(פילוט) כלים ושאלות בעולם כרטיסי המסך והגרפיקה

[djelectric]

להלן מגוון כלים בהם תוכלו להשתמש כדי לקבל החלטות בכל הקשור לכרטיסי מסך וגרפיקה.

בחירת נפח הזיכרון הגרפי בכרטיס המסך

בשביל לדעת כמה זיכרון גרפי מתאים לשימושכם, ניתן להשתמש בשני מדדים חשובים הקיימים כיום בשוק.

• 1 - רזולוציית המסך בו משתמשים
  
• 2 - המשחקים בהם תשחקו
  
• 3 - חשיבה על העתיד הקרוב והשארת מרווח קטן
  

הדרך לקביעת נפח הזיכרון הגרפי היא שילוב של שני הסעיפים, כאשר המומלץ יהיה שסעיף 2 תמיד יהיה "כל המשחקים, הכי כבדים" כדי להתכונן לגרוע ביותר. לרזולוציית המשחק יש נפח חשוב בכמות הזיכרון הגרפי שמשחק מתקדם היום יצרוך.

דרך פשוטה לחשב זאת תהיה השוואה בין רזולוציה לבין נפח. אנחנו יודעים שיש כמות אנכית וכמות אופקית של פיקסלים, ושהם מוכפלים בשטח ריבועי. לכן, רזולוציה של 1680X1050 תהיה 1,764,000 פיקסלים או 1.76 מגה-פיקסל.

לגיימר הממוצע אמליץ על 1GB של זיכרון בכרטיס המסך על כל מגה-פיקסל של רזולוציה

לגיימר המהדרין אמליץ על 1.2GB של זיכרון בכרטיס המסך על כל מגה-פיקסל של רזולוציה

לפניכם כמה רזולוציות נפוצות, וההמלצה לנפח זיכרון גרפי בכרטיס מסך המתאים לשימוש גם בעתיד הקרוב (מרחק של שנה עד שנתיים)

1280X1024 \ 1280X720 \ 1440X900 - 1GB

1680X1050 \ 1920X1080 \ 1600X1200 - 2GB

2560X1440 \ 2560X1600 - 3GB

3840X1080 \ 3840X1200 \ 3440X1440 \ 3840X2160- 4-6GB

7680X1440 \ 7680X1600 - 8-12GB

השוואה בין שני דגמי כרטיסי מסך או יותר

העצה החשובה ביותר בנושא זה היא לבדוק מבחני ביצועים בביקורות. מבחני ביצועים אלו מראים לכם את היחס שבין שני כרטיסי מסך בכל משחק ומשחק, את צריכת החשמל ואת רמת הרעש כמו גם יכולת הקירור. אין להסתמך על אתרי השוואת נתונים יבשים דוגמת gpuboss ודומיו, הם מציגים פרטים מסויימים בצורה שגויה ועלולים לגרום לכם לבחור בכרטיס המסך הלא-מתאים. לא מצאתם ביקורת באתר על כרטיס מסך מסויים? חיפוש של דגם כרטיס המסך בתוספת Review בגוגל יביא לכם תוצאות מביקורות.

זכרו - החכמה הגדולה בהבנת כרטיסי המסך לא נמצאת בנתונים היבשים, אלא בידע שבביצועים בפועל.

התאמת כרטיס מסך לספק כח

כרטיסי מסך מתקדמים הם הרכיב המרכזי בכל מערכת גיימינג. צריכת החשמל שלהם גבוהה מזאת של המעבד, שאר לוח האם ורכיבים כמו כוננים קשיחים ומאווררים. בעוד שאלו יכולים לצרוך כמה עשרות וואטים, כרטיס מסך בודד כיום יכול לצרוך גם 280 וואט, תלוי בדגם כמובן.

גם כאן, אפנה אתכם לביקורות החומרה. לכל כרטיס מסך יש צריכת חשמל שונה - והיחס בין צריכת החשמל לביצועים משתנה בכל דור. כרטיס מסך מדור נוכחי שחזק מאשר זה מהדור הקודם, לא בהכרח צורך יותר חשמל. אחרי שאתם יודעים כמה כרטיס המסך צורך, או כמה הוא צורך בתוך מערכת מחשב שלמה שנמדדת (תלוי באתר הביקורות), תוכלו להשוות לשלכם ולדעת. כמובן שהכלל של מערכת גיימינג אינה שלמה בלי ספק כח איכותי תופס תמיד.

SLI ו-CrossFireX - האם זה משתלם? מתי כדאי?

טכנולוגיות SLI ו-CrossFireX הן טכנולוגיות מבית אנוידיה ו-AMD (בהתאמה) לשילוב של יותר מכרטיס אחד במערכת מחשב. שילוב של כרטיס מסך נוסף במערכת המחשב מצריך כמה תנאים להתקיים. באנוידיה דגם כרטיס המסך חייב להיות זהה (משמע GTX 780 יחד עם GTX 780 נוסף ולא GTX 770) וב-AMD הוא חייב להיות מאותה משפחה (למשל R9 280X עם R9 280 ולא עם R9 270X).

יצרן כרטיס המסך לא משפיע על האפשרות לבצע מערך כרטיסי מסך - זה לא משנה אם הוא של Sapphire, Asus, Gigabyte או MSI. אם מדובר באותו דגם של כרטיס מסך - הוא יוכל להשתלב במערך.

יצירת מערך של כרטיסי מסך מגיע כתשובה למגבלת הכח הגרפי שכרטיס מסך אחד נותן למערכת מחשב. שילוב של כרטיס מסך נוסף מאותו הדגם יוכל להזניק את ביצועי הגרפיקה בעד כמעט 100% (תלוי בשאר מערכת המחשב והמשחק). אמנם, חשוב להבין את החסרונות כמו חוסר התמיכה התוכנתית למשחקים חדשים שקורת לעיתים, צריכת החשמל המוגברת ואיתה גם פליטת החום המוגברת במארז. הכלל הפשוט של כדאיות לדעתי תלוי בעיקר בביצועים. אם משתמש יכול באותו המחיר (ובמידה והמחשב שלו כמובן תומך) לרכוש כרטיס מסך מסויים, או שניים שיהיו חזקים ממנו ב-20% לפחות, יתכן שמערך של שניים ישתלם.

גם בעת בחירה של מערך על פני כרטיס מסך בודד, חשוב לשים לב למגבלת הזיכרון הגרפי. הזיכרון הגרפי של כרטיסי מסך במערך אינו מוכפל לשימוש חופשי, אלא משתמש באופן מראתי בזיכרון של שני כרטיסי המסך. בדומה למערך RAID1 בכוננים קשיחים, שני כרטיסי המסך צריכים להכיל את אותה הסביבה כדי לעבוד עליה יחד. לכן, צמד כרטיסי מסך בעלי 2GB שחזקים במעט מבודד בעל 3GB לא תמיד יהיו עדיפים עליו.

מה זה צוואר בקבוק?

צוואר בקבוק הוא מונח שקיים במקומות רבים והוא מגיע כאנלוגיה לרכיב שמעט את פעולתו של רכיב אחד. למשל - בכיש 1 בכניסה לשורש ישנן עבודות והכביש צר. משאית שנוסעת באיטיות בנתיב הימני יוצרת צוואר בקבוק ורכבים רבים זזים לאט מאחוריה.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של צוואר בקבוק בהם הגיימר הממוצע יכול להתקל

צוואר בקבוק זיכרון מערכת - צוואר הבקבוק הזה קורה כשזיכרון המערכת, ה-RAM, מתמלא לחלוטין בעת משחק. התופעה מלווה באיטיות מחרידה שכן כשהזיכרון מלא מידע נטען ישירות מהכונן הקשיח, אמצעי שאיטי באופן משמעותי למדי. פתרון הבעיה הוא פשוט הוספת זיכרון RAM אל לוח האם במידה ואפשר.

צוואר בקבוק מעבד - צוואר הבקבוק הזה נוצר כאשר המעבד הראשי שלנו, בין אם של אינטל או AMD, מבצע תהליך של עיבוד במשחק מסויים ולא מסוגל לבצע אותו מהר יותר שכן הוא נותן את מקסימום המשאבים שיכול. שימו לב שכמות משאבי המעבד במשחקים יכולה להשנות, שכן יש משחקים המנצלים ליבת עיבוד אחת בלבד, או שתיים. כך, מעבד בעל ארבע ליבות עיבוד שארבעתן אינן חזקות במיוחד יכול להתקל בצוואר בקבוק כאשר רק אחת או שתיים משתמשות בכל משאביהן כשהשאר נחות ולא משתתפות בעיבוד.

צוואר בקבוק כרטיס מסך - סוג זה של צוואר בקבוק הוא מהפחות נפוצים כיום והוא מתאר תופעה בה כרטיסי המסך דורשים משאר מערכת המחשב כח עיבוד כה גבוה, עד ששיפור של המעבד יביא לשיפור בביצועי הגרפיקה. למשל, משתמש בעל מעבד כפול-ליבה שיחליט להריץ עליו שלושה או ארבעה כרטיסי מסך בעלי הליבות החזקות בשוק, עלול להתקל בצוואר בקבוק, שכן מהמעבד נדרשים מאמצים נוספים בהפעלת המערך, הן בהעברת המידע בין כרטיסי המסך והן בעיבוד המשחק על הגדרותיו התובעניות.

צוואר בקבוק זיכרון גרפי - תופעה זאת החלה להיות שכיחה עם צאת משחקים כמו Battlefield 3, דוגמה למשחק שמשתמש בשטח נרחב שכולל אפקטים רבים וטקסטורות חדות. כל המידע הגרפי לרבות צורות, טקסטורות ואפקטים, מאוחסנים בזיכרון הגרפי שבכרטיס המסך. זהו הזיכרון המהיר ביותר במערכת המחשב (משמעותית מזיכרון ה-RAM למשל) והוא נמצא צמוד לליבה הגרפית בכרטיס המסך, ומעביר ממנה ובחזרה מידע.

במקרים מסוימים, כאשר הסצנה התלת-מימדית כבדה מאוד, יכול הזיכרון הגרפי שבכרטיס המסך להתמלא. מצב זה הוא האסון הגדול ביותר שיכול לקרות לגיימר שכן הוא מביא את המשחק כמעט לנקודת עצירה. מה שקורה למעשה, הוא שברגע שהזיכרון הגרפי מתמלא, הליבה הגרפית מתחילה להשתמש בזיכרון ה-RAM המרוחק לאחסון של פרטי גרפיקה, דבר שמאט באופן קיצוני את קצב התמונות לשניה שיכולה להפיק מערכת המחשב באותו הרגע.

הפתרון לצווארי הבקבוק

הדבר הראשון שמומלץ לעשות כאשר נתקלים באיטיות בעת משחק הוא לפתוח את מנהל המשימות. שילוב מקשי ctrl+shift+esc יפתח אותו. בין אם בחלונות 7 או 8, באמצעות הכלי הזה תוכלו לראות כמה מהמעבד והזיכרון צורך המשחק באותו הרגע (ניתן להפעיל גם בעת משחק). אם כל ליבות המעבד נמצאות מתחת ל-100% שימוש, ולעולם לא מגיעות ל-100% שימוש, ניתן לפסול צוואר בקבוק מעבד.

אותו דבר עם זיכרון מערכת. אם זיכרון המערכת לעולם לא מתמלא, הרי שהוא מספיק לשימוש. אמנם, ישנם גם מקרים קיצוניים. למשל, 32-ביט. אפליקציות ומשחקים שרצים ב-32 ביט מוגבלים בכמות הזיכרון שהם יכולים לצרוך ל-2GB בלבד. אם משחק צורך 2GB בדיוק, והוא מופעל ב-32 ביט, יתכן והוא מוגבל בצוואר בקבוק זיכרון משלו. אמנם, רוב משחקי המחשב בשנים האחרונות מותאמים ל-64 ביט בדיוק כדי למנוע בעיה זאת. ניתן לזהות משחק 32 ביט על ידי תוספת של *32 או 32 Bit במנהל המשימות.

כדי לדעת אם יש לכם צוואר בקבוק של זיכרון גרפי בכרטיס המסך, תצטרכו לנטר את השימוש בזיכרון זה. ניטור שלו אפשרי דרך תוכנות צד-שלישי דוגמת MSI Afterburner, Asus Tweaker, Sapphire Trixx, EVGA Percision X למשל (אין יצרן התוכנה קשור ליצרן כרטיס המסך, אפשר לערבב). בתוכנות אלה יש מוניטור שמראה פרטים רבים, בניהם גם Video memory, הזיכרון הגרפי. אם תוכנה זאת מראה שכל הזיכרון הגרפי בכרטיס המסך נמצא בשימוש, הרי שיש בפניכם צוואר בקבוק של זיכרון גרפי.

צוואר בקבוק של זיכרון גרפי ניתן לפתור בשתי דרכים - האחת היא נמכת ההגדרות הגרפיות במשחקים, לרבות צללים ואיכות טקסטורה. השניה היא פשוט רכישה של כרטיס מסך חדש בעל נפח זיכרון גרפי גבוה יותר בהתאם למוצג למעלה.

האם כרטיס המסך שלי חם? איך אני יודע שהוא לא חם מדי?

לכרטיסי מסך יש טמפרטורות פעולה שונות. הם שונים זה מזה בטמפרטורת הפעולה שלהם, יש כאלה שחמים פחות כי הם צורכים פחות חשמל או שיש להם קירור מתקדם, ויש כאלה שמגיעים לטמפרטורה גבוהה משמעותית.

אם בדקתם באחת מתוכנות ניטור כרטיסי המסך בצוינו תחת "פתרון צוואר הבקבוק" וראיתם שהליבה הגרפית של כרטיס המסך שלכם פועלת ב-60 או 70 או 80 מעלות צלזיוס, אל תמהרו להילחץ ולפתוח דיון בנוגע לזה.

כרטיסי מסך הם לא בני אדם - וטמפרטורת הפעולה שלהם לא צריכה להיות כמו זאת המתאימה לבני אדם. זה המשפט שבו הייתי משתמש לסכם את כל עניין טמפרטורת הפעולה. חשוב לזכרור שהרכיבים הללו נוצרו במטרה לפעול תחת טמפרטורה שאינה נעימה או מתאימה למגע ידי אדם. ליבה הגרפית שפועלת ב-60 או 70 או 80 מעלות צלזיוס היא אינה ליבה גרפית אשר נמצאת בסיכון להתחממות יתר. אם טמפרטורת הפעולה היא 90 או גבוה מכך, ניתן לחשוש מעט ואז לשאול את מומחי הפורום - לכרטיס מסך אחד זה יכול להיות תקין כשלאחר זה לא ממש אופייני.

קישורים חשובים

• ריכוז מידע אודות ספקי כח
  
• המדריך למיתוג כרטיסי מסך
  
  

[djelectric]

זה פילוט רץ של FAQ חדש. אם יש לכם שאלות נפוצות חשובות שדורשות הסברים, אתם מוזמנים לרשום כאן.

[YairZ]

זכרון גראפי:

- כמות הזכרון היא לא הכל - יש גם את סוג הזכרון. יכול להיות הפרש ביצועים רציני בין אותו הכרטיס עם אותו נפח זכרון, כאשר ההבדל היחידי הוא בין DDR5 ל-DDR3.

דוגמא: כרטיס HD7750 עם 2 ג'יגה זיכרון DDR3 איטי בעשרות אחוזים מאותו הכרטיס עם 1 ג'יגה זיכרון DDR5.

- לעריכה גראפית מומלץ לקחת כרטיס עם יותר זכרון במידה והפרש המחירים הינו קטן. כמובן שהדבר תלוי בתוכנה שבה תעבדו.

דוגמא: לא לקחת GTX750 1GB, אלא את גרסאת ה-2GB שעולה לרוב כמה שקלים יותר.

- ברוב המקרים ליבת הכרטיס היא זו שמגבילה ולא כמות הזכרון, לכן אין לפתח ציפיות אם יש לכם GT610 עם 4 ג'יגה זיכרון...

בחירת כרטיס המסך בחנויות:

- אם כרטיס מסך נמכר במחיר מוזל במיוחד, יש לבדוק האם הוא לא מגיע עם 2 שנות אחריות במקום 3.

- אין להקשיב למישהו שאומר "הכרטיס של החברה X גרוע, תשלם Y כסף עבור כרטיס של חברה Z". כיום רוב החברות איכותיות ויש לרכוש בעיקר לפי סוג קירור, באנדל, אחריות וכמובן מחיר.

- קירור מתקדם או מפוח פשוט? כרטיס בעל קירור משופר יקרר את הכרטיס בצורה טובה יותר וככל הנראה יאריך את חייו וכן במאמץ הוא יהיה שקט יותר בגלל חוזק הקירור. קירור מפוח מוציא את האויר החם אל מחוץ למארז ובכך לא מחמם את יתר החומרה במארז. הבחירה היא עפ"י מחיר אך גם עפ"י מיקום הכרטיס במארז, זרימת האויר במארז ואיזו חומרה יש לכם מסביב לכרטיס (כמו בחיבורי ה-PCI/PCIE האחרים שנמצאים מתחת לכרטיס).

צוואר בקבוק:

- דרך נוספת (אך לא מדוייקת) לזיהוי צוואר בקבוק מצד המעבד או הזכרון היא במידה ומורידים את ההגדרות הגראפיות והרזולוציה והמשחק רץ על FPS גבוה אך עדיין מקרטע מדי פעם.

- אם המשחק מקרטע אך הכרטיס לא מגביל וכך גם המעבד, אך כמות זכרון הראם עומד על 10-20~ פחות מהמקסימום שיש לכם במערכת - ככל הנראה יש צורך להוסיף זכרון ראם.

[se7en]

הייתי גם משקיע מאמץ וכובד ראש לעמוד על ההבדלים בין כרטיסי מסך מקצועיים לכרטיסי גיימינג.

אנשים שעובדים עם תוכנות מקצועיות אוכלים את הלב לפני קניה וככל שקוראים יותר מתבלבלים יותר היות והדעות חלוקות.

[AvlK]

בסעיף: "צוואר בקבוק כרטיס מסך" מתואר מצב שבו בעצם המעבד חלש יותר והוא גם הגורם לצוואר בקבוק (נכון שאפשר להסתכל על זה משני הכיוונים ולהגיד שהכרטיס חזק מדי והוא יוצר צוואר בקבוק וגם שהמעבד חלש מדי והוא יוצר צוואר בקבוק) אבל לדעתי כדאי להוסיף לסעיף הזה תיאור של מצב שבו הכרטיס חלש ביחס לשאר המערכת וכך הוא גם יכול לגרום לצוואר בקבוק (שוב תלוי איך מסתכלים ).

[djelectric]

צוואר בקבוק מתאר תופעה של רכיב שחוסם רכיב אחר. כרטיס מסך חלש בעל ביצועים חלשים במשחקים הוא לא צוואר בקבוק. זה רכיב אחד שחיזוק שלו יביא לשיפור ישיר בביצועים רק בזכות עצמו.

[AvlK]

פשוט שני הסעיפים "צוואר בקבוק מעבד" ו "צוואר בקבוק כרטיס מסך" מתארים אותו מצב שבו המעבד הוא הרכיב החלש (אז מה הקטע לכתוב שני סעיפים שמתארים את אותה התופעה רק בשמות שונים, מספיק אחד לא?).

קיים מצב בו כרטיס המסך יוצר צוואר בקבוק כאשר הוא חלש משאר המפרט, לצורך העניין מעבד 4960X עם GT610 (בכוונה קיצוני) ברור שהכרטיס הוא זה שיגביל את יכולות המעבד בגיימינג כי הוא זה שירוץ על 100% במשחקים מתקדמים (אם בכלל) ואילו המעבד ינוח לו באחוזי שימוש חד ספרתיים.

אולי זו רק דעתי אבל לי נראה שצריך לכלול גם את המצב הזה.

[QttP]

כל הכבוד על ההשקעה. המון מידע חשוב ומוסבר טוב מאוד!

גם לי יש בעיה עם החלק של "צוואר בקבוק כרטיס מסך". לדעתי הוא לא מוסבר היטב וגם לא נכון רעיונית.

מה ההבדל בין:

צוואר בקבוק מעבד - צוואר הבקבוק הזה נוצר כאשר המעבד הראשי שלנו ... מבצע תהליך של עיבוד במשחק מסויים ולא מסוגל לבצע אותו מהר יותר שכן הוא נותן את מקסימום המשאבים שיכול.

לבין:

צוואר בקבוק כרטיס מסך - ... מתאר תופעה בה כרטיסי המסך דורשים משאר מערכת המחשב כח עיבוד כה גבוה, עד ששיפור של המעבד יביא לשיפור בביצועי הגרפיקה

בשני המקרים המעבד מתואר כגורם המגביל ובשני המקרים שדרוגו יביא לשיפור המצב.

נראה אולי שאתה מדבר במקרה השני ספציפית על מצב של מערך כרטיסים ועל התקורה הנוצרת על המעבד בניהול המערך, ולאו דווקא בעיבוד הנובע מהמשחק/תוכנה עצמם. הבנתי נכון?

אם זה המצב, אז אולי יש הצדקה להפריד את הקטגוריות, אבל לא הייתי קורא לשנייה "צוואר בקבוק כרטיס מסך", כי זה מבלבל. בשאר הקטגוריות השם מתאר את הרכיב שיוצר את צוואר הבקבוק, אז "צוואר בקבוק כרטיס מסך" צריך לתאר מצב שבו כרטיס המסך הוא הגורם המגביל.

צוואר בקבוק מתאר תופעה של רכיב שחוסם רכיב אחר. כרטיס מסך חלש בעל ביצועים חלשים במשחקים הוא לא צוואר בקבוק. זה רכיב אחד שחיזוק שלו יביא לשיפור ישיר בביצועים רק בזכות עצמו.

מה ההבדל בעצם? כשכרטיס המסך חלש זה אומר שהוא מגביל את הביצועים. ושיפורו יביא לשיפור הביצועים. זה דווקא אחד המצבים הנפוצים ביותר. אתה רגיל לא לדבר על זה במונחים של "צוואר בקבוק", כי אתה רגיל לחשוב על כרטיס המסך כרכיב הראשוני לשיפור ביצועים גרפיים, וכל השאר כמשניים. אבל זו רק תפישה מחשבתית ומבחינה טכנית - אין הבדל. זה עדיין "צוואר בקבוק".

כמו כן, בחלק על הרזולוציות החסרת את הרזולוציה החשובה של 1920X1200, שכל המגניבים משתמשים בה!