חוק הנגשת אתרי אינטרנט - עמוד 4 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

חוק הנגשת אתרי אינטרנט


Googleness

Recommended Posts

  • תגובות 60
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
  • 5 שבועות מאוחר יותר...

תודה רבה על פתיחת הדיון.

אני מעדכן שמעבר לכך שפניתי לשרת המשפטים (איילת שקד) ולעוד גורמים רבים מאוד עם הנושא הנ"ל סוף כל סוף קיבלתי תשובה מהנציבות לשוויון במשרד המשפטים ואלו העיקרים:

שלום לחרון,

לגבי שאלה מס' 1: שלום אם השירות שניתן באתר הינו "שירותי מסחר" אז יש להנגיש את האתר, כולל את מה שציינת על פרטי העסק וסל השירותים.. .

לגבי שאלה מס' 2: שלום אין חובה להנגיש עמודים או יישומים שהם בשליטת צד ג'. יש להנגיש רק את הקישור אל אתרים אלה.

לגבי שאלה מס' 3: יש למלא אחרי כל דרישות תקן ישראלי 5568 בכדי שהאתר ייחשב לנגיש. כשיש סיבה טכנולגית בגינה לא יהיה ניתן להנגיש אז יש לקבל פטור באישור של מורשה נגישות בהתאם לאמור בתקנה 35 לתקנות השירות.

לגבי ההערה בסוף פנייתך, אציין מספר דברים:

1. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013 (להלן: תקנות השירות) פורסמו ונכנסו לתוקף לפני כשנתיים. דרישות התקנות, וביניהן דרישות תקנה 35, פורסמו בערוצים שונים הן דרך אתרים והן טלווזיה והן בעיתונים.

2. תוכל לקרוא וללמוד על נגישות אתרי אינטרנט מהמאמר שלנו שבקישור הבא: http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/MercazHameidaLenegishut/NegishutSherutZiburi/NegishutMeidaKatuvUbealPeh/Pages/Default_Aggregator.aspx.

3. מחוקק המשנה לא התכוון להחיל את תקנה 35 לתקנות השירות על עסקים קטנים, ולכן אם המחזור השנתי שלך הוא פחות מ 500 אלף שקלים אז באפשרותך להגיש בקשה לפטור מנגישות של האתר שלך לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות(תצטרך לפנות אליי בשנית בכדי להסביר לך איך מגישים בקשה כזו ואיזה מסמכים צריך לצרף לאותה בקשה).

4. הקנס הקבוע בחוק הוא עבור כל עבירה על חוק הנגישות ואינו מיוחד לביצוע עבירה או אי ביצוע הוראות תקנה 35 לתקנות השירות. מה עוד שבתי המשפט לא יקבלו תביעות בשל אי הנגשת פרט קטן באתר והתביעות יהיו על אי ביצוע הוראות תקן ישראלי 5568 או חלקים ממנו.

בברכה,

פריד מחאג'נה, עורך דין

עוזר ראשי (נגישות)

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

משרד המשפטים

טל': 02-5088033, פקס: 02-5088025

כאן רואים שהוא סותר חלק מהתשובות שקיבלתי עד היום בנוסף אני אתייחס לכמה מהטענות שלו,

בתשובתו הוא טוען כי אין חובה להנגיש שירותי צד ג' רק את הקישור אליהם. שקר וכזב. להלן ציטוט מהחוק:

)ז( חייב יבצע התאמות נגישות כאמור בתקנה זו אף אם החומרה שהוא עושה בה שימוש במתן שירות האינטרנט מצויה מחוץ לגבולות ישראל; ואולם ניתן השירות באמצעות פלטפורמת רשת חברתית )כגון פייסבוק או טוויטר(, יבצע נותן השירות את אלה מבין התאמות הנגישות הנתונות לבחירתו באמצעות הפלטפורמה )כגון בחירת ניגודיות(.

להלן תו התקן המלא של חוק הנגישות:

https://portal.sii.org.il/UploadedFiles/03_2013/%D7%AA%D7%99%205568%20-%20%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20.pdf

גם בתו התקן וגם בקישורים הנכללים בתוכו ואפילו בחוק עצמו תחת סעיף 35 לא מצאתי תיאור שמסביר מיהו ה"מומחה" שאמור לפתור אותי מלעשות את ההנגשה באתר או מיהו אותו "מורשה" נגישות. בנוסף אין שום התייחסות למחזור עסקי תחת סעיפי החוק המלא.

עכשיו שימו לב איך הוא מנסה לבלבל עם המשפט האחרון שלו,

ראשית הוא אומר שהקנס הוא על כל עבירה תחת חוק הנגישות ולא רק על שירותי האינטרנט - נהדר.... בתור מישהו שלגביו נכללים רק כללי האינטרנט זה עדיין אותו הדבר מבחינתי.

שנית הוא מציין כי בתי המשפט כביכול לאיקבלו תביעות על אי הנגשת פרט באתר אלא על אי ביצוע תו התקן או חלקים ממנו - קריא > אי הנגשת חלקים באתר.... הוא סותר את עצמו.

בנוסף מניסיוני הרב בבתי המשפט אני יכול לגשת לכל בית דין לתביעות קטנות \ שלום ולהגיש לבד תביעה על מה שבא לי ואף אחד לא בודק או עושה לי וועדת קבלה כדי לבדוק האם אני יכול להגיש את התביעה או לא. רק למלא טפסים ולתבוע...

בפועל יכול כל אדם להגיש את התביעה תחת סעיפי החוק ועלינו יהיה להוכיח שאנו כן עומדים בכללים.

אני אשיב לעורך הדין המלומד ולאחר מכן אשתף עמכם את תשובתו לנושא, בנוסף כשאני אקבל תגובות של משרד המשפטים ועוד גורמים אדאג לשתף.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני שונא את החוק בישראל יותר ויותר מיום ליום.

לא הבנתי מה קורה עם אתרים מחו"ל שלא מונגשים, שלא יחליטו לסגור לנו גישה לשם פתאום.

וגם לא הבנתי מה קורה אם יש לי בלוג שנותן "שירות השכלה" לציבור.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לא הבנתי מה קורה עם אתרים מחו"ל שלא מונגשים, שלא יחליטו לסגור לנו גישה לשם פתאום.

לא יחסמו גישה לשום אתר, בארץ או בחו"ל. לא אמרו את זה, ואין שום היגיון בזה.

הדבר היחיד שמתכוונים לעשות זה לתת קנס כספי לבעלי האתר.

וגם לא הבנתי מה קורה אם יש לי בלוג שנותן "שירות השכלה" לציבור.

לכאורה (כמעט) כל בלוג ייכנס לפחות בתוך שירות בידור, תרבות או פנאי. למעשה יהיה קשה מאד למצוא אתר שלא נכלל באחת ההגדרות שם (אם כי כמובן שתוכל להגיש בקשה לפטור, כפי שצויין, אם אתה לא "עסק גדול").

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ביקשתי מהעו"ד במייל שיסביר לי על איך מקבלים פטור ואני אשתף בדיון מיד כשהוא יענה. הפתרון יהיה להציף בבקשות לפטורים ובזה לסגור את הסיפור.

הבעיה שצריך לבקש פטור עבור כל עמוד ואתר שאתם פותחים ברשת אז זה מגוחך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 1 חודש מאוחר יותר...

קיבלתי תגובה מעו"ד מחאג'נה מהנציבות,

 

ציטוט

שלום שוב,

 

לגבי שאלה מס' 1: הכוונה של מחוקק המשנה היא לאותם אתרים שנותנים שירות באמצעות פלטפורמת רשת חברתית כפי שכתוב – כמו פייסבוק וטוויטר. קרי, שאם מישהו כותב דברים שהם מהווים שירות ציבורי ו/או חלק משירות ציבורי באותם האתרים אז הם יצטרכו להנגיש לפי מה שמאפשרת להם הפלטפורמה של אותו אתר. לדוגמא: עסק כתב דברים שהם חלק מהשירותים שהוא נותן בפייסבוק אז עליו להנגיש לפי מה שמאפשרת הפלטפורמה של פייסבוק. כשזה שונה ממה שהסברתי בפנייתך הקודמת, שם הכוונה שאם באתר מסויים יש קישור למאמר /ואו סרטון נניח של צד ג' אז מספיק להנגיש את הקישור לסרטון או למאמר.

 

לגבי שאלה מס' 2: בתקנה 35 נכתב כי הפטור מקבלים באישור מורשה נגישות על סמך חוות דעת של   "בעל מקצוע".  איש המקצוע אליו מכוון הסעיף הוא בונה אתרים. אדם המתבסס על התקנים הבינלאומיים לבנית אתר אמור גם להכיר את דרישות הנגישות לפי התקנים הבינלאומיים. כמו כן, בטפסים הוספנו דרישה מאיש המקצוע לציין את הרקע שלו בתחום, לרבות ניסיונו בתחום, בכדי שלמורשה הנגישות תהיה אפשרות לבצע ביקורת מסויימת.

 

לגבי שאלה מס' 3: הדרישה של המחזור נסמכת על טיוטת תקנות נטל כבד. תקנות שעדיין נמצאות בדיונים וצפוי שיאושרו בקרוב.  אם ברצונך להגיש בקשה לפטור לנציב אז יש לשלוח לנו בקשה לפטור מביצוע התאמות אתרי בשל נטל כבד מדי שתשלח בדואר לכתובת: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, רחוב סלאח אלדין 29, ירושלים.

 

יש לפעול כדלקמן:

 

א.                  יש להגיש בקשה מסודרת, קרי לכתוב מכתב בקשה לפטור מביצוע התאמות באתר האינטרנט בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות.

ב.                  יש לפרט במכתב איזה שירות מסופק לציבור על ידי האתר.

ג.                   יש לרשום לנו את הלינק של האתר.

ד.                  יש לציין מי הבעלים ו/או המחזיקים של האתר.

ה.                   אם האתר בשמך יש לצרף אישורים על כך. אם בבעלות חברה – יש לצרף אישורים כי החברה בבעלותך.

ו.                    לצרף אישור על מחזור הכנסות לשלוש השנים שקמו להגשת הבקשה.

 

לגבי שאלה מס' 4:  תביעות ניתן להגיש כשלא ממלאים אחרי דרישות החוק והתקנות, וזה לא מיוחד לאינטרנט. ניתן להגיש למשל תביעה נגד עסק על אי ביצוע התאמת שירות מסויימת כמו אי הנגשת מידע ו/או בשל כך שלא סופק מכשר עזר לשמיעה וכו'. לכן יש למלא אחרי דרישות החוק והתקנות במלואן.

 

אם מישהו אינו ממלא אחרי דרישות תקנה 35 כשהוא מחוייב בביצוע התאמות לפיה, אז עשוי שתוגש נגשו תביעה. אולם כשבוצעו התאמות לפי התקן הישראלי והיו שגיאות קלות ו/או דברים קטנים שלא בוצעו אנו סבורים שבתי משפט לא יקבלו תביעות נגד החייבים במקרים כאלה.

 

 

בברכה,

פריד מחאג'נה, עורך דין

עוזר ראשי (נגישות)

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

משרד המשפטים

טל': 02-5088033, פקס: 02-5088025

מתשובתו של עו"ד מחאג'נה הנכבד אני למד מספר נתונים מאוד מטרידים,

1. על מנת שמישהו ייחשב מומחה לנגישות כל מה שצריך הוא וותק בבניית אתרי . אין שום תעודה או הסמכה שאומרת שהאיש אכן מומחה בנושא הנגישות ברשת.

למעשה כולנו יודעים שישנן שיטות רבות לפתח אתרים ולבנות אותם ויכול להיות שיהיה מומחה גודלה במערכת דופל אבל לבנות ב ASP.NET למשל הוא לא יבין דבר. אז איך נסמוך עליו שהוא אכן מומחה נגישות?

בנוסף בהתחשב בכך שאין דבר כזה מומחה ספציפי לנגישות אלא מדובר באיש מקצוע ג'נרי בתחום איך נוכל להסתמך ב100% שהוא אכן ישמור על האתר והשירותים שלנו 100% לפי התקן כדי להגן עלינו מתביעות?

 

2. על מנת לקבל פטור צריך לבקש מאותו בעל מקצוע שיחתום לנו על חוות דעת בטפסים בנוסף לתיעוד של 3 שנים פיננסיות בעסק. את כל התיעוד לשלוח... בדואר . מלבד הקנס הכספי שנאלץ לשלם לאיש המקצוע (שהרי לא יתנדב לחתום בחינם על חשבון זמנו) יש את התענוג של 200 שנות משלוח בדואר ולוודא שהכל הגיע כמו שצריך וגם אז לחזור על התהליך בכל פעם שפתחנו עמוד ברשת חברתית או אתר חדש.

 

3. הוא מציין כי ניתן לתבוע על הפרה של סעיף 35 (ולפי החוק ללא הוכחת נזק אז לך ותבע ללא שום בעיה) והוא רק סבור... הוא לא בטוח ולא מתחייב ב100% שאכן יסורבו תביעות סרק בנושא או תביעות על דברים שוליים.

בתור מישהו עם ניסיון בבתי המשפט אני יודע שהצדק כמו הדימוי שלו הוא עיוור, אלו הן מאזניים אשר נוטות אל הצד שהביא ראיות ועמד בכללים. אם החוק אומר שצריך לעמוד בתקן X ומישהו יביא הוכחה שתקן X לא נאכף אתה תאכלו אותה אין כאן התחשבות.

 

לאור הדברים הנ"ל אני אנסה לפנות היום שוב לאיגוד האינטרנט הישראלי ולעוד מספר גורמים. אני מקווה שאני אצליח לבטל את הגזרה הזאת אבל במידה והחוק הזה לא ישתנה בטרם התאריך המחייב לאכוף אותו (אוקטובר 2016) אני אמחק כל זכר להתנהלות העסקית שלי מהרשת כולל אתרי וכולל עמודים ברשתות חברתיות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כן זה משהו שבישרתי עליו בתגובות שלי.

 

עדכונים:

דיברתי עם עו"ד מי-טל גרייבר שוורץ שהיא עו"ד של איגוד האינטרנט הישראלי להתייעץ עמה בנושא.

הדברים שרלוונטיים ועיקריים לנו,

1. כדי לקבל פטור אפשר או על בסיס טכני (כלומר האתר לא מתאים להנגשה) ואז צריך 2 חוות דעת אחת של מומחה בניית אתרים ואחת של מומחה הנגשה (רשימה של בעלי מקצוע שהנציבות מפרסת אצלהם באתר), הדרך השנייה זה באמצעות שליחת טפסים של מחזור העסק ולהוכיח שהוא מתחת ל500,000 ש"ח בשנה.

הבעיות:

א. צריך לתת בטופס קישור מדויק לכל עמוד שלכם ברשת (מבחינת דומיין ראשי).

ב. אם המחזור עולה מעל 500 יבוטל הפטור ע"ב מחזור ואז צריך לבקש פטור על טכני אבל בכל מקרה העניין שכל תקופה תצטרכו להוכיח שהמחזור שלכם קטן מ500,000 ש"ח.

 

2. למרות כל הכוונות הטובות והאופטימיות של כולם - אכן עצם הנוכחות שלכם באינטרנט בין אם יש לכם פטור או אין לכם פטור, בין אם עמדת בתקן או לא עמדתם בתקן אתם חשופים לתביעות.

תגנו, לא תגנו, תשלמו או לא זה כבר לא משנה העניין יכול לעבור לבית המשפט ללא שום הוכחה מקדימה ולא קיים גוף שנותן את האישור לתביעות... אין איזה בית דין לבירורים בנושא זה עובר ישר למערכת המשפטית.

ומעבר לכך לנציבות לשוויון זכויות יש את הזכות והיכולת לתת לכם אזהרה שאתם לא עומדים בתקן ואז יש לכם X ימים לתקן את המעוות אבל עדיין זה לא מונע מאנשים לתבוע אתכם בלי שום קשר.

 

 

בנוסף,

נתבשרתי שמחר יהיה דיון בכנסת של ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות אורי מקלב, תיכננתי ללכת בעצמי אבל הועדה מלאה כבר ואין מקומות פנויים לכן העלתי על הכתב את כל השתלשלות הדברים והעברתי את המסמך המפורט למזכירות הוועדה. וידאתי ובדקות הללו המסמך מודפס ומועבר לח"כ מקלב וליועץ המשפטי של הועדה.

בנוסף עו"ד גרייבר שוורץ תיהיה נוכחת מטעם איגוד האינטרנט בדיון והעברתי לה עותק של המסמך לאחר ששוחחנו ארוכות בטלפון והיא תביא את הנקודות הנ"ל אל מול הוועדה בדיון.

 

ברגע שיהיה לי עדכון בנושא אני אמשיך לעדכן בדיון.

 

 

עריכה:

מי שמעוניין לקרוא צירפתי PDF מצונזר בו הורדתי את הפרטים האישיים שלי עקב מדיניות האתר לגבי פרסום בפורום של בעלי מקצוע\עסקים. נשמור על זה מקצועי ואקטואלי אז המידע הרלוונטי עדיין שם רק הפרטים האישיים שלי לא.

נגישות.pdf

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני אתן פוסט נפרד לזה,

הדיון יהיה מחר בכנסת ב11:30, הנה העמוד:

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Science/Pages/CommitteeAgenda.aspx?Tab=1&Date=15/12/2015

 

כאן יש עמוד של ועדות שמשודרות בלייב:

http://www.knesset.gov.il/live_committees/Live_Committees.aspx

 

ואם פספסתם ארכיון ועדות:

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Science/Pages/CommitteeTVarchive.aspx

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

צפיתי כרגע בועדה המלאה בשידור חי ואני אעדכן לגבי הדברים שנאמרו.

 

ראשית כל תודות לחברת הכנסת עליזה לביא ולעו"ד מי-טל גרייבר שוורץ שהביאו חלקים מהדברים שלי בפני הועדה והעלו בפניהם את הנושא של התביעות.

 

שנית מתברר שלא רק אתרים, עמודים ברשתות חברתיות וסרטונים צריכים לעבור הנגשה אלא גם מאגרי מידע ומסמכים! רוצים לחייב את כולם להנגיש מסמכי PDF ומסמכי למיניהם במידה והם מעלים אותם לרשות הציבור ברשת.

כמו כן צר לי שהמכתב ששלחתי לא נקרא בזמן הועדה או שנעשתה לגביו התייחסות אבל אציין כי במהלך הועדה היו"ר (ח"כ מקלב) החזיק את המכתב שלי ביד ואף ציין בפני העוזרת שלו שזה המכתב שלי (הוא ציין את שמי) ושם אותו בצד עם עוד מסמכים. אני רק מקווה שיתייחסו לנאמר שם בדיונים הבאים.

 

לגבי פטור,

התנגדות גדולה מאוד ונמרצת מצד כל הגורמים בין אם מדובר בארגונים המייצגים מוגבלים ובין אם מדובר ביו"ר הועדה עצמו. מבחינת כולם אין דבר כזה שמישהו יקבל פטור ועל כולם להנגיש. הנוסח של "מגבלה טכנולוגית" או "נטל כלכלי" לא בא מבחינתם בחשבון כלל וכלל. נקבע כי יהיה דיון נוסף לגבי הפטורים וסביר מאוד שלא יהיה פטור מוחלט אלא הקלות בכמה הנגשה מכניסים לאתר.

 

לגבי בית המשפט והתביעות,

הם ציינו שזה אכן נטל כבד אך לדברי הועדה "לא צריך להגיע לשם וצריך להנגיש". חבל שהם לא הבינו את הקונספט שתביעות סרק ופרצה להגיש תביעה יהיו קיימים רק עקב כך שיהיה למישהו נוכחות באינטרנט.

דיבר יפה נציג הטכניון בועדה שציין כי יש לטכניון תחת הדומיין הראשי שלו למעלה מ5 מיליון עמודים, ועצם זה שיש פתח לתביעה אישית מהווה מגבלה ומכשול וסיכון אדיר. הוא ביקש שלכל הפחות התביעות האישיות יבוטלו ככה שתביעות יהיו רק ייצוגיות (שדורשות אישור כמובן) או במישור הפלילי אשר מוגשות מטעם הנציבות במשרד המשפטים.

עדיין בשורה התחתונה למרות המאמצים שלי והפניות להמון נציגים וארגונים שונים העיקר שהוא החשיפה לתביעות עצם הנוכחות ברשת לא בא לידי ביטוי במהלך הועדה.

 

מבחינה טכנית,

מתברר כי אין דבר כזה אתר שמונגש ב100%, חלק מהדרישות לא היגיוניות. דיברה נציגת האוניברסיטה הפתוחה וציינה כי הם מ2010 מפעילים הליך של הנגשת התכנים באתרים שלהם והאתר כמעט מונגש לחלוטין אבל יש דברים שאי אפשר לבצע. כמו כן ציין נציג הטכניות שאתר עמותת "נגישות" שמתפאר בתג שהוא אתר מונגש מכיל עמודי תוכן לא נגישים! אין כאן 100%.

בנוסף אין דבר כזה מומחה נגישות. הובהר בועדה שהם יאלצו לתת את הדעת להגדרה הזאת וכרגע היחיד שהוא מורשה נגישות הוא בונה אתרים שיכול להוכיח בפני הנציבות שהוא וותיק בתחום ואין צורך להבין בהנגשה כלל וכלל. אז מציין יו"ר הועדה שאם מישהו מתחזה ועושה עבודה לא טובה שיתבעו אותו בעלי העסק אבל למה להסתכן בתביעות על אי עמידה בתקנים כשאני יכול מלכתחילה (בהנחה שהייתה קיימת הגדרה למיהו מומחה נגישות) להימנע ממצב לא נעים זה.

 

עלויות,

פנייה לגוף מקצועי שמבצע הנגשה עולה (לפי הנאמר בועדה) בין 2,000 ל50,000 ש"ח לעסקים קטנים ובינוניים והרבה יותר לארגונים גדולים. בנוסף זוהי עלות ראשונית בלבד ויש צורך לבצע תחזוקה שוטפת ובדק מתמיד שהתכנים וכל העמודים עומדים בתקן החדיש ביותר כל הזמן.

יתרה מזאת הטכנולוגיות ה"חינמיות" שצויינו הן פלאגינים למערכות של ג'ומלה ו-Wordpress וכדומה. עם כל הכבוד מי שלא יודע לתפעל מערכת שכזאת או בקושי מפעיל מחשב גם ככה יאלץ לפנות לאיש מקצוע שיטפל בזה.

 

מספר מילים לגבי נציגי בעלי המוגבלויות בועדה,

חבל. באמת חבל. הם דוחפים בעלי עסקים למצב שבו לא רק שיהיו אתרים נגישים אלא לא יהיו אתרים בכלל. באמת נאמרו דברים קורעי לב ואני מזדהה לחלוטין, גם לאנשים בעלי מוגבלות זו או אחרת מגיעה גישה שווה לתכנים באתר עסקי\ציבורי כמו שיש התקנים שעוזרים להם להשתמש פיזית בשירותים בבית העסק עצמו.

אולם, אם אני צריך לבחור בין מצב שבו אני מנגיש אתר בעלויות גבוהות ועדיין אין לי ביטחון של 100% שאף אחד לא יתבע אותי אז אני פשוט לא יפעיל אתר .

 

הסיכון הגדול באמת שהתברר היום,

אחד מצעדי הענישה הוא... במידה ונקנסתם על אי הנגשת האתר בית המשפט יכול לאסור עליכם לעסוק במקצוע שלכם! 

כן פשוט אבסורד. לא רק שצריך לעמוד בתקנים שלא קיימים אלא גם אני נמצא בסיכון שלא אוכל לעבוד כלל במקצוע שלי פשוט מופרך.

 

נכון לרגע זה יש עד אוקטובר 2016 להנגיש אתרים (מהתאריך שהאתר שלי עלה) וכרגע אם החוק לא משתנה בספטמבר אני מוריד כל נוכחות שלי מהרשת. 

לבעלי אתרים גדולים שאין להם ברירה הייתי מייעץ להחזיק מומחה כלשהו לבניית אתרים ועו"ד מומחה בדיני מחשבים וסייבר כלשהו שיהיה מוכן עם כתבי הגנה מראש.

 

עריכה:

כתבתי מכתב בעקבות הדיון בועדה אל מספר גורמים שהייתי עמם בקשר והופיעו בועדה עצמה אני מקווה לקבל מהם תשובות ואני אעדכן בהמשך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כל הכבוד שאתה עוקב אחרי הנושא הזה, אבל אני חושב שאתה מגזים בחשיבות שלו. נכון, החוק (כמו הרבה חוקים אחרים שהכנסת מחוקקת) הוא גרוע וניכר שנעשה עבודה חובבנית וגרועה ביותר בהכנתו.

נכון, הוא מותיר אותך חשוף לתביעה אבל הוא ממש לא היחיד - יש חוקים גרועים בהרבה שיכולים לסבך אותך בקלות - הטרדה מינית, דיבה, זכויות יוצרים וכו'. בסופו של דבר אף אחד לא ירוץ סתם לבית משפט כדי לתבוע אותך על שטויות, ואני לא חושב שגם את החוק הזה ינצלו לרעה כדי לפגוע בכוונה תחילה באתרי . בסופו של דבר, גם אם זה איכשהו יגיע לבית משפט, יושב שם שופט עם עיניים ושכל (רוב הזמן) שהתפקיד שלו זה להפעיל את ההגיון ולא רק את החוק היבש.

אני חושב שמוטב להמתין לתקדים כלשהו במישור המשפטי של זה, אם אי פעם יהיה אחד כזה, לפני שנכנסים לפאניקה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

1. לי זה חשוב כי בתור עסק קטן רוב הפרסום שלי הוא באמצעות האינטרנט.

2. מניסיון אישי אני יכול להעיד שלא, אין לשופטים שיקול דעת. הם בגזרת ולפי מה שתביא להם לראות כראיות זה מה שהם יחליטו. הייתי במספיק בתי משפט כדי לראות דיונים נסחבים שנים על שטויות.... מספיק מסמך קטן בלי תאריך או הערה שנעשתה בצורה לא נכונה ואכלתה אותה.

אני חייב להדגיש פה שהייתי חלק מהרבה דיונים בבתי משפט ולשופטים אין היגיון - זה המהות שלהם. הם מנתחים את החוק היבש ומפעילים הערכה של מאזניים איזה צד טוען טענות בעלות משקל רב יותר בהקשר לחוק ופוסקים בהתאם לנאמר ולמוצג. 

 

החוק פרובלמטי כי בניגוד לחוקים אחרים הוא לא מאפשר לנו להתגונן מפני ההשלכות שלו וצעדי הענישה שלו יהיו פעילים כנגד כל אחד גם אם הוא עומד בכל הדרישות של החוק וזאת הבעיה.

שינוי קטן מאוד בנוסח כדי לבטל את החשיפה לתביעות משפטיות מצד אחד ובניית אתר שיהווה מאגר מידע שיסביר מהן ההנגשות שהחוק מחייב מצד שני יפטרו את כל הבעיות שלהחוק הנ"ל.

 

בנוסף הסיכון הנוסף שהתברר לי היום שמעבר לקנס בגין אתר שלא מונגש לפי החוק (אשר אני מדגיש מערים קשיים כי אין הגדרה מדויקת ולא קיימים אנשי מקצוע בעלי הסמכה בתחום) גם ישנו סיכון שבית המשפט יאסור עליך לעסוק לתקופה במקצוע שלך, אז וואלה עם כל הכבוד לקדמה ופרסום באינטרנט אני לא מסתכם שיפסקו כנגדי וימנעו ממני לעסוק במקצוע שלי בצו של בית משפט בגלל חוק שמוגדר בצורה לא תקינה.

 

והערה לגבי חוקים אחרים,

זכותנו כאזרחים לפנות לכנסת ולהביא לידיעתם חוקים הזויים שפוגעים באזרח. הופתעתי מאוד מהיענות רבה של ועדות וחברי כנסת להביא לדיונים את הטענות שלי ומאוד הופתעתי מארגונים שונים שאכן זמינים ופעילים לקבל מידע מהאזרח ולפעול בבית המחוקקים.

אם ידועים לך חוקים אחרים מלבד זה שמהווים סכנה לאזרחי או מסכנים אותם בצורה כלשהי אתה יכול לפנות לכנסת בערוצים שונים ולהביע את דעתך ודיון מושכל ייערך בנושא. אם יש משהו שידוע לך ומפריע לך באופן אישי אשמח להעביר לך את הידע שצברתי מהניסיון הנ"ל כדי שאפשר יהיה לפעול במישרוים אלו אף הם.

 

זאת הפואנטה בדמוקרטיה, לכולם יש אפשרות לבחור בצעדיהם ואפשרות להביע דעתם.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 2 שבועות מאוחר יותר...

עדכון,

שני מאמרים עדכניים בנושא:

http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2761532

 

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3672086,00.html

 

בנוסף פניתי אל איגוד האינטרנט הישראלי וככל הנראה ממה שנמסר לי בפניות הציבור ישנו עדכון טרי לתקנות ומי שיש לו מחזור של פחות מ50,000 רווח בשנה או מי שיש לו פחות מ500,000 מחזור רווחים בשלוש שנים יכול לקבל פטור מהנגשת האתר. בטלפון ובמייל קיבלתי מידע שונה אז פניתי לנציבות במשרד המשפטים ואני מחכה שיחזרו אליי.

 

הנה ההודעה:

ציטוט

לירון שלום רב ותודה על פנייתך אלינו.

 

לגבי הבקשה לפטור אבקש לפעול כדלקמן:

 

1.            יש להגיש בקשה מסודרת, קרי לכתוב מכתב בקשה לפטור מביצוע התאמות באתר האינטרנט בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות.

 

2.            את הבקשה מגישים לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בכתובת: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, רחוב סלאח אלדין 29 – ירושלים.

 

3.            יש לפרט במכתב איזה שירות מסופק לציבור על ידי האתר.

 

4.            יש לרשום  את הלינק של האתר.

 

5.            יש לציין מי הבעלים ו/או המחזיקים של האתר.

 

6.            אם האתר בשמך יש לצרף אישורים על כך. אם בבעלות חברה – יש לצרף אישורים כי החברה בבעלותך.

 

7.            לצרף אישור על מחזור הכנסות לשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה. (אם ממוצע המחזורים של החייב בביצוע התאמות נגישות בשלוש שנות המס האחרונות היה פחות מ – 500 אלף ₪, אז סביר כי ינתן פטור מביצוע התאמות לשלוש שניםו /או עד להתקנת תקנות נטל כבד מדי.; אם היה המחזור בשנה פלונית שווה ל-0- לא תבוא שנה כאמור בחישוב הממוצע;)

נשמח לעמוד לשירותך גם בעתיד,

ליאור,

צוות "גלישה בטוחה".

 

לתשומת לבך:

שירות קו התמיכה אינו תחליף לחוות דעת, לעצה מקצועית או לשירותי החירום, והוא איננו בגדר הוראה, או המלצה לפעולה.

השימוש בקו התמיכה הנו על אחריותך בלבד ולא תהיה לך כל טענה, תביעה או דרישה כלפי איגוד האינטרנט הישראלי או כל נציג. 

 

 

בנוסף עשיתי בדק על נושא של לוגיסטיקה ומחירים בעת הנגשת אתרים.

 

1. מסתבר שאין שום רשימה טכנית מפורטת של מה בדיוק צריך להנגיש ואיך אפילו לפי התקן וזאת בעקבות ניסוח החוק.

2. כל בית עסק שפניתי אליו בנוגע לבניית אתר מסר לי שבחבילה שלו להנגשה יש כלים אחרים ככה שאי אפשר להסתמך על עצה של בעלי עסקים ולסמוך עליהם שאכן האתר יהיה נגיש בסוף ההליך.

3. הרבה מהכלים דורשים ידע מעמיק ובעיקר בעת הכנסת התוכן עצמו, נוצר מצב שחייבים ללמוד את נושא בניית האתרים לעומק או להחזיק איש מקצוע בנושא.

4. הרבה מהאתרים של איגודי הנגישות למיניהם בעצמם לא! מונגשים כלל. כך גם האתר שנותן את תו הנגישות כביכול.

5. מבחינת עלויות אתר קטן של 10 עמודים סטטיים פשוט בלי שום מרכיב רציני + הנגישות יעלה בהשקעה ראשונית באיזור ה10,000 ש"ח בממוצע והתחזוקה החודשית תיהיה בעלות של מאות שקלים.

6. אף מערכת ניהול תוכן (למשל WIX או Sites) לא תומכת בכללי הנגישות או בטכנולוגיה ולכן לא ניתן לעשות בהן שימוש לכך. יש מודולים מסויימים לWordpress אבל זה דורש התעסקות או פנייה לאיש מקצוע בעלות אלפי שקלים.

6א. מכאן נובע שאם עד היום יכלתם לרכוש דומיין בעשרות שקלים בודדים ולהרים בלוג או אתר במערכת WISWYG כלשהי בהשקעה מינימלית אפסית היום בעקבות החוק אתם מחוייבים בהוצאות כבדות של אלפי שקלים במידה ואין לכם פטור. 

 

דיברתי עם מספר בתי עסק לבניית אתרים שאמרו לי שלדעתם החוק הזה מחזיר את לעידן האבן ופשוט הורג את האינטרנט והם מופתעים שאין זעקה ציבורית בנושא. למשל הם אומרים בחוק כתוב שהכתב צריך להיות "נהיר". מה זה "נהיר"? אין הגדרה. בנוסף הענישה והפתחון לתביעות הוא ללא הוכחת נזק ככה שעדיין עם פטור ועם נגישות מלאה באתר עדיין תצטרכו להתמודד עם תביעות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...