Doom 2016 @ GTX560Ti + Dual core G3220

[nec_000]

 

מרגיש חובה נעימה לשתף את החברים,

 

חלקכם היותר וותיק וודאי זוכר את השרשור שלנו בפורום המתעסק ברכש ציוד משומש בכסף קטן, לעיתים קטן מאד,

והרכבת מחשב שלם באמצעותו - כזה אשר יכול לשמשנו לכל מני צרכים בבית, בכללם מחשב לילד או מחשב לעמדת

HTPC בחדר טלויזיה/סלון למשל.

 

אז אחד המחשבים הללו שנרכשו על ידי אשתקד (ועבר כמה שדרוגים קלים בדרך) עד שהגיעה לתצורה הבאה:

מעבד אינטל דו ליבתי בסיסי ביותר G3220 (דור haswell)

על לוח ערכת שבבים H81 של gigabyte

שהורחב ל- 8GB ram 

וכיום שוכן בו כרטיס מסך GTX560Ti 

 

הרכב שעלה מאות שקלים בודדות לחלוטין, קרי כסף כיס. וכל אחד יכול להכנס ללוחות יד 2 ולהרים מחשב כזה

באזור 200-300 ש"ח + כרטיס מסך בעוד 50-100 שח וסה טו....

 

בימים אלו אני עם כרטיס מסך חזק וחדש במחשבי האישי (980ti) בוחן מחדש את הכותר FPS הפופולארי Doom 2016.

אחד הכותרים הכי כיפיים בז'אנר המשחקים בסדרה זו, אשר מחזיר אותי לנערות אי שם בשנות ה- 80 וה- 90 העליזות

שם הכל התחיל.

 

אז כיום בני בן ה- 5 צופה בי כמו כל בן סקרן, ונהנה לראות את אבא מעיף לקבינימאט את כל השדים והרוחות באומנות

של "אבא". כאן גילוי נאות כי כמות השעות שיש ל- "אבא" בסדרת Doom הסטורית היא גבוהה, לרבות חלוציות בישראל

בתקופת ה- BBS-ים (עוד לפני שהאינטרנט נולד) בה שיחקנו על רשת הטלפוניה עם מודמים 9600 baud, עד 4 שחקנים

ב- Doom המקורי 1 + 2. מדבר אתכם על לפני כמעט 30 שנה, לפני עידן מערכות ההפעלה חלונות (עבדנו ב- DOS),

היינו צריכים להקים רשת מדומה IPX (אנחנו עוד לא בעידן TCP).

 

עכשיו,

אני רואה את הבן נהנה ומצפה בכיליון עיניים לפעם הבאה שיראה את אבא שוב מתניע את המשחק, וסופ"ש זו ההזמדנות

היחידה שיש לו לכך, אז אומר לעצמי - מדוע שלא נתקין את המשחק הזה במחשב שלו בחדר הטלויזיה ?

 

אבל רגע, זה כותר מודרני, ומאופטמז ככל שיהיה - דרישות המינימום שלו הן מעבד 4 ליבות, כגון i5 2400 ומעלה, 

וכרטיס מסך HD7870 או GTX670 עם 2GB Vram ומעלה.  אז כנראה שהעסק לא יעבוד שם 

 

 

האמנם ?

 

הייתם מתים לא יעבוד...

 

לאחר שעה ארוכה של העברת 65GB ברשת הביתית, התקנה איטית (שמוגבלת על ידי כונן קשיח מכאני)

כמה קנפוגים... והופה - אנחנו על הסוס. מה זה על הסוס, אני משחק עם מעבד 2 ליבות (כשצריך להיות מינ' 4),

על כרטיס "חצי הספק" ממה שבקשו ולו רק חצי כמות הזכרון VRAM שדרשו (ל- 560ti רק 1GB),

והמשחק עף כמו מטוס בין 60FPS בקטעים היותר עמוסים, ועד 90 בקטעים היותר מהירים בלי דרופים ובלי נאדה....

 

הממוצע נע ונד כל הזמן בין 60-90 זריזים עם input lag אפסי (בגלל שה- vsync מבוטל כנדרש), ועוד על fucken

טלויזיה סוני 48 אינץ שדוחפת את הצבעים והקונטרסט בצורה קרטונית משהו, לכדי תמונה שילד בן 5 מתלהב ממנה

כאילו קיבל זה עתה סוכריה על מקל. *מרשים שלטלויזיה אין lag מורגש משלה, זוהי אחת הסוני היותר מוצלחות שהכרתי.

 

אז כל שצריך היה כדי לקבל את הביצועים הללו, זה להגדיר על low, לבטל AA, ולהסתפק ב 720P,

שבמרחק הישיבה הגדול מהטלויזיה באמת שאינו מפריע או פוגם בחוויה המשחקית.

לי לא להפריע להעיף חצי שעה עם אנדרנלין מהנה, ואילו התמונה היתה על מקרן קולנוע ביתי לא הייתם יכולים

לנתק אותי מהספה גם עם שפכטל.

 

סיכום:

גם מחשבים סופר צנועים יכולים לספק חווית משחק מהנה וללא תחושת "חסר לי משהו".

כותר מחשב שנכתב על ידי הגורו הגדול בהסטוריה ג'ון קרמק האגדי, שהיה החלוץ בשנות ה- 80 ולימד

את התעשיה של לאחר מכן, איך מיצרים ומה זה בכלל first person shooter בזכות Doom הראשון

והקדימונים הטכנולוגיים שלו, והוא כותר מאופטמז בצורה יוצאת דופן המהווה סמן ימני בתעשיה עד היום ממש.

 

ולא, לא היה צריך Vulkan על מנת לקבל ביצועים כאלו silky smoove, זהו API שאינו נתמך בכלל בסדרה 500 של נוידיאה.

ולכן זה עבד באמצעות openGL הקלאסי שבו נוידיאה תומכת בצורה הכי טובה שיש וסדרת 500 מפגינה את גדולתה,

שלמרות היותה בת 8 שנים (הושקה ב- 2010) עדיין מרביצה עבודה מכובדת (מאד) לעומת הציפיה המקדמית שלנו.

 

אז מחר בני יקום לבוקר שבת (בטח יעיר אותנו ב- 6:00 כהרגלו בקודש  )

ועל מחשבו בחדר הטלויזיה תמתין לו הפתעה:

אבא עם שעור נהיגה ראשון במשחק First person shooter .

זה לא יהיה קל, בגיל 5 עם בקושי מסוגלות לצלוח משחקי הופ בבראוזר של כרום, לראשונה לקפוץ ישר למים 

העמוקים באמצעות שליטה מקבילה בין עכבר למקלדת במרחב תלת מימדי מהיר ומפחיד, יהיה אתגר מעניין בהחלט.

אבל כמו כל תחום, השליטה והסנכרון בין יד (שתי ידיים בעצם) לעין באמצעות המוח - צריכה להתחיל מהיכן שהוא.

מחר יתחיל בני את צעדו הראשון ונראה איך זה מתקדם. שיהיה לו במזל טוב, יומהולדת 5 הוא יחווה רק ב- 9.9 הקרוב...

 

שני צילומים מתוך המשחק שהרצתי, המראים את ה- FPS שהתקבל בכל אחד מהמקרים היותר עמוסים,

אחד טיפה יותר מהשני. בחרתי בכוונה באחד עם רקע נוף כבד לחישוב המאיץ, ובשני יש גם אויבים שזזים, 

נזכור זה מעבד 2 ליבות בסיסי הרץ ב- 3.0Ghz כן, לא מעבד K ולא משהו רציני.

*יכולתי להראות לנו מצבים יותר "סגורים" בגרפיקה, ואז היינו רואים 90FPS ואף גירוד של 100 מלמטה.

אבל זו אינה המטרה.

 

מצטער קצת על החשכה משהו בתמונות, זה בגלל הטלויזיה - היא בהירה מדי דיפולטית וההגדרות בהתאם בכותר

היו על brightness נמוך על מנת לאזן אותה. לכן יצא כהה וחשוך קצת ב- snapshot. **על גבי הטלויזיה זה בהיר כנדרש...

 

נ.ב

למי שמתעניין, אם מעלים את הרזולוציה ל- 1080P ה- FPS נחתך בערך לחצי - משמע סביבות 30-45FPS.

לטעמי נמוך מדי עבור fast person shooter ולכן מומלץ להשאר ב- 720P.

 

***אפשר גם להחליף את המאיץ ל-  gtx570 הבשרני יותר שיספק עוד כ- 20% ביצועים בקירוב,

אחד כזה זרוק לי איפה שהוא בערמת האלקטרוקניה בצד, אז אולי נבצע זאת בהמשך... (למרות שלאור התוצאות אין הכרח לכך)

 

 

בבואי לחפש הדגמה של הרצת הכותר הזה על הרכב חומרה והגדרות זהים, קצת התקשתי למצוא שלוב מדויק.

אז מה שכן, מצאתי ברשת סרטון שמדגים את הכרטיס הזה תחת הגדרות 1080P, על medium, ועם AA קל.

ניתן להתרשם שמדובר (כפי שציינו קודם) על בין 30-45FPS סדר גודל ביצוע וזה כמובן זז חלק.

נזכורה שבסרטון מטה ישנה הפחתה קלה בגלל ההקלטה של הוידאו שרצה ברקע, ולכן בפרקטיקה ללא הקלטה

מתקבלים כ- 10% יותר ביצועים.

 

אצלנו בבית כאמור בחרנו ירידה לרזולוציה 720P אשר מקטינה את כמות הפיקסלים למחצית (1 מיליון - במקום 2 מיליון בתמונת HD מלאה)

שבתורה מעלה את ה- FPS פי 2 סדר גודל ומביא לקצבים מהירים ונאים 60-90FPS - ולכן בחרתי דווקא בהם.

**המשחק הזה ספציפית אוהב קצב מהיר - והדבר חשוב לאיכות הקטילה של השדים בקרבות זריזים 

 

[Jabberwock]

אם אני לא טועה, אם תמחק את shadow play זה יתן לך עוד 10% ביצועים. (לא יודע אם זה ביכלל נתמך בכרטיס שלך)

הטלוויזיה גם ברזולוציה 720p ?

והילד לא מפחד להילחם במפלצות? נראה לי מוקדם מדי

[nec_000]

שבת שלום jabberwock,

הסרטון הדגמה אינו שלי אגב - אלא נלקח מהרשת, ודבריך בהחלט נכונים בנושא אובדן הביצועים בעת הקלטה

(ציינתי זאת בפוסט הקודם שלי גם).

 

 

לבנתיים יכול לשתף,

כי האתגר ללמד ילד בן חמש לשלוט ביד שמאל על מקשי התנועה, ובימין על המבט והירי דרך העכבר,

זהו אתגר קשה, יותר משחשבתי ואולי הייתי תמים בהקשר הזה 

 

אך למרות הקושי שהצריך סבלנות רבה במיוחד, התעקשתי... והילד קיבל שעתיים ולא ויתר לרגע, ממש כמו ענק.

לצורך הההקלדה סייעתי לו בסימון המקשים - לפי מפתח צבעים איזו אצבע שולטת על מה:

 

אין ספק שהיה מרתק, כשצריך ללמד את הזעטוט כתינוק שזה עתה לומד לזחול, איך הולכים קדימה-אחורה-ומסתובבים, ואיך לפגוע בשדים

ולא סתם בקיר או בתקרה 

 

למותר לציין שהצחוקים בבית היו בהתאם....   ואחרי שלמד ללכת איכשהו עם החייל שלו, בהתחלה רק במסדרון ההתחלתי,

הולך קצת עקום, סליחה הרבה עקום,  ואחרי שהצליח פה ושם לפגוע גם באיזה שדון או מפלצת על הדרך, השארתיהו לבדו

להמשיך ולהתאמן.

 

למי שמכיר את הכותר יודע, שמגיע השלב הראשון הרציני באולם הגדול (בתחילת השלב הראשון),

שבו הלוחם שלנו קורע את העין שפותחת את השער לעולם השאולה, ומייבא למסך חופן עמוס מפלצות בו זמנית.

 

כמובן שלא לימדתי אותו לפתוח את השער,  כי ידעתי טוב מדוע - הוא לא ברמה להתמודד עם אתגר כזה עדיין.

עוד בעודי מרוחק ממנו בחדר אחר בבית, הוא לבדו הגיע לשם ובתומו לחץ על מקש הפתיחה E - כי למד קודם 

כשהסימון E מופיע על המסך, אז לוחצים על E שאבא סימן לו במקלדת. 

 

ופתאום.....

צרחות מכוון חדר הטלויזיה והילד זועק לעזרה, רצתי להבין מה קרה ומיד הבנתי מה הוא עשה...

והילד...  ?    הוא "נהרג בקרב" כולו שטוף בהלה. עוד שניה וכמעט בוכה לי מול העיניים.

הבית כולו מתפקע מצחוקים כשנחשף לכך - ואשתי עוד רגע זורקת אותי מהבית על "מדוע אני מכניס ילד כזה רך

למשחק אכזרי ואלים" - חוששת שיהיו לו טראומות ובלילה לא יישן.

 

ואני אומר - שבכל ילד (מסוג בן) מסתתר אבולוציונית גיבור לוחם. השאלה רק באיזה שלב הוא ייצא החוצה.

האם רק כשיתבגר בגיל 18 בצבא ?   או שאפשר לתת כמו אצל הספרטנים, להבין את תפקידו כגבר עוד בילדותו,

ללמוד ולהפנים ששדים זה לא נורא, למגר את הפחד ולא לחשוש מכלום. כי "המפלצת" שכולם צריכים לפחד ממנה היא 

בכלל הוא, ומוטב שיפתח את הכלים לכך כמה שיותר מוקדם.

 

שאלה פילוסופית חינוכית שלי אין תשובה עליה, והילד בינתיים נהנה מהמשחק ואינו מוותר.

מאז אותה "טראומה" ראשונית מפתיחה מקרית של שער הגהנום, החל הזאטוט לפתוח את אותו שער שמייבא מהגהנום

כמות מפלצות, פעם אחר פעם מחדש כי כל הזמן נפסל, ומכל איטרציה הוא משתפר.

בהתחלה היה מת תוך כמה שניות, ועכשיו שורד חצי דקה עד דקה ומצליח להרוג כמה מהם בלי בושה. כאן מתחילה

אומנות השליטה באמצעי הקלט של המחשב - עכבר ומקלדת בסביבה רבויה סטרס וקושי לפעול מהר ומדויק.

ועכשיו הוא מבין שצריך לכוון את האקדח למטרה, ולא סתם ללחוץ על ההדק באמוק מפוזר אקראית.

 

זו המטרה, להכניסו לתלם ושירכוש את הידע והנסיון דרך הרגליים.

אז היום הוא זאטוט זה כן, אך מחר מכונת מלחמה מושחזת בגיל צעיר ולפני כולם.

הדרך להתקבל לטיס קרבי בחיל האויר עם יתרון יחסי על פני בני גילו (שהתחילו הרבה יותר מאוחר ממנו להתאמן), 

מתחילה היום.  

 

[Jabberwock]

לדעתי צריך לבדוק את מידת ההיפנוט.

היפנוט יתר מצביע על כניסת הגוף למצב של סטרס.

לרוב בא בלי אכילה ושתיה וללא עשיית צרכים.

ממליץ לגרום לו להתרגל להפסקות כל פרק זמן ממושך.

[nec_000]

אכן,

ויותר משעה לא אתן לו ברציפות. ובכלל לא רואה שמרשה לו יותר מדי להכנס "רק לזה" באופן עקרוני,

שהרי יש עוד הרבה משחקים וצריך לגעת גם בהם 

הרעיון שלי הוא שיהיה לו כיף, שילמד את השליטה ומלאכת הקרב, ויקח מכך תובנות והתפתחות לעתידו.

 

רבים מדי אינם מבינים את התרומה המשמעותית שמשחקי מחשב מספקים ליכולות האדם במהלך חייו.

זה לא רק קואורדינציה ותאום טוב בין יד עין ומוח, שמשמשים לאחר מכן בתחומים רבים מאד וחשובים,

בין שהוא רופא מנתח מומחה, ובין שטיס קרבי כפי שהוזכר קודם, ועוד... לא חסרים וקטורים בעניין.

 

אלא זו גם דרך המחשבה האלגוריתמית שבאה לפתור בעיה, המצריכה את דרך החשיבה שהתפתחה כתוצאה

מאותו אתגר שהמשחק מחשב הציב. למשל ההבנה שבכדי לקטול מפלצות, ישנה דרך יעילה יותר מדרך אחרת,

והדרך היעילה אינה אלא תוצאה של מחשבה ונסיון, שמצאו אותה כיעילה יותר. למשל ישנה מפלצת במשחק

(שעוד לא הגענו אליה אבל נגיע בהמשך) שהולכת עם מגן לפניה והיא חסינת עימות ישיר.

 

הדרך לטפל בה היא באמצעות שמוש בכלי נשק כמו רימון, הנזרק אל מאחוריה, שיתפוצץ מרחק מטר ממש לידה

ומאחוריה איפה שאין לה מגן. או לחלופין למשוך אותה למקום אחד, ואז לנצל את הסביבה בכדי להגיח מאחוריה

במהירות ולתקוף אותה מגבה. המחשבה הכה בסיסית הזו לכאורה, היא מהותית לכל כך הרבה אתגרים שיבואו

לילד בעתיד, והיא מהותית.

 

 

אלו לקט דוגמאות סופר מתומצת מן הכלים שמשחק מחשב (לכאורע בסיסי וטפשי בעיני האמא של הילד) יסייעו

לו בעתיד לקריירה ולמהלך חייו, בין שכלוחם גולני, בין שכמתמודד על קבלה לקורס טיס, ובין שמנהל העומד מול 

אתגרים קשים ומורכבים ויצטרך להחזיק בארגז כליו - כלים שלמד במהלך החיים (גם במשחקי מחשב בגיל צעיר).

הוא גורם לילד לפתח מחשבה ולמצוא תשובות ופתרונות לבעיות.

שכן רק מצפיה מתמדת בטלויזיה חינוכית או קריאת ספרים שכה ממליצים עליה, לא יפתחו בילד את הכלים הנחוצים

בהרבה תחומים, בעיקר לא את כושר המחשבה והטכניקה לפתרון בעיות ואתגרים.

 

אינני שוכח את ילדותי הארוכה בה בזכות אבי (שהיה דוקטור לפיסיקה גרעינית) שהבין את החשיבות ולכן מצד אחד קבלתי

ממנו מחשב בגיל 4-5 , כשהדבר היה כה נדיר בישראל וסופר יקר אז, כנראה המחשב הבא הכי קרוב לביתנו היה

אולי ברדיוס 1 ק"מ מאיתנו, שישבתי לא מעט לשחק עימו ומצד שני אימי מתעצבנת - שזה מה שאני מכלה עליו כל כך הרבה זמן.

דחקה בי לעשות הכל, לקרוא ספרים ספרותיים, ללכת לשחק עם ילדים למטה, ללכת לצופים ומה לא, ורק שלא אגע במחשב

כל הזמן - שמבחינתה היה מוצר שלילי המסב נזק ומכלה את הזמן. טוב, האמת היא שהיא לא אשמה, היא לא ידעה אז,

מה זה החיה הזו ואיך האנושות הולכת בזכותו למהפכה נוספת.

 

מה שהיא פיספסה, זה שבזכות החשיפה למחשב בגיל כה רך והתעקשות לשבת עליו יומם וליל, גם ובעיקר משחקים,

פיתח אצלי מיומנויות רבות שהקנו לי יתרון יחסי משמעותי על פני סביבתי, כלים שיכולים להתפתח באמצעות מחשב

אבל לא בלעדיו. אם זה במתמטיקה בגיל צעיר, אם זה ביכולת לנצח במשחקים אנשים אחרים - כי תמיד מוצא מהר מהם

את הטריק האלגוריתמי שמוביל ליתרון ומשם לנצחון, אלא שבבגרות זה כבר לא משחקים, זה מי מתקבל לתפקיד מתקדם

וחשוב בעבודה ומי לא. הדבר מאפשר לאחר מכן בקבלה למבחנים למערכת הבטחון, להשאיר את כולם הרחק מאחור, 

ולמעשה לעשות במסגרת הזו מה שאני רוצה. אז לא הבינו שהיתרון בכלל מבוסס על אימון והתנסות במחשב, ומה שהוא

מקנה למשתמש בו. יתרון שהוקנה לי אישית בסביבה - בה בני דורי ראו מחשב אולי 10 שנים מאוחר יותר, כשזה כבר מאוחר

מדי ופספסו את פיתוח המיומנויות הכה פרקטיות שהוא מאפשר.

 

למשל במבחנים היד שלי נמצאה בפער ענק לעומת כל הנסיינים האחרים - מול מדידות של דיוק ושליטה בג'ויסטיק 

וכל דבר דומה. כמו גם איך אני "ווזווז" צעיר וירוק, מבין בטכנולוגיה ובמערכות בגיל 17-18 כשאחרים צריכים כמינימום

להיות כבר בגיל אוניברסיטה סטודנטים, רק על מנת להחשף לרמה כזו של מורכבות טכנית או מדעית.

 

זה הכל מתחבר ביחד, ולכן מחשב בגיל צעיר ומשחקים קשים ומאתגרים, זה א' ב' אצלי בבית (ביחד עם שחמט וגם כאן

אלפי שעות שחמט על מחשב בגילאים 6-12). לאשתי שגם לא הבינה תחילה מדוע הנני דוחף לשם, הסברתי - ואז גם

אצלה הופנם הנושא. ואת התובנה הזו הנני משתדל להעביר לחברים שפה - על מנת שיקחו משהו מהנסיון שנצבר, וישתמשו

בו לתועלתם ולתועלת ילדהם.

 

הציבו סביבה ממוחשבת לילדים כבר מגיל סופר צעיר, אני הצבתי כבר בגיל 3 לבני, ותדחפו את היד של הילד לעכבר ולמקלדת.

דחפו אותו לגלוש באינטרנט, לצפות בסרטים עם המחשב, לשחק משחקים, ללמוד תכנות, לשחק מולו שחמט,

העלו את החשיפה והרמה בשמוש במחשב ככל שהדבר מתאפשר.

עזבו את זה שהילד לא ירד למטה לשחק כדורסל עם כל החברס....  שכן עם המיומנות הזו שהיא המונית ויש אותה לכולם,

הוא כנראה לא יהיה העפרון הכי מחודד בקלמר, ולכן חבל על הזמן.

 

אבל אם תקנו בו את המיומנת היחודית - שיש לחנון מחשבים וגאון משחקים, הוא יעשה עם זה את כל מה שיחידת 8200 עושה,

הוא יהיה טיס קרב, והוא יהיה בכיר בתעשיה, או היטקיסט יזם. הזרעים מתחילים ממחשב - וכמה שיותר מוקדם.

ולראיה גם אחי הצעיר, שגדלנו באותו בית ותחת אותם תנאים, הוא היום יזם הייטק סופר מצליח, ששווה מליונים וכנראה

בעשור הקרוב נשמע על עוד אקסיט ישראלי (הפעם שלו).

 

**הביוגראפיה של ביל גייטס ואין דוגמא טובה ממנה, יכולה לשמש אחלה של ספור בנושא. מי שטרם מכיר, שיגש עכשיו להשלים

ברשת ויפה שעה אחת קודם.

 

[coch]

הממ..

 

שלא תבין אותי לא נכון חלילה, אבל Doom לילדון קטן ? אני פשוט משווה את הגיל שלו לגיל של אחיינים שלי,

והמשחק נראה לי קצת יותר לבוגרים בגלל כל החבילה עצמה... 

 

אני מאוד ממליץ לכוון את הילד למשחקי Heroes. המשחקים הישנים של 3DO ( בעיקר השני והשלישי ) דורשים חשיבה,

יש שם איסוף משאבים, בנייה אסטרטגית, אנימציה מהממת עד היום "וקלה" לעין בניגוד ל Doom למשל שהוא עמוס באווירה

קודרת משהו, שזה לנו טריוויאלי. וכמובן שיש גם את נושא הקרב, שעד היום מבחינתי הוא יכול להיות מאתגר גם לגיימרים הכי

מנוסים שיש, שמתעלמים מצ'יטים ומכל מיני דרכים עקיפות לנצח.

 

אם יש לי הזדמנות להעביר לילה במילואים עם הנייד, אני משחק קבוע ב Heroes. רוב הזמן אנחנו בשטח פעם בשנה-שנתיים,

אבל שיש אופציה.. באמת שאני ממליץ, הילד יהנה בטירוף אם תכוון אותו לזה וזה משחק שידרוש ממנו הרבה מחשבה

במידה ויאהב ( תגרום לו לאהוב  ).

 

בכל מקרה, אהבתי את מה שעשית על המקלדת. הלוואי ואחי\אבא שלי היו עושים לי משהו כזה שהייתי קטן.

אולי היה חוסך לי את העצבים שהפסדתי למחשב שהייתי צוציק בכל מיני משחקים, שעוד אין לך שליטה מלאה.

[djelectric]

לילד הייתי נותן לשחק מיינקראפט. זה מפתח תפיסה מרחבית בקטע אחר. על הדרך זה מאמן ב-FPS ותנועה.

[nec_000]

ראשית תודה רבה לכל המתיחסים, לדאגות שהפגינו ולעצות הנבונות שסיפקו 

 

כמובן שהנני מכניס את בני למשחק Doom בזהירות הנדרשת ועם יד על הדופק, שכן אם הדבר יחשב ככבד מדי על גילו הרך,

אז נרד מזה. 

 

יחד עם זאת יכול לשתף, שהלילה הילד ישן שנת ישרים ללא כל סיוטים או בעיות חלילה, זהו כבר סימן מבשר טובות.

בבוקר שאלתיהו (לצרכי בקרה עצמית) האם חלם בלילה על המפלצות ?

 

בהתחלה אמר שלא. ואחרי איזה דקה אמר שבעצם כן, הוא זוכר שהיתה "המפלצת הגדולה" שעברה צד, ובאה להלחם ביחד עם אבא

מול המפלצות האחרות, והוא חייך בשביעות רצון. זאת אומרת, שאם בכלל נכנס לילד המשחק לתוך החלום - וזו תופעה ידועה 

ומוכרת בתחום המשחקים הללו, אזי שהתוצאה היא - שהוא יצר מזה משהו חיובי, ולא משהו שלילי.

מבחינת בני - "אבא" הוא אלוף הזירה ומעיף את השדים לכל הרוחות....  הוא באמת גאה והולך עם זה בבית "מברבר את כולם לדעת".

מבחינת בני, "אבא" הוא הגבור והמפלצות בכלל הן המסכנות. חייב להודות שהדגמתי לו את "אבא" משחק ברמה גבוהה (אולי סמי מקצועית...) 

אבל זו אינה חוכמה - זוהי תולדה של אלפי שעות בתחום FPS (בעיקר מן העבר), משך משהו כמו 30 שנה אולי ? 

ומזכיר לכולנו לבל נשכח לרגע, ששום דבר מנטאלי אינו מולד, הכל נרכש כפועל מנסיון. ורק נסיון.

 

אחרי כל הטררם בני אינו עוזב אותי בשקט, עת מתארגנים בבוקר לעבודה ולצאת מהבית, "אבא, מתי משחקים שוב ?"... הוא שואל.

אם כך אז מבחינתי הצלחתי, כי אם הוא רוצה בזה ביוזמתו (ומאד), השגתי את המטרה 

 

ציטוט של coch

בכל מקרה, אהבתי את מה שעשית על המקלדת. הלוואי ואחי\אבא שלי היו עושים לי משהו כזה שהייתי קטן.

תודה איש יקר, זה חלק מהנסיון שצברתי עם השנים כאפקטיבי לגיל הצעיר.

אציע בהתאם שתבצע אותו גם עבור הילד שלך (כשיבוא בעזרת השם).

 

עכשיו, 

מ- coch אני לוקח את ההמלצה למשחק heroes, שכמדומני זכור לי מהעבר במעורפל כמשהו חבל"ז, אז ננסה את זה.

 

ומליאור אני לוקח את ההמלצה המעולה ל- minecraft, שביתי שיחקה בו רבות בשנתיים-שלוש האחרונות, התמכרה ממש עד

שאילצנו אותה להפסיק (בשיטה של מכון גמילה וזה לא היה קל).

יש לנו את החשבון שרכשנו למשחק זה ברשת, אז ניתן לבן קצת לשחק גם עם זה ונראה אם הוא מתחבר.

זה היה בהחלט משחק מלמד המאתגר את המחשבה, איך לבנות דברים, איך לעבוד במשותף עם שחקן רשת נוסף,

אם כי עשוי להיות אתגרי מדי עבור גיל 5.   

כן, להלחם ב- Doom זה הרבה פחות מורכב...