66 אחוזים נכשלו בבחינה הסמכה לעו"ד.

[askme]

 

זעם בקרב הסטודנטים הטוענים כי המבחן נועד

למעשה להכשילם כדי לפקח על כמות עו"ד בשוק.

 

הכצעקתה ?

[Liad344]

אממ קודם כל וללא קשר- בגללך (בזכותך?) 

למדתי מה זה "הכצעקתה "

 

זו סיבה מאוד אפשרית . אבל , מניסיון אישי - רוב הסטודנטים בכיינים (ובתור סטודנט!)וחושבים שאם זה היה קשה - המבחן לא בסדר, הם כן. סביר - שגם אם הרוב נכשלו - הרוב לא ידעו את החומר .

 

עריכה - מניסיון אישי , אבל זו בהחלט דעה אישית ולא קביעה.

[askme]

^^^^   

 

אכן, לפי יו"ר לשכת עו"ד, או יותר נכון לטענתו ( בלי להישמע עו"ד   ),

רוב הנכשלים הם מהמכללות למיניהן, כי באוניברסיטאות שיעור

ההצלחה עומד על כ - 84 אחוזים, שוב, לדבריו.

עוד אמר, כי ישראל ניצבת במקום ראשון ביחס של עו"ד  למס' התושבים.

כדאי לציין שדילול היחס הנ"ל היה מהמטרות המרכזיות של אג'נדת הבחירות שלו

לתפקיד יו"ר.

 

אז כנראה זה גם וזה.  

[yigael_o]

ברור.

 

יצא לי לדבר עם עורך דין ותיק. הוא הסביר לי את המצב ההיסטורי.

 

פעם, כל מי שסיים לימודי משפטים קיבל באופן אוטומטי רשיון עריכת דין (לא כולם החזיקו כזה כי חייבים לשלם סכום מסויים כל שנה ללשכת עורכי הדין אבל מי שרצה קיבל).

המבחנים הראשונים היו בדיחה. אנשים שלא ידעו כלום עברו אותם בהצטיינות. אחרי שעורכי הדין הבינו שיש הצפה במקצוע ולכן הם מרוויחים פחות הם התחילו להעלות עוד ועוד את הרמה של המבחנים. כיום המצב הוא כזה שאחרי שעומדים בדרישות ההתמחות המתמחה מתפטר ומבלה כמה חודשים בלימודים אינטנסיביים בקורסים יעודיים למבחנים. מדובר בקורסים לא זולים בכלל שרוב הסטודנטים משלמים מכיסם.

 

אבל בגלל שעורכי הדין רוצים להגביל הם פשוט ממשיכים להעלות את הרף. גם דיברו על העלאת הסטאז' משנה לשנתיים.

 

בקיצור נתנו לחתול לשמור על השמנת שלו (או נתנו לחתול להחליט עם כמה חתולים אחרים הוא יחלוק את השמנת שלו).

 

אגב, בנושא שקשור רק באופן חלקי, מישהו יכול להסביר לי איך במדינה שבה יש עודף עורכי דין יש מחסור בשופטים?

[Sargon]

רצוי שיהיה קשה לעבור את המבחנים האלה, כי מי שמתעצל ללמוד קשה למבחנים, יתעצל גם במילוי תפקידו. ואם יש עודף עורכי דין אז בכלל. השאלה אם ריבוי עורכי דין גם מגדיל את ריבוי התיבעות האזרחיות? כי אז זה חיסרון.

כי כל אחד יכול לתבוע תביעה אזרחית.

[askme]

בכל מקצוע אפשר לחבר מבחן שאף אחד, או 99 אחוז לא יעברו.

זה לא קונץ כזה קשה.

 

אבל, אם זה מתחיל בצורה לא הכי אתית כבר בשלב המבחנים,

איך זה ימשיך הלאה ?

 

זו לישכת עורכי דין או גילדה של חוג מצומצם שדואג לעצמו ולא לכלל הציבור

שאותו הוא אמור לייצג ?

צצות הרבה שאלות, ולא רק בעריכת דין.

[Liad344]

כמות העוברים היא לא קריטית. הבעיה היא בסינון עצמו . במקצועות מבוקשים - רפואה מדמח וכו' הסינון מתבצע לפני תחילת הלימודים, ובמהלך השנה הראשונה-שנייה (לפעמים , בהנדסה). כי יש יותר סטודנטים משיכולים לקבל., או ממה שצריך(לא צריך 150 פיזקאים בכל אוניברסטא כל שנה. אז מתחילים 150 ומסיימים 30-50). הבעיה היא שאלו סטודנטים בסוף התואר ,שכבר *שילמו* כמה שנים והתמחו עוד שנה. להכשיל אותם כאן זה כבר לא בסדר , ולו רק מבחינת הזמן והכסף שבזבזו. יש מי שיאמר שזה עדיף - הסינון הוא מקצועי גרידא (לכאורה) ולא סינון טיפשי משהו הנשען על ציון פסיכומטרי ו/או בגרויות. 

[askme]

^^^

זהו עצם העניין.

כל התשובות נכונות.

זה לא שחור ולבן.

לכאורה, מי שטוב, יעבור את מבחני ההסמכה.

אבל, מי זה הטוב הזה ואיך הוא נעשה טוב ?

בגלל פיקחותו ושכלו או בגלל שלאבא היה כסף לעוד קורסי הכנה

במיוחד למבחן ההסמכה ? וכו' וכו'

[pini k]

ציטוט של askme

אכן, לפי יו"ר לשכת עו"ד, או יותר נכון לטענתו ( בלי להישמע עו"ד   ),

רוב הנכשלים הם מהמכללות למיניהן, כי באוניברסיטאות שיעור ההצלחה עומד על כ - 84 אחוזים, שוב, לדבריו.

למה אתה מסייג? אלו נתונים יבשים.

(אשמח לציטוט, כי כל המקורות שאני ראיתי מדברים על כ75% הצלחה בקרב בוגרי האוניברסיטאות)

 

ציטוט של askme

בכל מקצוע אפשר לחבר מבחן שאף אחד, או 99 אחוז לא יעברו.

זה לא קונץ כזה קשה.

קונץ יותר קשה זה ליצור מבחן שיכשיל סטודנטים בצורה דיפרנציאלית.

 

22% מהנבחנים ניגשו למבחן בפעם ה2. רק 25% עברו הפעם את המבחן.

21% מהנבחנים ניגשו למבחן בפעם ה3 (או יותר). רק 5% מתוכם עברו.

זאת אומרת שבערך שליש מאלו שניגשו הם בכלל נכשלים סדרתיים (במעבר בחינות הסמכה לעריכת דין).

 

מבט אחר על הסטטיסטיקה מראה כי אחוז הנכשלים ב4 האוניברסיטאות נמוך משמעותית מאשר אחוז הנכשלים במכללות (להוציא את הבינתחומי ומכללת ספיר).

 

ציטוט של askme

לכאורה, מי שטוב, יעבור את מבחני ההסמכה.

אבל, מי זה הטוב הזה ואיך הוא נעשה טוב ?

בגלל פיקחותו ושכלו או בגלל שלאבא היה כסף לעוד קורסי הכנה

במיוחד למבחן ההסמכה ? וכו' וכו'

על פניו, נראה שהמנבא הטוב ביותר להצלחה במבחני ההסמכה לעריכת הדין הוא היכן נרכשה ההשכלה.

אבל מכיוון שאותם המקומות הם המקומות המבוקשים, להם יש את הפריביליגיה לבחור מי יזכה להיכנס וללמוד בשעריהם.

אז בעצם יש פה בעיה של ביצה ותרנגולת - האם המתמחים שיצאו מהמוסדות הללו הם מלכתחילה איכותיים יותר, או שהם חונכו והוכנו בצורה טובה יותר?

 

הבעיה עם אחוז הנכשלים הגבוה, הוא לא המבחן עצמו, אלא מוסדות שמרשים לעצמם להבטיח הבטחות שווא לסטודנטים. או שהמוסדות לא מעבירים את התכנים הנכונים, או שהם מקבלים סטודנטים שלא מתאימים להיות עורכי דין. אם לא היו כלכך הרבה מקומות שמוכרים אשליות, אז ייתכן ואותה הכותרת הייתה הפוכה -

"איך ייתכן ש80% מהסטודנטים עוברים את המבחן - הוא קל מדי"

 

עריכת דין, בדומה לרפואה או הנדסת בניין, זה לא תחום שבו אפשר לתת רק לכוחות השוק לעשות את שלהם. כי גם עורכי דין עוסקים בדיני נפשות.

ואם ישנה אינפלציה בכאלו שמתיימרים להיות עורכי דין, אז כן ואף רצוי, לבנות מבחן שבורר את הטובים מהפחות טובים.

 

האם לשכת עורכי הדין היא זו שאמורה להיות אמונה על המבחן? האם הפסיכומטרי הוא המנבא הטוב ביותר להצלחה באוניברסיטה? אלו שאלות אחרות.

אבל מיד אחרי שמסתכלים על כותרת, מוטב ואף רצוי גם לקרוא את הפרטים.

 

https://www.themarker.com/law/1.5146957

[askme]

אני מודה לך על נתינת זווית מאזנת לדבריי,

ויש להודות גם כנראים יותר מאוזנים ואוביקטיביים בכללותם.

 

[pini k]

ציטוט של Liad344

כמות העוברים היא לא קריטית. הבעיה היא בסינון עצמו . במקצועות מבוקשים - רפואה מדמח וכו' הסינון מתבצע לפני תחילת הלימודים, ובמהלך השנה הראשונה-שנייה (לפעמים , בהנדסה). כי יש יותר סטודנטים משיכולים לקבל., או ממה שצריך(לא צריך 150 פיזקאים בכל אוניברסטא כל שנה. אז מתחילים 150 ומסיימים 30-50). הבעיה היא שאלו סטודנטים בסוף התואר ,שכבר *שילמו* כמה שנים והתמחו עוד שנה. להכשיל אותם כאן זה כבר לא בסדר , ולו רק מבחינת הזמן והכסף שבזבזו. יש מי שיאמר שזה עדיף - הסינון הוא מקצועי גרידא (לכאורה) ולא סינון טיפשי משהו הנשען על ציון פסיכומטרי ו/או בגרויות. 

 

אתה מערבב בין כמה נושאים

1. רפואה וחלק מתחומי ההנדסה (בניין למשל) לא ניתן ללמוד במכללות פרטיות, ובדומה לעריכת דין, בסוף ההכשרה יש מבחני מעבר.

2. מדמ"ח, פיזיקה וכו' - תיגש לראיון עבודה (במהלך או בסוף התואר) ואו שתתקבל או שלא תתקבל על ופי הקריטריונים שלהם (וגם שם בשורה התחתונה יש עדיפות לבוגרי המוסדות המובילים).

3. אז סטודנט לאדריכלות שילם על תואר - אז? אז ניתן לו לבנות בניין בן 20 קומות?

הבעיה היא פחות עם המבחן, אלא עם המוסד שמכר חלומות שווא ו(לא) הכין את הסטודנט למבחן.

או כי הסטודנט מלכתחילה לא מתאים, או כי התכנים לא מותאמים.

 

אבל אי אפשר להתאים את המבחן למכנה המשותף הנמוך ביותר רק כי הם שילמו והשקיעו X שנים.

 

תיקון בעקבות הערתו של none77:

הנדסת בניין כן ניתן ללמוד במכללות פרטיות - אך עדיין, על הסטודנטים לעבור מבחן רישוי חיצוני אחיד על מנת לעסוק במקצוע.

[none77]

יש הנדסת בניין במכללות.

סמי שמעון בבאר שבע ואשדוד.

גם אריאל לפני שהיתה אוניברסיטה.

 

[pini k]

^^^

צודק, דוגמא לא טובה.

אבל הסטודנטים עדיין צריכים לעבור מבחני הסמכה\רישוי על מנת לעסוק בתחום.

[none77]

בבניין ישנם כמה מסלולים.

העיקריים זה ניהול ותכנון.

כשאתה מסיים את הלימודים אתה מהנדס רשום.

על מנת להיות רשאי לחתום על בניינים מעבר לפשוטים בתור מהנדס שלד שאחראי על התכנון צריך לעבור מבחן אחרי כל מני ובירקורטיות וזמן.

אבל אתה יכול לעבוד במשרד תכנון גם 20 שנה ולא לחתום.

בשאר התחומים שבהם עובדים רוב המהנדסים, בעיקר ביצוע, ניהול ופיקוח המהנדסים לא עוברים מבחן.

בזמנו רצו לשנות את זה, ככל שידוע לי לא השתנה כלום.

בקיצור מעל כ%95 ממהנדסי הבניין לא עברו ולא צריכים לעבור מבחן או הסמכה אחרי הלימודים.

[Sargon]

הם לא אמורים אבל להיות מסוגלים לקחת את הבחינה כמה פעמים שיצטרכו? כמו מבחן נהיגה.