יאיר לפיד: "נחליש את השקל, הוא חזק מדי. לא אגלה כיצד" - עמוד 4 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

יאיר לפיד: "נחליש את השקל, הוא חזק מדי. לא אגלה כיצד"


Art Tatum

Recommended Posts

למה אתה חושב שמישהו מלווה את כספו, במישרין או דרך מתווכים, לאותם מתהוללים שלך? כי הם מבטיחים להחזיר אותו בריבית, כלומר עם רווח.

אני מלווה כסף לבנקים כי אם אני אשמור אותו מתחת לבלטות הוא יאבד מערכו עם הזמן (שלא לדבר על האפשרות שהוא פשוט ירקב), וגם כי מעטים הם המעסיקים הישרים שיסכימו לשלם לי במזומן. אגב, הריבית על ההלוואה הזו מצידי נמוכה בהרבה מזו שאשלם על הלוואה בכיוון ההפוך.

אני "מלווה" כסף לחברות הביטוח כי החוק מחייב אותי לרכוש ביטוח חובה - הלוואה שאת חלקה אקבל בחזרה, ברמה הסטטיסטית, אך משום מה כאן ה"ריבית" בכלל עובדת בכיוון ההפוך.

אני מלווה כסף לקרנות הפנסיה גם כן כי החוק מחייב אותי לעשות כן. את הכספים שאני מלווה אותה קרן יכולה להפקיד ולהפסיד, לפחות בחלקם, מבלי לשאול אותי בכלל לדעתי.

אה, ועוד דבר קטן: כדי שאוכל להחליט לבד במה ובמי להשקיע, כך שאוכל לראות גם רווח סביר מהשקעתי (כלומר, השקעות לא מהרשימה לעיל), צריך שמלכתחילה יהיה לי כסף פנוי. אין לי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 244
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

^^^

מלווה לבנקים כדי שהכסף לא יישחק באינפלציה, זה לא בדיוק מה שאני כתבתי? שיקפצו לך המעסיקים, ביום שבו הכסף נכנס לבנק, משוך את כולו במזומן.

אבל אתה מפספס את הנקודה: אם אתה רוצה להרוויח, הבנק מציע לך שורה של אפשרויות השקעה. חלקן מציעות ריבית נמוכה וחלקן גבוהה. תתפלא, אבל ההצעות שבהן הריבית גבוהה מסוכנות יותר. כן, יש סיכוי שתצא מהן עם פחות כסף ממה שנכנסת אליהן. לא רוצה להפסיד? בשביל זה יש מזרון ובלטות, לפחות נומינלית לא תפסיד.

ברור שהבנק מציע לך ריבית נמוכה יותר מאשר נותן לך! ראשית, הבנק צריך להרוויח. אם הריבית שהוא נותן תהיה שווה לריבית שהוא מקבל, הוא תמיד יפסיד. אתה מוכן לעבוד במקום שבו אתה מפסיד באופן קבוע? שנית, הסיכון שאתה לוקח כשהכסף שלך בבנק הרבה יותר קטן מהסיכון שהבנק לוקח כשהכסף שלו אצלך. סיכון נמוך יותר == ריבית נמוכה יותר.

הכסף שאתה משלם לביטוח חובה אינו הלוואה. אם לא תהיה מעורב בתאונה, לא תראה אותו בחזרה, אם תיפגע בתאונה תקבל הרבה יותר ממה ששילמת. איך זו הלוואה? ביטוח הוא מוצר. כמו שאתה הולך לחנות וקונה חצי קילו בננות, אתה הולך לחברת ביטוח וקונה ביטוח. תחשוב שהמדינה מכריחה אותך לקנות בננות כי הגוף שלך צריך אשלגן ומגנזיום.

וכן, גם חברות הביטוח, איזו הפתעה, רוצות להרוויח. מה יש, אתה עובד בהתנדבות כל הזמן או שפה ושם אתה מצפה גם למשכורת?

פנסיה - אותו כנ"ל. לקרן הפנסיה שלך יש מדיניות השקעות. היא לא סודית. לא מוצאת חן בעיניך? תבקש לעבור לתוכנית אחרת. עדיין לא מוצא חן בעיניך? תחליף חברה. נכון, החברה יכולה להפסיד את הכסף שלך. אבל בד"כ היא מרוויחה. אלא מה, העמלות הן מההפקדות ומהצבירה, ככל שהרווח שהן עושות עבורה גבוה יותר, כך הצבירה גבוהה יותר והנתח שלהן ממנה גבוה יותר. כמו כן ככל שהן מרוויחות יותר, כך קל להן יותר למשוך לקוחות אחרים ולהרוויח גם עליהם. וגם כאן, המדינה מכריחה אותך כי האדם הממוצע לא חושב מספיק קדימה. תן לאנשים לעשות עם ההפקדות לפנסיה מה שהם רוצים ורובן יוציאו אותן עכשיו. וכשהם יהיו קשישים ולא יוכלו לעבוד, הם יחפשו שאריות אוכל בפחי זבל וימותו מקור בחורף כי לא יהיה להם כסף לחימום ותרופות.

מה שלא תעשה עם הכסף שלך, איף אחד לא יכול להבטיח לך רווח. כלומר זה אפשרי, אבל מי שיבטיח לך רווח הוא שקרן, עבריין, אידיוט או שילוב של השלושה ביחד. כל השקעה שתעשה טומנת בחובה סיכון וככל שהוא גבוה יותר, כך הריבית גבוהה יותר. הריבית על אגרות חוב של מדינת נמוכה יותר מהריבית על אגרות החוב של יוון. למה? כי הסיכוי שיוון תפשוט רגל ולא תשלם גבוה בהרבה מהסיכוי שזה יקר לישראל. סיכון גבוה == תשואה גבוהה. אבל כמובן גם סיכוי גבוה יותר שלא רק שלא תקבל את התשואה הזו, אלא גם תפסיד חלק (או את כל) ההשקעה שלך.

אין לך כסף פנוי? תנחומי. אבל אז אתה לא יכול לבכות שהשקעת והפסידו את הכסף שלך...

הם עולות באותו הקצב שתחבורה ציבורית משתפרת.

מעט מדי מאוחר מדי.

יש עיקוב גדול וחוסר פרופורציות בין העליות במשק לבין עליות השכר.

כשהעלויות גודלות כל החזקים יעלו מחירים כדי לחיות בכבוד, וכל החלשים ישלמו אותם בלית ברירה בעודם נאבקים על אוויר לנשימה.

איזה "כיף" להתווכח איתך - מראים לך שהטענות שלך לא נכונות ואתה מחליף אותן בלי למצמץ - ועדיין מגיע לאותה מסקנה! מדהים.

לא חבוב, זו עליית שכר ריאלית, כלומר אחרי שמתחשבים באינפלציה. אם השכר שלך עלה מ- 1,000 ל- 1,050 בשנה, הוא עלה נומינלית ב- 5%. אם באותה תקופה היתה אינפלציה של 5%, השכר שלך עלה ריאלית באפס - אמנם יש לך יותר שקלים בכיס, אבל כל שקל קונה פחות. בסה"כ מה שיכולת לקנות באלפיה לפני שנה, היום עולה 50 שקל יותר ולכן ריאלית, השכר שלך לא השתנה.

הגרף מראה שהשכר עולה ריאלית. המשמעות שגם אחרי שלוקחים בחשבון את עליות המחירים, המשכורת עדיין קונה יותר. כלומר לא רק שטעית כשטענת שהשכר יורד, טעית גם בקו ההגנה הבא שלך, לפיו השכר עולה לאט יותר מהמחירים. רוצה לנסות קו הגנה שלישי או שתעדיף להבין שטעית?

הבחירות בארץ הם פארסה אחת גדולה, שבינה לבין "בחירה" יש מעט מאוד.

כל המפלגות מלאות בקונפליקטים והסכמים קבוצתיים, ואין בינם לבין הבוחר שום תאימות לתוכן חוץ מכמה סיסמאות גלובליות שבדרך כלל נוגעות לימין ושמאל ביטחון ושלום.

בתוך כל המפלגות הגדולות קיימים אנשים שאינם שליחי הציבור, הם שליחי עסקנים בתלבושת של שליחי ציבור.

למי הייתי צריך להצביע כדי לבטל את המאגר הביומטרי?

עוד קנוניה אחת? כל העשירים נגדך, כל הפוליטיקאים נגדך, מי לעזאזל לא רוצה לדפוק אותך בתחת?

למי היית צריך להצביע? אם אתה לא טורח לברר מי המפלגות שהתנגדו למאגר הביומטרי בשלמותן (מרצ וחד"ש בעיקר), מי אשם בזה אם לא אתה? בנוסף, היו לא מעט חברי כנסת במפלגות אחרות שהתנגדו בניגוד לעמדות מפלגותיהם. תתפקד למפלגה שהמצע שלך קרוב אליך ותצביע בפריימריז (אם יש לה. אז דווקא מרצ ל תתאים לך, שם בוחרים במרכז המפלגה ולא בפריימריז) בעד חברי הכנסת שהתנגדו.

אבל אז אולי תצטרך להתמודד עם המציאות, קל יותר לעצום את העיניים ולטעון שכל העולם נגדך.

אגב, מאגר ביומטרי? רעיון מצויין. חבל שלא לוקחים גם נתוני DNA באותה הזדמנות. אולי בעוד עשור, כשאפשר יהיה לעשות את זה בזול.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני כמעט מצפה שבאיזשהו שלב תגיד "אם אין לחם, תאכלו עוגות". אכן, צר לי נורא על הבנקים וקרנות הפנסיה, שרק רוצים להרוויח כמה גרושים. אגלה לך סוד קטן - אמנם אינני מוכן לעבוד בחינם, אבל אני בהחלט מוכן לעבוד תמורת 1% ממה שהבנק מרוויח.

ולגבי עניין עליית השכר הראלית - דווקא הסתכלתי בנתונים. אלו מראים שהשכר עלה נומינאלית בכ28% תוך עשר שנים, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה נומינאלית בכ22% בלבד, לכאורה באופן התומך בעמדתך - אלא מה, אותו מדד למשל מראה שעלויות הדיור עלו (גם כן נומינאלית) בכ75% תוך 5 שנים בלבד, ואילו האחוז היחסי של הוצאות הדיור כמעט ולא השתנה תוך עשור. ב2003 שילמנו 23.2% משכר של כ6900 שקל בממוצע על הוצאות דיור (כלומר, כ1600 ש"ח), ב2009 שילמנו 20.6% משכר של 7900 (כלומר כ1630 ש"ח) וב2011 שילמנו 24.4% משכר של 8300 (כלומר כ2030 ש"ח). איזה מהנתונים משקר?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^ מהו מדד השקרים על הצרכן ? (וכן , זו בעיה נקודתית).

הדלק במחירו לצרכן הוא יותר מפי 2 , ממחירו לחברות .

הרכבים גם עולים פי 2 בקירוב .

הדירות לא שונות בהרבה משניהם . (ויש עוד דוגמאות...)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני כמעט מצפה שבאיזשהו שלב תגיד "אם אין לחם, תאכלו עוגות". אכן, צר לי נורא על הבנקים וקרנות הפנסיה, שרק רוצים להרוויח כמה גרושים. אגלה לך סוד קטן - אמנם אינני מוכן לעבוד בחינם, אבל אני בהחלט מוכן לעבוד תמורת 1% ממה שהבנק מרוויח.

מה הקשר? אם אתה מתלונן שהריבית שלוקחים ממך גבוהה יותר מזו שנותנים לך, כמו ארט, הסברתי למה. אם אתה מתלונן שהרווחים של הבנקים וחברות הביטוח גבוהים מידי, זה כבר סיפור אחר.

מי אתה חושב שאתה, שתחליט כמה מישהו אחר צריך להרוויח? אולי ניתן לבנקים להחליט מה צריכה להיות המשכורת שלך?

חושב שהם יקרים מידי, לך למתחרה שלהם. ואל תקשקש שאין תחרות - יש חמש קבוצות בנקאיות גדולות בארץ והרבה מאוד חברות ביטוח. בין הגדולים יש מעט תחרות, נכון, אבל זה באשמתכם: הישראלי הממוצע רואה בבנק ובקרן פנסיה חתונה קתולית ואפילו לא חולם להחליף. הבנק הגדיל את העמלות או הוריד את ריבית הזכות? מקסימום נקטר קצת, אבל חס וחלילה לעבור לבנק שנותן תנאים יותר טובים! הבנקים הקטנים מתים שתעבור אליהם ומוכנים להציע יופי של תנאים. הם כבר מזמן היו בנקים גדולים, אם לישראלי הממוצע היתה תודעה צרכנית מפותחת.

תחרות תדאג להגביל את הרווחים. אבל המדינה יכולה ליצור תנאים מתאימים לתחרות, היא לא יכולה לאלץ את הצרכנים להשתמש בה. אם המעסיק שלך היה מוכן לשלם לך הרבה יותר מכפי שאתה מקבל כרגע, היית מסרב לקבל? אתה מוכן לשלם לבנקים ולחברות הביטוח, אז הם שמחים לקחת.

ולגבי עניין עליית השכר הראלית - דווקא הסתכלתי בנתונים. אלו מראים שהשכר עלה נומינאלית בכ28% תוך עשר שנים, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה נומינאלית בכ22% בלבד, לכאורה באופן התומך בעמדתך - אלא מה, אותו מדד למשל מראה שעלויות הדיור עלו (גם כן נומינאלית) בכ75% תוך 5 שנים בלבד, ואילו האחוז היחסי של הוצאות הדיור כמעט ולא השתנה תוך עשור. ב2003 שילמנו 23.2% משכר של כ6900 שקל בממוצע על הוצאות דיור (כלומר, כ1600 ש"ח), ב2009 שילמנו 20.6% משכר של 7900 (כלומר כ1630 ש"ח) וב2011 שילמנו 24.4% משכר של 8300 (כלומר כ2030 ש"ח). איזה מהנתונים משקר?

שניהם נכונים.

ברור שהוצאות הדיור לא לא ישתנו בצורה משמעותית! מה, בגלל שדירות יקרות יותר, פתאום לישראלים יש יותר כסף להוציא על דירות? אז קונים דירה קטנה יותר או עוברים לפריפריה. או שנשארים לגור עם ההורים... בנוסף, עליית מחירי הדירות משפיעה רק על מי שקונה דירה אחרי שהמחירים עלו. מה עם מי שקנה דירה לפני? מבחינתו, מחירי הדירות יכולים לעלות במיליון אחוז, מה אכפת לו? עבורו, התשלום החודשי (משכנתה) נשאר אותו הדבר. מאחר שיש גם כאלו וגם כאלו והמדד הוא ממוצע, העליה למשפחה ממוצעת תהיה קטנה בהרבה מהעליה במדד הדיור.

ואחרון חביב, כשאתה קונה סנדוויץ' בעשרה שקלים, אתה מוציא עשרה שקלים. לעומת זאת כשאתה קונה דירה, אתה קונה נכס ששווה כסף - זו לא הוצאה, זו השקעה. כשתמכור את הדירה בעתיד, יכול להיות שתפסיד (תמכור בפחות ממה שקנית) ויכול להיות שתרוויח (תמכור ביותר ממה שקנית). אתה חושב שצריך להכניס למדד גם את הכסף שאתה מפקיד בתוכנית חיסכון או בקרן השקעות?

רוב האנשים לא קונים דירה מכסף שיש להם אלא ממשכנתה. ההחזר החודשי למשכנתה מורכב מהחזר הקרן ומריבית. הקרן היא חלק מעלות הדירה, אז זה היית משלם בכל מקרה גם אם היית כונה את כל הדירה מההון העצמי שלך. זו השקעה. הריבית, לעומת זאת, אינה השקעה אלא הוצאה. לכן רק את החלק של הריבית בתשלומי המשכנתה צריך להכניס לתחשיב המדד. אבל גם אם החזר המשכנתה אחיד, היחס בין הקרן לריבית משתנה - בהתחלה לריבית יש רוב, בסוף לקרן, כיוון שככל ששילמת יותר מהקרן, כך יש פחות קרן לגבות עליה ריבית.

זה הופך את הכנסת תשלומי המשכנתה החודשיים למדד למאוד מסובכים, לכן בלמ"ס בחרו בקיצור דרך: הם לוקחים את עלות שכירת דירה. מאחר שיש יחס לא רע בין עלות השכירות לעלות הדירות, זה מייצג לא רע את ההוצאות על דיור.

אתה יודע איך מחשבים את המדדים האלו? סקרים. סוקרי הלמ"ס בודקים אצל מדגם של מוכרי דירות (חדשות ומשומשות) בכמה הם מכרו ולפי זה מחשבים את עליית מדד הדיור. אם בודקים אצל מדגם של כלל האזרחים איך התפלגו ההוצאות החודשיות שלהם ולפי זה נקבע המשקל של כל סעיף במדד. אם הממוצע בסקר של 2003 היה שעל דיור מוציאים בממוצע 1,600 ש"ח מתוך הכנסה של 6,900 והממוצע בסקר של 2011 היה הוצאות דיור של 2,030 ש"ח מהכנסה של 8,300, אז אלו התוצאות. שום שקר אין כאן.

אגב, תביט שוב בגרף השכר ובגרף מדד הדיור. בין 2003 ל- 2009, מחירי הדירות נשארו פחות או יותר קבועים אבל השכר עלה, לכן הוצאות הדיור כמעט ולא השתנו אבל האחוז שלהן מהשכר ירד. בין 2009 ל- 2011, השכר בקושי עלה אבל מחירי הדיור זינקו לשמים, אז גם האחוז עלה וגם הסכום עלה. מה כאן לא בסדר?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

חבר'ס נכון ששניכם אוהבים להתווכח (איסטרא וויק) ואני אוהב להתווכח איתכם, אבל רבאק מתי תבינו שהכל משחקים של מספרים. כשזה נוח מדברים בהפרשים (תוצאת חיסור), כשזה לא נוח עוברים למנות (תוצאות חילוק) ואחוזים. כמו שאמר שטייניץ על לפיד, שהוא השר היחידי שהצליח לשפר את תוצאותיו של השר הקודם. גם ככה במקרה הזה, תשנה את שיטת החישוב תקבל את התוצאה הרצויה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

התוצאות מדברות בעד עצמן.

לא מדברות, צועקות!!!!!!!!!!!!!!! באופן ברור וגלוי וחזק.

כל משיכות השמיכה מובילות לאותה התוצאה, ואפשר לראות הקבלה בין כלכלת לארה"ב במגמה זו.

הצטברות ההון בשכבות העליונות, והיחלשות הדרגתית וחמורה של המעמד הבינוני והנמוך.

אי אפשר להתווכח עם העובדה(אבל אתה מוזמן לנסות איסתרא כמגנו של השיטות הקלוקלות המשתמשות בREASONING להצדקתן).

החלשת השקל היא עוד אחת ממשיכות השמיכה, שגם היא חלק מהתהליך.

ואסיים בסרטון המדגים אתה מה שאני חושב על REASONING של קלקלנים המדרדרים את הקלקלה בשם העקרונות שהם למדו במכללה:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

קיש קיש קריא: כמה דברים שאתה מפספס בהצגת המספרים שלך, לפי דעתי:

1. הגרף שהצגת לצורך הוכחה שהשכר עולה - ובכן, זה ממוצע. אין שום סיבה ודרך להניח שהמשכורות של כולם עלו באופן שווה, תיאורטית יכול להיות שרק המשכורות של העשירים עלו, ושל העניים בכלל ירדו.

ועוד יותר, מכיוון שנראה שמדובר על ממוצע משכורות פשוט (ולא חציון או ממוצע משוקלל באיזשהו אופן), משמעות הדבר היא שככל שהמשכורת שלך יותר גבוהה, ההשפעה שלך על הגרף יותר גדולה. סתם לצורך הדוגמה, אם נחיל את עקרון הזנב הארוך (20% מהאנשים מקבלים 80% מהכסף), פרושו של דבר הוא שאם רק המשכורות של 20% העליונים יעלו ב5% והשאר ישארו כמו שהם, עדיין תהיה עליית ממוצע של 4%. יותר מזה, אפילו אם ל80% הנותרים תרד המשכורת ב5% באותה תקופה, הממוצע עדיין יראה עליה של 3% בסך הכל.

או בקיצור: הממוצע מושפע בעיקר מהמשכורות של אלו שלא חסר להם כסף ולכן לא רלוונטיים לדיון הנוכחי. לבעלי המשכורות הנמוכות אין אינדיקציה ממשית בגרף ולכן אין דרך לדעת אם המשכורות שלהם בכלל עלו, וכמה.

2. הטיעונים שלך בקשר למחירי הדיור (קניית דירה זו השקעה ולא הוצאה, משכנתא נשארת קבועה מרגע הקניה וכו') נוגעים רק לאנשים שכבר יש להם דירה, או יש להם כסף לקנות דירה. אבל מבין האנשים שעליהם ארט ודומיו מרחמים בדיון הזה, לרוב אין דירה ואין כסף לקנות דירה, כלומר הם תקועים עם שכירות עד להודעה חדשה (וזה בבירור כבר לא השקעה אלא הוצאה), וכאשר מחירי השכירות עולים להם בעשרות אחוזים במקרה הטוב, אבל אין ולא תהיה עלייה מקבילה במשכורת שהם מקבלים, מה יעזור להם שתנופף להם בממוצעים?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ברשותך, איסתרא, אתייחס רק לנקודות מרכזיות:

מי אתה חושב שאתה, שתחליט כמה מישהו אחר צריך להרוויח?

מי אני חושב שאני? אני חושב שאני אזרח שחי במדינה שמחייבת אותי, בין אם מכורח חוק זה או אחר ובין אם בנסיבות אחרות, להשתמש בשירותים מסויימים שניתנים ע"י חברות - אתה לא יכול מצד אחד לצדד בכלכלת שוק חופשי המאפשרת לחברות להתנהל כרצונן, ומצד שני לכפות עלי להשתמש בשירותים הללו ובכך לבטל לחלוטין את אלמנט הביקוש שאמור לווסת את המחירים. כשיש תחרות בריאה, אין בכך בעיה יתרה, אבל כשהתחרות מוגבלת מאוד, אני חושב שבהחלט יש לי הזכות לקבוע תקרות לרווחים של החברות הללו מאנשים כמוני. מכיר את הססמא שהתחילה את מלחמת העצמאות האמריקנית?

בלמ"ס בחרו בקיצור דרך: הם לוקחים את עלות שכירת דירה. מאחר שיש יחס לא רע בין עלות השכירות לעלות הדירות, זה מייצג לא רע את ההוצאות על דיור.

מעבר לכך שהמשפט הזה הופך את כל מה שאמרת בשלושת הפסקאות לפני כן לדמגוגיה בלתי רלוונטית לחלוטין (אתה בערך מודה בכך בעצמך), הרי שהוא מראה בדיוק את השקר שבמדד המחירים: המדד מודד כמה האזרח משלם, אבל לא כמה האזרח מקבל. אם אני, האזרח הממוצע, משלם היום שכירות הגבוהה ב30% (נומינליים) מזו ששילמתי לפני 5 שנים, אבל מקבל בתמורה דירה קטנה יותר או באזור גרוע יותר, הרי שמחירי הדיור עלו בהרבה יותר מאותם 30%... מה שאומר שבפועל, דווקא מדד הדיור (שכנראה נמדד ביחס לנכסים קונקרטיים, שכן אחרת עדיין יש סתירה בין המדדים) מייצג נאמנה את עליית המחירים האמיתית, ולא המדד הכללי, שנכנס לקטגוריה שנמצאת מיד אחרי "שקרים ארורים".

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...