תפוח אדמה גנטי יחליף את העץ האבולוציוני

[david11]

פרופסור פיטר גוגרטן ועמיתו הישראלי ד"ר אורי גופנא חושפים דו-שיח גנטי סוער בין מינים ביולוגים שונים ומאיימים על מבנה העץ הגנטי המקובל במודל חדש של "העברת גנים רוחבית"

מאז ימיו של צ'ארלס דרווין מקובל על המדענים העוסקים באבולוציה לתאר את התפתחותם זה מזה של המינים הביולוגיים השונים - חד תאיים ורב תאיים, צמחים ובעלי חיים - בצורת עץ.

בבסיס הגזע של העץ הזה עומד התא החי הראשון, הוא "האב הקדמון המשותף" של כל היצורים החיים. במהלך האבולוציה, כשמין ביולוגי אחד מתפצל לשני מינים, כמו האדם והשימפנזה, מקובל לתאר זאת כשני ענפים המנצים מענף משותף.

נקודת המפתח במודל הזה היא ששני המינים, כמו שני הענפים, אינם נפגשים בשנית. כל מין ביולוגי ממשיך בהתפתחותו האבולוציונית העצמאית, אינו יורד לאחור במורד העץ ואינו יוצר קשר עם ענפים אחרים. שני מינים שנפרדו זה מזה אינם שבים להתאחד ואינם מחליפים ביניהם גנים שעברו שינוי - לכל אחד מסלול שינוי גנטי ואבולוציה משלו.

אבל פרופסור פיטר גוגרטן, ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא באוניברסיטת קונטיקט וד"ר אורי גופנא, מרצה בכיר במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית באוניברסיטת תל אביב, טוענים אחרת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3915831,00.html

[איסתרא בלגינא]

אין בידיעה הזו שום דבר חדש. ידוע מזמן על האפשרות שקוד גנטי יכול לעבור בין מינים שונים - וככל שהם פשוטים יותר, כך זה קל יותר. לא סתם מדברים שם על שמרים, מהתאים הפשוטים ביותר שיש.

[Milford Cubicle]

עוד מעשה בסוס (ותרנגולת קטנה)

אבי , תל אביב

(07.07.10):

הסוס והפרגית היו חברים ושיחקו יחדיו בשדה של האיכר.

יום אחד, כאשר האיכר לא היה בבית והסוס והפרגית שיחקו בשדה - נפל הסוס לתוך הבאר.

מיד קראה אליו הפרגית שלא יפחד, רצה אל ה BMW של האיכר, קשרה חבל לפגוש, זרקה את קצהו של החבל אל הבאר וביקשה מהסוס לרתום את עצמו אליו, שילבה לרברס, שמה גז ומשכה את הסוס החוצה מן הבאר.

יום למחרת שוב שיחקו השניים בשדה ופתאום נפלה הפרגית אל הבאר.

הפרגית קראה לסוס ואמרה "מהר ידידי הסוס, תביא את ה BMW", והסוס פשוט נעמד ליד הבאר ושילשל את איברו לתוך הבאר, הפרגית נאחזה באיבר והסוס משך אותה החוצה.

מוסר ההשכל מכל הסיפור הוא שאם יש לך זין של סוס אתה לא צריך BMW כדי לתפוס פרגיות.

[fungiman]

מאז גילוי האפשרות של חומר גנטי "לזרום לאחור" (מ-RNA ל-DNA) ומעבר של חומר גנטי בין חד-תאיים, זאת כבר לפני יותר מ-40 שנה, מתקיים דיון על השלכות ממצאים אלו במהלך האבולוציה. הנושא הזה טחון לעייפה ואפילו הצגתי אותו בסמינריון במסגרת קורס לתואר שני לפני כ-5 שנים.

קרוב לודאי שהגנום האנושי עמוס לעייפה בחומר שהגיעה במעבר "מקביל" כזה לאורך הדורות בעזרת רטרווירוסים (וירוסים נושאי RNA העובר קידוד ל-DNA "המושתל" בתוך סלילי התא המאחסן - באם התא המאחסן הוא תא זרע או ביצית - הקוד יעבור לדורות הבאים).

יחד עם זאת, קשה לדעת אם מודל "תפוח אדמה" שכזה, שבהחלט עשוי להתאים לתצפיות בחיידקים ושמרים, בהם גנים נושאי תכונות מועילות עוברים ושורדים בין מינים שונים (דוגמאות נפוצות - גנים המקנים עמידות לתרופות בקרב חיידקים פתוגנים או גנים המקנים עמידות לחום בקרב חיידקים במקומות בעלי אקלים קיצוני), תקף גם ליצורים מורכבים יותר.

יצור מורכב X עשוי לקבל גן מיצור מורכב Y שיעזור לו לשגשג ובכך הגן יונצח בהמשך ההתפתחות של אותו X, אולם קשה מאוד יהיה לחשב את את ההשפעה של מנגנון כזה על מהלך ההתפתחות של המין בהשוואה למנגנונים ידועים אחרים של שינויים גנטיים. איסוף גנומים מלאים ממגוון רב של מינים ועיבוד המידע באלגוריתמים שונים, זאת במקביל להבנה יותר מעמיקה על תרומתו של כל מקטע ומקטע בגנום לפנוטיפ (משהו שעדיין לא ידוע לחלוטין היום, כאשר חלקים נרחבים מהגנום נחשב למעין סוג של "זבל") עשוי לקדם יותר את ההבנה בעניין.