עוד כתבה בסוגיית כרטיסי מסך מכריה לשעבר - עמוד 2 - כרטיסי מסך - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

עוד כתבה בסוגיית כרטיסי מסך מכריה לשעבר


nec_000

Recommended Posts

בוודאי שלקבל יש בלאי, מדבר על קבל אלקטרוליטי שגם סוליד הוא חלק מהסוג.

והוא מושפע בעיקר מהטמפ' ולא סתם מזמן מדף.

מה שכן במידה והיצרנים עומדים במפרט, האיכותיים מוגדרים 5000-10000 שעות 105 מעלות.

הכלל אצבע שכל ירידה ב10 מעלות מכפילה את תוחלת החיים.

נגיד קבל 5000 ב65 מעלות צפוי לשרוד 80000 שעות עבודה כ9-10 שנים.

בזמנו רוב היצרנים בנתונים כאלה שכללו את זה ל50000 שעות.

קבלים קרמיים נחשבים כבעלי אורך חיים אינסופי יחסית לאלקטרוניקה.

יש גם התחממות והתקררות של הלוח שמשפיע על ההלחמות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

 

image.png.bbd604a01d54838c2b957d7a9fc97315.png

 

בכל כרטיסי המסך בעשור האחרון, ישנו שמוש בלעדי בקבלי solid state.

 

הטמפ' עבודה הטיפוסית של הקבלים עצמם גרידא (לא של ה- asic) היא מתחת ל- 65 מעלות צלסיוס

ולרוב נעה בין 45-60 מעלות טיפוסי.

 

אך לצורך הצגת הנושא לחומרה בכדי שלא נואשם בעשיית הנחות לאף אחד, נניח שהקבלים ספוגים

ב- 65 מעלות כרונית. במקרה שכזה אורך החיים איפה בעבודה רציפה 24/7 היא מעל 200 אלף שעות עבודה.

 

בשנה אחת של עבודה רציפה יש רק 8760 שעות.   ובשנתיים כ- 17 אלף שעות.

לא מדגדג כהו זה את אורך חיי קבליי solid state, שמתוכננים ללפחות 23 שנות עבודה בתצורת 24/7 .

 

בתהליכי כרייה הכרטיס אינו מתחמם ומתקרר אלא נהפוכו - דווקא שומר על טמפרטורה חמה כל הזמן ויציבה.

מנגד כרטיס מסך שמשמש לגיימינג כן מתחמם ומתקרר לסירוגין ואף כמה פעמים ביום, כל פעם שמשחקים

וכל פעם שגומרים לשחק.

 

ולכן בהיבט הזה שמכונה "שוק תרמי" (התרחבות והתכווצות) הכרטיס מכרייה נהנה מיתרון אינהרנטי על פני

כרטיס ששימש לגיימינג בלבד, משום שהוא עובר פחות מעגלי חימום/קירור במהלך חייו.

*נקודת יתרון לכרטיס מכרייה. 

 

נוסף על כך החום המתמיד בו הכרטיס הכורה שוהה 24 שעות ביממה, שומר עליו מתהליכי קורוזיה ובלאי

של לחות.  *יתרון מספר 2 לכרטיס מכריה.  

 

 

במידה ומשתמשים בקבלי פולימר הנתונים מרקיעים לשמיים בטמפרטורת העבודה הראלית, שהיא טיפוסית בעבודה

מתחת ל- 65 מעלות צלסיוס:

image.png.430501c2a3583b83b043fd10c54f9444.png

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של coch

האפקט הפסיכולוגי של הרכישה מניע אותנו בהרבה מקרים לטוב ולרע.

 

בין אם יש נזק ממשי לרכיבים הלא מכניים, מובנים לי שני המקרים - גם שאחד בוחר לקנות כרטיס שעבר כרייה

עם ההסבר ההגיוני, וגם זה שמתרחק ומעדיף כרטיס שלא עבר שימוש מרובה.

 

אני לא הייתי קונה כרטיס שעבר כרייה לא בגלל האפקט הפסיכולוגי, אלא כי אני רוכש חדשים כעיקרון אישי.

 

אתה מוכן להסביר מה העקרון הזה?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

למען הדיוק.

אני טעיתי בנוסחא של אורך החיים שמתייחסת לקבל אלקטרוליטי לא סוליד במקום סוליד.

כמו שצויין גם קבל סוליד הוא בקטגוריה של קבל אלקטרוליטי.

ואתה עשית סלט בטבלאות, בטבלה למטה הalu-cap מתייחס לקבל לא סוליד ולכן המכפלה היא פי 2 על כל 10 מעלות לפי הנוסחא:

image.png.cb58fc5830a83815d780a0825ca64bdd.png

והטבלה למעלה זהה לטבלה למטה עבור סוליד ופולימרי, רוצה לומר שקבל פולימרי הוא אחד הסוגים של קבל סוליד:

image.png.7594e9b667351ff5be6189cd44546d6e.png

מכפלה של 3.16 על כל ירידה של 10 מעלות.

image.png.c30c68b5a2459c6ce2be447c7621341a.png

אני מעריך שיותר בכיוון של 7 שנים כבר לא עושים שימוש בקבלים לא סוליד בכרטיסי מסך, זה לא ממש משנה 7 או 10.

 

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של Peter Rabbit

 

אתה מוכן להסביר מה העקרון הזה?

 

זה לא יותר מידי מעניין, אבל בבקשה.

 

אני עובד בערך 30-40% מהבית. כחלק מהתפקיד שלי\עבודה מהבית אני זכאי כל כמה שנים להחזרים דרך העבודה על חלקים

מסוימים למחשב. לא כל החלקים. אני קונה מעבד, לוח, במחירים מאוד נמוכים ביחס למקובל דרך העבודה.

 

אם אני זכאי ל 6700 ( למשל ) או 7700 ( למשל ) אז אני מוסיף כסף בדרך כלל כמה מאות שקלים, ולוקח דגם K במחיר של

200-300 שקל. 

 

היות ושילוש עולה לי כל 4-5 שנים כמה מאות שקלים - ואין לי אופציה לרכוש דרך העבודה - או מסך או GPU וכן הלאה,

את החלקים האלה אני קונה כחדשים בלבד.

 

זהו בגדול.. שום דבר אישי נגד יד שנייה, זו בעצם הסיבה מדוע אני רוכש רק חדש.

 

ציטוט של NAND

 

כנראה העובדה שמישהו לפניו שם את ידו על המוצר לא מניחה את דעתו, יש אנשים כאלה. 

 

האמת שלא. להלן ההסבר. 

 

אולי "עיקרון" זו בחירת מילים לא טובה מצידי.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תוספת לסוגית אורך חיים של קבלים שלא כתבנו אך נזכירה למען הפרוטוקול:

קבלים קונוונציונאלים בתעשיה (האיכותיים שבהם) אטומים בסט אטמי גומי (או דומה לכך) כאשר אורך החיים המתוכנן

הוא 15 שנה. זאת אומרת ש- regardless כמות השמוש של המוצר בפועל, כך או אחרת אחרי 15 שנה לא לבנות 

על כך שהאטם ישרוד. זו הנחיה של היצרן כודגמתו של chemi con.

 

עכשיו, 

בתעשיה המקצועית ישנם לעיתים צרכים חריגים לציוד מיוחד כמו למשל ציוד צבאי, כמו למשל לווין שצריך לשהות בחלל,

כמו למשל מכ"מ של מטוס או טיל הצריכים לשרוד תנאים קיצוניים מבחינה סביבתית וחשיפה לעוצמות תנע ועומס חריגים.

 

הרכיבים האלקטרוניים של ציודים אלו הם מסיווג שונה, מחירם מאד גבוה ואלו מיוצרים בשיטות וחומרים אחרים (איזוטריים

לעיתים). אורך החיים של רכיבים אלו הנדסית/תכנונית יכול להיות גם 30 ו- 40 שנה. זה אינו סוג הרכיבים שמגיעים לעולם

המחשוב שלנו, גם לא לשרתים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...