בלון כורי ה- ethereum ומשמעותו

[nec_000]

 

רקע:

סביבות חודש מרץ השנה ערכו של המטבע הוירטואלי העונה לכינוי ethereum החל להיסחר ברמות, שגרמו לכורי המטבעות הדיגיטליים לשים

לב אליו, כאשר סביבות מאי קצב תשומת הלב האיץ בצורה מסחררת עם עלייתו המרשימה כלפי מעלה.

ראו להלן את גרף עליית שווי המטבע, וממתי החל לזנק כפונקציה של התאריך:

 

עד מהרה כמו אש אשר פשטה בשדה קוצים, מיליוני כורים בכל העולם אצו רצו וקפצו על עגלת הכרייה מתוך תקווה להיות "מתעשרים חדשים",

כאשר כל כרטיסי המסך של AMD רוקנו מהמלאים כבאבחת חרב. וכשאלו אזלו, בוצעה בדיקה מצד הכורים המסכנים מה עוד יכול לעבוד.

התברר להם שגם GTX1070 לא כל כך רע בתחום וכדאי יחסית במשוואת העלות תועלת של ביצועי הכרייה.

 

התופעה המעודכנת גרמה הפעם להתרוקנות לא מבוטלת של כרטיסים אלו גם, דבר שהוביל להאמרת כל מחירי כרטיסי המסך עבור גיימרים,

כאשר כרטיסי RX 570/580 אין להשיג בכלל אלא רק בשוק הספסרות, וכרטיסי GTX1070 נעשה קשה מאד להשיג גם.

האמור דחק את הצרכנים בלית ברירה ללכת או על GTX1060 או GTX1080 ומכאן שהבקוש לאלו האמיר טבעית ועימם המחירים.

 

בקיצור: עולם ההאצה הגרפית עבור מי שבאמת צריך את הביצועים הללו למשהו מועיל וממשי, נעשה לעולם שהוא די חרבנה (במילים מכובסות

של nec) שכן גם בשוק המשומשים ובהעדר היצע מספק של כרטיסים חדשים, מחירי המשומשים עלו למעלה לערכים בלתי ראליים ובלתי כדאיים.

צרכני גיימינג ברחבי העולם נכנסו איפה לתקופת המתנה ודחיית רכישות עד אשר תעבורנה הסערה.

 

עתה נראה מה קרה במקביל כאשר מיליוני כורים נכנסו לשוק וכמות אדירה של מטבעות החלה לצאת לאוויר העולם.

מה שקרה הוא אינפלציה ברמת הקושי של כריית מטבעות חדשים בקצב בלתי נתפס השואף לאקספוננציאלי .

נראה להלן גרף שמציג את עליית הקושי בכרייה כפונקציה של הזמן:

 

 

נשים לב להתחלת העלייה הראשונית בקושי הכרייה ביחד עם תשומת לב הכורים באזור מרץ, אך לתגובה עוקבת לאחר "הפרש פאזה", עם

כניסת המסה העיקרית של כרטיסים לתהליך כרייה והאצת הקושי באזור סוף חודש מאי. התוצאה הזו הביאה תוך זמן קצר למצב בו כיום 8.8.2017

הקושי לכריית מטבעה עומד כבר על 1620TH

 

בואו נראה מה משמעותו של קושי זה באמצעות כרטיס הכרייה הפופולרי ביותר והטיפוסי, זה שמייצג את הנושא הלו הוא ה- RX580 עם 8GB זכרון.

קצב הכריה של כרטיס זה עומד על כ- 30Mh סדר גודל.

בכדי לכרות מטבע אחד כיום בו הקושי הוא כאמור 1620TH, על הכרטיס לעבוד כ- 1,600,000,000 חלקי 30 או בקצרה 53,333,333 שניות.

שהן לחלק ל- 3600 (שניות בשעה) יוצאות 14,812 שעות. ואם נחלק ליממות (קרי ל- 24) נקבל לא פחות מ- 617 יממות.

 

זאת אומרת, שיש להפעיל את הכרטיס ברציפות משך כשנתיים כמעט, בכדי לכרות מטבע אחד, וזה בדרגת הקושי של היום כן, עד שהתהליך יסתיים הקושי

יאמיר לערכים אבסורדיים.

 

בואו נגיד לרגע שהכרטיס והמחשב עולים כלום וכל מה שעולה זו רק העלות המשתנה, קרי החשמל. כרטיס שכזה צורך סדר גודל גס של 150 וואט

שעה (חישוב מקל) הווה אומר כ- 3.6 קילוואט שעה ליממה. שעלותם לפי 55 אגורות לשעה (שוב חישוב מקל) יוצאת סביבות 2 שח.

2 שח ליממה, כפול 617 ימים, יוצא סביבות 1200 ש"ח לערך בשנה (שוב חישוב משקל).  שזה משהו כמו 330 דולר לערך.

 

האמור ייצר מטבע אחד, שנסחר כרגע באזור 200-250$ ליחידה. זאת אומרת, שכבר עתה בלי שחישבנו את עלות המחשב והכרטיס שנרכשו בכדי

להקים את המפעל כרייה, אנחנו כבר מדברים על עלות חשמל שעולה על עלות התמורה שתינתן בעבור אותו מטבע.

 

יש פה גם את אלמנט הסיכון שכן ערך המטבע יכול להתרסק ולרדת, אך הוא גם יכול לעלות. אנחנו מדברים כרגע על צורך בכמה וכמה כרטיסים שיהיו

בידי הכורה הביתי הקטן, כדי איכשהו לזרז את קצב הכרייה של מטבע אחד, לכדי משך זמן ראלי. 4 כרטיסים יורידו הזמן לכ- 150 ימים, אך גם זה אינו

קצב מזהיר כי עד אז אלוהים גדול מה תהיה דרגת הקושי ומה יהיה ערך המטבע בשוק.

 

מיליונים בעולם לוקחים איפה על עצמם סכון גדול, שישקיעו בחשבון חשמל לא מבוטל, מתוך תקווה שבסופה של הדרך - ערך המטבע יעלה מספיק ואיכשהו

ייתן להם כיסוי של ההוצאות.

 

אך האמת המתמטית שבנושא היא, שבנתיים קצב הקושי מאיץ את עצמו בקצב מסחרר העולה משמעותית על קצב הסביר בו יכול או מסוגל לעלות ערך המטבע.

אם נתבונן על הגרף נראה כי רק לפני חודש הקושי היה 1055Th ראו להלן דגימה מיום 8.7.2017:

 

 

משמעות הדבר היא שקצב הקושי מכפיל עצמו בערך אחרי חודש וחצי סדר גודל.

זהו קצב כה מהיר עד כדי כך שנקודת האיזון כנראה כבר עברה וזה רק עניין של זמן, עד שמיליוני כורים יפנימו זאת (מה לעשות שמרביתם אינם מתמטיקאים

ולכן לוקח להם קצת יותר זמן על מנת להבין דרך הרגליים את מה שאנחנו מסבירים פה).

 

כבר בימים האחרונים ניתן היה לשים לב, ללא מעט כרטיסי מסך מהסוג הטיפוסי של כרייה מתחילים לצוץ בלוחות, אלא שבניגוד לתקופה של חודש קודם, אלו אינם

נחטפים מהלוחות ונותרים בהם לרבות במחיר שהוא נמוך משמעותית מתקופת הביקוש המטורפת של מאי - יוני.

משמע הדבר, שכנראה מתחילה מסה ראשונה של כורים לצאת מהשוק משהבינה, שהערכים פשוט אינם מתכנסים לכדי כדאיות כלכלית. הראיה הכי טובה לתופעה

היא פשוטה: יש היצע לא קטן של כרטיסי כרייה טיפוסיים שנמצא כרגע בלוחות ולא נמצא לו דורש, משהו שלא היה חודש קודם.

 

להערכתי המאד זהירה, בחודש הקרוב המגמה תרים את ראשה וכנראה שבאזור ספטמבר, כורים בייתים מיואשים רבים שלא ממש הצליחו לייצר מטבעות או הצליחו

מעט מאד וגילו שלא הרוויחו בתהליך מאומה, יבצעו חיסול מפעל הכרייה שבנו ויעבירו את כרטיסיהם ללוחות. התופעה כנראה תרים את ראשה לשיא באזור אוקטובר

ואליך, כך שמי שירצה כרטיס מסך טוב במחיר זול, שיתחיל לצקצק חרבותיו ולחדד את חושיו בתחום המשא ומתן אל מול מוכרי היד השנייה באזור חגי תשרי - שכן עונת

הקטיף ממשמשת ובאה

 

אם אהבתם הצביעו ברגליים (סימן לב בצד שמאל) כדי שנלמד שהנושא מעניין.

שתפו אותנו עם דעתכם בנושא בשרשור מטה

 

[elikh]

כמה באמת אפשר להרוויח מכרייה ליום?

אני רואה המון השקעה:

כרטיסים, ספקי כוח, מערכת קירור חזקה + חשמל שנזלל בקצב אדיר.

נשמע שצריך איזה חצי שנה עד שמתחילים בכלל לראות רווח.

אודה להסבר.

[nec_000]

 

ברמת העקרון כדאי להחזיק חווה ענקית, על מנת לייצר מטבעות בקצב דגימה מהיר יחסית ולפני שהקושי בכרייה עולה ואז בורח מאיתנו.

ברמת העקרון כבר עתה אנו רואים שבמחירי החשמל בישראל וביחס לשווי המטבעות בשוק דהיום, גם אילו היו לנו 617 כרטיסים מסוג RX580

שעובדים במקביל ומייצרים מטבע אחד ליממה, מכירתו בשוק לא היתה מחזירה אפילו את עלות החשמל לבדה.

 

עכשיו, כמה כורים יש בארץ שעדיין מריצים בבית מחשבים ואפילו לא טרחו לחשב שווי מטבע אל מול עלות החשמל ?

כנראה לא מעט בני נוער או צעירים שחושבים שגילו את העולם, או חיים על סמך מאמרים מלפני זמן רב מדי שאינם רלוונטיים להיום

שכן מאז הקושי בכרייה עלה והיחס כדאיות השתנה דרמטית.

 

כנראה שרק כורים שעובדים על חשמל חינם (גונבים אותו ממקור זר, כמו מהמעסיק למשל, או ממשרד ציבורי/ממשלתי שאינו משגיח על הנעשה אצלו)

עושים זאת בצורה כדאית. להבנתי החשמל במקומות אחרים בעולם זול יותר משמעותית מישראל כמו למשל ארה"ב או סין (בארה"ב הוא נע בין 4-12 סנט

לקילוואט תלוי בשעות עומס אל מול שפל ובמדינה הספציפית) ושם הדבר עוד כדאי (עדיין). אך לא ישאר כך לאורך זמן רב, שכן קושי הכרייה ילך ויאמיר

דרסטית ככל שהזמן יעבור.  כבר עתה הוא ב- 1620Th, ובעוד חודש וחצי יעמוד (כנראה) על מעל 3000Th.

בסופו של דבר גם במקומות שבהם החשמל הוא הזול ביותר, הכדאיות בשלב מסוים נעצרת.

 

ברמת המחשבה האסטרטגית די מובן לי, שמי שממציא את המטבעות הללו ויש מאות רבות (כל יום נולדים חדשים), הם כל מני מתמטיקאים אופורטוניסטים

שממציאים מטבע, מיצרים לעצמם את סל המטבעות הראשון בקלי קלות כשהחישוב עודנו אפסי ברמת הקושי שלו, וכך מדלגים ממטבע למטבע ומיצרים

לעצמם פול מטבעות ראשון, מתוך תקווה שיום אחד המטבע שלהם יתרומם כפי שהתרוממו ה- bitcoin ובימים אלו ה- ethereum, ויום אחד הם יעשו מזה קופה.

 

חשוב לקורא מן הצד להבין, שאין למטעות הוירטואליים הללו כל ערך ממשי או מוחשי או כלשהו בכלל, מלבד המוכנות של אנשים (חסרי השכלה מאקרו כלכלית

וחסרי ניסיון היסטורי) לקנות אותם לשם כלום אחד גדול. כל ערכם של המטבעות מוחזק למעשה על האמונה העיוורת שמישהו יבוא ויהיה מוכן לקנות אותם מהם.

כל התהליך נולד רק כי מישהו כינה אותם בשעתו "מטבע", אז הלא מבינים חשבו בטעות שזה כסף (מטבע עובר לסוחר). וככה נבנתה ממלכת הדימיון

ובלון אויר ריק מתוכן.

 

יבוא יום במוקדם או במאוחר כמו כל דבר שהוכח בהסטוריה הכלכלית, יבוא המישהו הזה ויגלה לכולם שהמלך עירום ושהם בעצם משקיעים בכלום, בדומה

להשקעה בגרגירי חול. ואז כשזה יתפוס תאוצה בקרב מספיק מאמיני ערך במטבעות הוירטואליים שיפטרו מהמטבעות, ערכם יתרסק לאפס.

אני מהמר שזה יקרה ב- 20 השנה הקרובות בהסתברות גבוה מאד, ויתכן כתוצאה מהתערבות רגולציה כלכלית מדינית שתשים לתופעה סטופ,

בעיקר משום שהיא הרסנית לכלכלה: אנשים עוד עלולים לאבד את הונם או חסכונותיהם. רגולציה בדרך כלל מתערבת על מנת להגן על אנשים מפני עצמם.

 

מעבר לכך התופעה מאפשרת להעלים מס ולהלבין הון, בשעה שכיום זוהי מגמה עולמית לעצור את תופעת הלבנת ההון באופן אגרסיבי.

אנחנו כבר במהלך של עשור מתקדם בנושא והרגולציה רק משתכללת. עוד מעט גם מזומן יעלם משמוש בעולם המערבי שיעבור כל כולו לסחר דיגיטלי בלבד,

כדי שלא יהיו עוד תנועות כסף שאינן מנותרות על ידי רשויות המס. מטבעות וירטואליים מפריעים למגמה ולכן סופם (ולו בהקשר הזה) מתקרב ובה.

 

חבר ילדות (שלי) עובד בחברה ישראלית (סטארטאפ) שנולד לפני כשנתיים לערך, במטרה לייצר מטבעות וירטואליים ולהשתמש בהם כפלטפורמה לסחר

בין מחזיקי המטבעה. הם אמנם גייסו בהתחלה לא מעט כסף - כמה וכמה מיליוני דולרים רבים וטובים, במיוחד בזכות מצגות מאחזות עיניים ומכירת

חלומות, וכל מני פרופסורים שבאו כביכול לסייע להם ולשכנע "שזהו העתיד", עד כדי כך שכל מני משקיעים חסרי השכלה עניינית במתמטיקה ובכלכלה

נתנו להם את הכסף להתחיל עסק. אלא שבנתיים הם לא מייצרים בכלל הכנסות, החבר בשיחה אינטימית עימי מודה שזה בלוף אחד גדול והם למעשה

שורפים כסף עד שיאזל, וכך יגייסו הלאה כל פעם מחדש עם מכירת אשליות... עד שהברז ייסגר ולא יהיה בהם עוד אמון בשוק המשקיעים.

בנתיים עשו משכורות שמנות כמה שנים טובות והוסיפו לרזומה קילומטרים. ואז כל אחד לך לדרכו ויחבור לסטרטאפ חדש. כך גלגל מסתובב לו.

 

אך כמו כל גלגל בעולם, סופו "לגנוב" כסף ממשקיעים תמימים באמצעות סיפורי מעשיות ושמני נחשים, שנופל כמו תמיד על אוזניים בלתי מבינות את התחום,

רק על מנת בסוף ללמדם שעור דרך הכיס. בהקשר הזה אמליץ לכולם להאזין לגדול המשקיעים בהיסטוריה כבודו מר וורן באפט שחוזר ומסביר:

שהוא משקיע אך ורק במה שהוא מבין בו.

 

משמע שאם מנסים למכור לכם משהו חדש ולשכנעכם שזהו העתיד, אם אתם לא באים מהדיסיפלינה ואין לכם מושג ירוק אם זה נכון או לא,

אמרו בנימוס תודה וצאו החוצה.

 

בהקשר זה (בעקיפין) אציע בחום רב במיוחד לכל אחד שמחזיק מעצמו אדם אינטיליגנטי וסקרן, אחד שגדל וצומח אינטלקטואלית עם השנים והגיל,

לקרוא את ספרו של תומאס פיקטי capital in the 21 century.

סה"כ 600 עמודים (באנגלית) שילמדו אתכם על שוק ההון והכלכלה העולמית, יותר מכל חומר אחר שתקראו. התובנות שעולות מספרו הן

אקוטיות ובשל כך פרקטיות מעין כמוהן, מה אתם עושים עם עצמכם ועם ההון שבידכם.

הספר קל להבנה ואינו דורש השכלה מתמטית מעבר לכתה ז', נכתב כך כדי שיהיה מובן לכולם. הספר שובר מיתוסים ומודלים כלכליים רבים

שנלמדו במאה השנה האחרונות באקדמיה, ועשה ריביזיה מקצה לקצה.

 

כמתמטיקאי מצאתי כי הכותב (דוקטור תומאס פיקטי) יצר עבודה נכונה, מהימנה, וראשונה בתחום, שניתן היה לעשותה רק בעת המודרנית עת

יש לנו מספיק מידע מתועד אחורה כממצאים (300 שנה), וכח חישובי של מחשבים בכדי לעבד אותו לכדי מסקנות חותכות, כלים שלא עמדו לנגד

גדולי הוגי התורה הכלכלית לפני 100-200 שנה, שהמציאו תאוריות אשר מעולם לא יכלו לבדוק את נכונותם, ופיקטי מנפץ אותן אחת אחרי השנייה

כך שזה תענוג צרוף לראות מן הצד וללמוד.

 

 

[Milford Cubicle]

לאנשים אין מה לעשות בחיים... אם הם כלכך מכורים להימורים (וזה בדיוק מה שזה) שיעשו קפיצה לוגאס - גם הימורים וגם לא מעט כיף מסביב.

 

[nec_000]

 

גם חתיכות ואוכל טוב...

[elikh]

תודה על ההסבר המפורט (למרות שממך לא ציפיתי למשהו אחר  )

 

בשורה תחתונה, אתה אומר שכל מי שקנה בארץ מחשבי כרייה,

אם הוא לא גנב חשמל אז הוא בעצם הפסיד כסף?

 

* ומה ר"ת 3000Th?

[nec_000]

 

ראשית תודה,

 

מי שקנה בארץ, השאלה מתי התחיל לכרות ומתי סיים לייצר מטבעות - האם זה בנקודה שכבר לא רווחי או לפניה.

 

כך או אחרת כסף גדול הוא לא עשה, ראה כמה צריך היה בשביל לכרות מטבעות גם באזור מאי כשזה התחיל בערך

לחדור לתודעה, גם אז מיליונים לא עשו פה בחוות כריה מסדר גודל ביתי של 1-4 כרטיסים.

 

אולי אי שם בסין או ארה"ב בחוות של אלפי כרטיסים ובעלות חשמל זעירה, הצליחו לראות כסף טוב, בעיקר בשל המצרף המקבילי

של הרבה כרטיסים שעובדים יחד וכל אחד תורם את חלקו הקטן לערמה אחת גדולה.

 

לשאלתך בסוף Th זה Tera hush.

הכרטיסים נמדדים בסדרי גודל של Mega hush הספק לכרטיס לשניה, שזה יחידת מידה שהיא מיליונית לעומת Tera. לכן קצב הכרייה האיטי מאד.

[--- The King ---]

אני עדיין חושב שהראשון שיצא לשוק עם כרטיס יעודי (ויעיל) לכריית מטבעות, יעשה מזה הרבה כסף.

רק עניין של זמן עד שהדבר יקרה לפי דעתי.

החסרון היחיד שאני יכול לחשוב עליו בעניין, הוא שאנשים לא ירצו לקנות כרטיס כזה מהסיבה שלא יוכלו למכור אותו לאחר מכן. אבל אם הכרטיס יהיה יעיל מספיק, ויתן תמורה מספיק טובה לכסף בשביל לחפר על החיסרון הזה, זאת תיהיה הצלחה גדולה בכל זאת.

[nec_000]

 

צהרים טובים המלך,

 

במציאות לא קיימת אפשרות שכזו, שהרי אילו היתה קיימת היה מי שמרים את הכפפה ומייצר מוצר שכזה עד עכשיו.

 

המציאות המעשית-תעשייתית-כלכלית היא כזו, שלתכנן שבב מבראשית עולה מיליונים רבים, ועד שהוא נהפך למוצר קיים ועובד בשוק

שמצריך גם תשתית סובבת מא' ועד ת' סביבו, יעברו גם כמה שנים.

 

ולבסוף יתקבל מוצר שהוא איזוטרי, נישתי, שיקנו כמותו בעולם רק מעטים, ועל כן לא מסחרי בעליל וכזה שאינו מחזיר את ההשקעה של מי שיזם את הפרויקט.

 

אלו שלושה מחסומים בלתי עבירים שמונעים כל אפשרות ראלית שיקרה כדבר הזה.

רק מוצר מסחרי המוני דו-שימושי כדוגמתו של מאיץ גרפי, הוא המוצר הראלי מבחינה מעשית בשוק. וזה לא הולך להשתנות (בשל שלושת המחסומים שתוארו מעלה).

 

[StavBN]

מה הוא המוצר שצירפתי אליו לינק?

https://www.amazon.com/Guaranteed-Antminer-S7-Mining-Contract/dp/B01EPGWS3Q/

 

האם איתו לא יותר משתלם מבחינת כמות ביצועים לחשמל?

[nec_000]

 

^כבר קראתי על כך קצת.  מדובר בהונאה.

 

 

כמה אינדיקטורים בנושא הם:

א. שהחוות המקצועיות לא עושות שימוש בזה. והרי שאם המוצר היה כה מדהים הרי שהחוות היו משתמשות בכך.

 

ב. שכמות בלתי נידלת של מקורות ברשת מדווחים על כך שמדובר בהונאה.

יש נסיונות להציג כאילו מדובר ברכישות ממקור לא מהימן , ולכן לא קיבלו מוצר אמיתי שעובד, אלא שקריאה מעמיקה יותר מגלה,

שגם ברכישה ישירה מהספק הרשמי, אין ממש מזור ולוקח הרבה זמן עד שמקבלים שירות בכתב/מייל, אלמנט שרק מרים עוד גבה.

התשובה היא מנציג החברה, לגבי "קושי לתת מענה לכולם כי העומס והתור של הפונים הוא אדיר וקשה להם להתייחס לכולם".

זה נשמע למישהו פה רציני ?

 

ג. אין שום תמונות ומקורות מידע אמינים, שמאשרים את ה- asic שבו הם עורכים שימוש, והלוח המודפס של המכונה נראה כלא

תואם כלל למשימה = אין שם כל יכולת שהיא ברמה האלקטרונית שעושה שכל בהקשר הזה.

 

ד. מדובר בחברה סינית שאיננה מיוצגת בשום מקום מערבי לא בארה"ב ולא באירופה. הקשר היחיד הוא במייל.

וזה נשמע גם כן רציני או אמין ?

אלגוריתמים מתמטיים מתקדמים ובטח פיתוח שבבים, בדר"כ מיוצרים על ידי חברות מערביות, עם מוחות מערביים, כמו ארה"ב,

מערב אירופה או ישראל. אין כאלו חברות הי-טק בסין (בשוק שאינו ממשלתי).

ואם היו, הם כבר מזמן היו ממסדים חברה בינלאומית בארץ הדוד סם ולא נשארים קשיי השגה על אדמת סין לבדה בלי טלפון או משרדים.

 

 

עריכה:

קטע קצר שנמחק בשל חוסר רלוונטיות והערתו של milford מטה בשרשור.

 

 

מעבר לכך עצם העובדה שמישהו מציג מצב שהוא מוכר לך מוצר ב- X$ ושהפעלתו עולה עוד Y$ ותקבל לאחר מכן יותר מ X+Y,

מראה לנו שבעצם אם טענתו אמת, הרי שהיה יכול בעצמו להפעיל את המוצר ולייצר יותר כסף ישירות לכיסו. הרי מה הוא צריך אותך ?

ולכן יש כאן פרדוקס. (הסבר מטה יותר בשרשור זה, עם הוכחה מתמטית).

 

 

בגילי כבר נתקלתי בכל כך הרבה מקרים שחוזרים על הריטואל כגלגל שאינו נגמר. ולכן אם צריך להזהיר את המשקיע הטרי בתחום,

הרי שכל סימני האזהרה עומדים לנגד עיניו בהקשר הזה ותארנו מעלה. אין ארוחות חינם, ואין מכונות כשפים. 

ואם היו, אז המפתח היה מפעיל את המוצר לבדו ובעצמו כפי שהוסבר.

מפתח של המכונה היה הרי נמצא בנקודת יתרון יחסית אדירה על פני כל האחרים:

כי רק לו יש מכונה מהירה מאד שעדיין מניבה מטבעות כאשר אין כזו לאף אחד אחר, וכאשר נגדו לא יכול אף אחד אחר להתחרות

על כריית המטבעות, משום שהמחיר להפקת מטבע עבר כבר את נקודת הכדאיות בשבילם.

במקרה שכזה מפתח המוצר, הרי שיפעיל בעבוע גם יפעיל את המכונה לבדו ובלי לעשות טובות לאף אחד אחר.

הרווח התוחלתי שיפיק מכרייה פר מכונה, עולה לעין שעור על הרווח העלוב שיפיק ממכירתה.

ושוב - הסבר מטה יותר בשרשור זה, עם הוכחה מתמטית.

 

 

[Milford Cubicle]

ציטוט של nec_000

כל חברות האלגו שמבקשות כסף מהציבור עם הבטחות לתשואה, התגלו כהונאה אחת אחרי השנייה (כולן ללא יוצא מהכלל).

 

הסבר:

עצם העובדה שמישהו מציג מצב שהוא מוכר לך מוצר ב- X$ ושהפעלתו עולה עוד Y$ ותקבל לאחר מכן יותר מ X+Y,

מראה לנו שבעצם אם טענתו אמת, הרי שהיה יכול בעצמו להפעיל את המוצר ולייצר יותר כסף ישירות. הרי מה הוא צריך אותך ?

ולכן יש כאן פרדוקס.

 

אתה טועה.

ההסבר שלך נכון למקרים שבהם אין צורך בהשקעה כספית - למשל, כל מיני נוכלים שמוכרים "קורסים" על "איך להתעשר ממכירות באמזון", "איך עשיתי מיליון דולר בחודש דרך האינטרנט ועכשיו אני רוצה ללמד אחרים את השיטה שלי בתמורה ל-5,000$" וכו'.

 

במקרה של אלגוטריידינג יש עניין ברור של רווח אבסולוטי.

אם יש לך רובוט שמשיג תשואה של נניח 20% בשנה.

אם יש לך 100,000 שקל זמינים להשקעה אתה תוכל להרוויח 20,000 שקל בשנה.

אבל אם תביא משקיעים שישקיעו ברובוט שלך מיליון שקל, ואתם תתחלקו ברווחים 50-50, אז הרובוט ירוויח 200,000 שקל בשנה ואתה תרוויח חצי מזה - 100,000 שקל בשנה = פי 5 מכמה שהיית יכול להרוויח לבד.

 

נכון שעקרונית תוכל לקחת הלוואה של מיליון שקל (אם מישהו יסכים לתת לך), לשלם 10% ריבית ולהרוויח 20% מהרובוט, אבל:

א. באלגוטריידינג תמיד יש סיכון. ומבחינתך ברור שעדיף לך למצוא משקיעים מאשר לסכן את עצמך. המשקיעים מודעים לסיכון וזה לגיטימי לגמרי ואין פה שום הונאה.

ב. אף אחד לא יתן לך הלוואות בלי ערבויות, ובכל מקרה עם גיוס משקיעים אתה בהגדרה תמיד תוכל להגיע לסכומים גבוהים יותר (אינסוף, בתיאוריה) מאשר תוכל לקבל מגוף כלשהו בהלוואה.

 

ובניגוד למה שכתבת - דווקא יש המון קרנות שעושות את זה.

[nec_000]

milford, אינני טועה.

 

הספור של חברת האלגוריתם מהרצליה מבוסס על כמה גאוני מתמטיקה ושוק ההון, שפתחו אלגוריתם.

לא היה להם כסף כדי להתחיל ולשחק עימו ולהראות שזה עובד ועושה רווחים נאים.

אז הם גייסו משקיע/ים צד ג' שנתן/נו להם את הסכום הראשוני הגדול, והוכיחו שזה עובד.

משם הכל היסטוריה יפה (אמליץ לקרוא אותה) שמראה איך מההון הראשוני הם הגיעו כבר ב- 2014 למעל מ-1.2 מיליארד

דולר הון עצמי אם זכורני נכון.

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3634573,00.html

https://www.themarker.com/markets/1.2563186

 

הם קבלו הצעות רכש מחברות ענק בארה"ב בכללן בנקים בשווי של גם פי 4 מההון שלהם, כי הבנק ראה שהפטנט שלהם עובד לאורך שנים,

ולכן הם בטוחים שיחזירו את ההוצאה על הרכישה של החברה תוך כך וכך שנים.

 

בעל המניות של החברה שהביא את ההון הראשוני אמר לעצמו, למה לי למכור, אם אני אמתין בעצמי את הכמה שנים האלו ואכפיל את ההון

פי 4 לבדי. בדיוק כך זה עבד.

 

היות והם גדלו כל כך מהר על ההון העצמי שלהם, הם הבינו שבניית מנגנון שמצריך אותם לנהל מסלקה עם כספי ציבור משקיעים, ולהיות בשל כך

חשופים לכל הבאלגן בכללו כורח חשיפה לרשויות ההון ורגולצייה ובקרה... שהתמורה עבור ההתעסקות הזו אינה כדאית.

 

מעבר לכך הם יכולים לגייס כסף ממערכת הבנקאות. משנודע לבנקים שהם מכונת כסף אמינה, הם גם קבלו הלוואות בריבית עסקית הרבה יותר נמוכה

מהריבית שהיו צריכים לתת למשקיעים מהציבור, בסדר גודל יותר זולה. הציבור היה רוצה נגיד 10%, שזה חצי מהתשואה,

אבל חברת האלגו יכולה לקבל הלוואה בריבית של 2% מהבנק, היא לא צריכה את הציבור.

ובנק מלווה לחברה שהוכיחה את עצמה אחרי שנים שהיא מייצרת הרבה כסף, סכום מסוים שמגובה בהון שהחברה כבר מחזיקה בידה כעת.

מה שנקרא ממנפים בזכות ההון הקיים.

 

מעבר לכך אילו היו נעשים לחברה שמנהלת כספי משקיעים מהשוק הציבורי, בשל הצורך להציג לדבר ולחשוף ידע, אבטחת המידע שלהם היתה יורדת.

האלגוריתמים שם זוהי ביצת זהב, וכל הכנסת גורמים או עיניים נוספות למעגל רק מסכן את אבטחת המידע ומיותר.

 

רק חברות אלגו קקיוניות שהמנגנון שלהם הוא בלוף, או לא אפקטיבי דיו ביקשו כסף מהציבור - שכן אף אחד אחר לא נתן בהם אמון.

גם לא משקיע אחד גדול מליונר, כי לא יכלו להוכיח לו שזה עובד.

 

יש גם קצת אלגו לייט נקרא לו כך, של בתי השקעות וחברות השקעה. אלא שהם מנבאים ראלית תשואה של 7% בלבד (בלי הבטחה)

 ורוצים עמלה שמנה בדרך. אנחנו לא צריכים אותם, כי מייצרים לבדנו יותר והכל שלנו בלי עמלות לאף אחד בדרך.

 

או בקיצור, תורת המשחקים תמיד מראה, שאם יש לנו ביצת זהב שמנצחת את השוק בענק (20% זה שובר שוק), הרי שהיא עובדת ואין לנו צורך

לחלוק בה עם אף אחד. מקסימום לגייס כסף ראשוני, אבל אז נגייסו בזול, לאחר שנראה לבנק שהוא עובד, ובטח שלא מהמשקיע הפרטי מהציבור

שיבקש הרבה ריבית ולכן אינו מלווה כדאי.

[Milford Cubicle]

אתה כן טועה, ולא אכפת לי מהחברה שלך בהרצליה - אני מדבר באופן כללי על השוק הזה שאני מכיר אותו במקרה מצויין.

[nec_000]

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3682215,00.html

 

לא מתווכח איתך, רק מציג את הנושא כדוגמא מייצגת לתורת המשחקים, ומביא את אלגו מהרצליה כ- case study.

אך זה אינו הדיון ולא אכנס אליו, באם דוגמא זו אינה לרוחך, או לטענתך אינה מתאימה למודל. זה לא האישו.

 

ברשותך (וברשות הקורא) אחזיר את הדיון למסלולו ולנושא כריית המטבעות בחזרה:

אם ישנה מכונה שעושה בוודאות כריה טובה, וזאת תהיה הנחתנו, אזי שאנו כמפתחים וכמייצרים שלה נשתמש בה בעצמנו ולא נמכור

אותה ב- 700$ ליחידה (תמורת רווח של נגיד 350$).

 

בואו נראה:

אם אנו מפעילים את המכונה בעצמנו, אזי תמורת מעט טירחה של כולה חיבורה לחשמל ולרשת זוטא, כאשר הפעלתה של המכונה היא

למעשה ללא תקורה וללא פועלים שצריכים לנהל ולשלם להם משכורת, קרי מדובר פה בהשקעה פסיבית (רק חשמל ורשת) ואנו מייצרים

את אותם 350$ מהר, ואחרי זה ממשיכים להפעיל את המכונה וממשיכים להגדיל את הרווח הלאה.

 

עם הרווח שנכנס בסבוב הנוכחי (סבוב ראשון), בונים/מייצרים עוד מכונות לסבוב השני, וכך הלאה והלאה סבוב אחרי סבוב.

כך גדל המודל העסקי שלנו בקצב אקספוננציאלי כלפי מעלה: מכונה, שתיים, ארבע, שמונה....  כל סבוב הקצב מאיץ את עצמו כפליים

מהסבוב הקודם. זהו קצב שגדל הרבה יותר מהר, מאשר אם נמכור את המכונות בשוק - שכן אז קצב הגידול שלנו במודל הזה הוא

לכל היותר לינארי.

 

בואו נראה:

באמצעות שתי פונקציות, שהאחת תתאר את מצב בניית המכונות ומכירתן, למשל יהי מרכיב של בניית מכונות ב- X עלות ומכירתם

בשוק ב- 2X מחיר (להלן נוסחה לינארית),

לבין פונקציה שניה שתתאר את המצב בו לא נמכור את המכונות, אך נפעילם בעצמנו, בו קצה גידול הרווח הוא אקספוננציאלי

(כל סבוב כמות המכונות שבידנו רק תגדל, והמכונות מהסיבובים הקודמים מצטרפות לחדשות שרכשנו וממשיכות לעבוד).

 

תוך זמן לא רב (לפי נתוני הכרייה שבהם הם מתפארים כביכול) נעקוף את הפונקציה הראשונה (הלינארית), 

ומשם כבר ננסוק מעלה כה מהר, עד שנפתח עליה פער בלתי ניתן עוד לדיון.

 

גם אם קצב הכרייה הוא אינו דרמטי ויקח לנו זמן רב עד שנשיב את 350$ עלות המכונה, מדובר יהיה בקצב אקספוננציאלי כך או אחרת.

ולעולם פונקציה אקספוננציאלית עולה ועוקפת פונקציה לינארית במוקדם או במאוחר.