הטירוף של AMD: מעבדי 16 ליבות לשוק הביתי - עמוד 3 - מעבדים, לוחות-אם וזכרונות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

הטירוף של AMD: מעבדי 16 ליבות לשוק הביתי


Recommended Posts

כמובן, תרגיש חופשי להביע כל דעה מבלי לחשוש שזה יתפרש כ"קטילה".
אני מסכים איתך שכרגע משחקים לרוב מנצלים 4 ליבות וגם זה לא כל המשחקים. 
עם הזמן המשחקים נהים מורכבים יותר ותובענים יותר מבחינת כוח עיבוד נדרש, זה לא קורה באופן לינארי כמו החומרה שמתקדמת כל הזמן בתוכנה זה אחרת,

כרגע הגענו לתקופה שתדר המעבד הגיע למחסום שלו של אזור ה5 מגהרץ(לדעתי אפשר מעבד אחת שיגיע לל8-10 אבל זה לא משתלם לטווח הארוך כמו ליבות) מכאן ואילך השיפור יהיה בעיקר בליבות ובצריכת חשמל ורק מעט בהרצים של המעבד, באיזושהו שלב יהיה משחק שידרוש יותר כוח חישוב(שאלה של זמן) ואם כוח העיבוד כבר לא מגיע מתוספת של הרצים כמו שהיה בעבר, אפילו כיום יש פיתוח שמתעדף את ניצול תדר המעבד מעל פני תמיכה טובה יותר בליבות אולם כאמור אנחנו מגיעים לנקודה שבה תוספת הכוח מגיעה בעיקר מיותר ליבות וניצול יעיל יותר שלהן ראה ערך אמד רייזן ופתיחת התחרות בין אמד לאינטל אחרי קיפאון כמדומני של כ5 שנים נראה לי או יותר. ולכן מפתחי משחק שירצו לקבל תוספת כוח חישוב יצטרכו לפנות לניצול טוב יותר של ליבות ןךתמיכה של יותר מ4 ליבות וכך זה יהיה כמו מעגל שמזין את עצמו...יגיע הכותר AAA הראשון המושקע שבאמת מפיק תועלת יותר מ4 ליבות ויגרום לגיימרים ברחבי העולם לשדרג מחשבים ולהגביר מכירות עם הרבה ליבות, וכך לדעתי תוך מספר שנים זה יהיה הסטנדרט בתעשיה הזו, לכן מי שקונה מעבד עם יותר מ4 ליבות לדעתי יהיה לו מחשב עם אורך חיים ארוך יחסית.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, זו כמובן רק דעתי, ומי שיש לו תובנות ומידע נוסף שמערער על מה שאמרתי או מרחיב תרגישו חופשי.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 48
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
ציטוט של elikh

 

היי, אני רואה את הדעה הזאת בהמון מקומות, ובגלל שאני רואה אותה כבר כמה שנים, אני סקרן ממש לדעת על מה אתה מתבסס?

 

כידוע לי, גיימינג נהנה מ4 ליבות מכיוון שאחת מוקצת לגראפיקה, אחת לסאונד, אחת ליוזר ועוד אחת ליישומים ברקע.

משחקי רשת נהנים מריבוי ליבות בגלל הטיפול בפקטות מידע שמגיעות אליהן, אך גם שם ההבדל בין 4 ל8 די זניח.

 

אני באמת שואל מה מקור הדעה הזאת? (לא בקטע של לקטול או משהו חלילה)

 

 

 

offtopic

 

בהקשר לסייפת הפוסט שתלית (טקסט צבוע בכחול), אציע פשוט לנסח את הפוסט ככה - שים לב:

 

היי,

הנני נתקל בדעה זו שהעלאת במקומות רבים, ומשום שנתקל בה (ואגב כבר זמן רב), סקרן אני להבין - על מה הדברים מבוססים.

ככל שידוע לי, גיימינג יודע לנצל 4 ליבות....

 

**אילו תנסח כך את הפוסט,  לא תזקק להעביר את ההבהרה האפולוגטית שבסופה (שני הסנטים הצנועים שלי לפחות בנושא זה).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של Maor Fedida

כמובן, תרגיש חופשי להביע כל דעה מבלי לחשוש שזה יתפרש כ"קטילה".
אני מסכים איתך שכרגע משחקים לרוב מנצלים 4 ליבות וגם זה לא כל המשחקים. 
עם הזמן המשחקים נהים מורכבים יותר ותובענים יותר מבחינת כוח עיבוד נדרש, זה לא קורה באופן לינארי כמו החומרה שמתקדמת כל הזמן בתוכנה זה אחרת,

כרגע הגענו לתקופה שתדר המעבד הגיע למחסום שלו של אזור ה5 מגהרץ(לדעתי אפשר מעבד ליבה אחת שיגיע לל8-10 אבל זה לא משתלם לטווח הארוך כמו ליבות) מכאן ואילך השיפור יהיה בעיקר בליבות ובצריכת חשמל ורק מעט בהרצים של המעבד, באיזושהו שלב יהיה משחק שידרוש יותר כוח חישוב(שאלה של זמן) ואם כוח העיבוד כבר לא מגיע מתוספת של הרצים כמו שהיה בעבר, אפילו כיום יש פיתוח שמתעדף את ניצול תדר המעבד מעל פני תמיכה טובה יותר בליבות אולם כאמור אנחנו מגיעים לנקודה שבה תוספת הכוח מגיעה בעיקר מיותר ליבות וניצול יעיל יותר שלהן ראה ערך אמד רייזן ופתיחת התחרות בין אמד לאינטל אחרי קיפאון כמדומני של כ5 שנים נראה לי או יותר. ולכן מפתחי משחק שירצו לקבל תוספת כוח חישוב יצטרכו לפנות לניצול טוב יותר של ליבות ןךתמיכה של יותר מ4 ליבות וכך זה יהיה כמו מעגל שמזין את עצמו...יגיע הכותר AAA הראשון המושקע שבאמת מפיק תועלת יותר מ4 ליבות ויגרום לגיימרים ברחבי העולם לשדרג מחשבים ולהגביר מכירות מעבדים עם הרבה ליבות, וכך לדעתי תוך מספר שנים זה יהיה הסטנדרט בתעשיה הזו, לכן מי שקונה מעבד עם יותר מ4 ליבות לדעתי יהיה לו מחשב עם אורך חיים ארוך יחסית.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, זו כמובן רק דעתי, ומי שיש לו תובנות ומידע נוסף שמערער על מה שאמרתי או מרחיב תרגישו חופשי.

 

 

ברשותך מחדד כמה דברים שהעלאת:

 

הראשון הוא תיקון טכני - לצערנו אין סיכוי מעשי שליבה בודדת תניב 8-10ghz (בעת הזו). היכולת לקבל שיפור תדר בליבה בודדת (על פני מעבד טיפוסי שלו 4 ליבות),

מבוסס על סטטיסטיקה:

בכל מעבד - גם אם יש בו אחת מדהימה, המעבד עדיין מוגבל לרוץ "בתדר המינימאלי המשותף" אשר בו מסוגלות לרוץ כל ליבותיו יחדיו.

מה שנקרא המכנה המשותף הנמוך ביותר מבין 4 הליבות. לא כל הליבות נולדות שוות.

סטטיסטית, הסיכוי ליפול על אחת קצת יותר איטית מבין הארבעה - במעבד מרובע ליבות (כזו שדופקת למעבד את התדר המקסימלי המשולב כאמור)

הוא סיכוי גדול לעין שעור, מאשר הסיכוי שזה יקרה במעבד חד-ליבתי.

שנית, יש את עניין יכולת הנידוף הטרמית - שבמעבד ככל שהוא גדול יותר, הסוגיה מרימה את ראשה מהר יותר (חוקי פיסיקה).

 

מעבדים מסוגלים כאשר הם רצים על בודדת - על זו שהיא הליבה הטובה יותר מבין ה- 4 (מה שנקרא הילד המוכשר ביותר במשפחה)

לתת עוד קצת מהירות, לעומת כאשר המעבד עובד כשכל ליבותיו פועלות במקביל על אותו התדר.

אלא שאז נוכחנו תמיד לראות, שהפער שליבה בודדת מסוגלת להניב מעל התדר המשולב של המעבד, מסתכם לבקושי אחוזים בודדים:

ערך כזה שמתכנס טיפוסית לעוד 100 מקסימום 200mhz. משמע שתקוותנו שמעבד בודדת ירוץ (כיום) על 8-10Ghz בשעה שהתקרה הידועה

נעה סביב 5ghz , אינה אלא תקוות שווא. מעבד שרץ בכל 4 ליבותיו על 5ghz כאמור, נגיד תודה אם ליבה בודדת תאפשר עבודה ב- 5.1 או 5.2ghz .

ניתן לראות זאת במעבד 7700K כדוגמא מייצגת בנושא.

 

הנושא השני שהצגת וכיצד מסחרית זה מתנהג:

בדר"כ יצרני החומרה דוחפים לשוק חומרה חדשה (כזו שמאפשרת יכולות שלא היו קודם לה בשוק). בשלב הזה על מנת שבתי התוכנה יעשו שימוש כמה שיותר מהר וינצלו

את החומרה החדשה, מתקיימת פעולה משותפת של בתי התוכנה עם יצרניות החומרה, בכך שיצרניות החומרה מדרבנות את בתי התוכנה להשתמש ביכולות החדשות,

באמצעות כך שהן מממנות ו/או נוטלות חלק מן הנטל התכנותי הנדרש. יצרן החומרה הרי שש לעשות כן ביודעו, שאם תצאנה לשוק תוכנות שמשתמשות ביכולות החדשות

והבלעדיות לחומרתו החדשה, כך תעלנה בתורה כמות המכירות מהחומרה החדשה והכסף יזרום לכיסו. זהו מעגל שמזין את עצמו בהחלט כפי שציינת,

ובדר"כ מתחיל את דרכו (ונולד) בעקבות השקעה מצד יצרן החומרה (כסף ו/או אנשי פיתוח) אשר מועברים אל חברות התוכנה כמוסבר דלעיל.

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של TECH AMATEUR

זה בעצם שני מעבדי של 1800X המחיר יהיה 999$ הולך להתחרות עם מעבדי Intel Skylake-X...

 

 

הדיבורים הם כאלו, שגרסת ה- 16 הליבות (המקסימלית ל- Thread ripper) לא תעלה 1000 דולר, אלא יותר לכוון 1300 דולר.

 

זה גם הגיוני, בדר"כ מתקיים חוק שווקי/צרכני כזה - שככל שמבקשים יותר ביצועים, "המחיר השולי" הולך ועולה בהתאם:

"פי שניים ביצועים, יותר מפי שניים עלות...."

 

טבלת תמחור בנדון הועלתה בשרשור אחר בפורום ואותה תליתי לעיוננו:

נוכל לשים לב מאותה טבלה, כי גרסת ה- 16 ליבות תתומחר (כנראה) ב- 1300 דולר - עבור הגרסה הכי מהירה שלה.

גרסת ה- 14 ליבות תתומחר ב- 1100 דולר כנ"ל...

גרסת ה- 12 ליבות תתומחר ב- 900 דולר...

גרסת ה- 10 ליבות תתומחר ב- 700 דולר...

 

**אנו יודעים לשם השוואה, שגרסת 8 ליבות מתחילה ב- 500 דולר ומטה..... (1800x) ויורדת עד 330$ (לדגם 1700).

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

ברשותך מחדד כמה דברים שהעלאת:

 

הראשון הוא תיקון טכני - לצערנו אין סיכוי מעשי שליבה בודדת תניב 8-10ghz (בעת הזו). היכולת לקבל שיפור תדר בליבה בודדת (על פני מעבד טיפוסי שלו 4 ליבות),

מבוסס על סטטיסטיקה:

בכל מעבד - גם אם יש בו ליבה אחת מדהימה, המעבד עדיין מוגבל לרוץ "בתדר המינימאלי המשותף" אשר בו מסוגלות לרוץ כל ליבותיו יחדיו.

מה שנקרא המכנה המשותף הנמוך ביותר מבין 4 הליבות. לא כל הליבות נולדות שוות.

סטטיסטית, הסיכוי ליפול על ליבה אחת קצת יותר איטית מבין הארבעה - במעבד מרובע ליבות (כזו שדופקת למעבד את התדר המקסימלי המשולב כאמור)

הוא סיכוי גדול לעין שעור, מאשר הסיכוי שזה יקרה במעבד חד-ליבתי.

שנית, יש את עניין יכולת הנידוף הטרמית - שבמעבד ככל שהוא גדול יותר, הסוגיה מרימה את ראשה מהר יותר (חוקי פיסיקה).

 

מעבדים מסוגלים כאשר הם רצים על ליבה בודדת - על זו שהיא הליבה הטובה יותר מבין ה- 4 (מה שנקרא הילד המוכשר ביותר במשפחה)

לתת עוד קצת מהירות, לעומת כאשר המעבד עובד כשכל ליבותיו פועלות במקביל על אותו התדר.

אלא שאז נוכחנו תמיד לראות, שהפער שליבה בודדת מסוגלת להניב מעל התדר המשולב של המעבד, מסתכם לבקושי אחוזים בודדים:

ערך כזה שמתכנס טיפוסית לעוד 100 מקסימום 200mhz. משמע שתקוותנו שמעבד ליבה בודדת ירוץ (כיום) על 8-10Ghz בשעה שהתקרה הידועה

נעה סביב 5ghz , אינה אלא תקוות שווא. מעבד שרץ בכל 4 ליבותיו על 5ghz כאמור, נגיד תודה אם בודדת תאפשר עבודה ב- 5.1 או 5.2ghz .

ניתן לראות זאת במעבד 7700K כדוגמא מייצגת בנושא.

 

הנושא השני שהצגת וכיצד מסחרית זה מתנהג:

בדר"כ יצרני החומרה דוחפים לשוק חומרה חדשה (כזו שמאפשרת יכולות שלא היו קודם לה בשוק). בשלב הזה על מנת שבתי התוכנה יעשו שימוש כמה שיותר מהר וינצלו

את החומרה החדשה, מתקיימת פעולה משותפת של בתי התוכנה עם יצרניות החומרה, בכך שיצרניות החומרה מדרבנות את בתי התוכנה להשתמש ביכולות החדשות,

באמצעות כך שהן מממנות ו/או נוטלות חלק מן הנטל התכנותי הנדרש. יצרן החומרה הרי שש לעשות כן ביודעו, שאם תצאנה לשוק תוכנות שמשתמשות ביכולות החדשות

והבלעדיות לחומרתו החדשה, כך תעלנה בתורה כמות המכירות מהחומרה החדשה והכסף יזרום לכיסו. זהו מעגל שמזין את עצמו בהחלט כפי שציינת,

ובדר"כ מתחיל את דרכו (ונולד) בעקבות השקעה מצד יצרן החומרה (כסף ו/או אנשי פיתוח) אשר מועברים אל חברות פיתוח התוכנה כמוסבר דלעיל.

 

 

מעניין,
תוכל קצת להרחיב בנוגע ליכולת נידוף טרמית? הכוונה כאן לקצב סילוק החום? אני לא מתמצא בזה, לכן אני כאן גם כדי ללמוד
לגבי תדר המעבד של 8-10  אני מודה שזה היה ניחוש "תחושת בטן" ואין לי על מה להסתמך והתכוונתי כאן למעבד בודד בלי שום נוספת כך שהוא יהיה גדול יותר וכל המכניקה שלו תועדף לתדר גבוה כמה שיותר ואם אני מבין ככל שהשטח גדול יותר קל יותר להתמודד עם בעיות חום וצפיפות.
 

לגבי התעשיה ואיך הם ממסחרים ונוהגים, תודה על החידוד , משתלם להם להשקיע ולשתף פעולה עם יצרני תוכנה כי כך הם קוטפים את הפירות אחר כך. זו תעשיה גדולה, נתון מעודכן מראה שזו תעשיה של 100 מילארד דולר בשנה שוק הגיימינג(על זה דיברתי כאן בדיון בהקשר לתעשית הגיימינג)

 

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

 

^מספר בעיות בעת המודרנית בה המוליכים מאד קטנים (באזור הננו-מטרים) והתדרים מאד גבוהים (באזור הג'יגה הרצים),

מקשות על המשך העלאת תדר המעבד:

 

האחת היא בעיית הנידוף הטרמית, השנייה היא בעיית "ייצוב החשמלי במסלול האות" מבחינת זמן התגובה של הרכיבים

אורך זמן עד שפורקים את הזרם שאגרו וחוזר חלילה - תכונת קיבוליות, זמן המיתוג של הטרנזיסטורים (on/off) וכיוצא בזאת...

 

בעיית הנידוף הטרמי כיום היא הבעיה העיקרית שמקשה על המשך העלאת התדר יותר מאשר יתר הסיבות: 

ככל שממשיכים ומקטינים את המוליכים באמצעות ליטוגרפיות שהולכות וקטנות, כך גודל השבב קטן גם הוא עבור אותה

כמות טרנזיסטורים. או לחלופין, ניתן לומר שבאותה יחידת שטח נכנסים יותר ויותר טרנזיסטורים. זה הי נוח.

 

כתוצאה מכך הזרם החשמלי ליחידת שטח עולה, ובעטיה החום הנפלט ליחידת שטח עולה גם היא.

ישנה איפה בעיה הנדסית/פיזיקלית להמשיך להצליח לנדף את כמות החום שממשיכה לעלות ולגדול ליחידת שטח ,

יש גבול לכמה חום ליחידת שטח מסוגל heatsink לספוג, ואין התקדמות מקבילה בחומרים כמו שיש בליטוגרפיות.

 

זו תקרה שמאד מפריעה, נמצא כי כנראה באזור סביבות 32nm (שנת 2011) הגיעו לאיזו שהיא "תקרת זכוכית" בהיבט הזה

שנמצאת היכן שהוא סביבות 5Ghrz.  קרי שמאז 32nm קצב הציפוף של הטרנזיטורים הוא כזה, שאינו מאפשר עוד להגדיל את

הנידוף האפקטיבי ליחידת שטח שבב והתרמיקה מרימה את ראשה ומגבילה את המשך יכולת בהעלאת תדר העבודה.

 

בעיה אחרת נוספת בהקשר הזה, היא שככל שמקטינים את המוליך, קרי מתקדמים לליטוגרפיות קטנות וצפופות יותר, הזליגה

בשבב עולה. זליגה שעולה משמעותה שחלק ניכר יותר מהזרם של המעבד מומר לחום. ועלייתו של יצור החום מוסיפה את שלה

ורק מקשה עוד יותר בהיבט התרמי.

 

בעיה נוספת היא שבעת המודרנית בה התדר הגיע למהירות 5Ghz , המהירות שבה הפעימה עוברת את כל המסלול בשבב

מכניסה ועד ליציאה, זו מתקרבת לשלב שבו הולך ונעשה קשה לכסות את כל מסלול הסיגנל בשבב מתחילה ועד סוף.

פעם זה לא היה רלוונטי כאשר התדרים סווגו בקילוהרצים (שנות ה- 70) או במגהרצים (שנות ה- 80 וה- 90).

 

בואו נראה חישוב מהיר:

הסגינל במוליך נע במהירות האור. בתדר של 5Ghrz כיום, מדובר על 300 אלף ק"מ לשניה בקירוב גס (מהירות האור), לחלק

ל- 5 מיליארד (התדר) מה שמניב כ- 6 ס"מ סדר גודל (קחו מחשבון ובידקו עצמאית).

המשך נוסף בהעלאת התדר יחייב לקצר במקביל את מסלול האות שעובר בשבב, אם רוצים להבטיח שיצליח לכסות את כל

המסלול מתחילתו ועד סופו. כך שרואים שרק בהיבט הזה כבר קיימת מגבלה לא פשוטה שאנו מתקרבים אליה מהר.

 

מטלה זו נעשית קשה מאיטרציה לאיטרציה, ותחייב בסופו של דבר (כאשר התדר ימשיך לעלות ומסלול האות המקסימלי האפשרי יקטן),

לבצע את אחד מהשניים הבאים (או שניהם גם יחד):

המשך הקטנת המוליך בכדי לאפשר את המשך הקטנת השבב כולו, ובעטיו את המרחק שהסיגנל עובר מכניסה עד יציאה,

ו/או לפשט את המעבד עצמו אלגוריתמית (קרי לקצר את מסלול האות) ולהתפשר בשל כך על "המורכבות החישובית שניתן לייצר

בכל פעימה".

 

 

עכשיו, יש פטנט אחר להעלות תדר ואפילו דרמטית, וזה באמצעות שימוש בטכנולוגיית  super conductors.

מה שנקרא מוליכי על בעברית. הרעיון הוא להשתמש במתכות או חומרים מודרניים כאלו, שאם מורידים את טמפרטורת הסביבה

הפיזית בה הם שוכנים לטמפרטורה מספיק נמוכה, הם מפסיקים כמעט לחלוטין להמיר חשמל לחום, מה שנקרא זליגתם הופכת

לקטנה מאד, אם לא ממש שואפת לאפס.

יש מעבדי על ברמה של בודדים בעולם, במחשבי על של מדינות / מערכות בטחון ואוניברסיטאות למחקרים פיזיקליים (מחקר גרעיני למשל)

או הצפנה (פריצת מידע מוצפן לצרכי מודיעין וכיוצא בזאת....)  מדובר בציוד בעלות של מיליארדים, שעובדים בשיטה הזו.

מעבדים שמיוצרים מחומרים אזוטריים בשפיל העליון של הטכנולוגיה האנושית, אשר מושרים בסביבה טרמית השואפת לאפס האבסולוטי

שהוא כידוע נמצא במינוס 273 מעלות צלסיוס, ואז השבב מסוגל לעבוד בתדרים אדירים, סדר גודל מעל המקובל.  

 

אלא מהי, שהעלות האסטרונומית בייצור בטכנולוגיה איזוטרית שכזו, ובניית מערכת הנדסית שמסוגלת להגיע לטמפרטורות כאלו

נמוכות בכדור הארץ, גורמות לכך, שסך הביצועים המתקבלים מאותה מכונה, הם נחותים משמעותית במשוואת העלות תועלת לעומת

שימוש בטכנולוגיה הקונוונציונאלית המוכרת לכולנו.

לכן נבון יותר יהיה, במקום לחשב את המשימה המתבקשת באמצעות בודדת סופר מהירה (מצרך מאד יקר ערך בשל עלותו

כאמור לעיל) יהיה לחלק את המשימה לעיבוד מקבילי ואז להשתמש בציוד קונוונציונאלי המוני וזול COTS. איפה שניתן לבצע חישוב

מקבילי, עובדים על מכונות המוניות בחיבור מקבילי (למשל 1000 מכונות מחוברות יחדיו לחוות שרת ענקית).

ואיפה שיש חישוב שלא ניתן למקבלו, בצער ניגשים למכונה האיזוטרית הסופר יקרה ומחשבים אותו עליה.

 

לכל יתר השימושים שאינם מאפשרים תקציבים של מיליונים ומיליארדים, אין איפה רלוונטיות בתחום מוליכי העל כמוסבר מעלה.

 

אך אל לאבד תקווה:

מחקרים מתקדמים בחומרים "להולכת על" גילו בעשור האחרון חומר מעניין שנקרא black diamonds . כיום ישנה הערכה כי יתכן וזה

יהיה המוליך על הבא של התעשייה אך במחירים כאלו, שניתן יהיה להטמיעם ברמה עולמית-מסחרית, קרי בידי הציבור הרחב. מעניין

לקרוא על זה - ממליץ.

יש כמה סרטונים שמדגימים את התכונות של החומר הזה (שמיוצר סינטטית במעבדה) וסגולות פורצות הדרך שהוא מביא לזירה, כמו

למשל התנהגות שדומה למוליך על בטמפרטורת החדר ללא צורך בקירור, ויתכן שמהפכת המחשוב הבאה עלינו לטובה תהיה בזכות

מעבר מהסיליקון הנוכחי ליהלומים שחורים - בתוך חומר לייצור שבבים (ולא רק). לחומר יהלומים שחורים יש תכונות על בהולכה טרמית,

בהתנגדות חשמלית, ועוד...    תכונות שיאפשרו לו אולי, לבצע גם פריצת דרך טכנולוגית רבתי בהרבה גזרות.

 

כרגע המכשולים שעומדים:

עלות ייצור החומר באופן מסחרי/המוני. החומר יקר לייצור.

פיתוח הטכנולוגיה שתאפשר את השימוש בחומר זה, כאבן בניה (למשל בייצור שבבים) אך לא רק.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של nec_000

 

^בתאוריה, אפשר לכוון ייצור שבב asic בכוונת מכוון, שאינה מחפשת יעילות בכמות הטרנזיסטורים לשטח השבב, כלומר בזבוז שטח נדלני נכנה אותה לצורך העברת הכוונה,

ולייצר שבב בליטוגרפיה הכי מודרנית שיש, אך לרווח את הטרנזיסטורים כמה שניתן, ולהרחיקם זה מזה.

 

 

רק חבל שהצ'יפ לא יודע שהוא אמור להתנהג ככה :-(

1. הרחקת הטרנזיסטורים זה מזה גורמת להגדלת הקיבוליות של המוליכים, ומכאן מורידה את התדר.

2. הרחקת המוליכים מאריכה את זמן התגובה ולו בגלל מגבלות פיזיקליות של מהירות האור. מהירות האור היא כ- 30 ס"מ ל-1 ננו שניה, כךומר מחזור שעון שלם ב- 1 גיגהרץ. במעבד שרץ בתדר 4 גיגה מהירות האור מספיקה להתקדמות של 7.5 ס"מ בכל מחזור שעון. בפועל בכל מחזור שעון ישנו זמנים שנקראים setup ו-hold שבהם הסיגנלים צריכים להיות יציבים לםני ואחרי עליית השעון, מה שמקצר את הזמן עוד יותר. מעבר לכך מסלול של סיגנל כולל דילוג בין כמה וכמה שערים לוגיים לפני הדגימה, מה שמאריך עוד יותר את המסלול.

 

בקיצור, היום בעולם הצ'יפים 80% מתקציב הזמן בכל מחזור שעון בכל סיגנל בצ'יפ מתבזבז על המוליכים ולא על השערים הלוגיים.הגדלת המרחק פי 2 עשויה לחתוך את התדר פי 2 ולא להכפיל אותו וגם זה בהערכה אופטימית. להגדלת הקיבול יש אפקטים משניים - כל שער יכול לדחוף מספר יציאות עד לגבול הקיבול. ברגע שהקיבול גדל, אפשר לדחוף פחות שערים מאותה יציאה ואז צריך להוסיף חוצצים.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

 

^צודק לחלוטין, טעות שלי. 

 

בזכותך (ותודה לי על כך) נדרשתי לצלול מחדש לחומר, להתעדכן במה שרלוונטי לעשרים שנה האחרונות, ובהתאם לתקן את הפוסט ההוא.

מקווה שכרגע נכתב הוא תקין (הנך מוזמן לבצע הערות נוספות באם תמצא).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ציטוט של captaincaveman

יש לך לינק לסרטון כזה?

מודה שלא השקעתי יותר מכמה שניות בחיפוש, אבל black diamonds superconductor לא נתן משהו מעניין במיוחד. 

 

שני לינקים מהירים שעלו ברשת בנושא:

https://www.geek.com/blurb/81ghz-diamond-semiconductor-created-551147/

"already, experimental diamond transistors have been clocked at 81ghz"

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Synthetic_diamond#Thermal_conductivity

רד למטה לחלק שכותרתו:Electronics[edit]

Synthetic diamond has potential uses as a semiconductor

"High mobility is favourable for high-frequency operation and field-effect transistors made from diamond have already demonstrated promising high-frequency performance above 50 GHz"

 

לקט סרטונים שעולים בחיפוש אחר הנושא, אעדכן תוך כדי תנועה ומציאת עוד חומר מעניין.

נתחיל בסרטון המשעשע והבסיסי הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=EQLP1TZJyrU

 

נמשיך בסרטון יותר רציני:

https://www.youtube.com/watch?v=jkiFsz_h0f0

 

הדגמה של המוליכות הטרמית הפנומנאלית - אחיזה ביד אדם של יהלום שחור סינטטי בצורת סכין, חותך קוביית קרח

בזכות העברה תרמית של החום מיד האדם שאוחז בחומר, אל שכבת הקרח וממיס אותה - ראו תמונה מטה:

Capture.JPG

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

@Maor Fedida היי, אני מסכים ברמת העיקרון עם שכתבת.

הכוונה שלי הייתה שכבר מזמן אנחנו שומעים "עוד מעט המשחקים ינצלו יותר מ4 ליבות".

בפועל רובם מנצלים 4 ליבות בדיוק, לפי הפירוט שכתבתי מקודם.

אז השאלה, האם יש איזשהי מפתחת שכבר הודיע רשמית שהיא תנצל יותר ליבות?

שיש להם דרך לצאת מליבה יחידה שאחראית על גרפאקיה בצורה אופטימלית ולפרוס את זה על פני רבות?

האמת, נשמע לי שכשהם יצליחו (בתקווה) למקבל את זה ל2 ליבות, לא תהיה בעיה למקבל גם ליותר ואז ישר הרווח של כולנו יהיה עצום.

 

@nec_000 תודה על ההשקעה בהסברים!
לגבי ההודעה ממוקדם, יש פה אנשים שמתייחסים לדעתם כלדבר אלוהים, לפעמים צריך ללכת על הsafe side כדי להמנע מויכוח:)

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...