AMD Radeon vs NVIDIA Geforce - דיון מרוכז - עמוד 4 - כרטיסי מסך - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

AMD Radeon vs NVIDIA Geforce - דיון מרוכז


djelectric

Recommended Posts

  • תגובות 1.8k
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

על ביצועים של כרטיס מסך בכזו רמה מסתכלים רק ברזולוציה של 2560x1600

חוץ מ2 משחקים אולי, הוא מריץ כל דבר על ההגדרות הכי גובות בFull hd בקלות

perfrel_2560.gif

וכשמסתכלים על הביצועים של הכרטיס הזה ברזולוציה הזו, רואים שהוא חזק מה580 ב16 אחוז.

הוא הרבה יותר חסכוני גם, שזה נחמד מאוד.

אגב, אני זוכר שה8800 יצא כשהייתי בחטיבה, אותי אישית זה לא עניין כל כך, אבל החברים החנונים שלי (עקפתי אותם כבר) התלהבו ממנו...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בטח שאין במלאי וזה רק הזמנה מוקדמת לאלה שרוצים להיות ראשונים.

אבל אני לא חושב שהמחיר ישתנה בהרבה (כמעט בטוח ש RSM יודעים כבר מה יהיה המחיר שלו אצל יבואן), כי הוא עולה $549 בארה"ב. בארץ המחירים בדרך כלל לפחות 30% גבוהים יותר ממחיר בארה"ב.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

bazar כתב:

"כשאתה יורד מ40NM ל28NM (טרנזיסטור קטן ביותר מחצי) אתה בהחלט צריך לצפות ליותר מזה."

dj-electric השיב:

"28NM לא קטן ביותר מחצי מ-40NM, מתמטיקה פשוטה מאוד אני חושב, לא? undecided.gif (תקנו אותי אם אני טועה אבל חצי מ-40 זה 20...)"

התייחסות לשניכם והרחבת הנושא

למען הדיוק, ההגדרה היא כדלקמן:

עובי המוליך בדור הקודם היה 40 ננו מטר, ובדור הנוכחי 28 ננו מטר. (ליתר דיוק הוא 28.28 ננו מטר וההסבר יובהר בהמשך).

מבחינת הגדרתית נטו של עובי המוליך בלבדו, 20 ננו מטר הם מחצית מ- 40. אך זו לא הנקודה שמעניינת.

בתחום הנדון לא מודדים את ההפרש בין דור לדור - באיזה יחס קטן עובי המוליך,

אלא מודדים את "יחס הטרנזיסטורים ליחידת שטח שבב".

בסוגיה זו (ולמעט במקרים חריגים), בכל עת שמתקיימת מקפצה מדור אחד למישנהו - כמות הטרנזיסטורים ליחידת שטח מוכפלת פי שניים,

וזאת כפועל יוצא מהליך מתוקנן ששורשיו טמונים אי שם בהסטוריה (שלא נכנס לעומקה כעת מפאת קוצר היריעה).

28.28 ננו מטר מאפשרים באותה "יחידת שטח שבב", להכניס בדיוק פי שניים טרנזיסטורים מאשר בשבב המיוצר ב- 40 ננו מטר. להלן החישוב:

28.28 בריבוע = שטח של 800 נ"מ מרובע.

40 בריבוע = שטח של 1600 נ"מ מרובע.

כמות הטרנזיסטורים שנכנסים על 800 נ"מ מרובע בשבב בליטוגרפיה של 28.28 ננו מטר,

תופסים שטח של 1600 נ"מ מרובע על בליטוגראפיה של 40 ננו מטר.

**אגב מכאן אנו יכולים להסיק, כי המקפצה לדור הליטוגרפיה הבא תהא ל- 20 ננו מטר, שכן 20 בריבוע שווה 400 נ"מ מרובע (שהם בדיוק מחצית מ- 800 נ"מ מרובע כמוסבר לעיל).

בשילוב העובדה שבכל דור ניתן להריץ את השבב בתדר גבוה יותר (בדר"כ כל דור מאפשר כדי סדר גודל תוספת תדר של 10-20%) נוצר איפה מצב, שמבחינת נטו, השיפור בביצועים לאותה יחידת שטח מכפיל את עצמו פי 2.2-2.4 לערך.

נשאלת השאלה הטריוויאלית איפה, מהי הסיבה העיקרית - שהביצועים עצמם אינם מוכפלים בסדר גודל זה של "לפחות פי שניים" בעת מעבר מדור אחד למישנהו, באם המעבר בדור המעבדים מאפשר זאת ?

התשובה לשאלה זו נמצאת מתחת לפנס, והיא טמונה "בצווארי בקבוק שמקומם אינו שוכן במעבד".

החסם העיקרי וזה שמעיב על תחום המעבדים הגראפיים עוד מיימי ימימה - היה ונותר רוחב פס הזכרון.

הסיבה העקרית לכך היא, משום שעיבוד גראפי (רינדור - לא פיסיקה/גאומטריה) תלוי בו "באופן לינארי".

רוחב פס הזכרון לצערנו אינו מתקדם ומתפתח טכנולוגית לאורך השנים, באותו הקצב שבו ליטוגרפיית השבבים מתפתחת.

ועל כן, "במרוץ" ההתפתחות שמתקיים בין: "קצב שיפור המעבדים", אל "קצב שיפור מהירות רוחב פס הזכרון",

ידם של המעבדים על העליונה - כך נפתח לו פער תמידי שאינו מצליח להסגר אף פעם.

רוצה לומר: בעוד שאין כל בעיה תאורתית וגם מעשית להכפיל מדי דור את כח העיבוד של המעבד באותה עלות/אותו שטח ,

לא ניתן לעשות כך באופן מקביל ובאותן רמות מחיר, גם עבור רוחב פס הזכרון. מכאן למעשה מתחילה ה- "בעיה".

אם נשים לב, בכל אימת שהיו בעבר קפיצות משמעותיות במערכת הזכרון אשר חלו במקביל לקפיצת דור בליטוגרפיית המעבדים,

ואלו קרו לדוגמא: במעבר מטופולוגיית זכרון SDRAM לטופולוגיית , או למשל במעבר מטופולוגיה לטופולגיה ,

ו/או בכל אימת שרוחב האפיק עלה מ 128 ביט לרוחב האפיק הבא (256 ביט) וכן הלאה וכן הלאה,

רק אז יכולנו להבחין כי השיפור בכרטיסים גראפיים בין דור אחד למישנהו, אכן הצליח כמעט להגיע ליעד התאורתי האפשרי של פי שניים.

לראיה מוחשית, לפני כ- 3 שנים טכנולוגיית ה- נכנסה, ואז יכולנו להבחין כי המעבר מסדרת GTX2xx ל GTX4xx ,

וכנ"ל המעבר מ HD4870 ל HD5870, לא רק המעבד התחזק כפליים, אלא גם רוחב פס הזכרון הכפיל את עצמו,

עובדה שבאה ליידי ביטוי בקפיצת ביצועים משמעותית - שהיתה הרבה יותר קרובה לפוטנציאל הקפיצה התאורתית האפשרית של פי שניים סדר גודל.

במעבר חד להיום:

בדור השקת ה HD7970 ולצערנו הרב, טכנולוגיית הזכרון נותרה על כנה (DDR5) וכל שיכלו לעשות המתכננים, זה במקום להכפיל את רוחב

הפס של הזכרון פי שניים, להכפילו רק פי 1.5 - באמצעות הרחבת האפיק מ- 256 ביט ל- 384 ביט תוך שימור אותה מהירות תדר.

"הכפלה מוגבלת" זו של רק פי 1.5, מונעת למעשה מהמעבר למעבד בליטוגרפיה החדשה, לממש את מלוא הפוטנציאל שהיה ניתן לבצע באמצעותו.

הביצועים התאורתיים (וגם המעשיים במקרי אופטימום) של HD7970 בפונקציית רינדור (ביחס לקודמו כמובן)

עומדים איפה על סדר גודל של פי 1.5 לערך, כאשר הסיבה שמתווה זאת עבורנו היא למעשה לא אחרת מאשר רוחב פס הזכרון כפי שהוסבר לעיל.

בהעדר אלטרנטיבה אחרת כיום ל , הכפלת רוחב הפס פי שניים אפשרית רק במעבר מ- 256 ביט ל- 512 ביט (באותו תדר),

אך אפיק רחב שכזה מהבחינה המעשית איננו כלכלי, ולכן נשארו המתכננים עם המעשי והסביר מבחינה כלכלית (384 ביט)

תוך וויתור על הרצוי (512 ביט).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זה כמעט רשמי ש KEPLER יהיה מהיר פי 2 מ FERMI לפחות, אולי זה יהיה שונה במושגים של משחקים אבל זה עדיין מרשים מאוד.

http://www.tomshardware.com/news/nvidia-gpu-kepler-fermi-update,13188.html

בכל אתר ידיעות חומרה רציני הידיעות האלו נחשפו ממזמן ואני בטוח שאתה יודע זאת.

זה די שקוף ש NVIDIA ישיקו כרטיס עם ביצועים מאוד גבוההים, ביחס ל ATI (וגם בלי יחס).

ללא הכפלה לינארית תואמת של רוחב פס הזכרון בכטיס הבא של Nvidia אל הקפיצה ביכולות של המעבד,

לא משנה מה יהא כוחו של השבב ש- nvidia תתכנן/תייצר, שכן הוא לא יבוא ליידי ביטוי בתוצאה הסופית

היות וזו חסומה מלעיל בהספק הרינדור (יכולת ציור ליחידת זמן).

בהנחה בריאה שגם nvidia מוגבלת טכנולוגית בדור הקרב שלה, לטכנולוגיית DDR5, אזי היא מוגבלת בדיוק כמו AMD

למגבלת רוחב פס זהה/מקבילה של הזכרון.

אם nvidia לא תטמיע אפיק רחב מאשר 384 ביט, מה שמאד סביר בהנחה שהיא מעוניינת לשמר מחיר מוצר סביר (ותחרותי) לצרכן,

אזי רוחב פס הזכרון יהא מקביל (עד זהה) למה ש מנפקת ב- HD7970, ומכאן גם "סדר גודל" הביצועים שיהיה מקביל פלוס מינוס

למתחרה.

יתרון לכאן או לכאן (באותו רוחב פס זכרון) יהא טמון ביעילות האלגוריתמית של הכרטיס והדרייבר.

הבדלי יעילות לא יכולים לספק באותו דור טכנולוגי מקביל בין מתחרה אחד למשנהו, יותר מאשר כמה אחוזים.

מי שמצפה לכרטיס מפלצת של שיפתח פער משמעותי ביחס ל- HD7970, יוכל לקבל שכזה רק באם הכרטיס יהא

לפחות 512 ביט - אך אז מחירו בהתאם :-\

**הרחבה:

בסוגיית הרינדור שמאז ומתמיד היתה האתגר הקשה ביותר למפתחים בתחום, במיוחד על רקע היותה של זו חסומה ברוחב פס הזכרון,

וזה כידוע מוגבל בקצב התפתחותו, נעשו ועדיין נעשים נסיונות אלגורתמיים כבירים למצוא את נוסחת הקסם שתחלץ אותנו מהשלשלאות

הכובלות.

המאמצים העיקריים היו ונותרו, לנסות ולמצוא אלגוריתם שמסוגל לומר למעבד, איך לרנדר אך ורק את האלמנטים הסופיים בתמונה,

קרי את אלו שאינם מוסתרים ע"י אובייקטים/שכבות שקרובות יותר במרחב התלת מיימדי לעין הצופה.

נסיונות רבים נעשו אך כיום ולאחר למעלה מעשור של אי הצלחה ממשית בכוון, נותרנו עדיין עם הצורך לרנדר (פחות או יותר) את כל האלמנטים,

גם כאלו שמוסתרים ע"י שכבות נוספות, לעיתים רבות מדי - מספר שכבות האחת מעל השניה.

ביום שבו ימצא אלגוריתם מעשי ויעיל אשר יאפשר את היכולת לרנדר רק את מה שהעיין רואה בתמונה הסופית,

או אז תפתח בפנינו "מקפצת על" בסדר גודל של הביצועים הגראפיים, שגודלה התאורתי מגיעה כדי ממוצע כמות השכבות המרונדרות

כיום בתמונה טיפוסית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...