האם משתלם להיות מדען בישראל? - כללי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

האם משתלם להיות מדען בישראל?


מהנדס

Recommended Posts

היי,

מזה כבר פרק זמן ארוך שבו אני מתחבט בשאלה הנוגעת לכדאיות של מחקר באוניברסיטה במדינת ישראל בהיבט הכלכלי והמקצועי. כלומר, האם מדען, אשר רכש את השכלתו במכון ויצמן לצורך העניין, מתוגמל באופן הראוי להשכלתו בפרספקטיבה עתידית לטווח הרחוק? (מבחינת שכר, מעמד חברתי, אופציות תעסוקה ואפיקים להתקדמות בתחום - שלא רק בגבולות האוניברסיטה).

מאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות מדען. כזה שמלאכתו שאילת שאלות, עריכת ניסויים, פתירת משוואות ואף פרסום מאמרים אקדמיים. רציתי להטביע את חותמי בסצינה המדעית וכן להגיע לרמת הבנה גבוהה של המכאניזם והמורכבות בעולם שלנו. אם משאלת לבי הייתה סיפוק הסקרנות גרידא, הרי שהייתי ניגש לספריה וקורא ספר או שניים, או לחילופין ניגש לקרוא מאמרים אינפורמטיביים באינטרנט ועוצר שם. אולם להשקפתי הבחירה במחקר כקריירה היא ערכית, פרוגרסיבית ומלאת סיפוק.

נשאלת השאלה - האם מומלץ להשתקע בתור חוקר באוניברסיטה ישראלית ולתרום ברמה הלאומית או לחילופין לעבור ללמוד בחו"ל תארים מתקדמים ובכך להגדיל משמעותית את הסיכויים לקבלת משרה, מעמד ותנאים הולמים.

אציין כי אין כאן קפיצה מעל הפופיק מהסיבה הפשוטה שמדובר בשיקול שנכנס כבר בעת בחירת התואר הראשון (תמיד רציתי להיות פיזיקאי, השאלה היא אם שילוב עם מקצוע פרקטי דוגמת הנדסת חשמל הוא מהלך חכם יותר בהתחשב ברצון הבסיסי של כל אחד לקבל שכר הולם ותנאים נאים).

דיון מהנה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זאת שאלה אינדיבידואלית לחלוטין. אם אתה רוצה לעסוק באקדמיה, תעסוק באקדמיה. השאלה "האם מומלץ" היא נורא סובייקטיבית - אותי אישית זה לא מעניין בכלל, לכן הסתפקתי בתואר ראשון והלכתי לעבוד. יש אנשים שזה כן מעניין אותם, והם ממשיכים לקריירה אקדמית.

אני כן יכול לומר לך שלפחות בישראל מי שעוסק במחקר לא עושה את זה בשביל הכסף (הטובים יכולים לעשות בשוק הפרטי פי 2-3 ממה שהם מקבלים באקדמיה) - תוכל למצוא באינטרנט את טבלאות השכר באוניברסיטאות ולראות שהמספרים הם די מביכים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה על תשובתך.

מאידך גיסא, תפיסת העולם שלי כנער בן 19 החי במדינת כיום היא פרגמטית, ולפיה אם אינך מרוויח משכורת נאה במיוחד אינך מסוגל לרכוש דירה, להקים משפחה וכדומה. כזה פשוט. האם עדיף ללכת עם החלום ולהתפרנס שלא בכבוד?

האתר מורכב בעיקר מפלח גולשים מבוגר, לכן המטרה שלי היא להתבסס על דעת ההמונים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אם אתה בן 19, אני מציע שתכיר קודם כל את האקדמיה ורק אז תחליט אם אתה רוצה להמשיך לתארים מתקדמים או ללכת לעבוד.

מה שכן, אם אתה רוצה להיות פיזיקאי - ובהתחשב בכך שלבוגרי תואר ראשון בפיזיקה אין כל כך מה לעשות בארץ (חוץ מתואר שני) - כן הייתי ממליץ לך ללמוד הנדסת חשמל או מסלול משולב כלשהו, כדי לא לסגור מראש דלתות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בתור התחלה תעשה תואר משולב של פיזיקה + חשמל - קיים בטכניון ותל אביב, קשה מאוד להתקבל והלימודים קריאת תחת רצינית, אז כל האופציות יהיו פתוחות.

אני אישית הסתפקתי בתואר ראשון בחשמל, עובד מזה 9 שנים בתחום, מרוויח משכורת טובה ולא רוצה לחשוב על לימודי המשך, פרט ל-EMBA עוד כמה שנים.....

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בתור "מדען" באקדמיה יש לך יחסית הרבה חופש פעולה יחסית למקומות אחרים בהם אתה שכיר או עצמאי.

באוניברסיטאות המשרה כוללת הוראה, ככה שאתה צריך לקחת את זה בחשבון.

אתה יכול להיות "מדען" גם בחברות אם נושא העיסוק מעניין אותך ואתה מספיק טוב. מצד שני אין לך כל כך חופש לבחור מה אתה חוקר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תלוי באיזה מקצוע.

בלא מעט מקצועות, מי שעוסק במחקר, צריך לרדוף אחרי תורמים ותקציבים בכדי לממן את המחקר שלו.

דבר נוסף, בגלל הרף תקצוב והאמצעים שאפשר להשיג בארץ, שהינם לא גבוהים, נושא המחקר בד"כ תופס נישה ומתעסק במשהו נורא ספציפי, שברוב המקרים, לא כזה משמעותי/לפחות לא ברמה האלטיסטית של ה"מדע" שאליה אתה שואף להגיע.

ממליץ לך לפנות לראש מחלקה/מנהל מחקר של אחד האוניברסטאות(הכתובות דוא"ל שלהם מפורסמות באתרי האוניברסטאות), ולנסות לדלות מהם מידע גם. אך עקב תפקידם, לקחת את דבריהם בעירבון מוגבל.

קודם תסיים תואר ראשון ושני , אחכ תחשוב להיות חוקר/מדען ..

אני דווקא מוצא קשר ישיר בין בחירת המקצוע/ההחלט אם לעשות תואר ראשון+שני לתוצאה שאליה אפשר להגיע, שזוהי שאלת פותח הפוסט.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לאחר דוקטורט (ואפילו מאסטר) אתה יכול לעסוק במחקר גם מחוץ לאקדמיה. חברות מתחומים שונים כגון תעשיה בטחונית, אלקטרוניקה ותרופות עורכות מחקרים משותפים עם האקדמיה כאשר יש אינטרס משותף - האקדמיה מעוניינת לקדם את המחקר והחברה רוצה לקדם של מוצר שייתן לה רווח כלכלי. במצב כזה חוקרים מהחברה ומהאקדמיה עובדים במשותף. מחקרים אלו, מטבעם, מוגבלים לתחומים שעברו כבר את שלבי המחקר הבסיסי באקדמיה והם קרובים להיות מסחריים. תמצא את זה למשל בפיתוח חומרים חדשים לתעשיית האלקטרוניקה, חומרים פעילים לתרופות, התקנים חדשים לתעשיית הביו- ופיתוח חומרים ותהליכים לארנגיה מתחדשת (renewable energy). בתחומים שהם "מדע טהור", כמו למשל פיזיקת חלקיקים, לא תמצא שיתופי פעולה כאלה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

טבלאות שכר לא משקפות את השכר האמיתי באקדמיה. ראשית מדובר בשכר בסיס ללא אלף ואחת תוספות כמו שאוהבים לעשות במגזר הציבורי. שנית, באקדמיה מקבלים הרבה הטבות שוות כסף. אני מכיר אדם שעובד בתור מרצה במכון ויצמן. הוא מקבל דירת 3 חדרים ברחובות ב-1,500 ש"ח כולל הכל. (ארנונה, חשמל, מים, גז, אחזקה) מדובר בחסכון של 2,500 ש"ח (לפחות) בהשוואה לשוק.

אבל קודם תסיים תואר ראשון ותראה לאיזה כיוון נושבת הרוח.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

דברים כמו "פרוגרסיבי" ו"רכישת דירה" גורם לו להשמע כמו איזה שתול של V-15, אבל נניח שהוא אמיתי...

נראה לי שאתה רואה "מדען" בראייה קצת אשלייתית.

אתה צריך להתמקד במשהוא שמעניין אותך כי לא תוכל להתפרס על כל התחומים, גם אם אתה פיסיקאי.

כמו בכל מקום, גם באקדמיה יש פוליטיקה, גם באקדמיה לא הכל "אקדמאי".

אבל בכל זאת באקדמיה תוכל למצוא נישה שבה אתה מוקף באנשים שמתעסקים באותו התחום שלך ותוכל ללמוד מהם. זה בעקרון הייתרון של ללמוד באקמדיה.

נראה לי קצת קשה להיות "מדען" מבלי להשתפשף באקדמיה לפחות 15 שנה.

באקדמיה לא תקבל שכר כמו בהיי טק, במיוחד אם אתה רק מתחיל את דרכך, אבל יש כל מיני דרכים "להרוויח אקסטרא".

למשל אם פטנט שאתה רשום עליו נמכר לחברה או אם אתה מקבל פרס נובל קטן. xD

הכל אפשרי...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

טבלאות שכר לא משקפות את השכר האמיתי באקדמיה. ראשית מדובר בשכר בסיס ללא אלף ואחת תוספות כמו שאוהבים לעשות במגזר הציבורי. שנית, באקדמיה מקבלים הרבה הטבות שוות כסף. אני מכיר אדם שעובד בתור מרצה במכון ויצמן. הוא מקבל דירת 3 חדרים ברחובות ב-1,500 ש"ח כולל הכל. (ארנונה, חשמל, מים, גז, אחזקה) מדובר בחסכון של 2,500 ש"ח (לפחות) בהשוואה לשוק.

אבל קודם תסיים תואר ראשון ותראה לאיזה כיוון נושבת הרוח.

כל ההטבות הסוציאליות נגזרות משכר הבסיס, לכן גם אם ישנן עוד הרבה תוספות מעבר (ובטבלאות השכר חלק מהן כבר ממילא מפורטות) שמקרבות את הברוטו לטווח השכר בשוק הפרטי, עדיין מדובר בהפרש של מאות אלפי שקלים בטווח הארוך...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אמת, אבל גם בשוק הפרטי לא חסר תרגילים להקטנת שכר להפרשות סוציאליות. בנוסף, באקדמיה מקבלים ביטחון תעסוקתי (אחרי הרבה שנים) ששווה זהב ועדיף כמעט על כל דבר שמקבלים במגזר הפרטי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...