בלון כורי ה- ethereum ומשמעותו - עמוד 6 - כרטיסי מסך - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

בלון כורי ה- ethereum ומשמעותו


nec_000

Recommended Posts

לא הבאתי פה רעיון גמור.

אבל גם אחרי הפרגוד סומכים על אנשים שיספרו את הפתקים.

ופה הבלוקציין בהחלט יכול להכנס.

ויש בלוקציינים אנונימיים לחלוטין.

מה גם שמה שגלוי היא רק הכתובת הציבורית אין דרך לשייך לאדם ספציפי אם לא עושים טעויות.

 

תחקרו מה ה"ארנק" של איתיריום יכול לעשות.

ותחשבו איזה כח זה למפתחים.

רשת איתריום היא שמריצים עליו קוד וקונים בו כח חישוב מאובטח עם איתר (המטבע) הוא הכח לפעול שם.

איך משיגים אותו?...או נותנים כח לרשת (כרייה) או לקנות.

נשמע הוגן.

 

זה כבר מזמן לא רק כסף.

זו דמוקרטיה אמיתית.

 

טכנולוגיה מהפכנית בחיתולים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 114
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

מה שכתבו שם בלינק לגולדמן סאקס זו סקירה "לניתוח טכני".

הרשו לי לספר את משנתי (למי שמעוניין בה) והיא שלסקירות טכניות אין שום מתאם לכלום.

הנושא נבדק מחקרית בדיעבד ונמצא כגיבוב שטויות. או כמו שאומרים, מקביל לקריאת עתידות בקלפים.

 

בתחום שלפנינו אין לאף אחד יכולת לדעת או לעריך בהסתברות גבוהה דיה, מה יקרה לנייר סחיר בטווח הקצר.

ונניח (לצורך העניין) שביטקוין הוא נייר סחיר .

 

 

*לא רוצה לדמיין מה היה קורה לשוק המניות העולמי, עם איזה קים ג'ון אנה ערף הזה מצפון קוריאה היה קם הבוקר על צד שמאל,

ומשגר הבוקר טיל לגואם כפי שהבטיח. השבריריות האקראית של גורמים בלתי נשלטים ובלתי צפויים על שוק ההון העולמי

שומטת מתחת לנביאים כל יכולת תאורטית לחזות אפילו 5 דקות קדימה על ציר הזמן.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

 

*לא רוצה לדמיין מה היה קורה לשוק המניות העולמי, עם איזה קים ג'ון אנה ערף הזה מצפון קוריאה היה קם הבוקר על צד שמאל,

ומשגר הבוקר טיל לגואם כפי שהבטיח. השבריריות האקראית של גורמים בלי נשלטים ובלתי צפויים על שוק ההון העולמי

שומטת מתחת לנביאים כל יכולת תאורטית לחזות אפילו 5 דקות קדימה על ציר הזמן.

הבנתי - ולכן יותר בטוח להשקיע במניות מאשר לקנות ...

הנקודה ברורה 

 

ציטוט של nec_000

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של yotam

אתה סותר את עצמך וכותב דברים לא נכונים.

מצד אחד כתבת "הזהב הוא דוגמה מצוינת לסחורה חסרת שימוש" ומצד שני מודה שיש לו שימושים בתעשיה וביצירת תכשיטים ואומנות.

המחיר של משהו הוא מה שמוכנים לשלם בעבורו, של כל דבר ולא משנה אם הוא נדיר/נפוץ ניתן לשימוש/לא ניתן.

 

חוץ מזה למה בכלל התחלת עם ההשוואה לזהב(שהיא לא השוואה טובה וכבר הסבירו פה)? אולי תשווה את הביטקויין ל... אמממ.. תן לזרוק רעיון מטורף...   למטבעות אחרים - שקל דולר רובל.  

 

סתם הסתת את הדיון (המעניין) למקום מיותר.

 

שורה תחתונה - הסיכוי שאנשים יאבדו אמון בביטקוין והוא יהפך לחסר ערך גדול בכמה מונים מהסיכוי שיאבדו אמון במטבעות כמו הדולר ויורו.

השימושיות של הזהב קיימת אבל המחיר שלו גבוה בהרבה מהערך השימושי שלו. מה גם שבמשך אלפי שנים לא היה לו שימושיות בכלל בשום תעשייה. שימוש בתכשיטים ואומנות לא נחשב שימוש כי הוא נובע ממחיר יקר בלבד, ולא כמו שימוש בתעשייה שיוצר מחיר יקר.

"המחיר של משהו הוא מה שמוכנים לשלם בעבורו, של כל דבר ולא משנה אם הוא נדיר/נפוץ ניתן לשימוש/לא ניתן." בזה אתה צודק וזה גם הסיבה שהתחלתי את ההשוואה לזהב. בגלל שהעלו פה אמירות כאילו בגלל שביטקון לא יכול לשמש למשהו הערך שלו חייב להימחק בסוף. מה שרציתי לומר שזה לא בהכרח נכון.

בקשר לשורה התחתונה

אני מסכים איתך,  אבל מדובר בסיכוי בלבד. ברור גם שהסיכוי שביטקון יקרוס גדול מהסיכוי שהמטבעות שציינת יקרסו כי אין אף אחד שמנסה או מסוגל בכלל לנסות לייצב אותו.

וכמובן גם שהסיכוי שהוא יעבד את הערך שלו יותר גדול מהסיכוי שהזהב יאבד אמון כי לזהב יש מסורת של אלפי שנים שיחסו לו ערך. 

אני גם בטוח שמחיר הביטקון יתרסק מתישהו. (עדיין יכול להיות שמי שמשקיע היום ירוויח הרבה כל עוד הוא ייצא בזמן) אבל הניחוש שלי זה שהוא לא יעבד ערך לגמרי אחרי ההתרסקות אלא יגיע לאיזה איזון.

הבעיה היום היא שרוב העליה בביקוש נובעת לא מאנשים שקונים ביטקון בשביל להשתמש בו. אלה כי הם מאמינים שהערך שלו יעלה. וכשכולם קונים מהסיבה הזאת בלבד נוצרת בועה שבסוף מתפוצצת.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של se7en

לא הבאתי פה רעיון גמור.

אבל גם אחרי הפרגוד סומכים על אנשים שיספרו את הפתקים.

ופה הבלוקציין בהחלט יכול להכנס.

ויש בלוקציינים אנונימיים לחלוטין.

מה גם שמה שגלוי היא רק הכתובת הציבורית אין דרך לשייך לאדם ספציפי אם לא עושים טעויות.

 

תחקרו מה ה"ארנק" של איתיריום יכול לעשות.

ותחשבו איזה כח זה למפתחים.

רשת איתריום היא מחשב על שמריצים עליו קוד וקונים בו כח חישוב מאובטח עם איתר (המטבע) הוא הכח לפעול שם.

איך משיגים אותו?...או נותנים כח לרשת (כרייה) או לקנות.

נשמע הוגן.

 

זה כבר מזמן לא רק כסף.

זו דמוקרטיה אמיתית.

 

טכנולוגיה מהפכנית בחיתולים.

יכול להיות שיהיה איזה שימוש בבלוקציין בקלפיות ממוחשבות.  ועדיין תמיד יצטרכו קלפי ופרגוד. כך שמבחינת האזרח הוא לא באמת יחוש בהבדל גדול. מבחינתו עדיין ביום הבחירות הוא צריך לקחת חופש ( אם זה ארצות הברית, או כמו בארץ מקבל אוטומטית)ללכת לקלפי להזדהות ולהצביע מאחורי פרגוד. ההבדל היחיד מבחינתו זה שאת התוצאות יקבלו בערב במקום למוחורת בבוקר.  ( לא יפרסמו לפני סגירת הקלפיות כדי לא להשפיע על הבוחר. גם היום אפילו סקרים אסור לפרסם במהלך יום הבחירות )

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זה כמו וויכוח בין הדור הצעיר לזקנים..

 

יש פה כלי שיכול לחסוך רק בישראל 30 מיליארד שקל ברבעון למשק.(רווחי הבנקים ברבעון).

יכול לאפשר לאנשים לקחת את גורלם בידם.

 

זה רק הולך לצמוח.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^רק כדי להכניס קצת פרופורציות אל הקורא לטענה שרשמת:

 

כתבת שביטקוין היה חוסך לצרכנים 30 מיליארד שח ברבעון. משמע שאתה מרמז לכך, שהבנקים מרווחים על גב הצרכנים 120 מיליארד שח בשנה.

ראית פעם אחת מהו המחזור העסקי של הבנקים בכלל ?

 

1. הבנקים מרוויחים יחדיו כולם בשנה פחות מ- 10 מיליארד שח. לא 120.

2. מתוך כלל רווחי הבנקים, המשקל של העמלות הוא סביבות 20% סדר גודל גס, או בקיצור כ- 2 מיליארד שח בשנה. (פחות מחצי מיליארד שח ברבעון).

3. שלישית, הבנקים עושים הרבה מעבר למה שנותן לנו כפלטפורמה להעברת כסף - אם חשבת שזה מה שעולה לך 120 מיליארד שח בשנה.

 

אציע בנימה יותר רצינית לקורא המחשיב עצמו לאינטיליגנט, ללמוד מה מערך הבנקאות בכלכלה המודרנית נותן לצרכנים, לתעשיה ולכלכלה,

ומדוע הבנקים נולדו בעת המודרנית.

זאת לפני שיוצאים בהצהרות דרמטיות על כך שניתן להחליף אותם (את הבנקים) רק בגלל פלטפורמת סחר בביטקוין.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

 

@Second Edition

לא יודע בשלוף אם מרכיב העמלות ירד משמעותית או לא, כמדומני ירד קצת בגלל שעשו רפורמות בנושא.

אך יודע בוודאות, שמתוך תוצר של מדינת (כיום 1224 מיליארד שח), אין שום סכוי שנגזר הבנקאות לבדו

יחזיק רווח של 120 מיליארד שח בשנה. שכן משמעותו של רווח כזה, היא שהבנקים מיצרים מחזורים עסקיים כשל מדינה שלמה.

 

יותר מזה אני אגיד לך ולקורא שאינו מכיר את הנושא של הבנקים, בנק לאומי ערכו סביבות 20 ומשהו מיליארד שח,

מייצר רווחים שנתיים של כ- 2 מיליארד שח (בשנה טובה).

כלומר שיחס התשואה שלו על ההון, הוא סביבות 8 אחוז (עד גג 10% בשנים הטובות).

 

זאת אומרת שהבנק מרוויח בדיוק מה שצריכה חברה עסקית להרוויח, ולא מרוויח רווח בלתי פרופורציונאלי.

*אותו הדבר גם לגבי יתר הבנקים בכללם הפועלים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

יותר מזה אני אגיד לך ולקורא שאינו מכיר את הנושא של הבנקים, בנק לאומי ערכו סביבות 20 ומשהו מיליארד שח,

מייצר רווחים שנתיים של כ- 2 מיליארד שח (בשנה טובה).

כלומר שיחס התשואה שלו על ההון, הוא סביבות 8 אחוז (עד גג 10% בשנים הטובות).

 

זאת אומרת שהבנק מרוויח בדיוק מה שצריכה חברה עסקית להרוויח, ולא מרוויח רווח בלתי פרופורציונאלי.

אממ... רק שזה נראה לי הפוך.

הערך שלו נגזר מהרווח שהוא מייצר, ולא להיפך.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^אכן

 

ובהקשר הזה, בהשוואה רוחבית לעולם הגדול, מערך הבנקאות הישראלית אינו נחשב "ליקר מדי" עבור הצרכן הישראלי, לעומת עמיתו

מערך הבנקאות בארה"ב (למשל).

 

נוסף לכך כל העת חל תהליך של שפור מתמיד אצלנו בארץ והתייעלות במערך:

ישנן הוראות פיקוח על הבנקים להתייעל הדרגתית משנה לשנה עם יעדים ברורים, לא משחקים בנדמה לי.

ולכן אנו עדים לכך שבשנים האחרונות הבנקים מצמצמים עובדים, סוגרים סניפים מיותרים או לא רווחיים, ומעבירים פעילות לרשת

האינטרנט ולמוקדי BO בטלפון.

 

נוסף על כך מחליפים עובדים יקרים דור א' עם קביעות שפורשים (בפרישה מוקדמת) בשנות החמישים לחייהם, או השישים המוקדמות,

ומוחלפים בעובדים זולים דור ב', מרביתם ללא קביעות אלא מועסקי חוזים אישיים במקרה הטוב, או בעובדי כ"א זמניים שמפוטרים אחרי זמן קצר.

 

האמור מוזיל עלויות לבנקים, משפר את יעילותם, ומאפשר בתורו להוריד את העלויות לצרכן:

שכיום עלות כוללת לאחזקת החשבון לקוח זולה יותר ממה שהיה מקובל זה אך לפני עשור (לשם השוואה). פה זה היתרון לצרכן. 

מצד שני החיסרון הוא בהיבט הסוציאלי:

שישנם פחות עובדים במשק שנהנים מתנאי העסקה טובים כמקובל בבנקים, וגם אלו שנכנסים כיום כדור צעיר, כבר אינם במעמד

איכותי כמו הדור הוותיק.

 

זהו אגב תהליך רחב גזרה - לא רק בבנקים, אלא בכלל במשק הישראלי, ובמשקים המערביים שמחוץ לישראל.

תהליך חיובי לטעמי, אך צריכים לזכור שהוא מגיע במחיר של פגיעה ברמה הסוציאלית של הפרט.

 

בהקשר הזה אציע שוב למתעניינים בכלכלה ובהון, ללמוד את ספרו של תומאס פיקטי שנותן לנושא התייחסות מאד חשובה

על מה המשמעות של ירידת מעמדו של העובד השכיר, על חשבון עלייתו של בעל ההון (מחזיק המניות בחברה).

זהו התהליך ארוך שאנו עדים לו בחצי המאה האחרונה. מצב שהביא אותנו עד כדי חזרה לערכים הקיצוניים של המאה ה- 19,

יחס רווחי ההון אל מול ההשתכרות של השכיר. לא סתם אומרים כל הזמן בכותרות בשנים אלו, שהשכר נשחק וכיום קשה

יותר מתמיד לחיות ברווחה במדינות המערב, וכי הפערים בין בעלי ההון העשירים אל השכירים הולכים ומתרחבים ללא הפסק.

יש לכך סיבה מתחת לשטח - שתומס פיקטי עלה עליה במחקרו תוך שהוא מראה אותה יפה מוכחת ובמספרים.

 

כתוצאה מכך הקורא למד, שמוטב לו להיות בצד של בעלי ההון. והדרך לכך כשכירים - היא למעשה להתחיל ולהשקיע

ולהפסיק לבנות על התזה של לחיות מהמשכורת לבדה.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

העמלות לדעתי היו משהו כמו 10+ מיליארד ברבעון..

 

ואז טיפלו בזה..

 

העניין הוא שיש לך פה משהו שמייתר הרבה מעולם הבנקאות.

הרי רוב הרווחים שלהם נשענים על עו"שים..

הביטקוין כמעט מבטל את הצורך הזה לגמרי.

 

אתם גם משתמשים בסמנטיקה לא נכונה..

פונזי היא פירמידה.

ביטקוין הוא לא פונזי.

 

אם כבר הביטקוין דומה יותר לצבעוניים..

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אי אפשר להתעלם מהדימיון המהותי בין מה שקורה עם הביטקוין (זה לא משנה "מה הוא" אלא איזה שימוש נעשה בו בפועל) ובין תרמית פונזי/פירמידה.

אתה יכול עד מחר לטעון שזה "מטבע" ושזה יחליף את הבנקים וכל מיני שטויות כאלה של ילדים שלא מבינים איך העולם עובד, וזה בסדר... אבל בשורה התחתונה 99% (ואני נזהר...) מהאנשים שקונים לא עושים את זה כי הם מאמינים ש"המטבע הזה ישנה את העולם" אלא כי הם מנסים להתעשר בקלות.

הם מבחינתם לא קונים "מטבע" או "מוצר" כלשהו או אפילו "אידיאולוגיה", אלא הם קונים "שטר חוב" - שכל המטרה האחת והיחידה שלהם בעולם זה למכור אותו (לבאים בתור) בעתיד במחיר גבוה יותר, ולעשות רווח. מי שקנה כשהוא עלה 10 סנט הוא עכשיו מיליונר. מי שקונה עכשיו יכול להיות שיהיה מיליונר (אם הוא ימשיך לעלות) ויכול להיות שהוא יפסיד את התחתונים (אם הוא ירד חזרה למחיר 0).

זאת בדיוק המהות של פירמידה. מי שנכנס בהתחלה מרוויח הכי הרבה, מי שנכנס באמצע מרוויח בהתאם למיקום שלו, ומי שנכנס בסוף וכבר לא מוצא מי שיקנה ממנו במחיר גבוה יותר - נדפק.

זאת גם הסיבה שתמיד תראה אנשים שקנו מגינים עליו בחירוף נפש ובהתלהבות יתרה - יש להם אינטרס ברור לגרום לעליית ערך ה"מטבע" הזה, ולעודד אנשים לרכוש ממנו עוד ועוד.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...