עוד כתבה בסוגיית כרטיסי מסך מכריה לשעבר - כרטיסי מסך - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

עוד כתבה בסוגיית כרטיסי מסך מכריה לשעבר


nec_000

Recommended Posts

שבאה לשאול את השאלה:

האם כרייה ארוכת טווח פוגעת במשהו בכרטיס.

אנחנו כבר יודעים שלא, אבל הנה עוד ממצא שתומך בכך,

הפעם לקח כרטיס שעבר כרייה רציפה משך 24 חודש - שנתיים ממש, זה הרבה זמן.

אם למישהו היה ספק עדיין אז בבקשה:

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כרטיסים רבים שעוברים כריה מקבל סט הגדרות לכריה בשביל לחסוך חשמל.

למשל כרטיסי 1060 מוגדרים לצריכת חשמל שנעה סביב 90-100W כמקסימום TDP לעומת כ-130W שהכרטיס יגיע אליהם בגיימינג.

אז הקילומטראז' נספר, אבל בקצב נמוך יותר

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ככל שידי משגת בתחום הפיסיקה של אלקטרוניקת החשמל, אין בלאי לרכיב ה- asic ולרכיבי המעגל החשמלי של הכרטיס (קבלים

נגדים טרנזיטורים...) כתוצאה מעבודה. אין בלאי מאומה.

 

הבלאי היחידי הוא איפה לרכיב המכאני - למאווררים. השאלה האם כריה גומרת אותם משמעותית.

מנסיון אוכל לומר, שהמיסבים בכרטיסי מסך איכותיים הם טובים, לעיתים ball bearings ואז בכלל אין בעיה.

 

ואם מדובר ב- sleeve bearing אז תמיד אפשר לשפצם בקלות יחסית, או אף להחליפם בהמשך הדרך היה והדבר ידרוש זאת.

שרשור נפרד שלנו כאן בפורום מתאר כמה דוגמאות של תהליך שפוץ מאווררי כרטיס מסך, ומסביר איך עושים זאת.

עד כה לא היה מאוורר אחד שסרב להשתפץ ועשה לנו בעיות - אם זו איזו שהיא סטטיסטיקה להקיש ממנה.

חלקם על כרטיסים עוד משנת 2010 כן...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

ככל שידי משגת בתחום הפיסיקה של אלקטרוניקת החשמל, אין בלאי לרכיב ה- asic ולרכיבי המעגל החשמלי של הכרטיס (קבלים

נגדים טרנזיטורים...) כתוצאה מעבודה. אין בלאי מאומה.

לקבלים בוודאי שיש בלאי וגם לרכיבי asic וטרנזיסטורים יש בלאי ברמה הפיזיקלית של הרכיב, אולי שמעת על electromigration לדוגמה. אני בספק כמה זה באמת משמעותי בעקבות שנה או שנתיים של שימוש אבל עקרונית זה יכול להשפיע אם נפלת על רכיב שבאמת מתוכנן על הקצה.

 

https://spectrum.ieee.org/semiconductors/processors/transistor-aging

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

האפקט הפסיכולוגי של הרכישה מניע אותנו בהרבה מקרים לטוב ולרע.

 

בין אם יש נזק ממשי לרכיבים הלא מכניים, מובנים לי שני המקרים - גם שאחד בוחר לקנות כרטיס שעבר כרייה

עם ההסבר ההגיוני, וגם זה שמתרחק ומעדיף כרטיס שלא עבר שימוש מרובה.

 

אני לא הייתי קונה כרטיס שעבר כרייה לא בגלל האפקט הפסיכולוגי, אלא כי אני רוכש חדשים כעיקרון אישי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של djelectric

כרטיסים רבים שעוברים כריה מקבל סט הגדרות לכריה בשביל לחסוך חשמל.

למשל כרטיסי 1060 מוגדרים לצריכת חשמל שנעה סביב 90-100W כמקסימום TDP לעומת כ-130W שהכרטיס יגיע אליהם בגיימינג.

אז הקילומטראז' נספר, אבל בקצב נמוך יותר

 

איך יהיה נכון להגדיר את העקומה הזאת כדי להשיג מקסימום חיסכון בחשמל במינימום פגיעה בביצועים?

 

20181014_151156.thumb.png.0140306947dda39ee920d6bc8a09319d.png

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

יש בעיה מסויימת עם ההשוואה פה.

ה Gaming-X הוא כרטיס ברמה מאוד גבוהה, עם רכיבי אספקת כח איכותיים אשר נותנים המון מרווח מעבר לדרישות הכרטיס.

גם המאוררים מיוצרים לעבודה לטווח ארוך [ספציפית בדגם הזה גוף הקירור זהה לזה של ה 480, כרטיס שפולט הרבה יותר חום].

כרטיסים כמו ה (לא שפה זה שינה משהו) בנויים בצורה הרבה יותר פשוטה עם הרכיבים המינימליים שנדרשים ותו לא, ולכן הבלאי יהיה מורגש יותר.

יכול להיות שהתוצאה הייתה שונה אם ה היה זה שעבד שנתיים רצוף.

 

כך או כך אני לא רואה סיבה שיהיה הבדל בביצועים, בלאי לא משפיע על ביצועי החומרה. אם אלמנט כלשהו (למעט המאוררים) יכשל הכרטיס יפסיק לעבוד וזהו, ולכן הדרך היחידה לבדוק את הנושא באמת היא באמצעות השוואת אחוזי כישלון של כרטיסים לאחר שנתיים, בשימוש רגיל מול כרייה.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

יש לי שאלה לכבוד החברים, שאלה שמעוררת את המחשבה:

מדוע זה מתקבל על הדעת בסדר גמור, שמחשב כן, לא כרטיס מסך, יעבוד הרבה מאד שנים ברציפות ממש וללא שאנו

נחשוש מאמינותו.

מדוע מקובל עלינו ששרת יעבוד 24/7 ואחרי 7 ואפילו 10 שנים, ימשיך לדפוק כרטיס לעבודה מבלי שנחשוש מאמינותו

ברובד המעבד או לוח האם שלו.

 

מדוע שדין כרטיס מסך יהיה שונה מאומה מדין מחשב או שרת ?

 

כשתצליחו להסביר לעצמכם מדוע כרטיס מסך שמכיל מעבד asic  הזהה למעבד CPU, ולוח מודפס PCB שמקביל

ללוח אם, תקראו לי.

 

הערה לגבי "בלאי לקבל" שהזכיר etal מעלה, אינו רלוונטי באם הקבל עובד - או נח וישן על המדף כבוי.

הנזק לקבל הוא נזק "כפונקציה של זמן" שעובר עליו מיום שנולד לאויר העולם, ועד היום שמת נגיד אחרי 20 שנה.

או אפילו מאוחר יותר מ- 20 שנה, במיוחד היום כשהקבלים בכרטיסי מסך כבר מזמן כולם מטיפוס solid state.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

למה נראה לך שזה מתקבל על הדעת ש GPU's שונים ממחשב ?

 

אני הייתי חושש פסיכולוגית או ראציונאלית ( במקרה שלי ) ממוצר יד שנייה כגון - רמקולים, לוח, מעבד, , GPU בדיוק על אותו

משקל מבלי לקטלג את ה GPU* כמיוחד, בגלל שעבר כרייה. השיקולים של אדם שלא מבין מאומה או שחושב שהוא יודע אבל הוא לא, יהיו פסיכולוגיים.

 

השאלה צריכה להיות מופנת לאלו שחושבים שכרייה הינה פעולה מסוכנת שמצריכה כוח חישוב של ושהרקולס בעצמו מחזיק את הכרטיס בתוך המחשב כדי שלא יתפוצץ מרוב מאמץ. אולי אז השאלה תהיה מעניינת.. ותתן להם נקודת מבט שיכולה לשחרר אותם לחופשי.

 

או משהו כזה.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של NAND

 

איך יהיה נכון להגדיר את העקומה הזאת כדי להשיג מקסימום חיסכון בחשמל במינימום פגיעה בביצועים?

 

20181014_151156.thumb.png.0140306947dda39ee920d6bc8a09319d.png

 

 

 

זה בעקרון גס עובד כך:

צריכת הזרם היא ביחס ריבועי למתח העבודה, וביחס לינארי לתדר העבודה.

נעשה חישוב קטן כדי להבין מספרית את הפער, שבין הקצה הימני ביותר בטבלה לבין הקצה השמאלי ביותר בטבלה.

 

תחילה נתמקד בפער במתח העבודה:

בצד ימין 1.2 volts, ובצד שמאל 0.8 volts.

זהו יחס הפער שבין ריבוע הערך הראשון לריבוע הערך השני, או בקיצור עליה של פי 2.25 

 

עתה נתייחס לתדר עבודה:

בצד ימין זה עומד על 1900mhz, ובצד שמאל על 1450mhz. היות וזהו תחום לינארי יחס הדלתא הוא פי 1.3 בקירוב.

 

משמע הדבר הוא, שהפער בצריכת ההספק החשמלי (ולכן גם התרמי) בין הקצוות הוא פי 3 בקירוב גס (2.25 כפול 1.3)

בשעה שהפשרה בביצועי הכריה היא מגודל 24% סדר גודל גס (1450 לעומת 1900).

 

אז הנה לנו הכדאיות לכך:

אנו משלמים רק שליש החשמל (קרי חסכון של 67%) תמורת פשרה של כ- 24% בהספק הכריה.

 

שווה או לא שווה ?

מעלה אותנו בנצילות הכריה ועושה אותה לרווחית יותר או לא עושה ?

 

ועוד איך שעושה.... :)

 

הנה נסיון לתת נוסחה מתמטית בצורה הכי פשוטה שהנני מסוגל, על מנת שכל החברים יבינו כולל אלו שלא באים

מרקע מתמטי אקדמי:

הגרף שרואים מעלה למעשה מייצג שיפוע שהולך וקטן ככל שמתרחקים ימינה.

או במילים אחרות, השיפוע הולך וגדל ככל שהולכים שמאלה על הגרף, גם כאשר ממשיכים אותו הלאה לערכים

שמחוצה לגרף ממש ולא נכנסו בצילום מסך. 

 

השאלה שנשאלת היא:

האם ישנה איזו שהיא נקודה בגרף, כזו שבעצם מייצגת שיפוע ספציפי עליו, שניתן לחשבה, והיא מניבה לנו את

האופטימום תדר ומתח לעבוד עימם על מנת למקסם את ההספק כריה לזרם חשמלי.

 

התשובה היא שאכן יש כזו, ובכדי למצוא אותה יש לבנות את הנוסחה של הזרם הספק וקצב הכריה,

ולבצע עליה גזירה ולראות - באיזו נקודה משתנה הכדאיות.

 

כדי לבנות את הנוסחה הראשונה אנחנו יודעים שההספק החשמלי עולה ביחס ריבועי לתדר הריצה, אז ככה נבנה זאת.

נקרא לה אלפא.

כדי לבנות את הנוסחה השניה אנו יודעים שההספק החשמלי עולה לינארית לתדר הריצה.

נקרא לה בטא.

וכדי לבנות את הנוסחה השלישית אנו יודעים שקצב הכריה הוא לינארי גם כן לתדר הריצה.

נקרא לה גאמא.

נרכיב משלושתן את הנוסחה המשולבת, נגזור אותה, ונחפש מתי הנגזרת מתאפסת.

בנקודה שבה הנגזרת מתאפסת, קרי קבלנו משיק לרצפה (שיפוע אפס) נמצאת נקודת האוטימום של תדר ומתח העבודה לכריה.

 

ופה אעצור כדי שלא לרדת יותר מדי לפסים שרק אקדמאים במתמטיקה יבינו, אם כי נראה לי שכבר הלכתי רחוק מדי

ואם כן עמכם הסליחה. בקצרה נסבירה כי שיטת חישוב זו נקראת "פתרון בדרך של משוואות דיפרנציאליות"

והיא אחד הכלים האלמנטריים השימושיים ביותר במדעים לכל רוחב הגזרה ככלל, בכל תחום שרק נחשוב עליו.

אפשר להשתמש בה למשל למציאת שטח אופטימלי לגדור שטח (שזה מעניין את החקלאי או החווי),

ואפשר להשתמש בה לבעיות כלכליות. בעצם לכל בעיה ובעיה שרק תחשבו עליה, שאנו מחפשים לה מציאת אופטימום.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אלקטרוניקה לא מזדקנת, ולא מתבלה. אם יש תקלות הן לרוב בגלל רכיבים שהיו לא ממש בתקן מתחילת חייהם.

מנסיוני האישי, מחשבים mainframe שנרכשו ב 1968  עדיין עבדו בבנקים בישראל לפחות בשנת 2001.

ועבדו מצוין, עובדה שהבנקים השתמשו בהם 24/7.

 

 

 

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה ivan על חיזוק הנקודה, והפרחת אגדות אורבניות אודות בלאי חשמלי לכרטיסי מסך, כפועל יוצא מעבודת כריה.

האגדה האורבנית הזו שרצה ברחבי הרשת כסרן שמועתי, מדירה רגלי רבים מדי מביצוע רכש כרטיסים נהדרים מכריה לשעבר,

שאינם נופלים בטיבם כהו זה מכל כרטיס גיימינג פרטי ביתי. וחבל שכך.

אנחנו פה נעשה את מצוותנו, בכך שנעביר ידע לחברים ולקהילה, נסביר וננפץ מיתוסים שגויים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

היות ואני בא ממחשבים אמיתיים, אני בכלל תמיד המום מעולם המיחשוב האישי. מחשבים מסחריים בנוים כך שכל ביט שנפל/נוסף מתגלה מייד

ומתוקן מיידית תוך כדי העבודה. (בשרתים זה קיים אבל רק לזכרון (ECC).)

במחשב האישי אין שום בדיקה ובודאי שאין תיקון, ועדיין והם עובדים שנים גם בעסקים קטנים בלי שום תקלות. פלאי האלקטרוניקה.

מתי נתקלתם במעבד עם תקלה ?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אלו מכונות דטרמיניסטיות, מה ציפינו... :)

שגיאה שמתרחשת בהן 1 בחזקת 15 או יותר, זה בגלל כשל אקראי נדיר מאד. מאד מאד.

או באג באלגוריתם, אלא שהוא נדיר מגדר הרגיל באלגוריתמיקה טרנזיטורית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...