חוק הנגשת אתרי אינטרנט

[Googleness]

אז כמו שאמרתי פניתי בכתב לכמה עמותות ולנציבות, זה לשון המכתב:

שלום רב,קראתי בעיון את העמוד המסביר את החוק ואת התקנות. אולם עדיין יש לי מספר שאלות אשר אני זקוק לתשובות עליהן כדי שאוכל להתאים את עצמי לחוק החדש.

1. בתור עוסק מורשה עצמאי וללא עובדים האם דף אינטרנט בעל פרטים בסיסיים על העסק שלי ועל סל השירותים נכלל בתוך החוק החדש? ו שמא מדובר בעסקי מסוג אחר?

2. אם אני עושה שירות באתרי צד ג' כדון כפתורים המובילים לשירות התשלומים PayPal או הפנייה לעמוד הFacebook העסקי שלי האם יש לי החובה לדאוג לתאימות ברמה מסוימת לתקני הנגישות? הרי השליטה שלי באתרים אלו היא מינימלית ביותר ומותאמת למה שהאתרים הללו מאפשרים לי כמשתמש בהם.

3. אני עושה שימוש בשירות WYSIWYG לבניית אתרים בשם Google Sites מבית חברת Google. אין למשתמשים שם הרשאות להכניס סקריפטים מתקדמים או לערוך את המערכת בצורה מתקדמת אלא בצורה בסיסית ביותר והשליטה מינימלית. האם יש תקנה או קובץ הגדרות ליעד שצריך לעמוד בו מבחינת חוקי הנגישות כאשר עושים שימוש במערכת כזאת?

א. הרי אין ביכולתי לחייב את Google להתאים את המערכת שלהם לתקנות הנגישות.

ב. מצד שני לשבת ולברור את כל התקנים האפשריים של תקן הנגישות מאתר W3C ולבדוק אילו מהם אני יכול להתאים לאתר במערכת בה אני עושה שימוש ולהמשיך לנטר עבור כל שינוי הינו בגדר טרחה בלתי הגיונית.

לכן לסיכומו של סעיף זה מאוד היה עוזר לי לדעת מהן ההגדרות המחייבות במערכות מסוג זה.

בנוסף,

ברצוני לתת הערה לגבי החוק עצמו. התוודעתי אליו במקרה לחלוטין מתוך כתבה משנית באתר טכנולוגי ולא הייתי מודע שהוא קיים בכלל. העניין של נגישות והתקנים הם בהחלט טרחה רבה ואפילו כזאת שעלולה לעלות בכספים רבים אולם מדובר בעניין הפעוט לעומת הצרה האמתית.

לפי הגדרת החוק כל אחד רשאי לתבוע בעל אתר בטענה שאינו עומד בתקני הנגישות ללא הוכחת נזק על 50 אלף ש"ח (לפי המפורסם בתקנות). אפילו אם אני עומד בתקנים עצם הפרצה הזאת שמאפשרת לכל אחד לתבוע אותי ולגרור אותי לבתי משפט גורמת לי לחשוב האם כדאי לי להסתכן בכלל ולהחזיק אתר או שמא יהיה מועיל יותר להחזיק עמוד פייסבוק עסקי בלבד או עמוד google+ עסקי בלבד ועל ידי כך להגן עליי מהסיכון לתביעות.

העניין כאן הוא לא האשמה או חוסר האשמה אלא הביורוקרטיה וההיגררות לבתי המשפט.

לכן לדעתי במקרה זה יש מקום להקים בית דין לבוררות מטעם משרד המשפטים שיברר ללא משפט כל תלונה שמגיעה על אתר ובמידה וישנם סייגים ואי התאמות לתקנים תינתן לבעל האתר תקופת זמן לתקן את המחדל לפני אשר יינתן אישור לאותו פלוני שהגיש את התלונה לפנות לערכאות משפטיות.

שנה טובה וחתימה טובה,

לירון בן-דוד

לבינתיים קיבלתי תשובה מהנצביות שזה בבירור אצל עו"ד ואקבל תשובה בהקדם אולם כבר יש לי תגובה מאיגוד האינטרנט הישראלי:

לירון שלום,

תודה על פנייתך.

במענה לשאלותיך -

1. תקנות השירות קובעות שעל כל אתר הנותן שירות או מידע לציבור להיות נגיש. לצערי, ולמרות נסיונות של האיגוד להשפיע על נציבות שיוויון זכויות, אין רלבנטיות לגודל העסק או לכמות העובדים שיש בו.

להערכתי, אם האתר שולך נותן פרטים בסיסיים על העסק, הוא יחשב כנותן מידע לציבור ועל כן צריך להיות נגיש.

2 + 3. על פי התקנות, אם אתה עושה שימוש ברשת חברתית כמו פייסבוק, עליך לבצע רק את התאמות הנגישות שהפלטפורמה מאפשרת. התקנות לא התייחסו לפלטפורמות אחרות שאינן רשתות חברתיות (כמו paypal או פלטפורמות לבניית אתרים). עם זאת, הנציבות עומדת להוציא תיקון לתקנות (אשר יקח זמן עד שיעבירו אותו). אני מקווה שכל אלה יובהרו בתקנות המתוקנות.

לגבי הערתך הכללית - אני מסכימה איתך, אולם אתה פונה למשוכנעים ולא לגורם הנכון. מי שקבע את התקנות הוא משרד המשפטים, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אנו באיגוד האינטרנט הישראלי פעלנו לאורך כל תהליך תקנון התקנות בניסיון להביא לניסוח הגיוני של התקנות (ראה פירוט כאן), אולם ללא הצלחה לצערי. כעת, הצלחנו להוביל את הנציבות להבנת הקושי בביצוע תקנות ועכשיו הם מנסים לתקן את המצב ולהוציא נוסח מתוקן של התקנות. אולם נראה כי תהליך זה יקח זמן ולא בטוח שיוכל לסייע לבעלי האתרים שמחוייבים בהנגשת אתרם עד ל-25 באוקטובר 2016.

אתה מוזמן לשלוח להם את הערותיך ושאלותיך ישירות. אולי תזכה לתשובות ברורות יותר. ליצירת קשר איתם: http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/ContactUs/Pages/Default_PnuEleinu.aspx

מקווה שסייעתי לך בהבנה ולו במעט.

בברכה,

מי-טל גרייבר שורץ

איגוד האינטרנט הישראלי

הבנתם?

לא רק שזה חל על כל אתר שנותן שירות כלשהו לציבור, יש גם הכפפה של החוק למערכות בניית אתרים ולעמודים עסקיים ברשתות חברתיות!

לפי החוק אתם אמורים לבצע עד כמה שניתן במסגרת המערכת בה אתם משתמשים לתקני הנגישות. הסיכון? עצם זה שיש לכם עמוד ברשת חברתית שהוא עסקי ומיועד לפרסום ומתן מידע ללקוחות ולציבור חושף אתכם לתביעות במסגרת תקנות החוק.

פלוני כלשהו החליט לתבוע אתכם עמוד פייסבוק עסקי מאפשר לו להשקיע 5 דקות בהדפסת צילום מסך > הגשת תביעה במזכירות בית המשפט הקרובה למקום מגוריו.... ללא הוכחות כלשהן.

הבנתם?

נחכה לתשובה מהנציבות ואז אני אתחיל לפנות לחברי כנסת ולאושיות תקשורת.

[Googleness]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח LOL

או קיי תגובה נוספת מעו"ד ששאלתי בעמותת נגישות הפעם:

לירון שלום ותודה על פנייתך לעמותת נגישות ישראל.

במענה לשאלותייך, הריני להשיב לך כדלקמן:

1. התשובה היא כן. כל עוד אתה מספק שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי באמצעות האינטרנט לכלל הציבור יש לספק התאמות נגישות למידע.

2. כן. ככל והשירות שלך ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית, לצורך העניין הפייסבוק, עליך לבצע את ההנחיות אשר שינויין נתון לבחירתך באמצעות הפלטפורמה – למשל בחירת הניגודיות.

3. הפלטפורמה שבה אתה משתמש לבניית האתר צריכה לספק לך את כל האופציות לבנות אתר נגיש לפי התקן הישראלי, אם היא לא מספקת אתה צריך לבחור פלטפורמה אחרת שבה יש את כל האפשריות.

4. לגבי הערתך לחוק - זו כבר סוגיה שאתה צריך להפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.

בברכה’

רותם ספקטור, עו"ד

עמותת נגישות ישראל

הבנתם?

כלומר אם Facebook מאפשר לי למלא חלק מהתקנים אני אמור למלא כל חלק שFacebook מאשר וגם להיות שוטר לוודא שאני עושה הכל.

אם יש לי אתר דרך Google Sites או Wix למשל ואין לי אפשרות להכניס שם את כל תקני הנגישות של החוק אני צריך להחליף שירות ולעבור לשירות אחר שכן תומך.

זאת כבר ממש בדיחה.

עריכה:

קיבלתי מייל של עו"ד במשרד הממשלתי שאחראי על החוק העברתי לו את כל התשובות וכל הנושאים לעיונו וברגע שתיהיה לי תשובה אני גם אדאג לשתף וגם לפעול מול השר הממונה ולהעביר לתקשורת את המחדל הזה.

[omrij]

שאלת השאלות - האם האתר שלך

״

מספק שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי״

?

[Googleness]

כן.

ברגע שאתה עמותה או עסק זה מחייב אותך.

[omrij]

איך הבנת את זה שכל עסק חייב בזה?

בתקנה, פרק ב׳ סעיף 2:

החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמורבסעיף 19יא)ב( לחוק

שירות ציבורי בהגדרות:

"שירות ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 19י לחוק

סעיף 19י בחוק

"שירות ציבורי" – אחד מאלה: (1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג'; (2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

הגדרת גוף ציבורי

"גוף ציבורי" – אחד מאלה:

(1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;

(2) הכנסת;

(3) צה"ל;

(4) משטרת ישראל;

(5) רשות מקומית;

(6) תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם;

(7) תאגיד שהוקם בחוק;

(8) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;

(9) ההסתדרות הציונית העולמית;

(10) הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

(11) גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

שירותים בתוספת השניה

(

1) שירות בריאות;

(2) שירות בידור;

(3) שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולענין נגישות השירות הציבורי – למעט שירות חינוך כמשמעותו בסימן ז';

(4) שירות רווחה;

(5) שירות ספורט;

(6) שירות תיירות;

(7) שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לענין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרק ה', למעט לענין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב;

(8) שירות תרבות;

(9) שירות הארחה;

(10) שירות מסחר;

(11) שירות דת;

(12) שירות אנרגיה;

(13) שירות בזק;

(14) שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

[Googleness]

תחת "שירות מסחר" אפשר להכליל כל בית עסק.

ואם תסתכל בתגובות שנתנו לי והעליתי כאן עד כה כל עו"ד שמתעסק בנושא וענה לי אמר שאני בתור עוסק מורשה ואיש מקצוע (טכנאי מחשבים) צריך לעמוד בתקנות של החוק.

למעשה הם הכלילו כל דבר תחת זה.

אם אני מסתכל על הרשימה המלאה די קשה יהיה לקחת עסק כלשהו ולא להכליל אותו תחת אחד מאלו.

מה שכן צריך לחכות לעו"ד שעכשיו פניתי אליו שעובד במשרד הממשלתי שאחראי על העסק הזה.

כמו כן הבעיה כאן היא פחות החיוב בהנגשת האתר אלא מתן האישור לכל אחד לתבוע כל בעל אתר תחת סעיפי חוק זה, מה שיגרום לכל אחד להיות חשוף לתביעות עליהן צריך להשיב בהליכי הגנה בבית משפט בין אם הן היו מוצדקות או לא.

[vic07]

עמרי, אני רואה שהבנתך הסלקטיבית את הרשום שחור על גבי לבן בחוק הגיעה גם לדיון הזה. התוספת השניה כוללת, למעשה, כל עסק אפשרי. בפרט, "שירות מסחר" זו כל חנות.

[omrij]

ויק, בינתיים ראינו מי טעה בדיון הקודם בפרשנות של חוק הביטוח ומי צדק...

הזכון שלך הוא זה שסלקטיבי.

האמת שפיספסתי את ״שירות מסחר״ ברשימה

אבל שירות מסחר כולל גם דברים אחרים שיש שם (נגיד בנק)

ברגע שהם היו כ״כ ספציפיים, לא חשבתי שישימו פתאום הגדרה כ״כ כללית שכוללת גופים אחרים שנמצאים ברשימה.

טוב נו, באסה לך...

[vic07]

אינני מתכוון לחזור על הויכוח ההוא. כל מה שעשית בו זה לטעון "השופטים חושבים כמוני, לכן אני צודק", בלי שום קשר לשאלת ההתאמה בין דעת השופטים (ודעתך שלך) לבין החוק, והרי על זה היה הדיון. כאן, פשוט ציטטת חוק בלי לקרוא אותו בכלל. נו טוב, לפחות אינך עו"ד.

[omrij]

גם אני לא מתכוון לחזור עליו, אבל התייחסתי בפרט לפרשנות (השגויה) שלך לחוק הביטוח.

קראתי את התחולה, פיספסתי שורה, לא התיימרתי להכיר את החוק או לטעון משהו מעבר לשאלה ששאלתי

(הסימן הזה ״?״ בסוף משפט, מסמן שאלה אם לא לימדו אותך את זה באולפן)

[vic07]

אחלה הגנה - שואל שאלה רטורית שכמוה כטענה (ועוד מצטט "הוכחות" לטענה!), וכשמתברר שהיא שגויה מתמם "אבל רק שאלתי".

ובעניין אחר ("אם לא לימדו אותך את זה באולפן"), כדאי מאוד שזו תהיה הערתך הגזענית האחרונה כלפי.

[omrij]

מה יש לי לחפש הגנה? שאלתי שאלה ובשביל שלא תהיה באויר, ציטטתי חלק קטן מהחוק בנושא התחולה. איפה פה הבעיה? מה גורם לך לחשוב שחיפשתי פה התנצחות או ויכוח?

בקשר לסיפא שלך, חתיכת בריון מקלדת קטן ומושתן. מי אתה חושב שאתה, ומה בדיוק תעשה אם אני אכתוב עוד הערה?

[omrij]

אגב, החלק החזק הוא שהגזען הגדול בתולדות הפורום,

מאיים עלי וקורא לי(!!!) גזען.

[yonizaf]

אני לא רואה איך הנושא הזה קשור לדיון (או לשאר חברי הפורום בכלל).

נראה לי עדיף שתקחו את זה לדיון אחר, או יותר טוב - להודעות פרטיות.

[vic07]

בקשר לסיפא שלך, חתיכת בריון מקלדת קטן ומושתן. מי אתה חושב שאתה, ומה בדיוק תעשה אם אני אכתוב עוד הערה?

אולי לא ידעת, אבל אפשר לתבוע אזרחית בגין גילויי גזענות כלפי אדם אחר. אם לא אותך, אז את מפעילי הפורום שמסרבים למחוק את הודעותיך או להרחיק אותך. אין לי בעיה עם השפה הבוטה שלך כלפי שכן גם אני לא בדיוק נזהר בלשוני, אך רק כל עוד זו מוגבלת אלי, דברי ומעשי ולא המוצא שלי. לטעון שאיני יודע לקרוא "כי לא לימדו אותי באולפן מה זה סימן שאלה", זו גזענות נטו - ולעשות זאת בדיון בו אתה הבאת חומרים שלא טרחת לקרוא זו פשוט צביעות לשמה.