הרבה אמוציות בין היתר כדי להשתדרג להכי טוב שאפשר. 

למשל ההנאות שלך במציאת דילים טובים ביד 2 (שאני יכול להעריך).

 

בכל מקרה, עוד לא שיכנעת אותי שהשיטה של החלפת רכב חדש כל שנתיים היא נכונה ומדוייקת. 

אם יש לך מספרים אמיתיים לשתף אני אשמח לראות. בתחום החומרה נראה לי שהמספרים שלך קרובים יותר למציאות . 

 

 

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של giliep

ומה שחסר לי בכל ההסברים שלך (בכל התגובות בפורום לא רק פה) זה קצת רגש.  החיים הם לא רק חישוב כלכלי גרידא. 

תחביבים מוציאים הרבה אמוציות בין היתר כדי להשתדרג להכי טוב שאפשר. 

מדוייק ביותר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של giliep

 

לא ברור ההגיון הזה. אתה מעדיף להפסיד 40K שח כל שנתיים מאשר למצוא דילים טובים למכוניות? בתור חובב יד 2 ציפיתי ממך ליותר. 

גם לא ברור לי מאיפה העלויות הלא הגיוניות לתחזוקת ב 2-5. מעבר לבלאי הטבעי שציינת. אם לא נפלת על דגם תקול מראש אז האחזקה בשנים האלה צריכה להיות טיפול שוטף וזהו..

אם נקביל את זה לעולם המחשבים לפי ההגיון שלך צריך לקנות בן 8 ולהישאר איתו 2-4 שנים ואז לקנות שוב בן 8. ההפסד יהיה הרבה יותר נמוך. 

העלויות שאתה מתאר, נשמעות לי גבוהות בטירוף. 

 

ומה שחסר לי בכל ההסברים שלך (בכל התגובות בפורום לא רק פה) זה קצת רגש.  החיים הם לא רק חישוב כלכלי גרידא. 

תחביבים מוציאים הרבה אמוציות בין היתר כדי להשתדרג להכי טוב שאפשר. 

למשל ההנאות שלך במציאת דילים טובים ביד 2 (שאני יכול להעריך).

 

בכל מקרה, עוד לא שיכנעת אותי שהשיטה של החלפת חדש כל שנתיים היא נכונה ומדוייקת. 

אם יש לך מספרים אמיתיים לשתף אני אשמח לראות. בתחום החומרה נראה לי שהמספרים שלך קרובים יותר למציאות . 

 

 

 

 

 

אם אכן כדבריך נעשה את ההתעסקות של מציאת מציאות בשוק המשומשות, קרי מוכרים שמחזיקים בונבוניירות,

אבל נצליח בשל טכניקות כאלו ואחרות, או בשל מצוקה שבה המוכרים נמצאים, להוציא מהם את הרכב הרבה מתחת למחירון,

אז יש כאן כר מתאים לחטוף נתח נאה. פה אני איתך.

 

אבל העניין הוא, מנסיוני לפחות, שמי שמחזיק מציאה בת שנתיים, לא יוריד לנו 10-15 אלף שח - קרי ימכור ב- 85-90,

משום שהוא ימצא עבור בנובונירה קונה תוך שבוע שישלם לו מחירון. בטח אם זו טויוטה מלוקקת.

 

אני יודע שזה ככה מהצד של המוכר, אחרי נסיון רציף של 4 מכירות רכב בן שנתיים (מאז 2011).

תמיד מצאתי קונה במחירון תוך שבוע, ולרוב זה היה קל: זה היה לחבר, קולגה, בן משפחה, או שכן.

הם עטו ראשונים על השלל, אפילו לא נזקקתי לפרסם מודעה.

 

אינני אומר שאי אפשר כקונה למצוא מציאה שמורה בת שנתיים מתחת למחירון, אבל זה לא טריויאלי כפי שחושבים,

ולבטח יגזול מאיתנו זמן לא מבוטל. אם לא עושים זאת לשם התחביב וההנאה - כך שעלות הזמן היא אפס,

אז בהחלט צריך לגלם את הזמן הזה במונחי כסף. כל אחד יודע כמה שעה שלו עולה לו.

 

אם החיפוש מציאה מתחת למחירון של בן שנתיים יטריח אותי חודש זמן, דיבור עם 20 אנשים, שמתוכם אראה 5 רכבים,

אנהל משא ומתן עם 3 עד שאסגור עסקה, משהו שהוא עשרות שעות סה"כ כולל לא מעט נסיעות, לי אישית זה אינו רלוונטי,

שכן שעה שלי יקרה מדי על מנת להצדיק זאת.

 

לגבי תחזוקה,

שים לב שציינתי רק תחזוקה שוטפת, לא תיקוני תקלות. 

בהנחה שאנו מדברים על נסועה ממוצעת עקרונית גסה של 20 אלף ק"מ בשנה, המשמעות של רכישת רכב בן 2

ומכירתו בגיל 5, אומרת שקנינו אותו בכ- 40 אלף ק"מ נסועה ומכרנו אותו ב- 100 אלף ק"מ.

בתקופה הזו שבין 40 ל- 100 אלף ק"מ יש המון תחזוקה שוטפת (לא תקלות) של הוצאות שהן מעבר לטיפול השנתי.

 

יש לנו החלפת רביעיית צמיגים שנופלת לרוב בין 40-80 אלף ק"מ, תלוי בדגם הצמיג ובסגנון הנהיגה של בעל הרכב.

יש בוודאות מצבר. יש בוודאות החלפת פילטר מזגן (לפחות פעם אחת) אם לא שתיים. יש החלפת נוזל בלמים פעם אחת

אם זו אוקטביה למשל שמבקשת אחת ל- 3 שנים, או פעמיים אם זו טויוטה שבה עושים כל שנתיים החלפה שכזו.

יש בוודאות פעם (עד פעמיים) מגבים, ובוודאות פעם אחת לפחות רפידות בלמים. יש נהגים ואזורים גאוגראפיים בעייתיים

יותר שבהם יהיו שני סבבי רפידות בלמים. ראיתי כבר נהגים מכל הסוגים.

אם מחליפים רפידות אז גם חריטת דיסקים (או החלפתם).

יש להחליף פילטר אויר (לרוב ב- 60K). ויש גם פילטר דלק בין 50-100 תוי בדגם הרכב.

יש מצתים ב- 90K מסוג אירידיום, או ב 45K מסוג רגיל. יש רכבים עם רצועת תזמון שהחלפתה מאד יקרה.

אלו העיקריים.

 

כל רכב לפי סוגו ודיגמו יצריך את החלפת החלקים המתבלים הללו בתדירות שלו במהלך טיפול גדול, שמתקיים פעם עד

פעמיים בטווח שבין 40 ל- 100 אלף ק"מ.

לכן את הכמה אלפי שח הללו יש להוסיף לתקופת עלות האחזקה. זה יכול להיות גם 5-10K ש"ח סה"כ אם נחשב מפורט.

 

תקלות אכן לא הייתי מחשב בטווח הזה, לפחות לא ברכב יפני אמין כמו טויוטה או הונדה למשל. שוב, מנסיון.

אבל אם אתה מדבר על רכב אירופאי/אמריקאי התמונה משתנה מקצה לקצה

 

אז בהנחה שקנית במחירון ללא מזל של כיפוף המוכר, כי נגיד מצאת בון בון בן 2 ואתה רוצה לחטוף ראשון לפני שמישהו שמגיע

שעה אחריך יקח לך, אז זו עסקה של קרוב ל- 100 אלשח (ברכב משפחתי), ובהנחה שמכרת במחירי השוק האמיתי לאחר מכן

רכב בן 5 עם 100 אלף ק"מ,  צפה למיחזור הוני של כ- 55 אלף שח בממוצע גס עקרוני.  מנסיון, סייעתי ללא מעט חברס למכור

ולקנות בעצה טובה, ולאחר סגירת מעגל שבה הבנתי בכמה נמכר בפועל. אז זה האזימוט הנכון.

 

כאן העלות מראה לנו פחת של כ- 45K ב- 3 שנים, או כ- 15K לשנה, ועוד כמה אלפי שח תחזוקה שהיא מעבר לטיפול השוטף 

ואותה פרטנו מעלה. תעשה את החישובים המצרפיים של הכל ביחד, ותראה, שזה לא יוצא זול יותר מחדש ומכירתו **במחירון**

אחרי שנתיים.

וגם אם תמצא שיצא לך כן יותר זול, עדיין תגלה שזה בנקודות בלבד, או סכום כזה - שאינו שווה את העניין בכלל.

 

לקנות חדש מאיין את כל הסיכונים הטמונים ברכישת רכב משומש - לאפס. אין צורך בעלות בדיקה. אין טרחה ותיזוז,

אנחנו רואים את הרכב 10 דקות באולם תצוגה, קוראים סקירה עם (אם רוצים) או שמביאים לנו את הרכב 

למשרד, ובתוך 15 דקות בטלפון מעביר פרטים והזמנה יוצאת לדרך. זה עד כדי כך פשוט וקצר מבחינת תהליך.

 

ההתנהלות של קניית רכב משומש מנגד, על כל רבדיה, זמן השקעה והסכון הגלומים בה - כי תמיד יש סיכון סטטיסטי,

אלא אם קונים מאח/חבר קרוב שיש אמון מלא, צריך לשקלל פנימה בתמחור ושעת זמן.

יכול להיות שנגיד ילך מנוע, גיר, או מחשב יקר, מחוץ למסגרת האחריות,  ואז זה המשומש ייצא לנו בהפסד ענק

מבחינה כספית. כל מה שחשבנו שהרווחנו, ייתאדה במקרה שכזה אל מחוצה לחלון.

 

**ככל שתרצה לדון יותר לעומק ולשמוע התרשמות בלתי אמצעית ישירות מפי, על הרכבים שהיו, איך מכרתי, למי,

כמה, למה, ומה היתה העלות בסופו של יום, בשמחה. תתגלח על נסיוני בהנאה.

***תחליף מולי פרטים במסרים ונמשיך משם ב- voice.

 

להערכתי לא יקשה עלי לשכנע אותך בשיחה, זה לא יהיה ארוך, שהחלופה של חדש מדי שנתיים די מנצחת את רוב

החלופות שקרובות אליה סגמנטטיבית.  היא כמובן לא תנצח חלופה של משומש ישן, שזהו אפיק אסטרטגי שונה לחלוטין

אשר מוריד מחירים למפלס בגובה אחר בתכלית. היו לי גם סבבים כאלו, כולל אחד יש היום. אני מחזיק גם רכב חדש מדי

שנתיים, וגם אחד משומש בזול. כל רכב לצרכים שונים, כל אחד מוצמד למישהו אחר בבית בשגרה, ומכאן ההתאמה של

חדש/משומש בהתאם לנהג.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

אם אכן כדבריך נעשה את ההתעסקות של מציאת מציאות בשוק המשומשות, קרי מוכרים שמחזיקים בונבוניירות,

אבל נצליח בשל טכניקות כאלו ואחרות, או בשל מצוקה שבה המוכרים נמצאים, להוציא מהם את הרכב הרבה מתחת למחירון,

אז יש כאן כר מתאים לחטוף נתח נאה. פה אני איתך.

 

אבל העניין הוא, מנסיוני לפחות, שמי שמחזיק מציאה בת שנתיים, לא יוריד לנו 10-15 אלף שח - קרי ימכור ב- 85-90,

משום שהוא ימצא עבור בנובונירה קונה תוך שבוע שישלם לו מחירון. בטח אם זו טויוטה מלוקקת.

 

אני יודע שזה ככה מהצד של המוכר, אחרי נסיון רציף של 4 מכירות בן שנתיים (מאז 2011).

תמיד מצאתי קונה במחירון תוך שבוע, ולרוב זה היה קל: זה היה לחבר, קולגה, בן משפחה, או שכן.

הם עטו ראשונים על השלל, אפילו לא נזקקתי לפרסם מודעה.

 

אינני אומר שאי אפשר כקונה למצוא מציאה שמורה מתחת למחירון, אבל זה לא טריויאלי כפי שחושבים,

ולבטח יגזול מאיתנו זמן לא מבוטל. אם לא עושים זאת לשם התחביב וההנאה - כך שעלות הזמן היא אפס,

אז בהחלט צריך לגלם את הזמן הזה במונחי כסף. כל אחד יודע כמה שעה שלו עולה לו.

 

אם החיפוש מציאה מתחת למחירון יטריח אותי חודש זמן, דיבור עם 20 אנשים, שמתוכם אראה 5 רכבים,

אנהל משא ומתן עם 3 עד שאסגור עסקה, משהו שהוא עשרות שעות רבות סה"כ כולל לא מעט נסיעות, לי אישית זה לא רלוונטי,

שכן שעה שלי יקרה מדי על מנת להצדיק זאת.

 

לגבי תחזוקה,

שים לב שציינתי רק תחזוקה שוטפת, לא תיקוני תקלות. 

בהנחה שאנו מדברים על נסועה ממוצעת עקרונית גסה של 20 אלף ק"מ בשנה, המשמעות של רכישת בן 2

ומכירתו בגיל 5, אומרת שקנינו אותו בכ- 40 אלף ק"מ נסועה ומכרנו אותו ב- 100 אלף ק"מ.

בתקופה הזו שבין 40 ל- 100 אלף ק"מ יש המון תחזוקה שוטפת (לא תקלות) של הוצאות שהן מעבר לטיפול השנתי.

 

יש לך החלפת רביעיית צמיגים שנופלת לרוב בין 40-80 אלף ק"מ, תלוי בדגם הצמיג ובסגנון הנהיגה של בעל הרכב.

יש בוודאות מצבר. יש בוודאות החלפת פילטר מזגן (לפחות פעם אחת) אם לא שתיים. יש החלפת נוזל בלמים פעם אחת

אם זו אוקטביה למשל שמבקשת אחת ל- 3 שנים, או פעמיים אם זו טויוטה שבה עושים כל שנתיים החלפה שכזו.

יש בוודאות פעם (עד פעמיים) מגבים, ובוודאות פעם אחת לפחות רפידות בלמים. יש נהגים ואזורים גאוגראפיים בעייתיים

יותר שבהם יהיו שני סבבי רפידות בלמים. ראיתי כבר נהגים מכל הסוגים.

אם מחליפים רפידות אז גם חריטת דיסקים (או החלפתם).

יש להחליף פילטר אויר (לרוב ב- 60K). ויש גם פילטר דלק בין 50-100 תוי בדגם הרכב.

יש מצתים ב- 90K מסוג אירידון, או ב 45K מסוג רגיל.

יש רכבים עם רצועת תזמון שהחלפה מאד יקרה.

אלו העיקריים.

כל לפי סוגו ודיגמו יצריך את החלפת החלקים המתבלים הללו בתדירות שלו במהלך טיפול גדול, שמתקיים פעם עד

פעמיים בטווח שבין 40 ל- 100 אלף ק"מ.

ולכן את הכמה אלפי שח הללו יש להוסיף לתקופת עלות האחזקה. זה יכול להיות גם 5-10K ש"ח סה"כ אם תחשב מפורט.

 

תקלות אכן לא הייתי מחשב בטווח הזה, לפחות לא ברכב יפני אמין כמו טויוטה למשל. שוב, מנסיון.

אם אתה מדבר על אירופאי/אמריקאי התמונה משתנה מקצה לקצה

 

אז בהנחה שקנית במחירון ללא מזל של כיפוף המוכר, כי נגיד מצאת בון בון ואתה רוצה לחטוף ראשון לפני שמישהו שמגיע

שעה אחריך יקח, אז זו עסקה של קרוב ל- 100 אלשח (ברכב משפחתי), ובהנחה שמכרת במחירי השוק האמיתי לאחר מכן

רכב בן 5 עם 100 אלף ק"מ,  צפה למיחזור הוני של כ 55 אלף שח בממוצע גס עקרוני.  מנסיון, סייעתי ללא מעט חברס למכור

ולקנות בעצה טובה, ולאחר סגירת מעגל שבה הבנתי בכמה נמכר בפועל.

 

כאן העלות מראה לנו פחת של כ- 45K ב- 3 שנים, או כ- 15K לשנה, ועוד כמה אלפי שח תחזוקה שהיא מעבר לטיפול השוטף 

ואותה פרטנו מעלה. תעשה את החישובים המצרפיים של הכל ביחד, ותראה, שזה לא יוצא זול יותר מחדש ומכירתו **במחירון**

אחרי שנתיים.

וגם אם תמצא שיצא לך כן יותר זול, עדיין תגלה שזה בנקודות בלבד, או סכום כזה - שאינו שווה את העניין בכלל.

 

לקנות חדש מאיין את כל הסיכונים הטמונים ברכישת רכב משומש - לאפס. אין צורך בעלות בדיקה. אין טרחה ותיזוז,

אנחנו רואים את הרכב 10 דקות באולם תצוגה, קוראים סקירה עם תמונות (אם רוצים) או שמביאים לנו את הרכב 

למשרד, ובתוך 15 דקות בטלפון מעביר פרטים והזמנה יוצאת לדרך. זה עד כדי כך פשוט וקצר מבחינת תהליך.

 

ההתנהלות של קניית רכב משומש מנגד, על כל רבדיה, זמן השקעה והסכון הגלומים בה - כי תמיד יש סיכון סטטיסי,

אלא אם קונים מאח/חבר קרוב שיש אמון מלא, צריך לשקלל פנימה בתמחור ושעת זמן.

יכול להיות שנגיד ילך מנוע, גיר, או מחשב יקר, מחוץ למסגרת האחריות,  ואז זה המשומש ייצא לנו בהפסד ענק

מבחינה כספית. כל מה שחשבנו שהרווחנו, ייתאדה במקרה כזה אל מחוצה לחלון.

 

**ככל שתרצה לדון יותר לעומק ולשמוע התרשמות בלתי אמצעית ישירות מפי, על הרכבים שהיו, איך מכרתי, למי, כמה, למה,

ומה  היתה העלות בסופו של יום, בשמחה. תתגלח על נסיוני בהנאה.

***תחליף מולי פרטים במסרים ונמשיך משם ב- voice.

 

להערכתי לא יקשה עלי לשכנע אותך בשיחה, זה לא יהיה ארוך, שהחלופה של חדש מדי שנתיים די מנצחת את רוב החלופות שקרובות

אליה סגמנטטיבית.  היא כמובן לא תנצח חלופה של משומש ישן, שזהו אפיק אסטרטגי שונה לחלוטין אשר מוריד מחירים למפלס

בגובה שונה בתכלית. היו לי גם סבבים כאלו, כולל אחד יש היום. אני מחזיק גם רכב חדש מדי שנתיים, וגם אחד משומש בזול.

כל רכב לצרכים שונים, כל אחד מוצמד למישהו אחר בבית בשגרה, ומכאן ההתאמה של חדש/משומש בהתאם לנהג.

 

 

אני אשמח להרחיב בנושא. 

כי מאנשי מקצוע בתחום, עדיף רכב 2-5 וחוזר חלילה. 

וזה כי ההנחה הראשונית שלך שגויה. (שהירידת ערך בשלוש הראשונות היא הנמוכה יותר. הפוך)

אשלח לך הודעה כדי להחזיר את הדיון לנושא המקורי

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...