המשמעותי ביותר מאז Sandy Bridge? זה הוא דור ה-Coffee Lake של אינטל

[I7210I]

ציטוט של djelectric

חוץ מהכרזה מאוד רשמית אין אפשרות לפרסם נתונים כלשהם בנוגע לביצועי המעבדים וכו' מכל סוג.

 

בודאי, איזו שאלה. מולטי טאסקינג מאפשר לי להינות מהרבה יותר ממה ש-Core i3 יאפשר בעוד שבוע

כן אני אבל בתור מי שיש לו I7-7700K לא ממש רואה סיבה לשדרג...מבין?

[djelectric]

למה שתרצה? ברור. אף דור חדש מהשנים האחרונות של אינטל לא בא להגיד למשתמשים לשדרג מהדור הקודם. אמנם, זאת אחלה הזדמנות לבעלי דור ראשון עד שלישי של מעבדי Core.

 

[I7210I]

כן, כי ציפיתי לשדרג אולי אם היה שיפור מטורף אבל בא נגיד שאני לא נופל מהכיסא 

[עידן פ.]

I7210I דווקה עכשיו אתה מתלונן ?
זה השיפור הכי גדול שהיה מאינטל ומקביל בערך למה שהם עשו מאז הI7 870 עד לKBL כיום ביחד.

כל הדורות האחרונים קיבלנו 1-10% שיפור מדור לדור, אז באמת לא היה שווה לשדרג אפילו מ3-4 דורות אחורה.

[nec_000]

ציטוט של עידן פ.

I7210I דווקה עכשיו אתה מתלונן ?
זה השיפור הכי גדול שהיה מאינטל ומקביל בערך למה שהם עשו מאז הI7 870 עד לKBL כיום ביחד.

כל הדורות האחרונים קיבלנו 1-10% שיפור מדור לדור, אז באמת לא היה שווה לשדרג אפילו מ3-4 דורות אחורה.

 

התכוונת אולי שפור של 1-4% מדור לדור.

ובמעבר האחרון, מסקיילייק לקאבילייק, היתה אפילו נסיגה אחורה של 1-2% (בביצועים באותו תדר).

 

הסדרה החדשה של אינטל לא נועדה למי שיש כבר היום מעבד 4 ליבות מודרני, דהיינו מדור סנדי ברידג' (כולל) ועד קאבילייק.

 

הסדרה החדשה נועדה למי שאין לו מחשב בכלל, למי שהיה לו מחשב אך התקלקל,

ולמי שהיה לו מחשב 2 ליבות ומפעיל כיום יישומים כאלו, שכבר לא מספיק לו הכח החישובי.

 

אז נכון,

חלק גדול של צרכנים בעולם אינו מלומד ומשכיל בתחום, וידלג בשמחה (אך מתוך בורות) מ- 4 ליבות ל- 6, רק כי זה נשמע יותר טוב

וסקסי על הנייר, או בגלל שיערכו לו הצגות לא רלוונטיות בלהטוטנות שיווקית מרשימה, והוא יקנה את זה.

אלו יאלצו לשפוך 750-1500$ על מכונה חדשה, שתכלס ביום יום לא עושה שום דבר מעבר, ואת הקודמת כשהיא עדיין דנדשית

בת שנים בודדות, ינסו להעביר לבן אחותם או למכור בכמה גרושים בלוחות.  ועל זה מרבית התעשייה בתחום עושה כסף (והרבה).

בעיקר על כך שמחשב אחרי 2-3 שנים - מערכת ההפעלה שלו "מלוכלכת" ונעשה איטי, והצרכן סתם חושב שהחומרה עצמה אשמה.

אילו רק היה טורח לפתוח לנקות אבק ולבצע התקנת מערכת הפעלה from scratch היה מקבל מחשב "חדש".

 

ואנחנו המבינים ?

אנחנו עם (למשל) 2500K שעוד לא נולדה האפיליקציה שמביאה אותו לבעיה ביצועית, או לחניקה כזו שהביצועים לא מתקבלים על הדעת....

אנחנו נשב בשקט ועד שלא נקבל לפחות פי 2 יכולת ביצועית של המכונה, כמו גם ניתקל (לצרכים שלנו) גם באפליקציות שמחייבות כזה

כח חישובי רק כדי לעבוד באופן נאות, אנחנו נשב בצד ולא נבזבז גרוש אחד מיותר לנושא. **את הכסף שנחסוך נשקיע בשוק ההון (למשל).

 

אה, וגם כשכבר יהיה כזה צורך בשוק (כנראה לא לפני 2019), אז בטח ישכבו להם שם בלוחות אלפי מערכות 4/6 ליבות (8-12 threads)

משומשים די דנדשים בכלום כסף, שהם חזקים יותר מה- 4 ליבות "הישן" שלנו, ואז נקטוף אחת שכזו במקום לרכוש מחשב חדש.

את הלקח שלנו כתוצאה מהניסיון כבר למדנו:

לרכוש מחשב חדש לבית, כשזו ממש אינה **מכונה קריטית** של העבודה, חבל לרכוש חדשה באלפי שקלים. פשוט טמטום.

עדיף לרכב על "הטמטום" של האחרים - הם אלו ששילמו אלפי שקלים רק אתמול, אנחנו ניקח מהם בכמה מאות בלבד.

 

אנקדוטה לנושא:

לקראת יום כפור כמו כל הורה גאה, הייתי זקוק לזוג אופניים נוסף חדש וראשון לבני הקטן בן 4 , שיתחיל להתאמן וללמוד את הנושא.

אז היה חדש בחנות entry level ב- 300 שח, ואותו הדבר רק שמישהו קנה אשתקד ומוכר בלוחות ב- 100 שח והוא 2 דקות נסיעה ממני.

יש כמו זבל בלוחות כאלו דברים.

אז קניתי משומש. וגם ככה בשביל הבקושי 2-4 פעמים שהוא ייגע בהם בשנה, חבל על הכסף שילך לטמיון על זוג חדש. הרי עוד שנתיים ממילא

מחליפים לו שוב, כי הילד גדל מהר. אז מוכרים את האופניים האלו שוב פעם ב- 100 שח למישהו אחר (בהנחה שלא נהרסו כמובן), וממחזרים את

הכסף וקונים עוד פעם אופניים משומשות קצת יותר גדולות ב- 100 שח. וכך באותם 100 שקלים ממחזרים לילד אופניים משנה לשנה, ובסוף

כשיהיה גדול ולא ירצה עוד אופניים בכלל, מוכרים את הזוג האחרון והכסף חוזר לקופה.

תענוג לעבוד עם הראש.

 

אתם לא יודעים עד כמה הנני מצטער היום, שלפני שנה רכשתי לביתי אופניים חדשות (מידה 24) ב- 1000 שח (ולי ב- 1500).

ראיתי שבלוחות אופניים בדיוק כמו שלה, עולים משומשות במצב mint condition  רק 250 שח. איזה בזבוז.

 

הסיכום הוא שזו אינה בושה לטעות, ומי שלא עושה - הרי שלא טועה.

הבושה היא לטעות פעם אחר פעם ולא ללמוד, לגדול, להתפתח, ולהחכים מהניסיון שצוברים בחיים.

ואם ניתן ללמוד (גם) מהניסיון של אחרים ובכך לחסוך זמן ולקצר טווחים, עד רבה.

 

בהקשר לחשיבות של לחסוך ואת הכסף להשקיע בשוק ההון, למי שהנושא מסקרן אותו והוא עוד לא שם, אז בבקשה - מתומצת ומרוכז:

http://www.lichyot.com/category/money

[עידן פ.]

ציטוט של nec_000

התכוונת אולי שפור של 1-4% מדור לדור.

ובמעבר האחרון, מסקיילייק לקאבילייק, היתה אפילו נסיגה אחורה של 1-2% (בביצועים באותו תדר).

 

הכללתי בתגובה שלי גם את הLynnfield  שממנו לSB היה כ 10% שיפור

[nec_000]

אם כך אז נכון.

הדור הראשון של Icore היה מעין ניסוי כלים מקדמי לסדרה,

שאחריו בדור השני - סנדי ברידג', הגיעו לקפיצה מאד יפה של ביצועים על פניו.

ורק אחרי סנדי, הגרף עולה לאט מאד.

[yw1971]

ציטוט של nec_000

 

התכוונת אולי שפור של 1-4% מדור לדור.

ובמעבר האחרון, מסקיילייק לקאבילייק, היתה אפילו נסיגה אחורה של 1-2% (בביצועים באותו תדר).

 

הסדרה החדשה של אינטל לא נועדה למי שיש כבר היום מעבד 4 ליבות מודרני, דהיינו מדור סנדי ברידג' (כולל) ועד קאבילייק.

 

הסדרה החדשה נועדה למי שאין לו מחשב בכלל, למי שהיה לו מחשב אך התקלקל,

ולמי שהיה לו מחשב 2 ליבות ומפעיל כיום יישומים כאלו, שכבר לא מספיק לו הכח החישובי.

 

אז נכון,

חלק גדול של צרכנים בעולם אינו מלומד ומשכיל בתחום, וידלג בשמחה (אך מתוך בורות) מ- 4 ליבות ל- 6, רק כי זה נשמע יותר טוב

וסקסי על הנייר, או בגלל שיערכו לו הצגות לא רלוונטיות בלהטוטנות שיווקית מרשימה, והוא יקנה את זה.

אלו יאלצו לשפוך 750-1500$ על מכונה חדשה, שתכלס ביום יום לא עושה שום דבר מעבר, ואת הקודמת כשהיא עדיין דנדשית

בת שנים בודדות, ינסו להעביר לבן אחותם או למכור בכמה גרושים בלוחות.  ועל זה מרבית התעשייה בתחום עושה כסף (והרבה).

בעיקר על כך שמחשב אחרי 2-3 שנים - מערכת ההפעלה שלו "מלוכלכת" ונעשה איטי, והצרכן סתם חושב שהחומרה עצמה אשמה.

אילו רק היה טורח לפתוח לנקות אבק ולבצע התקנת מערכת הפעלה from scratch היה מקבל מחשב "חדש".

 

ואנחנו המבינים ?

אנחנו עם (למשל) 2500K שעוד לא נולדה האפיליקציה שמביאה אותו לבעיה ביצועית, או לחניקה כזו שהביצועים לא מתקבלים על הדעת....

אנחנו נשב בשקט ועד שלא נקבל לפחות פי 2 יכולת ביצועית של המכונה, כמו גם ניתקל (לצרכים שלנו) גם באפליקציות שמחייבות כזה

כח חישובי רק כדי לעבוד באופן נאות, אנחנו נשב בצד ולא נבזבז גרוש אחד מיותר לנושא. **את הכסף שנחסוך נשקיע בשוק ההון (למשל).

 

אה, וגם כשכבר יהיה כזה צורך בשוק (כנראה לא לפני 2019), אז בטח ישכבו להם שם בלוחות אלפי מערכות 4/6 ליבות (8-12 threads)

משומשים די דנדשים בכלום כסף, שהם חזקים יותר מה- 4 ליבות "הישן" שלנו, ואז נקטוף אחת שכזו במקום לרכוש מחשב חדש.

את הלקח שלנו כתוצאה מהניסיון כבר למדנו:

לרכוש מחשב חדש לבית, כשזו ממש אינה **מכונה קריטית** של העבודה, חבל לרכוש חדשה באלפי שקלים. פשוט טמטום.

עדיף לרכב על "הטמטום" של האחרים - הם אלו ששילמו אלפי שקלים רק אתמול, אנחנו ניקח מהם בכמה מאות בלבד.

 

אנקדוטה לנושא:

לקראת יום כפור כמו כל הורה גאה, הייתי זקוק לזוג אופניים נוסף חדש וראשון לבני הקטן בן 4 , שיתחיל להתאמן וללמוד את הנושא.

אז היה חדש בחנות entry level ב- 300 שח, ואותו הדבר רק שמישהו קנה אשתקד ומוכר בלוחות ב- 100 שח והוא 2 דקות נסיעה ממני.

יש כמו זבל בלוחות כאלו דברים.

אז קניתי משומש. וגם ככה בשביל הבקושי 2-4 פעמים שהוא ייגע בהם בשנה, חבל על הכסף שילך לטמיון על זוג חדש. הרי עוד שנתיים ממילא

מחליפים לו שוב, כי הילד גדל מהר. אז מוכרים את האופניים האלו שוב פעם ב- 100 שח למישהו אחר (בהנחה שלא נהרסו כמובן), וממחזרים את

הכסף וקונים עוד פעם אופניים משומשות קצת יותר גדולות ב- 100 שח. וכך באותם 100 שקלים ממחזרים לילד אופניים משנה לשנה, ובסוף

כשיהיה גדול ולא ירצה עוד אופניים בכלל, מוכרים את הזוג האחרון והכסף חוזר לקופה.

תענוג לעבוד עם הראש.

 

אתם לא יודעים עד כמה הנני מצטער היום, שלפני שנה רכשתי לביתי אופניים חדשות (מידה 24) ב- 1000 שח (ולי ב- 1500).

ראיתי שבלוחות אופניים בדיוק כמו שלה, עולים משומשות במצב mint condition  רק 250 שח. איזה בזבוז.

 

הסיכום הוא שזו אינה בושה לטעות, ומי שלא עושה - הרי שלא טועה.

הבושה היא לטעות פעם אחר פעם ולא ללמוד, לגדול, להתפתח, ולהחכים מהניסיון שצוברים בחיים.

ואם ניתן ללמוד (גם) מהניסיון של אחרים ובכך לחסוך זמן ולקצר טווחים, עד רבה.

 

בהקשר לחשיבות של לחסוך ואת הכסף להשקיע בשוק ההון, למי שהנושא מסקרן אותו והוא עוד לא שם, אז בבקשה - מתומצת ומרוכז:

http://www.lichyot.com/category/money

 

וגם - להשוות מחירים מחוץ ל-ZAP, כי יש חנויות שלא מופיעות שם, שזולות יותר מאלה שכן.

 

[243 56]

ציטוט של nec_000

 

התכוונת אולי שפור של 1-4% מדור לדור.

ובמעבר האחרון, מסקיילייק לקאבילייק, היתה אפילו נסיגה אחורה של 1-2% (בביצועים באותו תדר).

 

הסדרה החדשה של אינטל לא נועדה למי שיש כבר היום מעבד 4 ליבות מודרני, דהיינו מדור סנדי ברידג' (כולל) ועד קאבילייק.

 

הסדרה החדשה נועדה למי שאין לו מחשב בכלל, למי שהיה לו מחשב אך התקלקל,

ולמי שהיה לו מחשב 2 ליבות ומפעיל כיום יישומים כאלו, שכבר לא מספיק לו הכח החישובי.

 

אז נכון,

חלק גדול של צרכנים בעולם אינו מלומד ומשכיל בתחום, וידלג בשמחה (אך מתוך בורות) מ- 4 ליבות ל- 6, רק כי זה נשמע יותר טוב

וסקסי על הנייר, או בגלל שיערכו לו הצגות לא רלוונטיות בלהטוטנות שיווקית מרשימה, והוא יקנה את זה.

אלו יאלצו לשפוך 750-1500$ על מכונה חדשה, שתכלס ביום יום לא עושה שום דבר מעבר, ואת הקודמת כשהיא עדיין דנדשית

בת שנים בודדות, ינסו להעביר לבן אחותם או למכור בכמה גרושים בלוחות.  ועל זה מרבית התעשייה בתחום עושה כסף (והרבה).

בעיקר על כך שמחשב אחרי 2-3 שנים - מערכת ההפעלה שלו "מלוכלכת" ונעשה איטי, והצרכן סתם חושב שהחומרה עצמה אשמה.

אילו רק היה טורח לפתוח לנקות אבק ולבצע התקנת מערכת הפעלה from scratch היה מקבל מחשב "חדש".

 

ואנחנו המבינים ?

אנחנו עם (למשל) 2500K שעוד לא נולדה האפיליקציה שמביאה אותו לבעיה ביצועית, או לחניקה כזו שהביצועים לא מתקבלים על הדעת....

אנחנו נשב בשקט ועד שלא נקבל לפחות פי 2 יכולת ביצועית של המכונה, כמו גם ניתקל (לצרכים שלנו) גם באפליקציות שמחייבות כזה

כח חישובי רק כדי לעבוד באופן נאות, אנחנו נשב בצד ולא נבזבז גרוש אחד מיותר לנושא. **את הכסף שנחסוך נשקיע בשוק ההון (למשל).

 

אה, וגם כשכבר יהיה כזה צורך בשוק (כנראה לא לפני 2019), אז בטח ישכבו להם שם בלוחות אלפי מערכות 4/6 ליבות (8-12 threads)

משומשים די דנדשים בכלום כסף, שהם חזקים יותר מה- 4 ליבות "הישן" שלנו, ואז נקטוף אחת שכזו במקום לרכוש מחשב חדש.

את הלקח שלנו כתוצאה מהניסיון כבר למדנו:

לרכוש מחשב חדש לבית, כשזו ממש אינה **מכונה קריטית** של העבודה, חבל לרכוש חדשה באלפי שקלים. פשוט טמטום.

עדיף לרכב על "הטמטום" של האחרים - הם אלו ששילמו אלפי שקלים רק אתמול, אנחנו ניקח מהם בכמה מאות בלבד.

 

אנקדוטה לנושא:

לקראת יום כפור כמו כל הורה גאה, הייתי זקוק לזוג אופניים נוסף חדש וראשון לבני הקטן בן 4 , שיתחיל להתאמן וללמוד את הנושא.

אז היה חדש בחנות entry level ב- 300 שח, ואותו הדבר רק שמישהו קנה אשתקד ומוכר בלוחות ב- 100 שח והוא 2 דקות נסיעה ממני.

יש כמו זבל בלוחות כאלו דברים.

אז קניתי משומש. וגם ככה בשביל הבקושי 2-4 פעמים שהוא ייגע בהם בשנה, חבל על הכסף שילך לטמיון על זוג חדש. הרי עוד שנתיים ממילא

מחליפים לו שוב, כי הילד גדל מהר. אז מוכרים את האופניים האלו שוב פעם ב- 100 שח למישהו אחר (בהנחה שלא נהרסו כמובן), וממחזרים את

הכסף וקונים עוד פעם אופניים משומשות קצת יותר גדולות ב- 100 שח. וכך באותם 100 שקלים ממחזרים לילד אופניים משנה לשנה, ובסוף

כשיהיה גדול ולא ירצה עוד אופניים בכלל, מוכרים את הזוג האחרון והכסף חוזר לקופה.

תענוג לעבוד עם הראש.

 

אתם לא יודעים עד כמה הנני מצטער היום, שלפני שנה רכשתי לביתי אופניים חדשות (מידה 24) ב- 1000 שח (ולי ב- 1500).

ראיתי שבלוחות אופניים בדיוק כמו שלה, עולים משומשות במצב mint condition  רק 250 שח. איזה בזבוז.

 

הסיכום הוא שזו אינה בושה לטעות, ומי שלא עושה - הרי שלא טועה.

הבושה היא לטעות פעם אחר פעם ולא ללמוד, לגדול, להתפתח, ולהחכים מהניסיון שצוברים בחיים.

ואם ניתן ללמוד (גם) מהניסיון של אחרים ובכך לחסוך זמן ולקצר טווחים, עד רבה.

 

בהקשר לחשיבות של לחסוך ואת הכסף להשקיע בשוק ההון, למי שהנושא מסקרן אותו והוא עוד לא שם, אז בבקשה - מתומצת ומרוכז:

http://www.lichyot.com/category/money

למרות מורת רוחך, אני לא רואה הרבה בעיה בלהביא מעבד משושה ליבות כאשר התקציב מאפשר זאת ובהנחה שלמחשב יש סיבולת לעמוד ביותר מטלות סימולטנית. זו לא בורות, זה הרצון לקנות את הטוב ביותר במסגרת התקציב שלך. לא כולם מסתכלים על המחשב שלהם בטאמפר של עלות-תועלת ומחפשים מי דופק אותם פה או מרוויח עליהם קופה שם, אלא חלקם מסתכלים עליו מערכת פיראטית שהם יכולים לתחזק מדי כמה שנים לצורך הדרישות שלהם - ולשם כך מקצים למען העניין תקציב כסף ושאיפה מסוימת.

 

אתם אוהבים לתת רכבים כדוגמה - אז גם מסקודה פאביה אהנה על הכביש וה-100 קמ"ש שלה זה אותו 100 קמ"ש של ההאודי SQ7, אבל זה לא אומר שאני לא יכול לפנק את עצמי ברכב הרבה יותר "פריומיום-ish" במידה שאני יכול ולא לצאת מכך בור בדרך. זו תפיסה מעוותת שהקשר שלה למציאות מקרי.

 

לענייננו, קופי לייק לא באמת מרעידה את השוק כמו שאינטל הציגה אותה בשנים האחרונות, היא פשוט הסדרה הראשונה שמתיישרת עם רייזן לא בהיבט ביצועי, אלא בהיבט שיווקי. ההבדל הוא ש-AMD לא תמהר להוציא סדרת ביניים בחודש הבא רק כדי לתת "מענה לאינטל", היא כנראה תסתפק בלהשיק סדרה נוספת מתישהו במהלך שנה הבאה - עניין יזום ומתוכנן לאור ההכנות לקראת התחרות מצד אינטל - ותוריד במעט את מחירי הרייזן. עניין שיספיק בהחלט להשאיר אותה רלוונטית בסיפור.

 

 

 

 

 

[nec_000]

^אתה לא רואה "את הבעיה", משום שלא מבין את התמונה המלאה:

זו כלל אינה שאלה של תקציב, זו שאלה של הבנה במספרים.

 

תחילה לנושא לא מספרי:

בכל הנוגע לצרכנות והצורך הפסיכולוגי של בני אנוש באשר הם, לכלות כסף על תחושה קצרת מועד של "יש לי משהו יותר טוב",

יהיה זה מחשב, מכונית, בגד...

נעשו הרבה מאד מחקרים אקדמאיים, ולא רק אקדמאיים - אלא גם מצד התעשייה של הצריכה (שכן הנושא בליבת עיסוקה).

כולם שלא במפתיע הגיעו לאותן תוצאות:

הוצאה כספית על "חומר" מחזיקה זמן קצר מאד של עילוי רוח ותחושת הנאה בקרב הצורך, למעשה בין דקות, ועד שעות.

במקרה הקיצון יממה.

 

מנגד הוצאה כספית על "בילוי חוויתי", במיוחד עם הקרובים לנו, מחזיקה הרבה יותר זמן, בדר"כ נשארת עמנו באמצעות

 זיכרונות למשך כל החיים.

 

אז בזמן שאתה (כמו גם רבים אחרים - אל תרגיש רע הנך בחזקת רבים) שכנראה אינם טורחים לעבור על מחקרים רציניים בתחום וימשיכו

לכלות את כספם על מכוניות יוקרה, מחשבים מיותרים שאין בהם צורך, והזרועה נטויה (הכוונה ברורה),

 

יש אנשים (בכללם גם "הזקן" המסכן שכותב שורות אלו) שהתקדמו לשלב ההתפתחותי הבא, הפעילו הראש ולמדו את משמעות הריבית דריבית:

אלו יאגרו את כספם מהר יותר בסדר גודל, וכך יוכלו לפרוש לגמלאות בגיל שהוא עודנו סביר, קרי לא כזה שהוא עם רגל אחת בקבר

כמו 67. עם הרבה מאד כסף (מיליונים) שיאפשרו בתורם להעביר את הזמן המכובד שהותירו לרשותם, לכלות על חופשה ארוכה שאינה

נגמרת, יעבירוה באמצעות הנאות מסגמנט החוויה: עם חברים, בנות זוג, ילדים, (נכדים ?) וכדומה....

 

כמי ששערותיו כבר אפורות (ברובן לצערו), יכול לשתפך שמקבל כל שנתיים מכונית חדשה מזה שנים רבות (הפסקתי לספור), וכל פעם שכזו אינה

מדגדגת את אמות הסיפים או את סיב ההנאה כהוא זה. כיום מקבל מכונית חדשה, היא בחניה, אפילו לא טורח להסתכל עליה, כבר לא מעניין.

מיצינו כמו שאומרים.

 

אך לצאת למסעדה טובה, חופשה נעימה בחו"ל עם המשפחה, או אפילו סתם מסג'יסט שבא הביתה ונותן שעה של עבודה טובה,

הכמיהה למאורע הזהה הבא והרצון לעוד אחד, לעולם אינו נגמר או נחלש.  כבר אמרנו - חוויה.

אלו מהנות פי אלפי מונים מאשר עוד מוצר צריכה בלתי נדרש על המדף, שתכלס לא עושה כלום רלוונטי או פרודוקטיבי. 

לכן האמרה של המחקרים היא: "אספו חוויות, לא מוצרים."

 

כיום אני נהנה מנסיעה ליעד גם במכונית משפחתית חדישה ב- 140 אלף שח, באותה מידה כמו המרצדס 400 אלף שח שהיתה ברשותי

לתקופת מה, כמו גם על יגואר F type , או מכוניות היוקרה שמקבל לעת קצרה בהשכרה בחו"ל (בין שמטעם העבודה ובין שבאופן פרטי).

 

אגלה לך סוד (מסחרי שווקי צרכני) של בעלי ידע מוטורי מקצועי (ברמה הנדסית מדופלמת המבינים ברמת הבורג והתעשייה בתחום)

סוד שתעשיית הרכב ממש לא היתה רוצה שיוצף ברבים:

המכונית היקרה עולה אולי פי 3 לצרכן, אך רק פי 1.8 ליצרן, ונוסעת רק פי 1.3 יותר איכותי מהמשפחתית (שעולה רק שליש ממנה),

זאת באמצעות בוחן של מדדים הנדסיים פיסיקליים (עוצמת רעש, כח סחיבה, מערכות בידור ברכב, וכיוצא בזאת - כל מה שמדיד ובר אבחנה).

 

אז עם מה נותרנו ?   עם פוזה בשביל להצדיק את המחיר המנופח ?

פוזה אינה מרכיב שנמדד (לא אצלי, כבר לא נער בן 16, זה לא מעניין).

 

אז בשביל לקבל עוד 30% איכות מדידה (בכלים שמודדים זאת), ולשלם פי 3... ?

לא תודה.

 

וזה לא שלא יכול להרשות לעצמי, יכול גם יכול, אלא  שהפער במחיר בישראל, הוא הפער שבין 3000 שח הוצאה על סעיף רכב לחודש

עבור משפחתית ב- 140 אלף שח (36 אלף בשנה), לעומת 9000 שח לחודש על מכונית ב- 400 אלף שח (108 אלף שח בשנה).

 

את הששת אלפים שקלים בחודש חסכון שהם 72 אלף שח בשנה דלתא בין שתי החלופות, אני ודומיי מעדיפים להשקיע בשוק ההון, ולקרב את

הפרישה לפנסיה בעשור שלם. משום שההנאה העודפת שנותנת לנו מכונית היוקרה, לא שווה מאומה, ובטח לא מדקדקת את החלופה

(באותו כסף) שהיא מאפשרת מנגד וזו פרישה כעשור קודם (גיל 57 במקום 67).

 

מקווה שהנך מתחיל להבין את התעדוף שבין בזבזנות כסף על צריכה חומרית - שהיא רגש ילדותי למהדרין (כשל בדחיית ספוקים),

גם אם יש את הכסף, לבין לעבוד עם השכל הראש והנסיון שהבגרות בחיים מביאה אותנו אליו.

קרא את הלינק ששלחתי, ראה שם את הטענה הבאה:  מי הוא מליונר ?

כמה פסקאות מאד נבונות שמכניסות את הקורא לפרופורציה והבנה מי הוא מיליונר, טעות אופטית שרבים לא מכירים אותה (עדיין).

 

אם אתה (ושכמותך) מייצגים את אלו שעדיין תקועים בתפיסה, שאילו יהיה לכם מעבד 6 ליבות במקום 4 אז "ההנאה שלכם בחיים תגדל

ולו במשהו", אז כנראה שצפויה לכם עוד דרך ארוכה ללמוד (דרך הכיס והמספרים). המחקרים לפחות הראו זאת פעם אחר פעם.

אגב המחקרים נעשו על בני אנוש אם היה למישהו ספק, הם אלו שנתנו את הפידבק למחקר, לא רובוט.

 

העוד כמה אלפי שקלים שנחסכים פה על מחשב, והעוד כמה אלפי שקלים שם על משהו מקביל אחר, אולי נראים במחשבה מופשטת

מעט מאד כסף, איך אמרת, "אני לא מבין מה הבעיה להוציא כמה גרושים על מחשב חדש...)

אך בסוף אלו מתכנסים לאורך 40 שנה (מגיל 20 עד 60) להרבה מאד כסף. מיליונים.

 

כל 1000 שח שתחסוך בימי חייך מדי חודש, יהיו שווים בין 1.1 ל- 1.4 מיליון שח במצטבר ב- 40 שנה (בכסף של היום, לא נומינאלית - אלא ראלית).

חשוב שוב האם נבון שלא לחשוב על חסכנות והשקעה, והאם מוטב להמשיך את מלאכת הבזבוז הבלתי נגמרת על צריכה מיותרת, גם כשהיא

ממש אינה נחוצה או אינה נדרשת (כמו למשל מעבד 6 ליבות במקום 4 כשזה לא עבור משהו פרודוקטיבי מדיד שמחזיר את עצמו),

שכן במשחקי מחשב לא תרגיש בהבדל (בנתיים).

 

 

[243 56]

ציטוט של nec_000

^אתה לא רואה "את הבעיה", משום שלא מבין את התמונה המלאה:

זו כלל אינה שאלה של תקציב, זו שאלה של הבנה במספרים.

 

תחילה לנושא לא מספרי:

בכל הנוגע לצרכנות והצורך הפסיכולוגי של בני אנוש באשר הם, לכלות כסף על תחושה קצרת מועד של "יש לי משהו יותר טוב",

יהיה זה מחשב, מכונית, בגד...

נעשו הרבה מאד מחקרים אקדמאיים, ולא רק אקדמאיים - אלא גם מצד התעשייה של הצריכה (שכן הנושא בליבת עיסוקה).

כולם שלא במפתיע הגיעו לאותן תוצאות:

הוצאה כספית על "חומר" מחזיקה זמן קצר מאד של עילוי רוח ותחושת הנאה בקרב הצורך, למעשה בין דקות, ועד שעות.

במקרה הקיצון יממה.

 

מנגד הוצאה כספית על "בילוי חוויתי", במיוחד עם הקרובים לנו, מחזיקה הרבה יותר זמן, בדר"כ נשארת עמנו באמצעות

 זיכרונות למשך כל החיים.

 

אז בזמן שאתה (כמו גם רבים אחרים - אל תרגיש רע הנך בחזקת רבים) שכנראה אינם טורחים לעבור על מחקרים רציניים בתחום וימשיכו

לכלות את כספם על מכוניות יוקרה, מחשבים מיותרים שאין בהם צורך, והזרועה נטויה (הכוונה ברורה),

 

יש אנשים (בכללם גם "הזקן" המסכן שכותב שורות אלו) שהתקדמו לשלב ההתפתחותי הבא, הפעילו הראש ולמדו את משמעות הריבית דריבית:

אלו יאגרו את כספם מהר יותר בסדר גודל, וכך יוכלו לפרוש לגמלאות בגיל שהוא עודנו סביר, קרי לא כזה שהוא עם רגל אחת בקבר

כמו 67. עם הרבה מאד כסף (מיליונים) שיאפשרו בתורם להעביר את הזמן המכובד שהותירו לרשותם, לכלות על חופשה ארוכה שאינה

נגמרת, יעבירוה באמצעות הנאות מסגמנט החוויה: עם חברים, בנות זוג, ילדים, (נכדים ?) וכדומה....

 

כמי ששערותיו כבר אפורות (ברובן לצערו), יכול לשתפך שמקבל כל שנתיים מכונית חדשה מזה שנים רבות (הפסקתי לספור), וכל פעם שכזו אינה

מדגדגת את אמות הסיפים או את סיב ההנאה כהוא זה. כיום מקבל מכונית חדשה, היא בחניה, אפילו לא טורח להסתכל עליה, כבר לא מעניין.

מיצינו כמו שאומרים.

 

אך לצאת למסעדה טובה, חופשה נעימה בחו"ל עם המשפחה, או אפילו סתם מסג'יסט שבא הביתה ונותן שעה של עבודה טובה,

הכמיהה למאורע הזהה הבא והרצון לעוד אחד, לעולם אינו נגמר או נחלש.  כבר אמרנו - חוויה.

אלו מהנות פי אלפי מונים מאשר עוד מוצר צריכה בלתי נדרש על המדף, שתכלס לא עושה כלום רלוונטי או פרודוקטיבי. 

לכן האמרה של המחקרים היא: "אספו חוויות, לא מוצרים."

 

כיום אני נהנה מנסיעה ליעד גם במכונית משפחתית חדישה ב- 140 אלף שח, באותה מידה כמו המרצדס 400 אלף שח שהיתה ברשותי

לתקופת מה, כמו גם על יגואר F type , או מכוניות היוקרה שמקבל לעת קצרה בהשכרה בחו"ל (בין שמטעם העבודה ובין שבאופן פרטי).

 

אגלה לך סוד (מסחרי שווקי צרכני) של בעלי ידע מוטורי מקצועי (ברמה הנדסית מדופלמת המבינים ברמת הבורג והתעשייה בתחום)

סוד שתעשיית הרכב ממש לא היתה רוצה שיוצף ברבים:

המכונית היקרה עולה אולי פי 3 לצרכן, אך רק פי 1.8 ליצרן, ונוסעת רק פי 1.3 יותר איכותי מהמשפחתית (שעולה רק שליש ממנה),

זאת באמצעות בוחן של מדדים הנדסיים פיסיקליים (עוצמת רעש, כח סחיבה, מערכות בידור ברכב, וכיוצא בזאת - כל מה שמדיד ובר אבחנה).

 

אז עם מה נותרנו ?   עם פוזה בשביל להצדיק את המחיר המנופח ?

פוזה אינה מרכיב שנמדד (לא אצלי, כבר לא נער בן 16, זה לא מעניין).

 

אז בשביל לקבל עוד 30% איכות מדידה (בכלים שמודדים זאת), ולשלם פי 3... ?

לא תודה.

 

וזה לא שלא יכול להרשות לעצמי, יכול גם יכול, אלא  שהפער במחיר בישראל, הוא הפער שבין 3000 שח הוצאה על סעיף רכב לחודש

עבור משפחתית ב- 140 אלף שח (36 אלף בשנה), לעומת 9000 שח לחודש על מכונית ב- 400 אלף שח (108 אלף שח בשנה).

 

את הששת אלפים שקלים בחודש חסכון שהם 72 אלף שח בשנה דלתא בין שתי החלופות, אני ודומיי מעדיפים להשקיע בשוק ההון, ולקרב את

הפרישה לפנסיה בעשור שלם. משום שההנאה העודפת שנותנת לנו מכונית היוקרה, לא שווה מאומה, ובטח לא מדקדקת את החלופה

(באותו כסף) שהיא מאפשרת מנגד וזו פרישה כעשור קודם (גיל 57 במקום 67).

 

מקווה שהנך מתחיל להבין את התעדוף שבין בזבזנות כסף על צריכה חומרית - שהיא רגש ילדותי למהדרין (כשל בדחיית ספוקים),

גם אם יש את הכסף, לבין לעבוד עם השכל הראש והנסיון שהבגרות בחיים מביאה אותנו אליו.

קרא את הלינק ששלחתי, ראה שם את הטענה הבאה:  מי הוא מליונר ?

כמה פסקאות מאד נבונות שמכניסות את הקורא לפרופורציה והבנה מי הוא מיליונר, טעות אופטית שרבים לא מכירים אותה (עדיין).

 

אם אתה (ושכמותך) מייצגים את אלו שעדיין תקועים בתפיסה, שאילו יהיה לכם מעבד 6 ליבות במקום 4 אז "ההנאה שלכם בחיים תגדל

ולו במשהו", אז כנראה שצפויה לכם עוד דרך ארוכה ללמוד (דרך הכיס והמספרים). המחקרים לפחות הראו זאת פעם אחר פעם.

אגב המחקרים נעשו על בני אנוש אם היה למישהו ספק, הם אלו שנתנו את הפידבק למחקר, לא רובוט.

 

העוד כמה אלפי שקלים שנחסכים פה על מחשב, והעוד כמה אלפי שקלים שם על משהו מקביל אחר, אולי נראים במחשבה מופשטת

מעט מאד כסף, איך אמרת, "אני לא מבין מה הבעיה להוציא כמה גרושים על מחשב חדש...)

אך בסוף אלו מתכנסים לאורך 40 שנה (מגיל 20 עד 60) להרבה מאד כסף. מיליונים.

 

כל 1000 שח שתחסוך בימי חייך מדי חודש, יהיו שווים בין 1.1 ל- 1.4 מיליון שח במצטבר ב- 40 שנה (בכסף של היום, לא נומינאלית - אלא ראלית).

חשוב שוב האם נבון שלא לחשוב על חסכנות והשקעה, והאם מוטב להמשיך את מלאכת הבזבוז הבלתי נגמרת על צריכה מיותרת, גם כשהיא

ממש אינה נחוצה או אינה נדרשת (כמו למשל מעבד 6 ליבות במקום 4 כשזה לא עבור משהו פרודוקטיבי מדיד שמחזיר את עצמו),

שכן במשחקי מחשב לא תרגיש בהבדל (בנתיים).

 

 

אני חושב שאתה הוא לא זה שרואה את הבעיה, או את הטענה הרווחת בכלליותה.

 

אני רואה פה ניבובי מילים שלא בהכרח מתקשרים לדיון, ספק מתיימרים לחמוק מנקודתו וספק שלא, זה לא כל-כך רלוונטי לי. 

אגע בנקודות שכן רלוונטיות לדברים שאני העליתי:

 

-אני פועל בתעשיה הזו עוד מעט דור (21 שנה ליתר דיוק), מנהל פרויקט שנמצא כעת בחיתוליו על סגת המציאות מדומה (אולי אשתף כאן מידעים נוספים אודותיו בעתיד, כאשר זה יתאפשר) - אני כותב זאת משום שלך יש נטייה לתקוף את הטוען בעקיצות רמוזות ולא את הטיעון, עניין בעייתי לא פחות שנוגד את הקונספט והערך של דיון כשלעצמו. 

 

-מניסיוני האישי, רוב האנשים - אלה שלא מסתכלים על התחום כתחביב או כפנטזיה בחלקים - רוצים להביא מערכת חזקה בגבול התקציב שלהם. יש להבין שזו היא לא פזרנות כפי שניסית להציג אותה עם שלל דוגמאות שונות, יש להם תקציב מוגבל וברור לשמו הם מוכנים להקצות מחשב - לעיתים הם מעלים אותו ולעיתים הם מתפשרים עליו לצורך עניין התועלת ביחס לעלות.

 

חשוב לציין זאת משום שהם לא מחפשים "הנאה משודרגת" (?) בחיים שלהם ולא מצפים מרכיב יקר יותר לספק להם אותה. הם רוצים להביא את הרכיב החזק ביותר שיש במסגרת התקציב הנוכחית שלהם - לגיטימי לחלוטין. הם לא משדרגים את המחשב בכל יומיים ומעדיפים שלא להיות טרוחים בהתעסקות איתו בעוד כ-5 6 שנים כאשר לא יעמוד במטלות שהציבו לעצמם בעבר, או שלא יעשה זאת באותה הצורה.

 

הדוגמה עם הרכבים באה להדגיש שאת מרב המטלות שני הרכבים יבצעו וביעילות דומה, אלא שלא תמיד היקר הוא הזול והזול הוא היקר; הרצון להביא רכב חזק יותר במסגרת תקציבית מסוימת היא לגיטימית ולא פסולה כי "הפסדת פה כסף", זו חשיבה מעוותת שלא תמיד מתיישרת עם המציאות. גם היום אוכל לסגור את הלילה עם זיתים וגבינה כדי למלא את הבטן, אבל זה לא אומר שאם אלך למסעדה או אצלה בבית סטייק "יצאתי פראייר".

 

מה גם שציינת זאת למעלה - עולם המחשבים האישי הוא עולם שאוהב להתקדם ולהסתכל על גבו בכל שנה מרחוק, עצם החשיבה שתבנה מחשב לשנים ארוכות רק מחזקת את הטענה שתרצה לחזק אותו כמה שתוכל בכמה אפיזודות, ולא להתפשר על חלקים כי כעת מביאים תמורה זהה. 

 

-השיער שלי מלבין כבר מנעוריי, פיגמנט בעור. 

 

 

 

 

[nec_000]

^עשית ערבוב בין שני סוגי צריכה שונים:

בין צריכה על חומר (כמו רכישת פריט פיסי מוחשי), לבין צריכה של חוויה.

 

הצריכה במסעדה אותה הצגת מסווגת תחת "חוויה". בה המחקרים מצאו שישנה תמורה גבוה להוצאה הכספית מבחינת ההנאה שהיא

מסבה לצרכן, ועל כן כתבתי בפוסט שקדם לשלך (גלגל מעלה להיזכר) שעבור חוויה כגון מסעדה, טיול לחו"ל, או מסג'יסט, 

אלו בהחלט נמצאים בסל המוצרים שאוציא עליהם כסף בשחרור יחסי.

 

מצד שני,

יש את הסל החומרי, מה שנמצא אצלנו בחניה, בבית, על המדף, פריט לבוש, תכשיט, וכיוצא בזאת. שם תראה אותי לאחר הרבה שנות

נסיון, משתדל להיות זהיר ושמרן יותר.

 

עכשיו:

הצגת טענה כזו - שיש לצרכן "תקציב מסוים", והוא מבקש לנצל את כולו עבור מוצר כזה או אחר (במקרה שלנו מחשב) וניסית

לתת ראציואנל להוצאה זו תוך הסבר לאורך חיים של המוצר, ושיקולים של חוסר רצון להתעסק עמו בשגרה כי הנושא לא מעניין אותו.

אין לי כל בעיה עם הגישה שהצגת ולראיה אני מקיים אותה עצמי, נהנה מרכב חדש כל שנתיים בדיוק בשל השקול הזה של לא לראות מוסך,

ושל להיות ברמת בטיחות גבוהה ושקט נפשי. זה עולה לי יותר מאשר מי שנוסע על טרנטות, אך חוסך לי התעסקות עם צרות ברכב.

 

וגם את המחשב הנוכחי שלי רכשתי ב- 2011 שהיה אז בשפיל העליון, למרות שלא היה הכרחי, וגם אז עשיתי את החישובים שאם אקנה את

הטופ שיש, אקנה למחשב אורך חיים מקסימלי שניתן ובפועלי כך אדחה את הצורך בשדרוג בכמה שנים - מה שהוכיח עצמו כנכון.

קרי שעד כאן אנו תמימי דעים.

 

אך הבעיה עם הגישה שהצגת "ברמה העקרונית", היא בכך שזו דומה לניהול הכספי הממשלתי הקלוקל.

מצב שיש כסף "מיותר" לבזבז, ואז מכלים את כולו גם אם לא באמת צריכים. אם מסיימים את השנה עם עודף עושים הכל לשרוף את הכסף

בסוף שנה כדי שלא להראות בשנה הבאה, שניתן להסתפק בפחות (פוחדים להראות שניתן להסתדר עם פחות תקציב ואז יקצצו להם).

 

איזו טעות נוראית שעולה למשק המון, מעכבת את צמיחתו משום שהכסף הזה אלו למעשה כספי מיסים שיורדים לטמיון וגוררים בכך את

איכות החיים של כולנו מטה, במקום לשמש ככסף להאצת הצריכה הפרטית ועימה להוביל לצמיחה כלכלית.

וזו הטעות הגדולה ביותר של תורת הצריכה הממשלתית, שהדביקה לצערנו רבים שנמצאים מחוצה לה גם.

 

המחשבה הזו של **תקציב קבוע ששמת לנגד עינך** ולכן הרצון לנצל אותו באופן מקסימלי - הוא הטעות.

זו נגרמת בשל חוסר הבנה, שלתקציב - אילו זה יוקטן, ישנה חלופה אחרת שניתן לעשות במשאבים שהתפנו, בכללם צריכה על סעיף אחר,

למשל כסף שהתפנה לחופשה זוגית עם האשה בבית מלון, או שומו שמים שמישהו ישמע כן, אפשרות אחרת והיא כסף שהתפנה לטובת חסכון

והשקעה לעתיד.

 

אני טוען שבמקרה דנן מי שכרגע יש לו מחשב בבית 4 ליבות מדור Icore והוא מספק את צרכיו בהחלט (שזה כנראה יפגע ל- 99% מקוראי שרשור זה),

יהיה זה טמטום סתם ללכת לרכוש מחשב חדש בעל 6 ליבות, רק "כי לפי הספר יש תקציב לכך".

ומדוע ?

משום שכרגע אין צורך בכזה. וקניה של כזה עכשיו היא הבזבוז, משם שהדבר הנכון לעשות זה לדחות את הרכישה עד למצב שהצורך הזה

גם יגיע. אלא שאז כבר הסטנדרט אולי יהיה בכלל 8 ליבות, ואולי 12 .

 

לצערי אתה מטיף לרכוש בכל מקרה "כי יש תקציב". ונזכיר שהתקציב אמור להיות מלכתחילה לא דבר קבוע, אלא "מוקצב" רק כי יש צורך במכונה.

קרי שקודם נולד הצורך, ורק לאחר מכן הוא מתוקצב. ולא קודם כל ישנו תקציב (סתמי באוויר כי ככה קבענו) ועכשיו בואו נראה איך שורפים אותו

עד תום... (לעניין זה ראה את ההתנהלות הממשלתית הקלוקלת שהוסברה מעלה).

 

עכשיו:

אם הנך אדם מבוגר מעל גיל 40 (כפי שמסתמן מדבריך), מנהל פרויקטים ואדם משכיל ומלומד, אך עדיין לא הספקת ליצור הון מכובד של כמה

מיליוני שקלים טובים ורבים בסך כל אפיקי ההשקעה (פנסיה, קרנות השתלמות, תיק השקעות בבנק, נדל"ן) אז אוכל להבין את גישתך, ולא אוכל

אלא להצטער בשבילך. 

**הטעון הזה מצידי אינו מוצג חלילה אישית כלפיך, אלא מועבר בדרך תיאטרלית כזו, בה אתה השחקן שמייצג את ה- case study).

 

רק חלק קטן באוכלוסיה (למזלו), היה במקום הנכון, בזמן הנכון, ובגיל צעיר - על מנת להיחשף לסוגית הון עושר והשקעה ולאפקט הריבית דריבית.

ומתוך אותו חלק, רק לחלק קטן יותר היה הדרייב המתאים על מנת לממש את מה שהסבירו לו.

 

ולעניין זה ספור קטן שמתמצת את הנושא:

חבר ילדות טוב שלי מרוויח משכורות מרשימות מאד בהיי טק (נאמר לצורך הדיון 60 אלש"ח בחודש). 

איש מאד אינטיליגנט, בשפיל העליון של האוכלוסייה. למרות מצבו זה לא השכיל כל חייו לחסוך גרוש, ותמיד צרך את כל משכורתו עד תום.

ולמה ?  כי רצה לחיות טוב, רצה לנסוע באוטו "מפנק", לשכור דירה נוחה, ולקחת החלטות שלימים לא היו נבונות במישור הכלכלי.

אפילו היה לא נבון מספיק ומשך בכל איטרציה אפשרית את כספי קרנות ההשתלמות, ואת כספי קרן הפיצויים של הפנסיה (כשעבר ממקום עבודה

אחד לשני). כך שכיום בעשור החמישי לחייו ועם כושר השתכרות מדהים, לצערו עדיין יושב על אפס הון עצמי (אפילו דירה אין בבעלותו).

וכאן נכנס הביטוי שמיליון פחות מיליון זה אפס. משמעותו היא שזה לא משנה כמה אדם מרוויח, אלא כמה מהרווח הוא מעביר לטובת צבירת הון.

ואם הוא מעביר כלום, אז גם ממיליון נשאר כלום.

 

ומן הצד השני יש אנשים ממוצעים שלא מרוויחים מי יודע מה כמותו, אולי רבע עד שליש ממנו, אך השכילו להתחיל את נושא ההשקעה וצבירת

הון מגיל צעיר, שפר מזלם להיחשף לחשיבות הנושא, וגם בחרו לממש. קרי להוציא תמיד פחות ממה שהרוויחו.

מיותר להסביר שמצבם היום מזהיר לעומתו, משום שהם יושבים על כמה מיליונים טובים, זאת מעבר לכך שיש להם רזרבה לתמרן עימה

בחירום (היה וידרשו לכך).

 

זו הפאונטה (שאני לפחות) מנסה להציג על רגל אחת:

שצריכה תמיד מוטב שתהיה שכלתנית. שנבון לא לקנות - אם לא חייבים או לא צריכים. או לקנות, אך במינון ואיזון - קרי מה שצריך ולא מעבר.

לנתב את הצריכה לעסקאות hi ROE, ולעסקאות value for money as a guide... (למשל משומש)

ואת מה שנחסך להשקיע בצד ולאגור, זה הכל. עם הצגת התזה הזו לא נראה לי שיש לאף אחד יכולת להתווכח,

משום שהדברים הם self explanatory וברורים לכל.

 

ולמרות שהתזה (לכאורה) נראית בהתחלה אולי לא קשורה לנושא רכישת "מעבד 6 ליבות", ואתה שואלני בצדק מבחינתך
מדוע זה סתיתי מהדיון ותקפתי אותו מזוית לא רלוונטית (לתפיסתך),

אני סובר כי דווקא תקפתי את הנושא מהנקודה הכי רלוונטית, למעשה משורש העניין - מהמשמעות הפילוסופית הבסיסית של הצריכה בחייו

של אדם (משוואת ההוצאה לעומת החסכון) והראתי הסברתי ונימקתי היטב, איך היא משפיעה עלינו בבחירה של מוצר כמו מחשב חדש

עם מעבד 6 ליבות (ובכלל).

 

 

[243 56]

ציטוט של nec_000

^עשית ערבוב בין שני סוגי צריכה שונים:

בין צריכה על חומר (כמו רכישת פריט פיסי מוחשי), לבין צריכה של חוויה.

 

הצריכה במסעדה אותה הצגת מסווגת תחת "חוויה". בה המחקרים מצאו שישנה תמורה גבוה להוצאה הכספית מבחינת ההנאה שהיא

מסבה לצרכן, ועל כן כתבתי בפוסט שקדם לשלך (גלגל מעלה להיזכר) שעבור חוויה כגון מסעדה, טיול לחו"ל, או מסג'יסט, 

אלו בהחלט נמצאים בסל המוצרים שאוציא עליהם כסף בשחרור יחסי.

 

מצד שני,

יש את הסל החומרי, מה שנמצא אצלנו בחניה, בבית, על המדף, פריט לבוש, תכשיט, וכיוצא בזאת. שם תראה אותי לאחר הרבה שנות

נסיון, משתדל להיות זהיר ושמרן יותר.

 

עכשיו:

הצגת טענה כזו - שיש לצרכן "תקציב מסוים", והוא מבקש לנצל את כולו עבור מוצר כזה או אחר (במקרה שלנו מחשב) וניסית

לתת ראציואנל להוצאה זו תוך הסבר לאורך חיים של המוצר, ושיקולים של חוסר רצון להתעסק עמו בשגרה כי הנושא לא מעניין אותו.

אין לי כל בעיה עם הגישה שהצגת ולראיה אני מקיים אותה עצמי, נהנה מרכב חדש כל שנתיים בדיוק בשל השקול הזה של לא לראות מוסך,

ושל להיות ברמת בטיחות גבוהה ושקט נפשי. זה עולה לי יותר מאשר מי שנוסע על טרנטות, אך חוסך לי התעסקות עם צרות ברכב.

 

וגם את המחשב הנוכחי שלי רכשתי ב- 2011 שהיה אז בשפיל העליון, למרות שלא היה הכרחי, וגם אז עשיתי את החישובים שאם אקנה את

הטופ שיש, אקנה למחשב אורך חיים מקסימלי שניתן ובפועלי כך אדחה את הצורך בשדרוג בכמה שנים - מה שהוכיח עצמו כנכון.

קרי שעד כאן אנו תמימי דעים.

 

אך הבעיה עם הגישה שהצגת "ברמה העקרונית", היא בכך שזו דומה לניהול הכספי הממשלתי הקלוקל.

מצב שיש כסף "מיותר" לבזבז, ואז מכלים את כולו גם אם לא באמת צריכים. אם מסיימים את השנה עם עודף עושים הכל לשרוף את הכסף

בסוף שנה כדי שלא להראות בשנה הבאה, שניתן להסתפק בפחות (פוחדים להראות שניתן להסתדר עם פחות תקציב ואז יקצצו להם).

 

איזו טעות נוראית שעולה למשק המון, מעכבת את צמיחתו משום שהכסף הזה אלו למעשה כספי מיסים שיורדים לטמיון וגוררים בכך את

איכות החיים של כולנו מטה, במקום לשמש ככסף להאצת הצריכה הפרטית ועימה להוביל לצמיחה כלכלית.

וזו הטעות הגדולה ביותר של תורת הצריכה הממשלתית, שהדביקה לצערנו רבים שנמצאים מחוצה לה גם.

 

המחשבה הזו של **תקציב קבוע ששמת לנגד עינך** ולכן הרצון לנצל אותו באופן מקסימלי - הוא הטעות.

זו נגרמת בשל חוסר הבנה, שלתקציב - אילו זה יוקטן, ישנה חלופה אחרת שניתן לעשות במשאבים שהתפנו, בכללם צריכה על סעיף אחר,

למשל כסף שהתפנה לחופשה זוגית עם האשה בבית מלון, או שומו שמים שמישהו ישמע כן, אפשרות אחרת והיא כסף שהתפנה לטובת חסכון

והשקעה לעתיד.

 

אני טוען שבמקרה דנן מי שכרגע יש לו מחשב בבית 4 ליבות מדור Icore והוא מספק את צרכיו בהחלט (שזה כנראה יפגע ל- 99% מקוראי שרשור זה),

יהיה זה טמטום סתם ללכת לרכוש מחשב חדש בעל 6 ליבות, רק "כי לפי הספר יש תקציב לכך".

ומדוע ?

משום שכרגע אין צורך בכזה. וקניה של כזה עכשיו היא הבזבוז, משם שהדבר הנכון לעשות זה לדחות את הרכישה עד למצב שהצורך הזה

גם יגיע. אלא שאז כבר הסטנדרט אולי יהיה בכלל 8 ליבות, ואולי 12 .

 

לצערי אתה מטיף לרכוש בכל מקרה "כי יש תקציב". ונזכיר שהתקציב אמור להיות מלכתחילה לא דבר קבוע, אלא "מוקצב" רק כי יש צורך במכונה.

קרי שקודם נולד הצורך, ורק לאחר מכן הוא מתוקצב. ולא קודם כל ישנו תקציב (סתמי באוויר כי ככה קבענו) ועכשיו בואו נראה איך שורפים אותו

עד תום... (לעניין זה ראה את ההתנהלות הממשלתית הקלוקלת שהוסברה מעלה).

 

עכשיו:

אם הנך אדם מבוגר מעל גיל 40 (כפי שמסתמן מדבריך), מנהל פרויקטים ואדם משכיל ומלומד, אך עדיין לא הספקת ליצור הון מכובד של כמה

מיליוני שקלים טובים ורבים בסך כל אפיקי ההשקעה (פנסיה, קרנות השתלמות, תיק השקעות בבנק, נדל"ן) אז אוכל להבין את גישתך, ולא אוכל

אלא להצטער בשבילך. 

**הטעון הזה מצידי אינו מוצג חלילה אישית כלפיך, אלא מועבר בדרך תיאטרלית כזו, בה אתה השחקן שמייצג את ה- case study).

 

רק חלק קטן באוכלוסיה (למזלו), היה במקום הנכון, בזמן הנכון, ובגיל צעיר - על מנת להיחשף לסוגית הון עושר והשקעה ולאפקט הריבית דריבית.

ומתוך אותו חלק, רק לחלק קטן יותר היה הדרייב המתאים על מנת לממש את מה שהסבירו לו.

 

ולעניין זה ספור קטן שמתמצת את הנושא:

חבר ילדות טוב שלי מרוויח משכורות מרשימות מאד בהיי טק (נאמר לצורך הדיון 60 אלש"ח בחודש). 

איש מאד אינטיליגנט, בשפיל העליון של האוכלוסייה. למרות מצבו זה לא השכיל כל חייו לחסוך גרוש, ותמיד צרך את כל משכורתו עד תום.

ולמה ?  כי רצה לחיות טוב, רצה לנסוע באוטו "מפנק", לשכור דירה נוחה, ולקחת החלטות שלימים לא היו נבונות במישור הכלכלי.

אפילו היה לא נבון מספיק ומשך בכל איטרציה אפשרית את כספי קרנות ההשתלמות, ואת כספי קרן הפיצויים של הפנסיה (כשעבר ממקום עבודה

אחד לשני). כך שכיום בעשור החמישי לחייו ועם כושר השתכרות מדהים, לצערו עדיין יושב על אפס הון עצמי (אפילו דירה אין בבעלותו).

וכאן נכנס הביטוי שמיליון פחות מיליון זה אפס. משמעותו היא שזה לא משנה כמה אדם מרוויח, אלא כמה מהרווח הוא מעביר לטובת צבירת הון.

ואם הוא מעביר כלום, אז גם ממיליון נשאר כלום.

 

ומן הצד השני יש אנשים ממוצעים שלא מרוויחים מי יודע מה כמותו, אולי רבע עד שליש ממנו, אך השכילו להתחיל את נושא ההשקעה וצבירת

הון מגיל צעיר, שפר מזלם להיחשף לחשיבות הנושא, וגם בחרו לממש. קרי להוציא תמיד פחות ממה שהרוויחו.

מיותר להסביר שמצבם היום מזהיר לעומתו, משום שהם יושבים על כמה מיליונים טובים, זאת מעבר לכך שיש להם רזרבה לתמרן עימה

בחירום (היה וידרשו לכך).

 

זו הפאונטה (שאני לפחות) מנסה להציג על רגל אחת:

שצריכה תמיד מוטב שתהיה שכלתנית. שנבון לא לקנות - אם לא חייבים או לא צריכים. או לקנות, אך במינון ואיזון - קרי מה שצריך ולא מעבר.

לנתב את הצריכה לעסקאות hi ROE, ולעסקאות value for money as a guide... (למשל משומש)

ואת מה שנחסך להשקיע בצד ולאגור, זה הכל. עם הצגת התזה הזו לא נראה לי שיש לאף אחד יכולת להתווכח,

משום שהדברים הם self explanatory וברורים לכל.

 

ולמרות שהתזה (לכאורה) נראית בהתחלה אולי לא קשורה לנושא רכישת "מעבד 6 ליבות", ואתה שואלני בצדק מבחינתך
מדוע זה סתיתי מהדיון ותקפתי אותו מזוית לא רלוונטית (לתפיסתך),

אני סובר כי דווקא תקפתי את הנושא מהנקודה הכי רלוונטית, למעשה משורש העניין - מהמשמעות הפילוסופית הבסיסית של הצריכה בחייו

של אדם (משוואת ההוצאה לעומת החסכון) והראתי הסברתי ונימקתי היטב, איך היא משפיעה עלינו בבחירה של מוצר כמו מחשב חדש

עם מעבד 6 ליבות (ובכלל).

 

 

אני חושב שקצת התבלבלת, אולי מכמות הטקסט שרשמת חלק מהטיעונים שלך התחברו עם אלה האחרים.

אתה הוא זה שהעלה את רעיון המגמה הנרכשת כמעין דרך יצירתית להסביר למה רכישת מוצר יקר מהרצוי היא לא דרך להשיג חוויה טובה יותר - טענה ריקה בבסיסה שניסיתי להסביר לך בתגובתי הקודמת. 

 

על-מנת שהטיעונים שלך לא יסתבכו אחד בשני אתייחס לדברים שרלוונטיים אליי שוב:

1. אני חושב שמרכז הבעיה בטיעונים שלך היא שאתה לוקח שוב ושוב אקספוזיציות מחייך האישיים ומשליך אותן על נחלת הכלל כדי להבהיר נקודה. אתה צריך להבין שלא כל אחד חושב כמו nec_000 (וסלח על הצורה, לא מכיר את שמך לכן פנייה בכינוי הפורום זו הדרך היחידה שלי לציין אותך) הוא פראייר אבסולוטי. זה בא לידי ביטוי בגישה - אדם שרוצה להשקיע במחשב משושה ליבות כי מעוניין לתחזק את המערכת שלו בראייה קדימה מבלי להיות טרוח אחר כך במחשבות ובתהיות על דבר שדרוג - מחזיק בלגיטימציה מוחלטת לעשות זאת. אין פה עניין של שחור או לבן, יש המון רקע אפור ביניהם שמייצג תפיסות בשוק.

 

2. אדרבא. דווקא זו התפיסה שלך שמתעוותת לכורח המציאות שאתה בוחר להשליך על התעשיה, ומנגזרת זו גם על אחרים, במקום להסתכל על השוק באופן דו-סטרי, ולשקלל רעיונות שונים משלך (בכל זאת, לא כולם מסוגלים לרכוש GTX 960 מלוחות יד שנייה - זה גם-כן לגיטימי מבחינתם). אני הצגתי דבר פשוט שאתה משום מה מנסה לסבך בהמון מילים מיותרות ובסגנון מליצי - 

למעבדים שולחניים אין באמת "תווית" עליהם, לא כל מעבד משושה או מתומן ליבות מוכרח להגיע רק לאלו העורכים סרטונים או מפתחים תוכן - כמו שלא כל מעבד מרובע ליבות מוכרח להגיע לגיימרים בינוניים או כבדים באשר הם - ההגדרות הללו הן שטחיות, ובמובן מסוים, מיתוגיות. יש פעמים בהם החומרה לא מנוצלת (טיעון רלוונטי שאתה מנסה להציג), אך המקרים שאני מנסה להציג הם פעמים בהם הרכיב נכנס בתקרת התקציב - לא חורג ממנה - ומאפשר למשתמש בה אוויר לנשימה בעת ריצה טכנולוגית. אתה טוען שזה לא לגיטימי "לא לחסוך" כאשר קיימת האפשרות - אני טוען שכן. הבעיה היא שאתה אונס את הדעה שלך על אחרים בעזרת דוגמאות שהקשר שלהן לדיון שולי, אני לא. 

 

3. שגיאה נוספת בטיעונים שלך היא שאתה מנסה להציג את עצם רכישת המעבד החזק מהרצוי (על-פי תפיסתך) כפגיעה במשק (?), טיעון הזוי, לא נכון ולא מתיישר עם הנרטיב שניסית להציג עוד בתגובה הקודמת. גילוי נאות - ממליץ לך בחום לעבור על יסודות הכלכלה של תומס סואל או כלכלה עירומה של צ'ארלס וילן ולהבין למה הדברים שאתה אומר לא באמת רלוונטים, לא לשוק כרטיסי המסך ולא ממש באופן כללי למשק העיבוד.

 

 

4. זו בדיוק הנקודה המנוגדת שאני מנסה להציג. אולי עכשיו מעבד מרובע ליבוד מדור סאנדי ברידג' מבצע מטלות בסיסיות למשתמש הרוכש אותן - קונספט שמעולם לא ניסיתי לסתור בתגובות שלי (אשמח שתצרף סימוכין המוכיח אחרת) - אלא שאני מסתכל על העתיד, תקופה בה המשתמש הרנדומלי לא ירצה להמר ויעדיף להשקיע עוד כמה מאות שקלים כדי לשדרג את המערך שלו בהנחה שיהיה לו מתווה יציב יותר במרחק כמה שנים קדימה. תהייה לגיטימית שרובצת תחת השוק הזה של המעבדים בשנים האחרונות.

 

5. מעולם לא כפיתי את הדעה שלי על אף אחד... בסה"כ הסברתי שלמטבע הזה קיים עוד צד, והוא לא מלא חלודה כמו שאתה מנסה לצייר אותו.

אני לא אתכחש אל הטייטלים שהענקת לי בתגובתך, ולא אתכחש לעובדה שלא מסתתרים אצלי מיליונים בבנק (אני לא אדם של המשכיות, מאז ומתמיד הייתי עצמאי ועבדתי לבד על פרויקטים קבלניים), אבל תהרוג אותי אין לי מושג איך זה מתקשר לדיון.