7NM - תחילת הסוף? - עמוד 3 - כרטיסי מסך - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

7NM - תחילת הסוף?


huber

Recommended Posts

ציטוט של Moon-Mage

שורה תחתונה בגדלים של מספר בודד של ננומטרים אפקט הquantom tunneling נכנס לפעולה בצורה מאד חזקה ואין כרגע דרך לתקן את זה, הדרך היחידה תהיה לשנות לחלוטין את התחום בין אם שינוי בחומר שבו משתמשים לשינוי דרך הבניה של השבב.

ישנו או לסיבי פחמן או ל GaAs (אם ישנו ל GaAs בסוף יצתרכו לשנות לסיבי פחמן אז לדעתי ישנו לסיבי פחמן וזהו אבל גם שם המיזעור יתאפשר רק ל 900 ננומטר ואז מי יודע מה יעשו)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 61
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
ציטוט של Moon-Mage

שורה תחתונה בגדלים של מספר בודד של ננומטרים אפקט הquantom tunneling נכנס לפעולה בצורה מאד חזקה ואין כרגע דרך לתקן את זה, הדרך היחידה תהיה לשנות לחלוטין את התחום בין אם שינוי בחומר שבו משתמשים לשינוי דרך הבניה של השבב.

ישנו או לסיבי פחמן או ל GaAs (אם ישנו ל GaAs בסוף יצתרכו לשנות לסיבי פחמן אז לדעתי ישנו לסיבי פחמן וזהו אבל גם שם המיזעור יתאפשר רק ל 900 ננומטר ואז מי יודע מה יעשו)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ואז קירובים או מיקוד מהיר לחישוב הרלוונטי ולא חישוב מלא שיעשו ע"י מחשבים שלמדו הרבה DATA דומה בעבר יעשו את העבודה מספיק טוב כדי להגדיל את השיפור משמע DEEP LEARNING. 
אבל זה כבר בדיוני..

בכל מקרה, מאחר ויש אינטרס טכנולוגי כלכלי חזק לשיפור ימצאו ויפתחו דרכים חדשות ממחקרים וטכנולוגיות חלוציות שכלל אינם ידועים לציבור הרחב אבל אין לי ספק שמקדמים אותם איכנשהו גם אם לא הבינו עדין את הפוטנציאל שגלום בה.

סתם דוגמה, מחקרים על אפקטים קוונטים בשנות ה 60 שנעשו ע"מ לנחות על הירח אפשרו בסופו של דבר את תעשיית תקשורת הלווינים (GPS, שידורי , תקשורת ועוד). יש עוד הרבה טכנולוגיות שפותחו באותו זמן עבור המשימה הגרנדיוזית הזו שהפיקה שלל פיתוחים שמשתמשים בהם היום בכל מקום (מיקרוגל..).
יש לא מעט השקע ללהגיע למאדים בימינו, זו מטרת העל המוצהרת של אילן מאסק עם SPACE X. אולי משם לא יגיע משהו חדש בתחום בשבבים אלה פיתוחים אחרים (סוללות, אנרגיה סולרית, נסיעה אוטונומית), אולי זה יגיע מכיוון שונה לחלוטין...
 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מה הקשר בין אפקטים קוונטיים לנחיתה על הירח או הGPS? זה בדיוק ההפך מקוונטי.
הGPS עובד תודות למחקרים בתחום היחסות("דברים מאד גדולים") לעומת הקוונטים("דברים מאד קטנים").
גם הGPS וגם המיקרוגל היו המצאות שהגיעו בכלל מהעולם הצבאי ושוב לשתיהן אין שום קשר ל"קוונטי" את המיקרוגל גילו לפי הסיפור שטכנאי רדאר הלך ליד משדר מיקרוגל והשוקולד שהיה לו בכיס נמס והGPS פותח כדי לשרת את הצבא האמריקאי(גם לרוסים יש משלהם לצורך העניין).

ממה שהבנתי האפקט המרכזי שמונע נקטנה הוא המינהור ואתה מוזמן לקרוא עליו פה https://en.wikipedia.org/wiki/Quantum_tunnelling
דוגמא לטכנולוגיות שעובדות תודות לתאוריה קוונטית יש הרבה למשל: צ'יפים כרגע(גם עכשיו יש את האפקט אבל אפשר בינתיים לתקן), דיודות ועוד רכיבים דומים שעובדים ע"י מינהור והדוגמה הכי טובה לדעתי היא מיקרוסקופ האלקטרונים שבו אתה מתייחס לאלקטרונים כאל גל והם בעצם ה"אור" שאיתו אתה מאיר את הדגימה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

נקודה שאף אחד לא נגע בה בדיון.

זה הגידול ושיפור באמינות רוחב פס של האינטרנט. 

הדבר נותן אפשרות לעקוף את אי יכולת המזעור והשיפור בצריכת החשמל (התחממות ) 

יכול להיות שכוח המחשוב במכשיר עצמו לא יגדל אבל דרך האינטרנט תקבל גישה לכוח מחשוב של אפילו במכשיר סלולרי. כל זה במהירות ואמינות שלא תרגיש בהבדל בכלל

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אחרי ה7NM אני מהמר על טכנולוגיות של הרייזן בכרטיסי המסך לפחות משהו בסגנון במיוחד מבית AMD....מה ביקשתי 60 FPS וכמובן לא במחיר של מערכת מחשב מלאה...האם זה יותר מידי לבקש???

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של itamar4444

נקודה שאף אחד לא נגע בה בדיון.

זה הגידול ושיפור באמינות רוחב פס של האינטרנט. 

הדבר נותן אפשרות לעקוף את אי יכולת המזעור והשיפור בצריכת החשמל (התחממות ) 

יכול להיות שכוח המחשוב במכשיר עצמו לא יגדל אבל דרך האינטרנט תקבל גישה לכוח מחשוב של מחשב על אפילו במכשיר סלולרי. כל זה במהירות ואמינות שלא תרגיש בהבדל בכלל

 

אולי בגלל שזה לא קשור לדיון...

זה אולי יכול לעזור במיקבול משימות גדולות שניתן למקבל (כבר עכשיו יש פרוייקטים מחקריים שמשתמשים בשיטה הזו), אבל לא עוזר למשחקים/חישובים מקומיים מהירים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

לארכיטקטורה יש גבול גם.

 

זו מתמטיקה בסופו של דבר, ולכל אלגוריתם יש בסוף את החישוב האופטימאלי, זה אשר ממנו כבר לא ניתן לשפר עוד.

למשל נסו למיין ערמה של מספרים, בפחות מזמן ריצה של N log N (כאשר N מייצג את גודל הקלט).


למען הפרוטוקול יש מיונים בסיבוכיות של N, פשוט המקדם של N כלכך גדול שqsort מנצח אותם ברוב המקרים כי לוג היא פונקציה שעולה כלכך לאט שמבחינה פרקטית אפשר להתייחס אליה כקבוע ברוב השימושים. בכל מקרה, יש לא מעט תנאים פרקטיים שבהם counting sort וחבריו שהם לינארים בN כן מנצחים את qsort ובהרבה.

 

לגבי מה שכתבו פה על צינורות הפחמן. אני יודע שהתחילו להשתמש בכיסוי גרפן במקום משחה תרמית למעבדים כך שכבר יש ייצור המוני של החומר,בכל אופן, זה נשמע די מוזר שישתמשו במולקולה הזו כדי ליצור טרנזיסטור. נכון שהמרחק בין פסי ההולכה לרמות הערכיות תלוי בגיאומטריה אבל הנפח שלה עדיין ממש גדול, איך בדיוק ידחפו את המולקלות הללו לשכבות במעבד בלי לעשות אותו ענק ולא יעיל? גליום ארסנייט הוא יותר הגיוני לדעתי כי מדברים עליו וחוקרים אותו כבר איזה 50-60 שנה ...

 

אגב, זו רק דעתי,אבל בשקט בשקט, בלי שאף אחד חוץ ממי שקורא מאמרים בפיזיקה יהיה מודע לכך, קראתי לפני  איזה שנה שהצליחו סוף סוף לבנות מוליך למחצה עם בורות פוטנציאל קרובים מספיק כך שהאלקטרונים שנקלעו שם עברו שיזור ותפקדו  כמו qbit ,אולי זה מה שיהיה עוד עשר עשרים שנה, מחשב קוונטי שיחיה זמנית במוצק.

 

חלק גדול מהרעיון מאחורי הבאז של המחשוב הקוונטי היה fraud כי הראו די ממזמן שהרבה סוגים של בעיות הוא לא יצליח לפתור מהר מעבודה לינארית רגילה, עדיין יכול להיות שאם יצליחו לדחוס מספיק "חורים" במוצק, יהיה אפשר להשתמש בו כדי להגיע לביצועים לינארים מהירים מטרנזיסטור רגיל.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מיון בסיבוכיות של N מתאפשר רק בתנאים מאד מסוימים, בהם יש לנו קלט מיוחד שניתן לבצע עליו מיון ערמה/סלים למשל.

בהנחה שאין לנו כל מידע מקדים כזה, המייחד את סוג קבוצת האיברים שנועדה למיון ומאפשר לנו בתורו להשתמש במיון

ערמה/סלים (או שווה ערך), אז לא ניתן לבצעו בסיבוכיות N, ואין מנוס - זה יארך ב- n log n .

לא שזה הדיון בשרשור זה, אבל אם כבר להעמיק אז מצטרף לחגיגה 👍

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

לארכיטקטורה יש גבול גם.

 

זו מתמטיקה בסופו של דבר, ולכל אלגוריתם יש בסוף את החישוב האופטימאלי, זה אשר ממנו כבר לא ניתן לשפר עוד.

למשל נסו למיין ערמה של מספרים, בפחות מזמן ריצה של N log N (כאשר N מייצג את גודל הקלט).

או נסו למצוא בערמה ממוינת של מספרים, איבר מסוים, בפחות מ- Log N זמן ריצה.

 

משמעות הדבר היא שאם מגיעים בסוף למגבלה פיסיקלית הנדסית - כמו ליטוגרפיה שלא ניתן לשפר אותה עוד חלילה,

וגם לא ניתן לשפר את האלגוריתם (שהוא כבר מאד יעיל ברוב רובם המכריע של המשימות המוכרות לנו כיום בתחום

אז סליחה שאין אני איש בשורות הערב),

 

הדרך היחידה לגידול היא לרוחב, קרי מקביליות.

 

הבעיה היא שלא כל אלגוריתם ניתן למקבל. למעשה אלגורתמים רבים מאד לא ניתן למקבל.

למשל בניית סדרת פיבונצ'ה המוכרת לכולנו היא אלגוריתם בלתי מקבילי, ואין מנוס מאשר לרוץ על כל האיברים שבסדרה

האחד אחרי השני בתור כדי לחשב את האיבר הבא בסדרה.

 

כאן יגביל אותנו כושר הבצוע הסופי של תדר העבודה של המעבד (שמוגבל על ידי הליטוגרפיה), ויהיה חייב לרוץ על ליבה

אחת כי לא ניתן למקבל. ואם אלו תקועים ואינם מתקדמים בשל המגבלות שתארנו מעלה בפוסט (ליטוגרפיה ואלגוריתם),

זה מה יש.

 

בקצור קחו בחשבון שאנו קרובים למדי לתקרת זכוכית (ברובד CPU), שעד שלא יעברו לשיטת מעבדים פורצת דרך

ושונה בתכלית מזו המוכרת כיום, לא נוכל להתקדם (בכל מה שקשור לאלגוריתמים בלתי מקביליים).

 

 

fun fact, 

אתה לא חייב לעבור איבר איבר בסדרת פיבונצ'י. אפשר לייצג בעזרת מטריצה, וכך עם מספר פעולות בודדות אפשר להגיע לכל לכל אינדקס שתבחר בסדרה :) 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

מיון בסיבוכיות של N מתאפשר רק בתנאים מאד מסוימים, בהם יש לנו קלט מיוחד שניתן לבצע עליו מיון ערמה/סלים למשל.

בהנחה שאין לנו כל מידע מקדים כזה, המייחד את סוג קבוצת האיברים שנועדה למיון ומאפשר לנו בתורו להשתמש במיון

ערמה/סלים (או שווה ערך), אז לא ניתן לבצעו בסיבוכיות N, ואין מנוס - זה יארך ב- n log n .

לא שזה הדיון בשרשור זה, אבל אם כבר להעמיק אז מצטרף לחגיגה 👍

טוב יאללה נזרום. כל פעם שאפשר לעשות התאמה עם תת קבוצה של המספרים הטבעיים אפשר להשמש בradix sort שמחלק את המספרים לסלים לפי הספרות. אם הקבוצה חסומה אז באמת המיון הוא בN. בפרקטיקה זה יותר נפוץ בהרבה תחומים ממספרים לא שלמים.

 

אגב, למי שמתעניין בגרפן כקירור שאפשר למחזר ולשים בלי להסתבך עם משחה למעבד, ליינוס עשה על זה והראה שהוא ברמה של המשחות התרמיות הכי טובות:

 

זה חייב להיות מוצר חכם שהינדסו משכבות של גרפן. היו חייבים לתכנן אותו ברמת המולקולה כי בצורה ספונטאנית משטחים של פחמן מוליכים חום טוב רק במישור של המשטח . בשביל לדאוג שיוליך חום טוב גם בZ צריך היה לשלוט בכיוון שבו המישורים מתקפלים או ליצור קשרי צילוב.

 

ממה שבדקתי פה בארץ כמובן שמוכרים את המוצר הגרוע יותר מהסיליקון אז חייבים להזמין מחו"ל...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של BenderTheOffender

 

 

fun fact, 

אתה לא חייב לעבור איבר איבר בסדרת פיבונצ'י. אפשר לייצג בעזרת מטריצה, וכך עם מספר פעולות בודדות אפשר להגיע לכל לכל אינדקס שתבחר בסדרה :) 

 

אבל איך תמלא את המערך הזה בפעם הראשונה ? 

 

אותה ריצה ראשונה המחייבת על מנת תחילה למלא את המערך בתוצאות החישוב,

מצריכה הרי את מלוא הסיבוכיות לעבור לפחות פעם אחת.

 

רק אחרי זה תמצא את האיברים ב- (1)O.  וזה נכון בכל חישוב, כזה שחוזרים על מה שבצענו בעבר.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

אבל איך תמלא את המערך הזה בפעם הראשונה ? 

 

אותה ריצה ראשונה המחייבת על מנת תחילה למלא את המערך בתוצאות החישוב,

מצריכה הרי את מלוא הסיבוכיות לעבור לפחות פעם אחת.

 

רק אחרי זה תמצא את האיברים ב- (1)O.  וזה נכון בכל חישוב, כזה שחוזרים על מה שבצענו בעבר.

 

 

 

זה בדיוק העניין, אתה לא צריך למלא מערך. תגיד לי לאיזה איבר בסדרה תרצה לגשת ואני אתן לך אותו בO(1)

https://www.youtube.com/watch?v=L4Rgq8J7ZzA

משהו בסגנון הזה ( לא טרחתי לוודא שהוא הגיע לתוצאה הנכונה, רק כדי להעביר את הרעיון של איך זה אמור להעשות)

אני חושב שאולי הבנת ממה שרשמתי שאני מתכוון למלא מטריצה באיברי הסדרה? אם כן לא לזה הייתה הכוונה. אם לא, אז אולי אני הוא זה שלא מבין את כוונתך. 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תוצאות האינטג'ר של סדרת פיבוצ'ה, **במקרה** מיצרות גרף שלא קשה לבצע עבורו "קירוב" באמצעות פתרון משוואה לינארית.

משום שלקחנו (לצורך הדוגמא שהיתה שרירותית כן) אלגורתים שתוצאותיו הם (במקרה) מספרים שלמים גדולים ממש מאפס

שמציירים עקום על גרף דו מימדי. והרי שיוכלנו לקחת דוגמא אחרת באותה מידה, אילו לא היינו צופים שבקהל יש חכמולוגים כמוך 🤔

(וזו מחאמה כמובן 👍)

 

עכשיו,

בחנו פיבונצ'ה כדוגמא, אז בוא נמשיך עימה. אילו היינו מתבקשים לחשב את פיבונצ'ה במדויק (לא לבצע עבורו קירוב ולהתחכם)

ומתבקשים לעבוד לפי האלגוריתם עצמו שהוא:   Fn = Fn-1 + Fn-2 

 

כידוע לא קיימת דרך **למקבל** אלגורתים זה, שתוצאות כל שלב בו תלויות למעשה בתוצאת השלב הקודם.  קרי שלא ניתן לחלקו לעיבוד

מקבילי על פני כמה העובדים זה צד זה.

 

ובכדי לחשב את האיבר ה- n הינו נאלצים לעבוד באמצעות אחת, ונדרש לבצע החישוב הכי יעיל שניתן, **באלגוריתם דינאמי**

שממלא את המערך בתוצאות החישוב, והסיבוכיות אז היא (O (n

ומי שפחות בקיא באלגוריתמיקה דינאמית, היה עושה זאת ברקורסיה ונחנק עם (O (n2

 

 

**דרך אגב זהו אחד מבין המבחנים שהנני עורך בקבלה לעבודה של בוגרי מדעי המחשב אצלנו:

רוצה לעמוד על קנקנם, לראות שהם באמת למדו ושוחים בחומר.

אלו יסודות שגם אם אתה כבוגר כבר אינך מקודד 30 שנה, אתה עדיין זוכר בע"פ ולעולם אינך שוכח.... ממש כמו לרכב על אופניים.

עוד שאלות יסוד לדוגמא בתחילת הראיון יהיו שיטות מיון, סיבוכיותם, עצים אדומים שחורים, אלגוריתמים מתורת הגרפים (פורד פאלקרסון,

קשת מינימלית זרימה מקסימלית) וכדומה...

שהרי באמצעות שאלות יסוד מנחות אלו, ניתן לעמוד על קנקנו של בוגר מדעי המחשב בכ- 10 דקות ולהבין בזריזות, אם יש כלל טעם להמשיך

בראיון העבודה מולו, או לחלופין לחתוך ולחסוך את הזמן של כולם. 

תתפלא כמה "בוגרים" נופלים ב- 5 דקות הראשונות. ואז עולה החשד הטבעי האם הם מתחזים ?  למדו במכללת שקר כלשהי ?

או סתם עם מוח מחוק כזה - ששכחו את החומר שלמדו. ואז הם לא שווים כלום באותה מידה. עולה בעצם השאלה, איך עברו את המבחנים בשעתו.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...