"מדוע לקנות עתה מחשב חדש זהו רעיון רע" - עמוד 7 - מעבדים, לוחות-אם וזכרונות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

"מדוע לקנות עתה מחשב חדש זהו רעיון רע"


nec_000

Recommended Posts

הדבר היחידי שיש לי להעיר זה שערך המניה הוא לא בקשר ישיר למה שוויה של החברה.

הערך של המניה נובע מהביקוש.

הוא עולה בגלל שאנשים צופים מה יהיו הרווחים או שווי השוק העתידי.

זה תמיד יהיה מתן "קרדיט" לעתיד, אין כזה דבר השקעות אחריי ההצלחה. עד כמה שידוע לי.

אתה תמיד צופה את העתיד כשאתה משקיע. 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 119
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

נכון,

 

אבל:

א. זה שיש בקוש אינו מעיד שהבקוש מוצדק עסקית כלכלית, או שהמשקיעים יודעים להעריך נכונה את פעילותה העסקית

של החברה או הנישה שבה היא עוסקת. לרוב הידע של הציבור מאד חלש בהקשר הזה.

ב. כשיש כסף להשקיע הוא מתפזר על הניירות ערך שיש. וזה מה יש. אם יש יותר מדי כסף נזיל, אז יש בקוש מאולץ

וזהו מצב בשוק ההון בשנים האחרונות. (יותר על כך מטה).

 

עכשיו,

גם כשאנחנו נותנים קרדיט לעתיד, אנחנו מתבססים על הנחות סבירות והגיוניות למה שמתרחש באותו נגזר תעשייתי

ולקצב הגדול העולמי שלו,  כמו למשל שנוידיאה תעלה את רווחיה בקצב של 5-10% ממוצע בשנה וזה יהיה עדיין יפה מאד.

 

ולכן יודעים, שגם בעוד 5-10 שנים בתחזית הכי אופטימית שלנו, היא תעלה מרווח של 2.4 מיליארד דולר כיום,

לרווח של 5 מיליארד נגיד אז.

אך איפה הנחה ראלית ואופטימית זו מתיישבת אל מול שווי נוכחי של 140 מיליארד דולרים כיום ?

איפה מכפילי הרווח שנועדו להחזיר את השקעתנו נזרקו לכל הרוחות ?

שכן גם ברווח של 5 מיליארד דולר, מכפיל הרווח יעמוד על 28 שהוא עדיין מנותק מהגיון עסקי כלכלי.

 

זו הסיבה הלא מפתיעה אגב, שממוצע הסטורי של שוק המניות מראה לנו תמיד התכנסות תוחלתית לאזור מכפילי רווח ראלים.

בפועל זה עומד על 15, שזה קצת מעל ה 10-14 המוזכרים. בדיוק בגלל מה שהזכרת:

ההנחה שחברות גדלות עם הזמן ומרוויחות יותר בשנים הבאות.

אז משקללים את הגידול הצפוי בנוסחת המכפיל המוצדק לרכישתן, וזה עולה לאזור 15 (במקום 10-14).

 

כרגע כל השוק נמצא בבועה מסוימת שכן המכפיל העולמי הממוצע הוא מעל 25. אם נתבונן על גרף הסטורי של שווי המניות,

נראה שכאשר הוא מתרחק דיו מאזור 15, מגיע תיקון חזק שמחזיר אותו לקרקע המציאות. פעם זה קרה אחת להרבה שנים,

אך לאחרונה זה קורה לנו אחת (עד פעמיים) לעשור. קרי שהתקון בשוק ההון מתקרב מיום ליום. 

להלן הגרף ההסטורי מהמאה ה- 19 ועד עכשיו. ניתן לראות מתי הערך הגיע מספיק גבוה והוביל לתיקון שוק המניות:

 

image.thumb.png.031f48094c985233b34c0f861ed72daa.png

 

אחד הקטליזטורים החזקים להתנפחות שוק ההון בשנים האחרונות, תולדתו באותה טעות מאקרו כלכלית בהורדת הריבית

של הבנקים המרכזיים לאזור 0% בשנת 2008.

חטא שהתחיל בו הבנק המרכזי של ארה"ב (כתגובה למשבר ה- subprime) והדביק אחריו את כל העולם.

חטא שזרע בעצמו את שורשיה של הבועה הבאה:

בועת האשראי.

 

ומאז כסף רב נלקח כאשראי זול בעולם במחיר אפסי, לטובת השקעה בנדל"ן ובמניות - להלן ההסבר מקודם על כסף שצריך

למצוא וקטור לצאת בו, וזה השקעה בלתי פוסקת במניות גם כשמחירן כבר אינו מוצדק בהיבט עסקי כלכלי טהור.

ולכן אלו עלו בערכן בקצב בועתי משהו, כאשר נוצר מצב שהפיצוץ הבא הוא רק שאלה של זמן.

 

לנו זה מוכר מקרוב בהאמרת מחירי הנדל"ן בישראל מאז 2008 בקצב מסחרר. כשיבוא הפיצוץ, גם השוק הזה יחטוף את

המכה שלו. אם מישהו חושב לקנות דירה (להשקעה) הדברים צריכים לעמוד לנגד עיניו בצורת תמרור אזהרה.

 

הסיפורים האלו שמחירי הנדל"ן בארץ אינם יורדים אלא רק עולים, זוהי אינה אלה אמרה מאד מסוכנת.

ראשית משום שהיא לא נכונה הסטורית. ושנית, היא מתעלמת מכך שדירות רבות נרכשו עבור השקעה במינוף 90%

של הבנקים, משמע לא כסף אמיתי אלא הלוואות, שהובילו בעטיין לבקושים לא אמיתיים-מוצדקים כלכלית לנדל"ן,

אלמנט שהעלה את ערך הדירות לשמים. כי הבקוש הוכפל פי כמה בשעה שכמות הדירות נותרה על כנה.

 

ברגע שהריבית בשוק תחזור לערכיה הראלים מבחינה כלכלית, נוטלי ההלוואות יזדרזו למכור הנכסים ולהחזיר את ההלוואה

לבנק, משום שגובה החזר המשכנתא בעקבות העלאת הריבית תחנוק אותם, ואף עשויה לעלות (בסך ההחזרים שלה)

מעל מחיר הנכס עצמו. בדומה לאפקט שהתרחש בארה"ב בעת התפוצצות משבר ה- subprime שם.

 

וברגע שדירות רבות של משקיעים תשוחררנה בבת אחת לשוק, הנפילה תהיה חזקה. למעשה יש סוג של בועת

אשראי בשוק הנדל"ן הישראלי, שאם תתפוצץ... אללא יוסתור מה יקרה לנו בכלכלה הישראלית ובבנקאות הישראלית. 

רוב רובו של הציבור אינו מבין את גודל השבר. לא סתם בשנים האחרונות הבנק המרכזי בארץ חייב את הבנקים המקומיים

לנקוט משנה זהירות, למתן משכתנאות רק עד לגובה 60% משווי הנכס. הוא צפה את התנפחות הבועה הזו מבעוד מועד,

וניסה להגיב בשלב שזה עדיין אפשרי. אך האם הגיב בזמן ?

שאלה טובה שאפילו המומחים חלוקים עליה, אך רבים מהם גורסים שהנזק כבר נעשה והפיצוץ בו יבוא.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

 

 

שווה צפיה -  עד דקה 12 אחר כך לא חשוב:

 

ועוד חדשות מהיום:

 

"בנקים בעולם אוסרים רכישות בכרטיסי אשראי:

המטבע צולל ל-7,700 דולר"

 

למי ששואל מה ההבדל מהכותרת שלשום, התשובה היא שעכשיו מדובר במגמה עולמית, ולא רק בארה"ב.

קרי שאחרי ארה"ב, בנקים מחוצה לה מצטרפים.

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5090005,00.html

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בשעה טובה חצה את רף ה- 7K$ בדרכו למטה והגיע עד 6700$, נכון לשעה 21:40 ביום 5.2.2018

ומתקתק לפי הצפי אחד לאחד כשעון שוויצרי. אורם של כרטיסי המסך לא נראה מבצבץ לו בקצה המנהרה זה זמן רב,

יותר מאשר הערב. יש סיבה לאופטימיות זהירה :beerchug:

ראו איזה גרף יפה - הנפילה המהירה הזו שבצד ימין. התלכדות מושלמת עם גרף הבועה האקדמי:

image.thumb.png.868b1e15de3075611dd418e2aeb4ae55.png

 

והגרף של ethereum עוקב במקביל:

 

image.thumb.png.2110ef3283b3562586d93d1b9f45ec68.png

 

לרגולציה הסינית הגיע עד כאן - נמאס לה מהנזקים שהונאת הפונזי הזו גורמת לרבים בעולם שמאבדים

את כל רכושם ואת עתידם בשל נטילת הלוואות ומינוף מטורף כמו משכון בתים, ומחליטה להגן על האנשים מפני עצמם.

הרגולטור הסיני נכנס בזה עכשיו חזק וכנראה מסייע לחסל את הסיפור של המטבעות הוירטואליים:

https://news.vice.com/en_us/article/a34dzz/chinas-new-trading-crackdown-could-spell-the-end-of-bitcoin

 

 

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ענק,

מחיאות כפיים :beerchug:

כמה נכון, ועשוי היטב...  תודה סתיו

 

מנצל את ההזדמנות להצביע על מה קורה בשוק ההון האמיתי ברגעים אלו:

יש ירידה חזקה שהתחילה עוד לפני סופ"ש האחרון.

 

השוק הון האמיתי מקבל את התיקון שכנראה היה צריך לקבל מזמן, דיברנו על זה:

שמכפיל הרווח עלה יותר מדי ועבר את 25...   זה גבוה מדי מסבירות כלכלית-עסקית שרוצה לראות 15 לערך.

 

יש רק לקוות שגם התיקון שם לא יהפוך חלילה לקריסה רבתי כמו ב- 2000 או 2008,  ולמען האמת אנחנו לא שם משום בחינה:

לא במכפילי רווח שעלו ב- 2000 לרף סטרטוספרי,  ולא במשבר פיננסי עולמי כמו ה- subprime של 2008.

אם כבר אז המצב הכלכלי תעשייתי תעסוקתי די טוב לא רק בישראל אלא גם בארה"ב.

אז יש תקווה סבירה להניח שזהו תיקון ברמה קונוונציונאלית, שישאר בגדר תיקון סביר של 10%, או כבד יותר של 20%...

 

והרי שלמשקיעים לטווח הארוך (שזה בעצם לכל החיים), אין לכך משמעות - זה הכל בראש.

אז לשלוט על הראש ולהיות רגועים, שכן אחרי תיקון שוק, בדרך כלל הוא חוזר לעליות ותוך כמה חודשים עד שנה סדר גודל

הוא מחזיר את הכל בחזרה.

 

ואם ממילא לא מושכים את הכסף לעולם, משום שההשקעה היא לטווח אינסוף, אז למי אכפת ?

שיתקן גם בעוד 5 שנים... (למרות שמנטלית הדבר קשה לנו להפנים. צריך לתרגל).

העיקר שיספק לנו את ה- 7-8% ממוצע לשנה בטווחים הארוכים - זה כל מה שצריך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בכותרת הפותחת שרשור זה דברנו על הנושא:

"מדוע לא כדאי לרכוש מחשב חדש בעת הזו ולהמתין עם הרכישה" ( בשל מחיר החומרה היקר בנגזרת מאיצים גראפיים וזכרון

DDR4). עוד הבנו שהסיבה שמאיץ גרפי הוא יקר כיום מבוססת על "היסטריית כריית המטבעות הוירטואליים".

 

הדבר הביאנו לדון "על הדרך" גם על שוק המטבעות הוירטואליים והביטקוין בפרט, ואם כבר אז כבר, הזכרנו בקצרה גם את שוק

ההון האמיתי ומה שעובר עליו בימים אלו. תוך כדי ציינו את המשמעות של "השקעה ארוכת הטווח בשוק ההון המנייתי",

ומדוע התנודות שבו לא ממש מעניינות את המשקיע ארוך הטווח.

 

אך היות והנני נשאל על כך לא אחת באופן פרטי - הן מחברי פורום אך בעיקר בחיי האישיים שמחוצה לפורום - אם אלו קרובי

משפחתי, חבריי, וקולגות לעבודה, הגעתי למסקנה שהכי יעיל יהיה - במקום לענות ולהסביר באופן בדיד לשואלים השונים,

פשוט לרכז את ההסבר פעם אחת במסודר ולהביאו מוכן לקריאת המתעניינים.

באופן שכזה ההשקעה החד פעמית שלי בכתיבת ההסבר תתפרס על פני חברים רבים במקביל, והיי.... יתכן אפילו שימצא

מבינהם מישהו שלא באמת התעניין בנושא אף פעם, אך בזכות ההזדמנות הזו - על הדרך יחשף בעקיפין לנושא והדבר יהווה

עבורו ארוע מכונן לנהול חייו הפיננסיים.

 

אז ללא עכוב נוסף ניגש למלאכה:

מה הכוונה לשמוש במושג "השקעה בשוק ההון לעולם אינה נגמרת" מבחינה פרקטית ?

למה מתכוון המשורר, ולמה זה מועיל.

 

בכדי להמחיש את המשמעות אבצע סימולציה עקרונית-כללית-גסה המראה את התוצאה הפרקטית למשקיע ארוך הטווח.

נשתמש במשל אודות גבר ואשה נשואים בגילאים הרלוונטיים למסלול חייו של אדם ישראלי טיפוסי.

 

להלן יהיו הנחות היסוד הכלליות:

א. גיל התחלת הכניסה לשוק העבודה (ולכן התחלת החסכון) יהיה 25. זאת בהתבסס על כך שהישראלי המצוי משתחרר מהצבא

באזור גיל 20 (אשה) וגיל 21 (גבר). לכן עוד 4-5 שנים חולפות להן עד סיום לימודי התואר, שלאחריהם זהו הגיל הסביר שנתחיל

לחשב ממנו את הקריירה.

 

ב. בכדי לפשט את החשוב ולעשותו כללי-עקרוני, נניח שאין עליה בהכנסה ושהיא קבועה משך כל החיים.

אמנם בפועל וכפי שידוע בתחילת הקריירה השכר נמוך יותר וזה עולה אט אט עם התקדמות הגיל המעמד והנסיון המקצועי, אך

בשביל לפשט את הצגת הדברים ולהתייחס אליהם במובן הרחב והכללי ביותר שניתן, אנו נתייחס כאילו ההכנסה קבועה

ומייצגת מעיין ממוצע גס של השכר משך חייו של אדם.

 

צריכים להבין משהו עקרוני - מטרת החישובים הינה להציג ראציונאל עקרוני "לסדרי גודל", לא לבצע חישוב אישי למן דהו

"ברמת דיוקו של השקל". 

הצגת מספרים ברמה של "יחסים וסדרי גודל" מתגלה בפרקטיקה של לאחר מכן כקרובה דיה למה שקורה בפועל ומדמה

לא רע את המציאות המעשית. משמע שההתייחסות בגישה כללית-עקרונית מתברר כי אינה חוטאת למטרה וזו הגדולה

של ההצגה בגישה שכזו.

 

ג. אנו נדגים מה קורה משך 35 שנה לאותו זוג (גבר ואשה נשואים) מגיל התחלת הקריירה כאמור גיל 25 ועד גיל הפרישה

המתוכנן עבורם (גיל 60). המטרה היא להראות מה קורה בתכנון פרישה מוקדמת (גיל 60). ניתן כמובן להדגים מה קורה אם

ממשיכים לעבוד על גיל 67 , וזאת נעשה בנפרד אם יהיה מי שרוצה בכך.

 

ד. תהי המשכורת שעל בסיסה נבצע את החישובים, מספר עגול ונוח בסך 10,000 ש"ח לכל אחד מהם (וביחד 20,000 ש"ח).

 

ה. כידוע ההפרשות לפנסיה הן סביבות 20 אחוז מהשכר סדר גודל (בפועל קצת יותר אך אנו פה בחישוב עקרוני גס בלבד).

   ההפרשות לקרן השתלמות הן 10 אחוז מהשכר (2.5% מהעובד ועוד 7.5 אחוז מהמעסיק).

 

ו. ההדגמה הבאה תהיה עבור עובדים שלעולם לא עושים את הטעות ומושכים (או פודים) חלקים הפנסיה שלהם משך

הקריירה, ואף לא בעת מעבר ממקום עבודה אחד למשנהו (את המרכיב שמכונה פיצויים). זאת משום שהזוג שלנו הקשיב

למומחים בהון וחסכון ולמד מהם שמוטב לעשות הכל, אבל לא למשוך כספים שנצברים לפנסיה. זוהי הנחה מאד סבירה גם

שכן מרבית הציבור מודע לנושא.

 

ז. כמו כן הזוג שלנו המשיך להקשיב לעצת המנוסים והמלומדים בתחום הון וחסכון, והחליט שיהרג ובל יעבור - הם לעולם אינם

מושכים את סכומי הכסף שנצברים בקרן ההשתלמות, גם כשזו משתחררת לאחר 6 שנים מעת פתיחתה. למעשה ממשיכים בני

הזוג לחסוך כל השנים במסלול זה (קרן השתלמות) במיוחד על רקע זאת שהזוג למד והפנים שזהו מסלול פטור מס מרווחי הון,

ולכן הגדולה היא שלא להרוס או לפגוע בו לעולם. הרי שאין עוד מסלול נוח המאפשר חסכון כסף הוני רב, הפטור ממס

כמו מסלול זה.

 

ח. לקינוח, אותו זוג קרא את מיטב הספרים בכללם אבא עשיר אבא עני, והון במאה ה- 21, ואף הקשיב הלאה למומחים והבין,

שנבון לתכנן את התקציב המשפחתי על בסיס 90% מההכנסה השוטפת, ולא להיות כמו העדר שאוכלים בשוטף את מלוא

הכנסתם וללא כל תכנון תקציבי מאחורי הקלעים. משמע הדבר, שכל החיים יש לפעול כך ש- 10% מהשכר השנתי הולך לחסכון

ארוך טווח בשוק ההון המנייתי.

היות ובני הזוג מרוויחים 20 אלף ש"ח לחודש (240 אלף ש"ח בשנה), הם מתכננים את חייהם כך, שההוצאה השוטפת לא תעבור

216 אלף ש"ח בשנה, או כ- 18 אלף ש"ח בחודש.

 

 

סה"כ אם כן אפיקי החסכון הם:

20% פנסיה + 10% קרנות השתלמות + 10% חסכון מהשכר השוטף.

בסה"כ סביבות 40% סדר גודל גס מהשכר הכולל ( כולל הפרשות סוצילאיות כמובן) שהולכים לחסכון והשקעה בשוק ההון משך

כל הקריירה.

 

בואו נראה מה הדבר יקנה לנו - הנה הפרקטיקה ומשמעותה. תחילה לחישובים מקדימים בכדי להסביר את התשואות:

שוק ההון המנייתי מקובל כמספק סביבות 7.4% תשואה ברוטו בתקופה מאקרו כלכלית בה העולם מצוי בעשורים אלו.

שני אפיקים פטורים ממס (פנסיה והשתלמות), אך לצערנו לא החסכון בבנק - אשר נתון למס רווחי הון בגובה 25%.

סביבת האינפלציה המאקרו כלכלית היא 2%.

 

בעוד שבקרן השתלמות ובחסכון בבנק ניתן לבצע 100% השקעה מנייתית, לא כך הדבר בקרן הפנסיה, אשר רגולטורית מחויבת

להחזיק 30% באג"ח מדינה יעודי לקרנות הפנסיה הנושא תשואה קבועה בגובה 4.8%. 

רק את 70% הנותרים מותר להשקיע במה שרוצים. אז הזוג שלנו שם את 70% הנותרים לבחירה חופשית, על מניות בתשואה

של 7.4 אחוז כאמור.

התוצאה של מהלך זה היא, שבתיק הפנסיה התשואה המשוקללת יוצאת רק 6.5 אחוז לצערנו, וזאת לעומת 7.4 אחוז בשני

המסלולים האחרים שיכולים לשמחתם להיות בהרכב של 100% מניות.

 

מבחינת עמלות התייחסנו לעמלה טיפוסית בתיק הפנסיה בגובה 0.6 אחוז, ובקרן השתלמות 0.2 אחוז, ובבנק היות ונעבוד עם

תעודת סל (למשל על S&P500) אז רק 0.1 אחוז. 

ושוב - הכל מספרים כלליים עקרוניים, שכל אחד (כשיחשב לעצמו בעידון מדויק דיו), יזין עבור עצמו את הערכים הפרטיים שהוא

משיג במי מהאפיקים.

 

הטבלה שמטה מראה את התוצאה המצטברת עבור הנחות יסוד אלו כמתואר מעלה.

היות והשכר 10,000 ש"ח לכל אחד מבני הזוג, זאת אומרת שההפרשה לפנסיה החודשית היא 2000 ש"ח לכל אחד מבני זוג

(20% מהשכר כאמור), לקרן ההשתלמות 1000 ש"ח לכל אחד מבני הזוג (10%), והחסכון בחשבון הבנק המשותף הוא

2000 ש"ח (מתוך הכנסה משותפת של 20 אלף ש"ח או 10% המוזכרים מעלה).

 

כל הסכומים הרשומים מטה הם מספרים מהוונים - מה הכוונה:

שהם כוללים בתוכם את מרכיב האינפלציה מחושב כבר. משמע שאחרי 35 שנה הסכום הכולל המצטבר בכל שלושת האפיקים

מגיע בטבלה אמנם ל- 7.5 מיליון ש"ח, אך בפועל הסכום בעוד 35 שנה יהיה גבוהה יותר כמובן.

קרי שאותם 7.5 מיליון ש"ח מוצגים למעשה "בשקלים של היום", מה שנקרא תוך כדי שמירת שווי ערך הכסף דהיום.

 

התוצאה:

אנו רואים שבגיל 60 ואחרי לא פחות מ- 35 שנות עבודה מצטברות, בני הזוג יהנו מהון כולל לא מבוטל.

המטרה היא לחשב מה תהיה הכנסתם החודשית בגיל זה, לכשיפרשו ביוזמתם פרישה מוקדמת (גיל 60 במקום 67).

 

עם הפרישה המטרה היא עדיין שלא לגעת בקרן שנחסכה בכל אחד מן האפיקים ואיפה שזה אפשרי כמובן - בקרן השתלמות

ובחשבון הבנק. בפנסיה לצערנו לא ניתן לעשות זאת והיא הולכת לאיבוד עם מותנו.

הסיבה לשמירה על הקרן ומבלי לאכול ממנה בפנסיה, היא גם על מנת להוריש את הקרן (עם הגיעה העת) לילדנו כמות שהיא,

וגם שנוכל להתבסס עליה כמקור הכנסה בלתי נגמר בעת זקנתנו.

דהיינו, אנו מתיחסים לכך שבגיל 60 נתחיל לקחת פרוסה (או מנה חודשית) רק בגובה הריבית (התשואה) של אפיקי ההשקעה

ומבלי לאכול את הקרן.

 

במרכיב הפנסיה בגיל 60 הפרישה היא בחלוקה טיפוסית של כ- 284 מנות (במקום רק 200 מנות שמקבלים בגיל 67).

ולכן סך הצבר בקרן הפנסיה בגיל זה (גיל 60), תחולק למספר 284 בכדי לייצג את תלוש הפנסיה שנקבל הפנסיה.

 

התשואה נטו בקרן השתלמות לאחר כל העלויות (והמיסים שאינם קיימים במסלול זה לשמחתנו), מחושבת מטה בטבלת אקסל,

והיא מה שנמשוך מדי שנה ולא מעבר - כדי שלא לפגוע בקרן ולהמשיך ולהנות מהכנסה קבועה שאינה נשחקת:

אנו הרי צריכים להיות מוכנים לאפשרות שנשרוד הרבה מאד שנים אחרי גיל 60.

אותו הדבר בחשבון הבנק, רק שעקב המסוי באפיק זה התשואה אחוזית נמוכה יותר מזו שבקרן ההשתלמות.

 

אנו רואים שעם הגיע לגיל 60, בני הזוג נהנים מהכנסה של קצת מעל 27 אלף ש"ח.

זאת בהשוואה להכנסה שהיתה להם כל משך חייהם בגובה של רק 20 אלף ש"ח (אשר מהם בפועל צרכו לא יותר מ- 18 

אלף ש"ח - שכן חסכו 10%).

 

קרי:

שהכנסתם המצרפית בגיל 60 מכל שלושת האפיקים יחדיו (שימו לב מבלי לחשב ביטוח לאומי שיצטרף לעוגה ויגיע כמה

שנים מאוחר יותר בגיל 67) תעמוד על 27 אלף ש"ח לעומת רק 18 אלף ש"ח שבפועל הוציאו בני הזוג עד עתה.

 

זוהי עליה יפה של כ- 50% במחזור ההכנסה החודשי, אלמנט שיאפשר לבני הזוג לחיות ברווחה גבוהה, לטייל, ואף לסייע לילדהם.

 


למרות שהמספרים מטה מוצגים ברמה עקרונית-כללית בלבד, מנסיון וידע אוכל לשתף כי ההדגמה בהחלט מיצגת "סדר גודל"

וכוון סבירים למה שצפוי לזוג טיפוסי, באמצעות נהול חיים פיננסי נבון ותקציב משפחתי בשליטה גבוהה, ובהתבסס על חסכון

מצרפי בן 35 שנה בשוק ההון ובדומה לדוגמה שהוצגה פה.  

 

אם למישהו יש שאלות, בשמחה - ניתן לשאול בהמשך השרשור ואשמח להשיב. רק בקשה אחת להבנה:

לפני ששואלים ועל מנת שלא לחזור על הדברים שוב ושוב כדי יצירת "סלט מבורדק ומורכב", בידקו תחילה טוב טוב כי מובן לכם

כל ההסבר דלעיל והטבלה שמטה. 

מנסיוני התשובה לכמעט כל שאלה שעשויה לעלות על דעתנו, כבר מצויה בחומר שהעלאתי על הכתב.

מוטב איפה לקרוא פעמיים (ואף שלושה) את החומר, ומה שלא היה ברור לנו קודם - לפתע מתבהר וחוסך את הצורך בשאלה.

 

להלן הטבלה המסמלצת:

 

סימולציה.JPG

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אשמח אם תוכל להסביר כמה דברים:

כיצד חישבת את "תשואה נטו מחושבת"?

נראה שהכנסת בפנים את אחוזי האינפלציה, אבל רשמת שהמספרים מהוונים (כלומר שהשקל של היום שווה יותר מהשקל העתידי שיהיה).

 

האם את קרן הפנסיה מחוייבים למשוך?

קרן ההשתלמות, האם ניתן להשאיר אותה סגורה לילדים, ושהיא תמשיך לצבור אחוזים שנתיים? ללא מס למשך הרבה מאוד שנים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של StavBN

אשמח אם תוכל להסביר כמה דברים:

כיצד חישבת את "תשואה נטו מחושבת"?

נראה שהכנסת בפנים את אחוזי האינפלציה, אבל רשמת שהמספרים מהוונים (כלומר שהשקל של היום שווה יותר מהשקל העתידי שיהיה).

 

האם את קרן הפנסיה מחוייבים למשוך?

קרן ההשתלמות, האם ניתן להשאיר אותה סגורה לילדים, ושהיא תמשיך לצבור אחוזים שנתיים? ללא מס למשך הרבה מאוד שנים.

 

אקסל יפתור לך את הכול, קצת אימון ותקבל תמונה ריאלית לכל מה שתרצה.

 

קרן השתלמות זה אחד הפתרונות לחסכון פטור ממס.

 

קח את כל הסימולציה הזו שפורסמה פה כסימולציה בלבד. זו סימולציה שמראה לך אי-שינוי בהכנסות מגיל ההתחלה עד גיל הפרישה ( לא ריאלי )

עם חסכון קבוע ( 10% מהכנסות בני הזוג, לא ריאלי על פני 35 שנה ) פלוס התשואה. אפשרי שהסימולציה משקפת מצב של זוג בישראל,

רחוקה מלתת תמונה אמיתית עבור אינדיבידואלים ברמת מאקרו. זה שהמספרים תקינים.. זה מתמטיקה תיכונית.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לא סביר אחוזי הרווח שכביכול תארת שמקובלים של 6% ומשהו.

מן הסתם זה יכול להיות, זה גם יכול להיות כלום או מינוס.

מכיר אישית קבוצות נדלן שהשקיעו מיליונים בנדלן (בית מלון) כדי להרוויח 8%. אם הם היו כ"כ בטוחים שהם ירוויחו 7% באפיק אחר ללא התעסקות הם בכלל לא היו מתעסקים עם זה.

מקדם הפנסיה שצפוי בגיל 67 ובהתאמה בגיל 60 שאמרת שהוא 200 (בגיל 67), זה בחלומות הלילה עם העמלות שתארת.

כיום מי שעם מקדם 200 מובטח זה רק כאלה שעשו בעבר ביטוח מנהלים ובגלל זה העמלות שלהם גבוהות בהרבה. מי שיעשה היום קרן פנסיה רגילה עם עמלות נמוכות יחסית לא ידע מה מקדם הפנסיה שלו, לאורך השנים המדינה מגדילה את המספר הזה ביחס גדול מהמדד, ז"א כצפוי לרעת האזרחים.

לא מזמן התייעצתי עם סוכני ביטוח שאני לא אצלם, ז"א לא תלויים. הקפדתי שהם יהיו מבוגרים, כולם המליצו כמובן בלי התחייבות לשלם יותר עמלות ולהשאר עם מקדם מובטח בסביבות 200 כי מהנסיון שלהם המדינה לא צפוייה ברמה קיצונית, ותמיד לרעת האזרח.

בקיצור מקדם 200 עם העמלות שתארת זה לא ריאלי.

תמיד כדאי להיות צעיר, עשיר מאושר ויפה.

לפעמים כן כדאי למשוך כספים.

מה יעשה זוג שחייב מינימום סכום למשכנתא?

או להגדיל סכום החזר ראשוני כדי לא לקחת הלוואה?

הלוואה תמיד תהיה גרועה מחסכון.

ברור שכדאי לחיות בשוטף בהתאם להכנסה ולחסוך אם אפשר, זה לא תמיד מסתדר.

אתה מוזמן לבדוק את החציון של השכר בארץ.

לצערי המערכת בנוייה לטובת הממנפים שמסובבים ומסכנים את כולם כולל הפנסיות שלנו, שלא לדבר על עצמאיים קטנים שהמערכת מתעללת בהם בצורה זוועתית, מקווה שזה ישתנה כמו שדובר לאחרונה.

ברור לי שאתה לא בצד של ה'מערכת' אלה מסביר למה כדאי לחסוך ואני לגמרי בעד, אני קצת פחות מסכים עם המספרים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של none77

ברור לי שאתה לא בצד של ה'מערכת' אלה מסביר למה כדאי לחסוך ואני לגמרי בעד, אני קצת פחות מסכים עם המספרים.

 

המספרים בסדר, מבחינת הסימולציה זו סימולציה תקינה. דווקא עניין התשואות ריאלי או לא, הוא לא הבעיה העיקרית פה.

ההתייחסות לפרק הזמן של אדם עובד ( 35 ) שנה כמשהו.. לא יודע אם מדויק להגדיר את זה לינארי ( אבל נניח ) היא שגויה.

 

למשוך כספים מכספי פיצויים - זה טעות, טעות טעות. כמובן שאני לא מדבר על מצבי קיצון, קריסה בריאותית וכו'. למשוך - זה הדבר

היחיד שאני מסכים איתו - זו טעות, את הפיצויים משאירים הלאה.

 

כל השאר.. זה ירקות. סימולציה שאפשר לבצע עצמאית, רק שתהיה יותר ריאלית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של StavBN

אשמח אם תוכל להסביר כמה דברים:

כיצד חישבת את "תשואה נטו מחושבת"?

נראה שהכנסת בפנים את אחוזי האינפלציה, אבל רשמת שהמספרים מהוונים (כלומר שהשקל של היום שווה יותר מהשקל העתידי שיהיה).

 

האם את קרן הפנסיה מחוייבים למשוך?

קרן ההשתלמות, האם ניתן להשאיר אותה סגורה לילדים, ושהיא תמשיך לצבור אחוזים שנתיים? ללא מס למשך הרבה מאוד שנים.

 

הי סתיו,

 

להלן התייחסות לשאלותיך לפי סדר הופעתן:

 

א. "תשואה נטו מחושב" - מבוצעת כך:

התשואה ברוטו - נגיד 7.4 אחוז,  פחות כל ההפחות ובכללן עמלה (נגיד 0.6 אחוז), אינפלציה (נגיד 2%), ומהיתרה שנשארה

(נגיד 25%) בהנחה שמדובר במסלול הממוסה ב- 25% מס רווחי הון. כך מקבלים את התשואה נטו שנשארה לנו בתכלס. זו

שהתחילה אמנם יפה ב- 7.4 ברוטו (במקור), אך ירדה עד כדי סביבות רק 4% נטו אחרי כל ההפחתות בשורה התחתונה וכולל

התחשבות באינפלציה כן שים לב.

לכל מסלול מחשבים את התשואה הממוצעת ארוכת הטווח שלו, כך יכולים לבצע הערכה/אמדן, מה יקרה באותו מסלול בהנחה

שהנסיבות מתקיימות על פני תקופה ארוכה.

 

ב. אכן הכנסנו את אחוזי האינפלציה ואלו משוערכים לכ- 2% בשנה. משמע שהתשואה נטו שחישבנו בסעיף הקודם, למעשה

מראה לנו את תוצאות צמיחת ההון שלנו בשקלים של היום. בפועל החסכונות יהיו נומינאלית גבוהים יותר, משום שבפועל המספרים

הרי לא יורדים ב- 2% בשנה, אבל אנחנו (בכדי להבין משמעויות פרקטיות עבורנו) כן הפחתנו 2% בשנה - על מנת לשמר את

הסכומים **המוצגים לעין** בהתאם לכח הקניה של השקל דהיום - מועד עריכת החישוב. 

 

ג. קרן פנסיה - ניתן להתחיל לקבל ממנה תגמולים מגיל 60 ואליך לבחירת העובד - כתלות מתי יחליט הוא לפרוש. המקובלה

הסטנדרטית היא גיל 67, אך ניתן לפרוש מוקדם יותר כאשר המשמעות היא שככל שפורשים מוקדם יותר, שני אלמטים מתרחשים:

האחד הוא שהקרן שלנו צברה פחות כסף עד לאותו מועד אילמלי היינו נשארים עד גיל 67.

והשני הוא שגם מה שהיא צברה עד כה, נאלץ להתחלק ליותר מנות - משמע המנות "קטנות יותר". 

פרישה בגיל 67 מחלקת את הצבירה לכ- 200 מנות סדר גודל (זה הרפרנס).

בפרישה מוקדמת יותר, יש להוסיף את מספר החודשים שפורשים מוקדם יותר לפני גיל 67, לטובת חישוב כמות המנות לחלוקה:

גיל 60 הוא 7 שנים קודם, אז משמע 12 חודשים כפול 7 יוצא 84, ולכן הצבירה תתחלק על 284 מנות (ולא 200).

 

ד. בתכנית שהדגמנו מעלה, לא מושכים לעולם את קרן ההשתלמות ואת ההשקעה בחשבון הבנק. כשמגיעים לגיל הפרישה,

מתחילים למשוך מהם מדי שנה סכומי כסף שנוצרים רק בריבית, ולא נוגעים בקרן.

זאת אומרת שאם התשואה הנקיה היא סביב 4% בשנה, אז מושכים רק 4% בשנה.

זאת על מנת שלא לאכול את הקרן ומקביל להוריש מנה יפה של הון הלאה במותנו.

**אם הדבר נעשה ברציפות דור שני, אזי שהדור השני יהיה אמיד למדי.

ואם ישכיל הדור הבא לקיים כמותנו ולהוריש הלאה לדור השלישי, מתחילה להיווצר לה שושלת של מולטי מיליונרים.

 

ה. לשאלתך לגבי הפטור ממס בקרנות השתלמות, התשובה היפה היא, שיורשנו שירשו את קרנות ההשתלמות למעשה ירשו

מסלולים פטורים ממס - היורש נכנס בנעליו של המוריש בהקשר הזה. לכן מוטב גם להם שלא להרוג את הקרן הזו גם אם הם

צריכים כסף - אז שיקחו ממקור אחר (אפילו הלוואה). וכך להמשיך להנות מתשואות הקרן שפטורות ממס גם בדורם הם.

 

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של coch

 

המספרים בסדר, מבחינת הסימולציה זו סימולציה תקינה. דווקא עניין התשואות ריאלי או לא, הוא לא הבעיה העיקרית פה.

ההתייחסות לפרק הזמן של אדם עובד ( 35 ) שנה כמשהו.. לא יודע אם מדויק להגדיר את זה לינארי ( אבל נניח ) היא שגויה.

 

למשוך כספים מכספי פיצויים - זה טעות, טעות טעות. כמובן שאני לא מדבר על מצבי קיצון, קריסה בריאותית וכו'. למשוך - זה הדבר

היחיד שאני מסכים איתו - זו טעות, את הפיצויים משאירים הלאה.

 

כל השאר.. זה ירקות. סימולציה שאפשר לבצע עצמאית, רק שתהיה יותר ריאלית.

 

מטרת התחשיב היתה להראות ראציונאל או אם נרצה עקרון... דרך חיים:

רצינו להראות מה קורה למי שמשכיל לחסוך ולא לאכול את החסכונות שלו כל פעם מחדש במהלך חייו.

 

הובהר בתחשיב עוד מקודם, שבדרך כלל מתחילים את החיים והקריירה בהכנסה נמוכה, אך זו גדלה עם הזמן.

הסימולציה שלנו למרות שמראה "מספר ממוצע גס אחיד", לשמחתנו מתכנסת נכונה מבחינת סדרי הגודל שבה לעומת

המצב בו ממדלים שכר העולה עם הזמן. **אוכל לעשות זאת אם מעניין, אך ידרוש ממני עוד זמן לכתיבת אקסל נוסף.

 

מנסיוני סמלוץ "סדרי גודל עקרוניים" מספר תמונה ברורה למדי אודות ההון הנצבר.

במיוחד אם נראה מה קורה למי שממשיך לעבוד עד גיל 67 ואינו עוצר באמצע הדרך אי שם בגיל 60.

שהרי בשל אפקט הריבית דריבית, לקראת הסוף, קצב צבירת ההון נעשה מהיר במיוחד. 

 

אכן וכפי שצוין (וחזרת גם אתה על הדברים), מבחינת התנהלות פיננסית, תהיה זו טיפשות לגעת בתגמולי הפיצויים באמצע

החיים בכל אימת שהזדמנות שכזו מתגלית לנו - כמו למשל בעת מעבר בין מקומות עבודה, שכן אז מכסחים אנו את הקרן של

הפנסיה הפטורה ממס, וביום פרישה מגלים כי אנו עומדים מול שוקת שבורה ופנסיה קטנה מדי , כדי מחצית ממה שהיתה

יכולה להיות אלמליי.

 

עתה להערה כללית שהעלת והיא מאד חשובה - ועליה הייתי מתמקד:

לגבי איך אנשים מנהלים את חייהם מבחינת התנהלות כספית-פיננסית. כי פה טמון שורש הבעיה.

לרוב לא ניתן להתווכח עם החישובים שכן מספרים אינם משקרים. כולם משתכנעים במוקדם או במאוחר שאם משקיעים ולאורך

זמן ארוך דיו (עשרות שנים) ההון הנצבר תופח ויפה. הבעיה נעוצה בכך שלרוב יאמרו האנשים:

"טוב, זה נכון בתאוריה, אך מרביתו של הציבור אינו מסוגל התנהגותית להתנהל פיננסית נכון ולשים כל הזמן כסף בצד".

 

זו תורה שלמה שכלל לא נכנסו אליה וניתן ללמוד עליה קורסים שלמים.

אם נתבונן על מרבית הציבור (לא רק בארץ אגב - הבעיה היא חובקת עולם - מסתבר שאנשים לא כל כך שונים בין מדינה למדינה),

מרביתם במהלך חייהם אינם יודעים לשמור על פקדונות וחסכונות.

 

הישראלי הטפוסי שמרביתנו מכירים, אוכל מדי 6 שנים את קרן ההשתלמות שלו, כל פעם באמתלה אחרת "שצריכים כסף לדבר

כזה או אחר", תהי זו מכונית חדשה, שיפוץ בבית, בר מצווה של הילד, טיול לחו"ל וכיוצא בזאת... 

ואף פעם לא עוצר רגע לשאול את עצמו:

ומה יקרה אם לא אגע בקרן השתלמות ואמשיך לתת לה לגדול ? 

 

אותו הדבר הציבור הרחב (שאינו מבין בהשכלה פיננסית) מתנהג עם חשבון הבנק שלו על חסכונותיו ותיקי ההשקעות שבו

כמו עוסקים בבריכת מים - שכל הזמן שותים ממנה את המים ומאפסים/מרוקנים אותה מחדש מבלי להבין השלכות לעתיד.

הקונספציה של לחשוב על "לא לשתות את כל המים" ולאט לאט לתת להם להאגר בבריכה, היא קונספציה מאד פשוטה להבנה

אך משום מה מאד קשה ליישום בני אנוש.

 

זוהי למעשה תרבות של חוסר הבנה יסודי/עקרוני, אודות כך שצבירת כסף מובילה עם הזמן לקצב צבירה שהולך ומאיץ את

עצמו - עקרון הריבית דריבית. על זה ציין המדען הנודע אלברט איינשטיין באומרו:

"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם":

http://www.kerenbit.co.il/איינשטיין

 

 

וככה מגיעים "עמחה ישראל" בגיל 67 לרוב, עם לשון בחוץ וחסכון פנסיוני שמהווה למעשה את כל החסכון שלו בחיים.

ואילולי הרגולטור היה שם בכדי להגן על הציבור מטיפשותו שלו (בכך שמונע משיכת כספי הפנסיה לצריכה שוטפת), הרי שגם

את הפנסיה הבסיסית מרביתו של הצבור היה אוכל במהלך חייו ולא שומר כלום לעת זקנה.

 

אבל, וזה אבל שצריכים להיות מודעים אליו:

קיים בציבור אחוז מסוים של אנשים (לא גדול, אבל אחוז מוצק וממשי) שקיבלו השכלה פיננסית בגיל מתאים שהוא צעיר דיו,

ו/או אתרה מזלם ללמוד את הנושא בשלב מספיק מוקדם בחייהם (מכל מני נסיבות אלו ואחרות) ולכן גרם להם להתנהל במהלך

חייהם באופן שונה מהתופעה הרווחת של הציבור הרחב.

 

אני אישית מכיר כמה וכמה אנשים כאלו, הם אינם נדירים כמו שהדעת סוברת. 

מי שהתנהל כך לאחר אי אלו מספר שנים, יושב על לא מעט הון שצבר (הטבלה בפוסט מעלה מראה זאת יפה).

ניתן לראות שככל שמתקדמים עם השנים, למרות שהחסכון החודשי הוא קבוע מספרית, קצב תפיחת ההון מאיץ את עצמו.

 

האנשים האלו לרוב (מהיכרות אינטימית) מנהלים טבלאות אקסל מסודרות בדומה לנהול פיננסי של חברה, ועושים חישובים

וסימולציות לעתיד. לאחר מכן מודדים את עצמם ביצועית (כמקובל בחברה), משמע מודדים את תיקי ההשקעות וההון שלהם

בכל אחד מן האפיקים השונים, ומשווים את מצבם לעומת המדדים והחישובים המוקדמים שעשו בכל נקודת זמן.

כך נוכחים הם עם הזמן להבין, האם הם ב- under shoot (הערכת יתר אופטימית מדי שעשו בשעתו), 

או ב- over shoot (הערכה שמרנית מדי שעשו בשעתו).

כך באמצעות closed loop feedback לומדים האם ההערכות מתבררות לימים כנכונות או לא.

כאן אוכל לספר (מנסיוני הצנוע), שההערכות מתבררות לימים כהערכות נכונות, ואף על גבול השמרני (מה שהוצג מעלה בטבלה).

 

 

נסיון לכוון:

השאלה אינה "כמה אדם מרוויח לחודש", השאלה היא "כמה הוא חוסך".

 

בוא נתרשם תחילה מנכונות הטענה:

שהרי אם יחסוך כלום, אזי שגם ממשכורת של מיליון, ישאר לו עדיין כלום.

הרי לא משנה כמה זמן יעבור - הוא כל הזמן מאפס את החשבון.

 

אך אם יחסוך רק 1000 מתוך עשרת אלפים, אזי שאחרי הרבה שנים בשל אפקט הריבית דריבית יצטבר בידיו הון.

כדי להתרשם נפנה שוב לטבלה שהובאה קודם בשרשור.

 

 

ועוד דוגמא מספרית פשוטה כדי לראות זאת במספרים נקיים:

אפילו בחסכון הלא אופטימלי - קרי זה שאינו פטור ממיסים, קרי זה שנעשה דרך חשבון הבנק,

נוכל מתשואה ברוטו במניות בגובה 7.4 אחוז, שממנה נשארים לנו רק 4% נקי לשנה (אחרי אינפלציה ועמלות), לצבור כדלקמן:

 

במידה ונחסוך כך רק 1000 ש"ח מדי חודש בשוק ההון, אזי למרות שאחרי 20 שנה נפקיד בפועל רק 240 אלף ש"ח

(12 חודשים בשנה כפול 20 שנה = 240)

עדיין שווי ההון החסוך יעמוד לנו על 360 אלף ש"ח (בשקלים של היום - זה כולל התחשבות באינפלציה כמובן).

 

ואחרי 30 שנה למרות שחסכנו בפועל רק 360 אלף ש"ח, שווי התיק יהיה כבר 680 אלף ש"ח.

 

ואחרי 40 שנה שבפועל הפקדנו רק 480 אלף ש"ח, שווי התיק יעמוד על סביבות 1.1 מיליון ש"ח.

 

רואים בנקל כי בשל אפקט הריבית דריבית גובה ההון הצבור, הולך ומתרחק כלפי מעלה מסכום הכסף הממשי שהפקדנו

בתיק. אחרי הרבה מאד שנים הוא נוסק כלפי מעלה דרמטית. ניתן להתרשם עד כמה, באם נחשב מה יקרה אחרי 50 שנה,

60 שנה, וכהנה וכהנה. הגרף נוסק באופן מרשים ונשאיר לקורא לבצע תרגול בעצמו עם אקסל.

 

אז בואו נחשוב לרגע מה קורה אם שמים יותר מ- 1000 ש"ח בצד:

כמו למשל עוד אלף בפנסיה, ועוד אלף בקרן השתלמות (שהם בכלל אפיקים פטורים ממס ולכן התשואה בהם עדיפה).

בואו נחשוב מה קורה לסכומים המצטברים בכל האפיקים יחדיו באופן מצרפי.

בואו נזכור לרגע שמדובר לא רק בנו, אלא גם בבת/בן זוג שלנו שחיים עימנו באותו תא משפחתי וחוסכים יחדיו.

הפואנטה מתחילה להתבהר אט אט...  ושוב נחזור לטבלה הנוחה ממקודם שכן זו מגלמת לנוחיותנו את החישוב מול העיניים.

 

מהו האלמנט בעל המשקל החשוב:

שני המרכיבים ההכי משמעותיים הם לא "הכמות ששמים בצד כל חודש", שכן זו מקודמת במקדם לינארי,

אלא מה שחשוב היא "התשואה השנתית", "ומשך הזמן" של הצבירה.

שני פרמטרים אלו (ריבית וזמן) עובדים בצורה חזקתית (אקספוננציאלית) ולכן מהווים את האלמנט המרכזי בצבירה של ההון.

 

נסביר משמעות:

אדם שישקיע רק חצי הסכום מחברו - אך למשך זמן כפול, יצבור הרבה יותר הון. אפקט הריבית דריבית עובד פה היטב.

לכן חשוב להבין - שכמה שמתחילים מוקדם יותר בחיים לחסוך הון, כך האפקט הסופי חזק יותר.

 

כך אני מחנך את ילדיי, ומכוון לכך שיתחילו לחסוך וללמוד כבר בגיל צעיר מאד - אפילו בגיל חד ספרתי.

לביתי פתחתי חשבון בבנק כבר בגיל 8 שלה, ויש לה גם כרטיס אשראי דרכו עושה את רכיושתיה. בגיל 8.

מאז היא לומדת פיננסים באמצעות הוריה, למדה את המשמעות של כסף, סכום, ריבית, השקעה...

זהו חינוך שהיא מקבלת במקביל ללימודים בבית הספר, אך ישנה סבירות טובה להניח, שלא אחטא קשות אם אטען,

שכנראה יהיה חינוכה הפיננסי מהווה את המרכיב החשוב יותר בחייה. היא עוד תגלה זאת עם בגרותה.

 

 

התנהלות פיננסית נבונה מתחילה כשלב ראשון בהכרה, שיש לה פירות טובים וכדאי ליישמה. בהכרה שמרבית העושר בעולם

או שמרבית העשירים ככלל, לא עשו את הכסף בגלל זכיה בפיס, ביצוע אקסזיט, ירושה שמנה, או היותם ספורטאי על בעלי

משכורת ענקית.

רוב רובו המכריע של הציבור העשיר, הגיע למעמדו בשל הבנת כוחו של צבירת הון, ופעולה ארוכת שנים לצבירתו.

 

רק אחרי ההכרה בא הביצוע - וזו כבר שאלה אחרת והיא הבעייתית אצל בני אנוש:

מה לעשות שאדם הוא חיה רגשית לא ממש ראציונאית-הגיונית, שמתנהלת ביום יום בצורה אימפולסיבית וכמספקת צרכים

רגעיים לרוב, האדם עצלן מלשבת לחשוב ולתכנן את התקציב של משפחתו, וגרוע מכך, גם לעמוד בתכנון בפועל.

תמיד ממשיכים לצרוך ולבזבז כספים כאשר כל התרוצים עלי אדמות נכנסים כאן ומחרבים את כל השיקולים הראציונאליים

שהובאו בתחילת הדרך.  לכן התוצאות הלא מרשימות של ממוצע הציבור מדברות בעד עצמן.

 

מי שמתעלה על עצמו - גדל לחנך ולאמן עצמו לעבוד נכון כמו נהול פיננסי של חברה עסקית, מצליח בסוף.

 

 

ארצה לרגע להחזיר אותנו לטבלה שהובאה קודם בשרשור:

בואו נראה מה קורה אם לא חוסכים מדי חודש 10% מהמשכורת, כי "זה קשה להתנהל כך", אלא שורפים את כולה.

אך מנגד לפחות משכילים שלא לגעת בפנסיה (שזה טריוויאלי), וגם לא לגעת בקרן השתלמות (שזה משהו שצריכים

מנטלית ללמוד איך לעשות).

 

בואו נראה מה תהיה ההכנסה החודשית רק משני אפיקים אלו (פנסיה והשתלמות) אחרי 35 שנה ועם הגיע הזוג לגיל 60.

נוכל לראות כי ההכנסה מחשבון הבנק נמחקת במצב שכזה - שהרי לא השכלנו לייצר תיק השקעות בבנק.

אבל, מרבית ההכנסה ממילא מגיעה מהפנסיות וקרן ההשתלמות. כבר אלו לבדן מכסות כמעט 22 אלף ש"ח הכנסה לזוג הנשוי.

קרי - שגם ללא החסכון בבנק (שעליו ויתרנו), עדיין סך הצבירה לאחר 35 שנה מספיק לנו על מנת לפרוש בגיל מוקדם לפנסיה,

שכן הצבר בשני האפיקים שנותרו מכסה ואף עולה מעט מעל לאותם 20 אלף שקלים בחודש שכר,

מה שמאפשר לשמר את אותה רמת חיים.

 

משמע,

מי שטענתו היא, "שהוא מתקשה לחסוך בנוסף גם 10% מההכנסות החודשיות", יש לו עדיין תקווה:

שיסתפק רק בפנסיה ובקרן השתלמות. וזה אינו דבר כל כך קשה ליישום כשחושבים על כך.

זה כבר מספיק לו על מנת להגיע ליעד פרישה מוקדמת ברווחה ראויה.

*בגיל 67 גם נוספת לכך הקצבת זקנה כבונוס נחמד.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...