יאיר לפיד: "נחליש את השקל, הוא חזק מדי. לא אגלה כיצד" - עמוד 3 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

יאיר לפיד: "נחליש את השקל, הוא חזק מדי. לא אגלה כיצד"


Art Tatum

Recommended Posts

אפשר לומר שהתחזקות השקל מאפשרת לקנות יותר בתמורה לשקל מחו"ל, לכן חומרי הגלם וציוד לייצור מוצרים או להקמת עסקים ו/או מערכות יצור חדשות ומשתלמות יותר לצרכי יצוא(כמו גם עסקים מקומיים) דווקא יהנו מהתחזקות השקל.

אפשר לומר הרבה דברים.

דבר אחד מובן מאליו באופן טבעי וברור.

החלשת השקל = החלשת כוח הקניה של המשכורת.

במדינת יחס המשכורת לעלויות החיים גרועה מאוד.

סוף סוף משהו מתחיל לזוז באופן שמועיל! לכוח הקניה של המשכורות הנמוכות בישראל, ומה הממשלה עושה?

מחלישה אותם!!!!!!!!

על זה אני אומר פאק יו!

אתם רוצים ללבוש משקפי כלכלנים ולראות את הצד השני של המטבע? את האינטרסים של הגורמים ה"אחרים" במשק? בבקשה.

בסופו של דבר כל מה שאני רואה זה שכולם לוקחים ולוקחים והאזרח הקטן משלם ונשחק מכל הכיוונים.

וגם אם יש סיבות טובות לכל ה"לקיחה", בסופו של דבר לאזרח הקטן יש הכי פחות כוח להשפיע, ולכן הוא תמיד הכי נפגע.

לכן אני בוחר לעמוד לצד האזרח הקטן בנושא הזה ולומר: די לשחיקה.

תתמודדו עם ההשלכות של מטבע חזק בדרך שלא תפגע באזרח הקטן.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 244
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

אתה פשוט מדבר דמגוגיה.

"משהו מתחיל לזוז באופן שמועיל"? מה בדיוק?

יחס שקל לדולר מתנדנד בין 3.3 ל3.9 כבר כמה שנים, ולא ראיתי שזה משפיע על כוח הקנייה בשום צורה משמעותית.

זה שמחיר של GTX760 בחנויות יירד ב100 שקל בגלל שהדולר ירד לא בדיוק עוזר לאף אחד.

מחירי הדיור והשירותים לא צמודים לשער הדולר.

לאזרח הקטן תמיד יהיה הכי פחות כוח והוא תמיד יישחק מכל הכיוונים, בלי קשר לשיטת הממשל ולמדיניות הכלכלית. זו אמת אוניברסלית. אולי זה עצוב, אבל זה מה יש.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מחירי הדיור והשירותים לא צמודים לשער הדולר.

מחירי הדיור אכן אינם צמודים לשער הדולר (כמעט). מה כן? עלויות רכישת , עלויות דלק (ומכאן גם עלויות וחשמל), עלויות מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, עלויות מוצרי בשר ודגים (חלק גדול מהם מיובא), עלויות ריהוט (גם אלו שמתוצרת הארץ - העץ הרי מיובא), עלויות ביגוד והנעלה... הרשימה ארוכה מספיק. כל אלו יתייקרו.

מצד שני, חייבים להודות בעובדה שעליית ערכו של השקל, כשזו מתרחשת, אינה מורידה את המכירים לצרכן, אלא הולכת ישירות לכיסי היבואנים. לא היתה לי כל בעיה עם פיחות בערך השקל אם במקביל היה מתרחש מאבק כנגד ריכוזיות המשק. אין כמעט מאבק שכזה, כי טובת הצרכנים אינה בדיוק בעדיפות עליונה של הממשלה (כל ממשלה שהיתה לנו), ועל כן מצד אחד רוצים להטיב עם היצואנים ע"י פיחות בערך השקל והקלות מס למיניהם ומצד שני עם היבואנים ע"י חוקים שמשמרים את הריכוזיות ומגבילים תחרות (גם בצורת יבוא אישי).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מחירי הדיור אכן אינם צמודים לשער הדולר (כמעט). מה כן? עלויות רכישת , עלויות דלק (ומכאן גם עלויות וחשמל), עלויות מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, עלויות מוצרי בשר ודגים (חלק גדול מהם מיובא), עלויות ריהוט (גם אלו שמתוצרת הארץ - העץ הרי מיובא), עלויות ביגוד והנעלה... הרשימה ארוכה מספיק. כל אלו יתייקרו.
מרכיב העלות האמיתית במחירי הרכבים והדלקים מתגמד לעומת מרכיב המס. המס מהווה יותר מ50% מהמחיר שלהם. שזה אומר שכל השפעה אפשרית של שער החליפין על המחיר אוטומטית יורדת לחצי ואף פחות מכך. ובכל מקרה בכוחה של הממשלה לשחק איך שהיא רוצה עם המיסים כדי לשנות את העלות. שאר הדברים שציינת אינם כה משמעותיים מבחינת התרומה הכוללת שלהם על יוקר המחייה ובכל מקרה כפי שאמרת:
מצד שני, חייבים להודות בעובדה שעליית ערכו של השקל, כשזו מתרחשת, אינה מורידה את המכירים לצרכן, אלא הולכת ישירות לכיסי היבואנים. לא היתה לי כל בעיה עם פיחות בערך השקל אם במקביל היה מתרחש מאבק כנגד ריכוזיות המשק.

אז, בהנחה שאתה בדעה כי ריכוזיות המשק היא מהבעיות המרכזיות שלו (יש כלכלנים שבכלל לא מחזיקים בדעה זו), הרי שהויכוח על ערך השקל הוא ויכוח שולי יחסית.

האמת היא שאני לא מספיק מלומד בנושאים אלה כדי לגבש דעה רצינית לגבי האם השקל חזק מידי או לא, ומה צריך אם בכלל לעשות כדי לשנות את המצב אם רוצים. אני גם לא אוטומטית מסכים עם הדעה הפופולרית כאילו כל חיזוק הייצוא בפני עצמו הוא מטרה חשובה. פשוט התנגדתי לצורה הדמגוגית שידידנו הציג את הדברים - כאילו חוזק השקל יחסית למטבעות האחרים הוא איזושהי קרן אור בעולם של חושך שמיטיבה עם הציבור הישראלי האומלל. לדעתי אין לכך שום השפעה רצינית, בין היתר בגלל הדברים שציינת.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בעבר הייתה יכול לקנות ירקות ופירות תוצארת הארץ בהרבה מדינות באירופה, בשנים האחרונות הם עברו למקורות אחרים ואפילו לארץ עושים יבוא של גידולים שונים.

וזה היה אידיוטי - חקלאות משתמשת בהרבה מים, משהו שבאזור שלנו נמצא במחסור. בגלל לובי חקלאי, הציבור מסבסד את עלות המים לחקלאים. כשאתה מייצא פירות וירקות, אתה בעצם מייצא מים! מים שאתה, כלא חקלאי, שילמת עליהם פעמים, פעם בסבוד ופעם בעלית המחירים בגלל המחסור. זה הגיוני?

"חברות גדולות הולכות לאיפה שכדאי, לא איפה שהמהנדסים חושבים שהם הכי חכמים. לראיה, מפעל 14 ננומטר שאינטל מקימה היום באירלנד, ולא בקרית גת"

WTF? אין שום קשר בין הבחירה הזו של לנושא הדיון, לחברה הזו יש מפעלים בכל העולם וכל כמה זמן היא משדרגת אחד אחר. המפעל בארץ לא תוכנן ליצר ב 14NM וכרגע אין שום סיבה לשדרג אותו כי הוא יחסית חדש, עדיף להם קודם לשדרג חלק מהמפעלים בהודו שתהליך היצור שלהם פחות מתקדם.

רק שתבין כמה מה שאמרת לא הגיוני, חברה אמריקאית, המטבע באירלנד הוא יורו. היורו לא רק שיותר חזק מהשקל הוא גם יותר חזק מהדולר...אינטל בחרו במפעל הזה כי או שהיה להם מפעל קיים שהם שדרגו או שהמדינה שם נתנה להם דיל טוב (אותה סיבה שהמפעל בארץ שודרג ככה לפני כמה שנים).

לא נכון. באינטל רצו להקים מפעל חדש והתלבטו בין ישראל לאירלנד. המדינה הציעה להם סיוע בתנאי שגם ישדרגו את המפעל הקיים. באינטל הסכימו אבל רצו סיוע ממשלתי של כ- 1.5 מיליארד ש"ח (על השקעה של כ- 17 מיליארד). המדינה הסכימה לתת מיליארד, אירלנד הסכימה לתת יותר, אז המפעל החדש יוקם באירלנד והמפעל הקיים לא ישודרג.

חוזק של מטבע לא נקבע לפי כמה ממנו צריך כדי לקנות מטבע אחר אלא לפי השינוי בשערי החליפין. תאר לעצמך שמחר מחליפים את המטבע בארץ לשקל חדש מאוד, שכל אחד ממנו שווה עשרה שקלים חדשים. אז עכשיו צריך שני אירו וקצת כדי לקנות שח"מ אחד. אז בבת אחת, בעזרת שינוי קוסמטי, הפכנו את המטבע הישראלי לחזק יותר מהאירו?

השקל חזק לעומת האירו כי שער החליפין בין השקל לאירו הולך ויורד, כלומר ככל שהזמן עובר, צריך פחות שקלים כדי לקנות אותה כמות של אירו. הסיבה העיקרית לחוזק של השקל לעומת האירו והדולר היא הפער בין הריביות - בארץ ריבית שקבע בנק ישראל היא 1%, ברוב מדינות אירופה היא 0.5% ובארה"ב היא 0.25% וכסף זורם למקום בו הריבית גבוהה יותר (הוא לא מגיע למדינות עם ריבית עוד יותר גבוהה כי שם הסיכון הרבה יותר גבוה).

- - - תגובה אוחדה: - - -

בעצם, יש עוד נקודה שאפשר להתווכח איתה, והיא עניין המס. כמה מס משולם ע"י החברות הגדולות שהזכרת, כדי לעודד אותן להשאר בארץ? 3%? 5%? מתוך אותם מליארדים שאתה מזכיר, כמה באמת יגיע לקופת המדינה בצורת מס?

מה אכפת לך? שישלמו 1%, זה עדיין 1% יותר ממה שהם ישלמו לנו אם הם יהיו במדינה אחרת.

החשבונות האלו מעוותים כי הם לא לוקחים בחשבון שאלו חברות בינלאומיות. טבע, למשל, משלמת מס אפקטיבי של 3.3%, למיטב זיכרוני (או אולי זה 3.5?). אבל זה מהרווח הכולל שלה, כשחלק נכבד מהפיתוח והייצור וכמעט כל המכירות הן בחו"ל. וזו עוד חברה ישראלית - מה תעשה עם , שאינה ישראלית?

- - - תגובה אוחדה: - - -

לא היתה לי כל בעיה עם פיחות בערך השקל אם במקביל היה מתרחש מאבק כנגד ריכוזיות המשק. אין כמעט מאבק שכזה, כי טובת הצרכנים אינה בדיוק בעדיפות עליונה של הממשלה (כל ממשלה שהיתה לנו), ועל כן מצד אחד רוצים להטיב עם היצואנים ע"י פיחות בערך השקל והקלות מס למיניהם ומצד שני עם היבואנים ע"י חוקים שמשמרים את הריכוזיות ומגבילים תחרות (גם בצורת יבוא אישי).

מה? המדינה מנסה להיטיב עם היבואנים ולשמר את הריכוזיות? על מה אתה מדבר?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מה אכפת לך? שישלמו 1%, זה עדיין 1% יותר ממה שהם ישלמו לנו אם הם יהיו במדינה אחרת.

זה טיעון טוב, בתנאי שמתקיימות שתי הנחות:

1) הם לא עולים לנו שום דבר

2) אין אלטרנטיבות טובות יותר להשקעה

אני לא יודע האם ההנחות האלה נכונות או לא. אך על פניו זה משהו שצריך לבדוק.

דוגמה ממישור קצת אחר, רק להבהיר את הנקודה: אם הריבית על פק"מ היא 1%, האם תגיד - "מה אכפת לי שזה רק 1%, כי זה עדיין 1% יותר ממה שהייתי מקבל מהחזקת הכסף בעו"ש?" לא בטוח, כי אתה יודע שיש השקעות אלטרנטיביות שיניבו יותר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אה, זה קל. העלויות, קרוב לוודאי, אפסיות - לא סתם שינו את החוק לעידוד השקעות הון כך שייתן בעיקר הטבות מס במקום מענקים. כי על הטבות מס אי אפשר להפסיד, על מענקים בהחלט אפשר.

ראיה תומכת: המתנגדים להטבות המס, למשל צמד הבורים סתיו שפיר ומיקי רוזנטל (רציתי להשתמש במילה יותר חריפה אבל ויתרתי - בכל זאת חברי כנסת), חושבים שצריך לחלק את הכסף של הטבות המס לעסקים קטנים במקום לחברות בין לאומיות גדולות. שימו לב: לחלק את הטבות המס לעסקים קטנים, לא את המענקים. זו שטות כי הטבת מס זה לא כסף שאתה נותן אלא כסף שאתה לא לוקח, כלומר כסף שבכל מקרה לא נמצא אצלך. אם לא תיתן הטבות מס לחברות בין לאומיות, הן לא יבואו אליך ואז לא רק שלא תוכל לחלק את הכסף שלא לקחת מהן כהטבת מס (כי בין אם נתת הטבת מס ובין אם לא, את הכסף הזה בשום שלב לא קיבלת), אלא גם לא תוכל לחלק את הכסף שכן קיבלת מהן במיסים כי חברות שלא בארץ אי אפשר למסות בארץ. וזה בלי לדבר על העובדים שאותן חברות ענק לא יעסיקו והמיסים שהעובדים שלא יהיו לא ישלמו. אבל הנקודה היא שהליצנים (שוב, בכל זאת ח"כים וצריך לתת להם מידה מסוימת של כבוד) מדברים על הטבות מס ולא על מענקים כך שאו שזה בגלל שאין מענקים או בגלל שהם יותר - נו, לעזאזל, איזו מילה עדינה יחסית יכולה להתאים כאן? - אידיוטים מכפי שהם מצטיירים בעקבות ההצהרות האלו ומעדיפים לדבר על הטבות מס במקום על מענקים.

ואם העלות אפסית, אין אלטרנטיבות טובות יותר - איזו תשואה כבר אפשר לקבל על השקעה בגובה אפס?

לא לגמרי קשור, אבל ריבית היא לא הכל בחיים. ריבית, בסה"כ, מייצגת סיכון: השקעה שמציעה ריבית של 5% הרבה יותר מסוכנת מהשקעה שמציעה ריבית של 1%. אז גם אם יש אלטרנטיבות שמציעות תשואות גבוהות יותר, צריך לקחת בחשבון שהן גם מסוכנות יותר. מצד אחד, אם הכל יתנהל כשורה, אתה תרוויח יותר, מצד שני הסיכוי שתפסיד גדול יותר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

השקל צריך להיות מאוזן .

מהי הנקודה המתאימה למשק הישראלי - את זה רק בנק ישראל יודע .

דולר נמוך מידי הוא לא טוב , קחו בחשבון שבמשק הישראלי יש תופעות ייחודיות כמו : שנתיים-שלוש צבא (כן - זה משפיע) , יותר מ 50% מס על מכוניות ודלקים .

זינוק של 500%~ במחירי הדירות בת"א !! (ראו קישור לכלכליסט) ריבית נמוכה ועוד ...

ישראל היא מדינה חזקה לאזור , אבל אתם באמת חושבים שהיחס בין לארה"ב הוא 3.5:1 ? (לפחות כך אני רואה את זה ).

מה יקרה שהריבית תעלה ? אני חושב שיש פה קשר בין השקל-משכנתאות-ריבית ואפילו הדולר , שבתזוזה קלה הרבה יכול להשתנות .

קשה לאמוד לאן כל אלה לוקחים אותנו .

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זו לא הסיבה היחידה לקניית דולרים. אני אפילו לא בטוח שזו הסיבה העיקרית. בנק קונה דולרים כשהשקל מתחזק להגנה על המטבע מקריסה במקרה של shit happens. אם מחר, למשל, או ארה"ב יפציצו באיראן והאיראנים ישגרו בתגובה טילים לכיווננו, ברור שסכומי עתק של שקלים יוצאו למכירה. אם לא יהיה לבנק מלאי עצום של דולרים כדי לקנות אותם, השקל יכול לצלול.

אני חושב שאני יודע מה התוכנית הסודית של לפיד להחלשת השקל.

שלב ראשון: שלח פיגורה כלכלית רשמית - נאמר, שר האוצר - לומר בפומבי שמתכננים להחליש את השקל.

שלב שני: צפה במשקיעים ממהרים למכור שקלים כל עוד שער החליפין של השקל גבוה.

שלב שלישי: אין, המשקיעים עשו עבורך את העבודה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

היחס האופטימלי הוא 4.2 שקלים לדולר או 5.2 שקל לאירו. זה היה המצב לפני הקריסה הכלכלית של 2008.

כאשר המטבע המקומי חזק, היבואנים מרוויחים יותר. כאשר מטבע מקומי חלש היצואנים מרוויחים יותר. היות והיצואן והיבואן הוא גם הצרכן לא מעניין באיזה סיטוצאיה הוא מרוויח או מפסיד.

ניקח דוגמא פשוטה, המפעל של הקיבוץ שלי קיבל שחיקת רווח של כמעט 15% רק מהתחזקות השקל. בפועל במקום הכנסה של כ1.15 מילארד ש"ח הוא קיבל רק כמילארד ש"ח. אך יחד עם זאת הוא נשאר ברווח יציב של כ200 מיליון אירו.

היות ויציבות כלכלית נמדדת על פי יחס בין ההוצאה לרווח שלך ולא ע"פ ההפרש. אזי שבמידה והמפעל של קיבוצי היה מרוויח כ1.15 מיליארד שקל ומוציא מיליארד שקל המצב טוב יותר מאשר אם היה מרוייח רק מיליארד שקל ומרוויח 850 מיליון ש"ח. הרווח הנקי אומנם נשאר זהה, אבל הוא פחות יציב.

מדינת נמצאת במצב של חוב מתמשך, על מנת לקבל דירוג אשראי גבוהה יותר (ובאותה נשימה ריבית נמוכה יותר עליו) יש להראות יציבות על פני צמיחה בלתי מרוסנת שעלולה להפסיק בכל רגע. כאשר נראה יציבות ע"י הורדת ערך המטבע (הסבר בדוגמא) נקבל אשראי בריבית נמוכה יותר. מה שיאפשר להביא להוצאה גבוהה יותר של המדינה.

כך למעשה מקווים קברניטי המדינה לאפשר תקציב גבוהה יותר.

כמובן שלדבר יש השלכות, כגון העלאת מחיר מוצרי צריכה ביבוא, אך מקווים שבאותה מידה תעלנה גם המשכורות (מה שכמו שהבנו לא בדיוק קורא בפועל).

מקווה שהבנתם...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מדינת נמצאת במצב של חוב מתמשך, על מנת לקבל דירוג אשראי גבוהה יותר (ובאותה נשימה ריבית נמוכה יותר עליו) יש להראות יציבות על פני צמיחה בלתי מרוסנת שעלולה להפסיק בכל רגע. כאשר נראה יציבות ע"י הורדת ערך המטבע (הסבר בדוגמא) נקבל אשראי בריבית נמוכה יותר. מה שיאפשר להביא להוצאה גבוהה יותר של המדינה.

כך למעשה מקווים קברניטי המדינה לאפשר תקציב גבוהה יותר.

כמובן שלדבר יש השלכות, כגון העלאת מחיר מוצרי צריכה ביבוא, אך מקווים שבאותה מידה תעלנה גם המשכורות (מה שכמו שהבנו לא בדיוק קורא בפועל).

מקווה שהבנתם...

אפילו בלי להבין בכלכלה, השורה התחתונה מיד היתה ברורה לי.

משכורות לא עולות, אינפלציה/החלשות השקל בסופו של דבר שוחקת ופוגעת באזרחים, בחסכונות שלהם, ובכוח הקניה שלהם.

עם כל הכבוד לקברניטי המדינה והכלכלה, שמערכת השיקולים שלהם "לכאורה" מנסה ליצור איזונים לטווח הקצר/בינוני, בסופו של דבר אחרי שהם מושכים את השמיכה לכל הכיוונים, האזרח נשאר בחוץ כי הוא בעדיפות אחרונה במערכת השיקולים.

מעבר לכך אני חושב שאינפלציה מהונדסת היא השטן בהתגלמותו, ששולח יד וגונב את עמלם של האזרחים לטובת מהמרים מתהוללים שחיים בפאר ומהמרים בגורלם של אחרים ששותפים רק להפסדים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אבל השורה התחתונה בכלל לא ברורה לך. אולי בגלל שאתה באמת לא מבין בכלכלה.

המשכורות לא עולות? הן דווקא כן עולות. פרט ליריגה בפיצוץ בועת הדוט.קום ולירידה בפיצוץ בועת הסאב-פריים, אפשר לראות שהמגמה אחידה: השכר הריאלי עולה.

אינפלציה מתונה דווקא נחשבת לדבר טוב. משק ללא איננפלציה (או אפילו עם דפלציה) הוא לעיתים קרובות משק במיתון.

האזרח לא בעדיפות אחרונה, להפך - הוא בראש סולם העדיפויות כי הוא זה שקובע מי יהיו קברניטי המדינה. אלא מה, האזרח הוא כמוך, לא מבין בכלל, ולכן לעיתים קרובות חושב שמי שעוזר לו בעצם דופק אותו ושמי שדופק אותו בכלל עוזר לו, לא פעם בעידוד שרלטנים כמו השניים שהזכרתי קודם. ואז קורה אחד מהשניים: או שהשרלטנים נבחרים, והמצב הופך גרוע יותר, או שהאנשים שפחות-או-יותר יודעים מה הם עושים נאלצים לעשות דברים שהם יודעים שיזיקו, כי אין ברירה, אחרת השרלטנים יעלו לשלטון ויהיה עוד יותר גרוע. אתה לא מבין שכשנותנים הטבות מס לחברת ענק מחו"ל, זה לטובת האזרחים?

שטן, שמתן, עדיף שלא תהיה אינפלציה אבל לאזרחים לא תהיה עבודה. במקום שהכסף יישחק (שישימו אותו בחסכונות צמודי מדד!), הם יאכלו את החסכונות כדי להתקיים. והמהמרים המתהוללים שלך יכולים להמר בגורלם של אחרים בגלל שהאחרים האלו שותפים גם לרווחים - למה אתה חושב שמישהו מלווה את כספו, במישרין או דרך מתווכים, לאותם מתהוללים שלך? כי הם מבטיחים להחזיר אותו בריבית, כלומר עם רווח. אבל הכל השקעה יש אלמנט של סיכון: אתה יכול לקבל את מה שהשקעת בתוספת רווח ואתה יכול לאבד את הכסף שלך. אז כשזה מצליח, אתה מקבל ריבית ומתייחס לזה כאל משהו טבעי וברור, כשזה נכשל אתה מתבכיין שאתה שותף רק להפסדים.

קח למשל את הקידוח האחרון של שמן בים התיכון - לפני שבועיים החברה הודיעה שלא נמצא בו נפט ו- 176 מיליון הדולר שהושקעו בקידוח הלכו לעזאזל. רוב הכסף גוייס ממשקיעים שלעולם לא יראו אותו בחזרה. אז מה, הם משתתפים רק בהפסדים? מה פתאום. לו היתה מתגלה שם כמות אדירה של נפט, כל אחד מהמשקיעים היה חוגג כל הדרך לבנק (אלא אם השרלטנים היו מחליטים שזה הנפט של המדינה ומלאימים אותו). כי ככה זה כשמשקיעים: אפשר להרוויח ואפשר להפסיד.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

המשכורות לא עולות? הן דווקא כן עולות. פרט ליריגה בפיצוץ בועת הדוט.קום ולירידה בפיצוץ בועת הסאב-פריים, אפשר לראות שהמגמה אחידה: השכר הריאלי עולה.

הם עולות באותו הקצב שתחבורה ציבורית משתפרת.

מעט מדי מאוחר מדי.

יש עיקוב גדול וחוסר פרופורציות בין העליות במשק לבין עליות השכר.

כשהעלויות גודלות כל החזקים יעלו מחירים כדי לחיות בכבוד, וכל החלשים ישלמו אותם בלית ברירה בעודם נאבקים על אוויר לנשימה.

האזרח לא בעדיפות אחרונה, להפך - הוא בראש סולם העדיפויות כי הוא זה שקובע מי יהיו קברניטי המדינה.

הבחירות בארץ הם פארסה אחת גדולה, שבינה לבין "בחירה" יש מעט מאוד.

כל המפלגות מלאות בקונפליקטים והסכמים קבוצתיים, ואין בינם לבין הבוחר שום תאימות לתוכן חוץ מכמה סיסמאות גלובליות שבדרך כלל נוגעות לימין ושמאל ביטחון ושלום.

בתוך כל המפלגות הגדולות קיימים אנשים שאינם שליחי הציבור, הם שליחי עסקנים בתלבושת של שליחי ציבור.

למי הייתי צריך להצביע כדי לבטל את המאגר הביומטרי?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...